פסקי דין על אנגל - חברה לקבלנות כללית | פסקי דין על צבי הרשקוביץ | פסקי דין על פיין יעקב | פסקי דין על פיין רוזה |

3223/08 בשא     03/12/2008




בשא 3223/08 אנגל - חברה לקבלנות כללית בע"מ, צבי הרשקוביץ נ' פיין יעקב, פיין רוזה




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
1



בתי המשפט

בית משפט השלום רמלה
בשא003223/08
בתיק עיקרי: א
001487/08

בפני
:
כבוד השופט זכריה ימיני
תאריך:
03/12/2008





בעניין

:

1. אנגל - חברה לקבלנות כללית בע"מ

2. צבי הרשקוביץ
, עו"ד



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד צבי הרשקוביץ
מבקשים



נ
ג
ד




1. פיין יעקב

2. פיין רוזה



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד חגי מאירי
משיבים

החלטה

המבקשת הינה חברה קבלנית לבנין, והמבקש 2 הינו בא כוחה.

ביום 27.2.1995 נכרת חוזה בין המבקשת 1 לבין המשיבים לפיו מכרה המבקשת 1 למשיבים דירה הנמצאת כיום ברחוב לוע הארי 20/11. בא כוחה של המבקשת 1 בכריתת החוזה היה המבקש 2.

ביום 25.5.08 הגישו המשיבים לבית משפט השלום ברמלה (תיק אז' 1487/08) תביעה כספית כנגד המבקשים.

המבקשים הגישו את בקשתם זו לדחיית התביעה על הסף עקב חוסר סמכות מקומית, ולחילופין, להעברת הדיון בתובענה דנן לבית משפט השלום בחיפה, וזאת מחמת העדר סמכות מקומית.

לטענת המבקשים, התביעה דנן נובעת
מהסכם המכר אשר נחתם בינם לבין המשיבים.

טוענים המבקשים כי בהתאם לסעיף 22.5 להסכם המכר, קיימת תניית שיפוט ייחודית לפיה הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט השלום בחיפה בלבד. וזו לשון הסעיף הנ"ל:
"סמכות השיפוט הייחודית לדון בכל המחלוקות והסכסוכים הנוגעים להסכם זה, תהיה לבית המשפט המוסמך בעיר חיפה ולא לכל בית משפט אחר".

ממשיכים המבקשים וטוענים שקיימות זיקות רבות לבית המשפט השלום בחיפה, וזאת לאור העובדה שבמועד החתימה על ההסכם כתובתה של המבקשת 1 הייתה בעיר חיפה, כתובתו של המבקש 2 היא בעיר חיפה, ומי שטיפל בפועל ברישום הבית המשותף היו לשכת המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה ומשרדה של האדריכלית שתכננה את הבניין בו מצויה הדירה, גב' לשניאק פולינה, מצוי אף הוא בעיר חיפה.

כן טענו המבקשים כי תביעה קודמת של המשיבים נגד המבקשת 1 בגין ליקוי בניה בדירה נשוא התובענה דנן, התבררה בבית המשפט השלום בחיפה.
לאור כל נימוקים אלו ביקשו המבקשים כי בית המשפט ידחה את התביעה על הסף ולחילופין יעבירה לבית המשפט המוסמך אשר הינו בית המשפט השלום בחיפה.

