פסקי דין על צינור דרום 82 תעשיות בע"מ | פסקי דין על ד"ר שמריהו בירן | פסקי דין על עיריית עכו |

1893/03 בשמ     25/03/2003




בשמ 1893/03 צינור דרום 82 תעשיות בע"מ נ' ד"ר שמריהו בירן, עיריית עכו




החלטה בתיק בש"ם 1893/03





בבית המשפט העליון





בש"ם 1893/03





בפני
:
כבוד הרשם בעז אוקון


המבקשת:
צינור דרום 82 תעשיות בע"מ


נ

ג

ד


המשיבים:

1. ד"ר שמריהו בירן
- ראש עיריית עכו


2. עיריית עכו


בקשה להארכת מועד להגשת ערעור





החלטה


זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור חדש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' דר), לאחר שערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין נמחק בהסכמה.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה עתירה מינהלית שעניינה חיובה בתשלום ארנונה לשנת 2001. טענת המבקשת היתה כי בהתאם להוראת תקנה 14 לתקנות ההסדרים במשק (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן: התקנות), היא זכאית להנחה בשיעור הארנונה, וכי פרשנותה הראויה של התקנה היא כי המשיבה 2 (להלן: המשיבה) חייבת לתת למבקשת את שיעור ההנחה המלא הנקוב בתקנה. מאידך, עמדת המשיבה היא כי הסמכות ליתן את ההנחה מסורה לועדת ההנחות של המשיבה, שהוקמה מכוח תקנה 5 לתקנות, וכי על היה על המבקשת לפנות בבקשה מתאימה לועדת ההנחות.

עתירתה של המבקשת נדחתה, בין היתר, משקבע בית המשפט המחוזי כי היה על המבקשת לפנות לועדת ההנחות בבקשה לקבלת הנחה בגובה הארנונה, בטרם פנייה לבית המשפט. בית המשפט דחה את עמדת המבקשת בכל הנוגע לפרשנות תקנה 14 לתקנות, וקבע כי מתן הנחה ושיעורה מסורים לשיקול דעתה של ועד ההנחות, אשר תפקידה לבחון האם מתקיימים התנאים לזכאות בהנחה.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובדיון מיום 1.12.02, ניתן

פסק דין
על יסוד הסכמת הצדדים, לפיו נמחק ערעורה של המבקשת ונקבע כי כל צד שומר על מלוא טענותיו לעניין הפורום המוסמך לדון בבקשה להנחה מתשלום ארנונה לה טוענת המבקשת - אם ועדת ההנחות או מועצת העיר. לטענת המבקשת, הסכמתה למחיקת הערעור ניתנה בהסתמך על הסכמת ב"כ המשיבים בדיון כי המשיבה תדון בבקשתה למתן הנחה מארנונה לשנת 2001 לאחר שהמבקשת תשיב לשאלות המשיבה, הגם שהסכמה זו לא מצאה את ביטויה בפסק הדין שניתן או בפרוטוקול הדיון.

לאחר פסק הדין בערעור, פנתה ב"כ המבקשת לב"כ המשיבים לצורך תיאום מתן תשובה לשאלות המשיבה במכתבה מיום 4.4.01, אלא שלטענתה סרב ב"כ המשיבים לשתף פעולה עמה. לפיכך, פנתה המערערת לבית המשפט בבקשה לתיקון פסק הדין, כך שייכתב בו כי למבקשת זכות להשיב על שאלות המשיבה על מנת שתדון בקשתה להנחה לשנת 2001. בית המשפט דחה את בקשת התיקון, בקובעו כי פסק הדין כולל את המוסכם בין הצדדים, והוא הוקרא להם עם הינתנו, ללא שבאה כל בקשה לתקנו. בקשותיה של המבקשת לעיון חוזר בהחלטה ולתיקון פרוטוקול הדיון נדחו אף הן, משנקבע כי הרישומים הנערכים על ידי הקלדנית בבית משפט זה אינם מהווים פרוטוקול של הדיון ונוסח מחייב ומשקף לו. בית המשפט ציין כי גם אם יתוקן פרוטוקול הדיון, הדבר לא יעלה ולא יוריד ביחס לבקשה לתיקון פסק הדין, אשר אין מקום לעיין מחדש בהחלטה לדחותה, נוכח העובדה שפסק הדין הוקרא לצדדים עם הינתנו. בית המשפט הוסיף כי ככל שאכן היתה הסכמה בין הצדדים, וזו לא מצאה את ביטויה בפסק הדין, ראוי שהצדדים יעמדו בה.

בעקבות השתלשלות הדברים המתוארת, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור חדש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. טענת המבקשת היא כי הסכמתה למחיקת הערעור לא היתה ניתנת לולא הסכמת ב"כ המשיבים כי בקשתה למתן הנחה מארנונה לשנת 2001 תדון על ידי ועדת ההנחות, וכי לא ביקשה לתקן את פסק הדין עם הינתנו הואיל ולא העלתה על דעתה כי ב"כ המשיבים יחזור בו מהסכמתו. לשיטת המבקשת, הטעייתה על ידי ב"כ המשיבים והתכחשותו להסכמות שניתנו בדיון הם נימוק למתן ארכה להגשת ערעור חדש על פסק הדין. המבקשת מוסיפה כי אף אם מדובר בטעות תמת לב מצדה, יש ליתן לה את הארכה המבוקשת על מנת שיהיה לה יומה בבית המשפט.

