פסקי דין על ש.נ. גימורים | פסקי דין על נוביק שמואל | פסקי דין על בני חכמפור ואח' | פסקי דין על אורבונד שיווק | פסקי דין על אמגל - גבס בנין ומסחר |

9562/00 רעא     19/12/2001




רעא 9562/00 ש.נ. גימורים בע"מ, נוביק שמואל, בני חכמפור ואח' נ' אורבונד שיווק בע"מ, אמגל - גבס בנין ומסחר בע"מ







ב
בית המשפט העליון בירושלים



רע"א 9562/00


בפני
: כבוד השופט א' ריבלין


המבקשים

:
1. ש.נ. גימורים בע"מ

2. נוביק שמואל

3. בני חכמפור
4. עזרא לוי
5. המרכז הישראלי לגבס מ.ה.י.ר. בע"מ

נגד

המשיבים
:
1. אורבונד שיווק בע"מ

2. פורמלי אמגל - גבס בנין ומסחר בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 27.11.2000 בת.א. 818/94
בש"א 24830/00 שניתנה על ידי כבוד השופטת
צפורה ברון


בשם המבקשים 1-2: עו"ד בנימין לוינבוק
, עו"ד עינב נהיר

בשם המבקשים 3-5: עו"ד נוח ליפשיץ

בשם המשיבה 1: עו"ד י' גורניצקי ושות'



פסק-דין

1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת צ' ברון), בה עוכבו הליכים בתביעה אחת שהגישה המשיבה 1 עד להכרעה בשתי תביעות אחרות אשר הצדדים להן הם המשיבה 1 והמבקשים 4 ו5-.

בין המשיבה לבין קבוצה של תאגידים ויחידים (להלן: קבוצת מ.ה.י.ר) התקיימה מערכת יחסים מסחרית שעניינה שיווק והפצה של לוחות גבס. המבקש 4 הוא הבעלים של קבוצת מ.ה.י.ר. בעקבות סכסוך שנתגלע בין הצדדים, הגישה המשיבה, בשנת 1993, תביעות כנגד תאגידים שונים מקבוצת מ.ה.י.ר, ובחלק מהן צורפו המבקשים 2 ו- 4 כנתבעים, מכוח ערבויות שנתנו. קבוצת מ.ה.י.ר הגישה תביעה משלה כנגד המשיבה. מקצת מן התיקים נסתיימו בפשרה, ונותרו תלויות ועומדות, בבית המשפט המחוזי, אחת התביעות שהגישה המשיבה, המתבררת במאוחד עם התביעה שכנגד שהגישה קבוצת מ.ה.י.ר, וכן תביעה נוספת שהגישה המשיבה, בין היתר כנגד המבקשת 1, והמתבררת אצל כבוד השופטת ברון. המשיבה טוענת, כי המבקשת 1 היא "חברת קש" שהקימו המבקשים 2 ו- 4 על מנת למשוך סחורה מן המשיבה, מבלי לשלם תמורתה. לפיכך, ביקשה מבית המשפט קמא להצהיר כי כל רכושה של המבקשת שייך בפועל למבקש 4 ולקבוצת מ.ה.י.ר.

המשיבה הגישה, לבית המשפט המחוזי, במסגרת התובענה המתבררת אצל כבוד השופטת ברון, בקשה להעמדת הדיון עד להכרעה בתובענות המאוחדות, או, לחלופין, לאיחוד הדיון בתובענות כולן. המבקשים התנגדו לבקשה.

2. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון) נעתר לבקשה להעמדת הדיון עד להכרעה בתובענות המאוחדות, בקבעו כי הסוגייה המהותית העומדת להכרעה בתובענות אלה - זהה, ושהכל, בלשונו, הוא חלק מ"מכלול היחסים שבין הצדדים; תרגיל ה"עוקץ" ויתרות החובה של מ.ה.י.ר שאורבונד [המשיבה] טוענת לקיומם ומולם הנזקים שמ.ה.י.ר טוענת כי נגרמו לה". בית המשפט מצא כי להכרעה בתובענות המאוחדות תהיה השפעה מהותית על ההכרעה בתובענה שבפני
ו, ועל כן העמדת הדיון בזו האחרונה תייעל את הדיון ותמנע כפל דיון ופסיקות סותרות.