בתגובתם התנגדו המשיבים לבקשת המבקשים מהנימוקים הבאים:
1)
מועד הגשת הבקשה והמועד בו הועלתה הטענה לראשונה:
לגרסת המשיבים את טענת חוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה, אחרת רואים את הצד שלא העלה את הטענה כמי שהסכים לסמכותו של בית המשפט אליו הוגשה התובענה.
לטענת המשיבים ביום 25.5.08 הוגש כתב התביעה לבית המשפט, ומספר ימים
לאחר מכן הומצא למבקשים. ביום 16.6.08 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, בנימוק שהם זקוקים לזמן על מנת לאתר מסמכים שונים ותוכניות שונות. במועד הגשת הבקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה לא העלו המבקשים כל טענה לגבי הסמכות המקומית של בית משפט השלום ברמלה, ובכך, נתנו את הסכמתם לסמכותו של בית המשפט השלום ברמלה;
2)
תניית השיפוט שבהסכם המכר חלה אך ורק על המבקשת 1 ועל המשיבים ולא על המבקש 2:
לטענת המשיבים, הצדדים החתומים על הסכם המכר הינם המבקשת 1 והמשיבים, ולכן תניית השיפוט הייחודית אינה חלה על המבקש 2. בנוסף, עצם התקיימותו של הליך בין המשיבים למבקשת 1 בבית המשפט השלום בחיפה אינה רלוונטית לתובענה נשוא תיק זה, משום שבעלי הדין בתובענה זו שונים מבעלי הדין המופיעים בתובענה שהוגשה בבית משפט השלום בחיפה;
3)
בית משפט השלום ברמלה מוסמך לדון בתובענה:
טוענים המשיבים כי מקריאת הוראות תקנה 5 ותקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד 1984 ( להלן: "תקנות סד"א"), עולה כי אם יש לבית משפט השלום ברמלה סמכות לדון בתביעה כנגד אחד מהנתבעים, תוכל כל התובענה לידון בפני
בית המשפט שלו הסמכות, על אף שכנגד האחרים קיימת תניית שיפוט ייחודית.
המבקשים טוענים כי הדירה הנזכרת בתובענה זו מצויה בעיר מודיעין, ועיר זו מצויה בתחום שיפוטו של בית משפט השלום ברמלה. כן הוסיפו וטענו כי גם לשכת רישום המקרקעין בה נרשמה הדירה הינה בעיר רחובות אשר נמצאת גם היא בתחום שיפוטו של בית משפט השלום ברמלה. העובדה שהלשכה דרכה הוגשו המסמכים לרישום הבית כבית משותף היא לשכת המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, אינה גורעת מהאפשרות כי מקום השיפוט יהיה גם לרמלה, והיא מוסיפה מקום שיפוט נוסף. ומכל מקום המקום בו הייתה מיועדת להתבצע התחייבותו של המבקש 2 וכן מקום המעשים והמחדלים של המבקש 2 הם בסופו של דבר בלשכת רישום המקרקעין ברחובות, ומכאן שלבית משפט שלום ברמלה הסמכות לדון בתובענה זו.
4)
תניית השיפוט הייחודית אשר מופיעה בהסכם המכר הינה תנאי בלתי סביר:
המשיבים טוענים כי הסיבה היחידה שהמבקשים מבקשים את העברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה היא שהמבקש 2 אשר מייצג בתובענה את שני הנתבעים גר בעיר חיפה.
עוד טוענים המשיבים כי החוזה שנערך בין המבקשת 1 לבין המשיבים הוא חוזה אחיד שנוסח במלואו ע"י המבקשים, וזמן הנסיעה אותו יצטרכו לעשות המשיבים בכדי להגיע לדיונים הינו משמעותי וזאת אך ורק לשם נוחותו של המבקש 2.
המשיבים צירפו לתגובתם את העתק ההחלטה של כבוד השופטת עירית כהן מבית המשפט השלום בירושלים , בש"א 9411/02 אנג'ל נ' שילו, אשר בו פסקה כבוד השופטת כי חיוב תושב מעלה אדומים לקיים דיון בעניינו בבית משפט בחיפה הינה תנאי בלתי סביר ולכן יש לבטל את התנאי.
לאור נימוקים אלו ביקשו המשיבים כי בית המשפט ידחה את הבקשה.