ב"כ המשיבים הגיב לבקשה באריכות, תוך שעיקר תגובתו משמש לעריכת התחשבנות אישית, ולמותר לציין - מיותרת, עם ב"כ המבקשת. ב"כ המשיבים מכחיש כי נתן את הסכמתו לפנייה מחודשת של המבקשת לקבלת הנחה מתשלום ארנונה לשנת 2001, וטוען כי משמעות הסכמה כזו הינה כאילו פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא ניתן מעולם. ב"כ המשיבים אף כופר בטענה כי הפר את ההסכמה הנטענת וטוען כי המבקשת לא זקוקה לשיתוף פעולה מצדו על מנת לפנות במכתב למשיבים. עוד טוען הוא, כי ההליך בו נקטה המבקשת אינו ההליך הנכון, שכן משהוגש ערעור על פסק הדין במועד אין מקום לדבר על הארכת מועד, כי אם על היתר להגשת ערעור נוסף.

אכן, הבקשה שבפני
אינה שגרתית. ברגיל, מוגשות בקשות להארכת מועד מקום בו מבקש הארכה אחר את המועד לנקיטת ההליך מסיבות שונות. במקרה זה, הערעור על פסק הדין הוגש במועדו ונמחק ב

פסק דין
שניתן בהסכמת הצדדים. מתן הארכה מתבקש לשם הגשת ערעור חדש וזאת בשל נסיבות מאוחרות למתן פסק הדין, אשר לטענת המבקשת שוללות את יסוד הסכמתה למחיקת הערעור.

האם בנסיבות אלו ניתן להיעתר לבקשה להארכת מועד?

אכן, לבית המשפט נתונה סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור גם לאחר חלוף המועד, אך במה דברים אמורים? בערעור שבית המשפט עוד לא פסק בו. ואילו ערעור שנמחק או נדחה, הדיון בו הסתיים והארכת המועד להגשת ערעור אינה יכולה להועיל עוד, מפני שאין בעל דין רשאי לערער שתי פעמים על אותה החלטה (י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, ד"ר ש' לוין עורך, 1995) 798).

על עקרון זה עמד בית המשפט בהמ' 8/63

ח.ל.פ.א. בע"מ נ' פרסום אפרוני בע"מ,
פ"ד יז(2) 961, שם נדחתה בקשת רשות לערער על החלטה שלא להאריך מועד להגשת ערעור, לאחר שבית המשפט המחוזי מחק קודם לכן ערעור (קודם) על אותו

פסק דין
עצמו. בנמקו את הכרעתו, ציין בית המשפט כי:

"ערעור שנדחה וערעור שנמחק שניהם משמשים מעשה בית דין, שבעקבות הדחיה או המחיקה נעשה פסק הדין אשר מערערים עליו סופי. ובכפוף לכוחותיו של בית המשפט לבטל את פסק הדין הדוחה או המוחק את הערעור - יש בהם כדי למנוע התדיינות נוספת. אין אדם יכול לערער פעמים על אותו

פסק דין
. התוצאה היא שגם אילו היינו נוטים להאריך את המועד להגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, לאחר שאותו ערעור גופו כבר נמחק, אין בידינו לעשות כן" (שם, בע' 964 – 965, וראו גם: רע"א 340/94

חברת חלקה 41 בגוש 6415 נ' מרקו באן
, פ"ד נ(1) 636).



בענייננו, משערעורה הקודם של המבקשת על פסק הדין נמחק, הרי שאין המבקשת רשאית לערער על פסק הדין פעם נוספת, ומשכך אין בידי להיעתר לבקשה. לעניין זה אין משמעות לעובדה שהערעור נמחק בהסכמת המבקשת, שכן

פסק דין
שניתן בהסכמה אף הוא בכלל

פסק דין
היוצר מעשה בית-דין בין הצדדים. יצוין, כי ככל שהמבקשת אכן סבורה כי נפל פגם ביסוד הסכמתה לפסק הדין שניתן בערעור, הרי שתרופתה היא בדרך של הגשת תביעה לביטול ההסכם מחמת פגם שנפל בו, ולא בדרך של הגשת ערעור חדש (י' זוסמן בספרו הנ"ל, ע' 787).

בשולי הדברים אוסיף, כי מן הראוי שהצדדים יעשו מאמץ אמיתי לשתף פעולה ולהגיע לידי הבנה והסכמה בעניין שבמחלוקת, תחת להטיח האשמות הדדיות זה בזה.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א באדר ב' תשס"ג (25/3/2003).



בעז אוקון
רשם



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03018930_d02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il






בשמ בית המשפט העליון 1893/03 צינור דרום 82 תעשיות בע"מ נ' ד"ר שמריהו בירן, עיריית עכו (פורסם ב-ֽ 25/03/2003)