בית המשפט ציין עוד, כי לא הובאה כל ראיה לנזק שהמבקשים טוענים לו, בגין חוסר אפשרות לתבוע נזקיהם מהמשיבה טרם מתן פסק-דין בתובענה נשוא הדיון.

3. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שלפנינו. לטענת המבקשים, אין הצדקה להעמדת הדיון בתובענה שבין המשיבה לבין המבקשת 1, עד להכרעה בתובענות המאוחדות המתנהלות בין המשיבה לבין המבקשים 4 ו- 5. הם גורסים, כי ביכולתם להראות - ובנקל - שהמימון לרכישת לוחות הגבס הושג באמצעות בנק הפועלים בע"מ (אשר אף הגיש תביעה להחזר אותם כספים), ולא מכספי המשיבה, ובכך להביא לדחיית התובענה נגדם. עוד הם מציינים, כי המשיבה לא ביקשה להעמיד את הדיון בתובענה אלא בחלוף למעלה משש שנים ממועד הגשתה, כאשר בינתיים ניתנו, לבקשתה, סעדים זמניים המשתקים את פעולתה של המבקשת 1, המהווה מתחרה עסקית של המשיבה. זאת ועוד, לטענת המבקשות, עיקר רכושה של המבקשת 1 - לוחות גבס שיובאו ארצה ושעליהן הוטל לבקשת המשיבה עיקול זמני וצו מניעה זמני - אינם קיימים עוד, משמומשו על-ידי בנק הפועלים בע"מ, אשר מימן את רכישתם, וזאת, במסגרת הסדר פשרה בלשכת ההוצל"פ, שהמשיבה היתה צד לו. לפיכך, אין עוד חשיבות לתביעה שבית המשפט הורה על העמדתה, כפי שהודתה אף המשיבה עצמה בפני
בית המשפט קמא. המשיבים סבורים כי לא נתקיימו בענייננו התנאים להחלת הכלל "הליך תלוי ועומד".

4. לטענת המשיבה, החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה מתחום סדרי הדין, ואין להתערב בה. גם לגוף העניין, תומכת המשיבה בהחלטת בית המשפט קמא. לטענתה, בתביעות השונות עומדת להכרעה סוגייה מהותית אחת, והעמדת הדיון בתובענה האחת, עד להכרעה בתובענות המאוחדות, תייעל או תייתר את הדיון בראשונה. עוד מדגישה המשיבה, כי החלטת בית המשפט קמא אינה נסמכת על הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד", כי אם על הרציונל העומד בבסיסו, וכי מכל מקום נתקיימו הכללים להחלת הכלל האמור. לנוכח מכירת הסחורות נשוא הסעדים הזמניים שניתנו כנגד המבקשת 1, בהוצאה לפועל, לא נגרם עוד - אליבא דהמשיבה - כל נזק למבקשים כתוצאה מהעמדת ההליך בתובענה. בהודעה מטעמה הוסיפה המשיבה וציינה, כי בניגוד לטענת המבקשת בבקשתה, לפיה אין ביכולתה לתבוע את המשיבה על נזקיה בטרם יינתן פסק-דין בתובענה שהועמדה, הרי שלאחרונה הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה, בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הסעדים השמניים שניתנו כנגדה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, וביתר המסמכים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. לנוכח הזמן הרב שחלף מאז הוגשה התובענה על-ידי המשיבה, ועד שביקשה להעמיד את הדיון בה, ולאור יתר טענותיה של המבקשת, אינני סבור כי ראוי להשהות את הדיון בתובענה עד להכרעה בתובענות המאוחדות. יחד עם זאת, עשוי להיות יתרון באיחוד הדיון בתובענות כולן, אלא שבעניין זה איני מביע דעה, ולצורך הכרעה בו מוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי.

במובן זה, מתקבל הערעור. בשלב זה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' בטבת תשס"ב (19.12.2001).

ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור

00095620.
p02

/אמ
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]







רעא בית המשפט העליון 9562/00 ש.נ. גימורים בע"מ, נוביק שמואל, בני חכמפור ואח' נ' אורבונד שיווק בע"מ, אמגל - גבס בנין ומסחר בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/12/2001)