המבקשים בתגובתם השיבו לתשובתם של המשיבים וטענו כי:
1)
באשר לטענת ההזדמנות הראשונה:
בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת כתב הגנה- אינה בבחינת ההזדמנות הראשונה בה יש לטעון את טענת העדר הסמכות המקומית.
2)
אין חולק כי תניית השיפוט הייחודית חלה על המשיבים ועל המבקשת 1. המשיבים אינם יכולים לטעון כי תניית השיפוט הייחודית אינה חלה על המבקש 2, אשר הטענה הזו שמורה אך ורק לו, ומשלא העלה טענה זו אין המשיבים יכולים להעלות טענה זו.
עוד טענו כי לעניין
נקודה זו תניית השיפוט הייחודית המופיעה בהסכם המכר מחייבת את המבקש 2 וזאת היות והמבקש 2 הינו בעקיפין צד לחוזה, בהתחייבו על פי ההסכם , כעו"ד של החברה לטפל בפעולות שונות בקשר להסכם זה, ואף לקבל שכ"ט בגין ביצוע פעולות אלה. זאת ועוד טוענים המבקשים כי אף המשיבים בכתב התביעה מציינים כי עילת תביעתם כנגד המבקש 2 נובעת מהסכם המכר ומהתחייבויותיו של המבקש 2 על פיו, כלפיהם.
בנוסף מלשון סעיף 22.5 לחוזה המכר עולה כי תניית השיפוט הייחודית הינה בקשר לכל סכסוך ומחלוקת שנובעים מההסכם ועל כן התביעה כנגד כל אחד מהמבקשים הינה בקשר להסכם המכר ועל כן חלה תניית השיפוט הייחודית על שני המבקשים.
3)
תחולתן של תקנות 3 או 4:
נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית לפי תקנה 5 לתקנות, אין תחולה לתקנות 3 או 4.
4)
לחילופין טוענים המבקשים כי רוב הזיקות מובילות לעיר חיפה: כתובתה של המבקשת 1 בעת החתימה על ההסכם הייתה בעיר חיפה, כתובתו של המבקש 2 היא בעיר חיפה, מי שטיפל ברישום הבית המשותף נשוא תובענה זו הינה לשכת רישום המקרקעין בחיפה ומשרדה של האדריכלית של הבית הינו בחיפה.
5)
תנאי בלתי סביר:
המבקשים טוענים כי המשיבים מנועים מלטעון טענה זו שכן היו בידיהם שתי הזדמנויות לטעון כי מדובר בחוזה אחיד מקפח, פעם ראשונה בתובענה שהתבררה בבית המשפט השלום בחיפה כנגד המבקשת 1 ופעם שניה בתביעה דנן ואולם המשיבים לא העלו טענה זו עד לתשובתם לבקשה זו.
בנוסף הסיבה בגינה מבוקשת העברת הדיון לחיפה הינה משום שכל הזיקות המהותיות מובילות לחיפה, ועל כן קביעת מקום השיפוט הייחודי בעיר חיפה הינה סבירה. המבקשים טוענים כי הסיבה היחידה בגינה מתנגדים המשיבים להעברת הדיון לעיר חיפה הינה מכיוון שמקום מגוריו של בא כוחם הינו בעיר רמלה.
המבקשים צירפו פסיקה ממנה עולה כי בית המשפט לא ממהר לבטל תניית שיפוט ייחודית, לאור
טעמי נוחות של המתנגדים לה, אלא מכבד תניית שיפוט ייחודית.
לאור תשובתם זו לתגובתם של המשיבים ביקשו המבקשים מבית משפט נכבד זה לדחות את התביעה על הסף ולחילופין להעביר אותה לבית המשפט השלום בחיפה.

דיון ומסקנות:

טענת חוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה, אחרת ייחשב בעל דין כמסכים לסמכות המקומית. בית המשפט בדרך כלל לא יבדוק מיזמתו שלו, אם מוסמך הוא לדון בתביעה מבחינת המקום, וכל מחאה מאוחרת יותר לא תועיל.
טענת חוסר סמכות מקומית מקומה הינה עוד בכתב הטענות הראשון. ועל כך כותב נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג-2003, הוצאת סיגא):
"...שהנתבע, המבקש להעלות טענה זו לדיון, חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה. נתבע אשר לא טען בכתב הגנתו, או בהתייצבותו הראשונה (כאשר אין צורך בכתב-הגנה), כי אין לבית המשפט סמכות מקומית, יראו אותו כמסכים למקום השיפוט."

בע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ בעמ' 3 לפסק הדין דנה כב' השופטת א. פרוקצ'יה בשאלה מהי ההזדמנות הראשונה לטעון טענת חוסר סמכות מקומית. לדעתה, השאלה החשובה היא האם הטענה הועלתה – בין בכתב ובין בעל פה – בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת
קדם משפט או הליך מיקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות. באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי 'ההזדמנות הראשונה'. בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות". לדעת כב' השופטת פרוקצ'יה, "ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים.

לענייננו, בטרם הגשת כתב ההגנה הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה על מנת לאתר מסמכים שונים ותוכניות שונות. בבקשתם זו לא טענו המבקשים דבר וחצי דבר לעניין הסמכות המקומית, אולם סבור אני כי בקשה מעין זו אינה עולה לכדי ההזדמנות הראשונה אשר הייתה למבקשים. יש לציין כי כאשר הוגש כתב ההגנה מטעמם של המבקשים, העלו המבקשים את טענת העדר הסמכות המקומית.

בעת הגשת הבקשה להארכת מועד לאט נכנס בית המשפט לעובי הקורה של הסכסוך שבין הצדדים. המבקשים טענו את טענת חוסר הסמכות המקומית בכתב הטענות הראשון שהגישו לבית המשפט, ובכך ענו על הדרישה של העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה.

על כן, אני דוחה את טענת המשיבים שהמבקשים לא העלו את טענתם זו בהזדמנות הראשונה.

חלותה של תניית השיפוט על המבקש 2:
טוענים המשיבים שתנית השיפוט הייחודית אינה חלה על המבקש מס' 2. המבקשים טוענים שתנית השיפוט הייחודית חלה גם על המבקש 2 בהיותו חלק מחוזה המכר.

המבקש 2 היה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה עו"ד אשר ייצג את המבקשת 1, ואשר התחייב לדאוג לרישום הבית כבית משותף ולהעביר את הזכויות בדירה על שם התובעים.

המבקש 2 עשה פעולות אשר הם שגרמו להיווצרותה של עילת התביעה נגדו ונגד המבקשת 1. על כן סכסוך זה הינו במסגרת
המחלוקות והסכסוכים הנוגעים להסכם המכר.

היות ובמקרה דנן הסכסוך נובע מהסכם המכר, תניית השיפוט חלה גם על המבקש 2 וזאת על אף שהמבקש 2 אינו חתום על הסכם המכר. סבור אני כפי שטוענים המבקשים כי המבקש 2 הינו בעקיפין צד להסכם המכר ולכן תניית השיפוט הייחודית חלה גם עליו.


תקנות 3, 4 ו- 5 לתקנות סד"א:
תקנות 3, 4 ו-6 לתקנות סד"א קובעות כדלקמן::

"3.
(א)
תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)
מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)
מקום יצירת ההתחייבות;

(3)
המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)
מקום המסירה של הנכס;

(5)
מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.



(א1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
מיום 26.10.1997
תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997
ק"ת תשנ"ח מס' 5911 מיום 16.7.1998 עמ' 1024


(א1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, תוגש התובענה לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הסניף הקרוב ביותר למקום מגוריו או למקום עסקו של הנתבע והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.


(ב)
היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.


4.
תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם

?
מצויים.



5.
היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4.".

מאחר והנתבעים על פי כתב התביעה הינם המבקשים, לא חלות הוראות תקנה 4 לתקנות סד"א, ולכן יש לדחות את טענת המשיבים שיש בעל דין שתנית השיפוט הייחודית אינה חלה עליו, ולכן בית המשפט ברמלה מוסמך לדון בתביעה.

תנאי בלתי סביר:
סבור אני כי ההסכמה בהסכם המכר כי המחלוקות שיתגלו בעקבותיו של הסכם המכר יידונו בפני
בית המשפט המוסמך בחיפה , הינה סבירה ביותר. אין ספק כי רוב הזיקות המהותיות הינן לעיר חיפה, ועל אף שקיימות זיקות מהותיות אף הן לערים אחרות, עדיין לאור הנימוקים שדנתי בהם להלן, לעיר חיפה הזיקות הרבות ביותר והמהותיות ביותר.
גם לאור פסק דינה של כב' השופטת עירית כהן, אותו צירפו המשיבים לתשובתם ניתן לומר שהתנאי הוא סביר, שכן המרחק ממרכז הארץ לחיפה אינו רב, במיוחד אם המשיבים ובא כוחם ישתמשו בשירותיה של רכבת ישראל.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לבית משפט השלום בחיפה, ואני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בחיפה.

אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשים כדלקמן:
1)
את הוצאות הבקשה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל;
2)
שכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,500 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את ההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום ו' כסלו ה'תשס"ט – 3 בדצמבר 2008 בהעדר הצדדים.


_____________________


זכריה ימיני
, שופט








בשא בית משפט שלום 3223/08 אנגל - חברה לקבלנות כללית בע"מ, צבי הרשקוביץ נ' פיין יעקב, פיין רוזה (פורסם ב-ֽ 03/12/2008)