פסקי דין על אוניברסיטת תל-אביב | פסקי דין על רבקה אלישע

586/06 בשא     07/08/2006




בשא 586/06 אוניברסיטת תל-אביב נ' רבקה אלישע




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




בשא000586/06

עע 000456/06


אוניברסיטת תל-אביב

המבקשת

רבקה אלישע

המשיבה

בפני
: הנשיא סטיב אדלר
, השופט יגאל פליטמן
, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר שלום חבשוש,
נציג מעבידים מר הילל דודאי

בשם המבקשת : עו"ד תמי עציון
, עו"ד אסתי נדל
, עו"ד דפנה שמואלביץ
בשם המשיבה
: עו"ד אלי זהר
, עו"ד אורית זילוני-קליינמן
, עו"ד שרון לולצ'י



בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין

החלטה


השופטת ורדה וירט-ליבנה
1.
בפני
בית הדין האזורי בתל אביב התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת לביטול פיטוריה ולהשבתה לעבודתה לתפקיד סגן דקאן הסטודנטים באוניברסיטה. לחלופין, תבעה המשיבה סעדים כספיים שונים בגין פיטורים שלא כדין.

2.
בית הדין האזורי (כב' השופטת מיכל לויט כדן יחיד; עב 2286/04) קיבל את תביעת המשיבה. בית הדין קבע כי הליך נטילת הסמכויות בענייני תקציב וכח אדם מהמשיבה נעשה באופן חד צדדי על ידי דקאן הסטודנטים בתקופה הרלוונטית, פרופ' ליבל (להלן: הדקאן), מבלי לקבל את הסכמתה של המשיבה ומבלי שניתנה לה זכות טיעון כלשהיא בטרם קבלת ההחלטה. כן נקבע כי צמצום תפקידה של המשיבה לא נכלל במסגרת תכנית ההתייעלות של האוניברסיטה באותו זמן. בקשר לזה הדגיש בית הדין כי אף אם נדרש היה צמצום התפקיד, לא היה בכך כדי להביא לפיטוריה של המשיבה, במיוחד בשים לב לכך שגם במסגרת תכנית הצמצומים וההבראה, נכון לאותו זמן, לא פוטר אף עובד קבוע, מלבד המשיבה. כן נקבע כי מנכ"ל האוניברסיטה ומחלקת משאבי אנוש לא בדקו את טענותיה של הדקאן כנגד המשיבה באופן יסודי. טענות אלה שימשו בסיס לנטילת סמכויותיה של המשיבה באופן חד-צדדי ובלא שימוע, להוצאתה לחופשה ולפיטוריה, והתקבלו מבלי שנערך בירור לגופו עם המשיבה או בדיקה מעמיקה של ההאשמות.

בית הדין קבע כי המשיבה לא זכתה לייצוג ההוגן והאובייקטיבי לו היא זכאית כעובד מאירגון העובדים. כן קבע בית הדין כי מכלל העדויות והראיות שהובאו בפני
ו לא נותר כל ספק כי גורלה של המשיבה נחרץ עוד טרם ישיבת השימוע אליו זומנה. כן נקבע כי פיטוריה של המשיבה וההליכים שהובילו לפיטורים אינם עומדים באף אחד מהתנאים המינימליים הנדרשים לתקינותו של הליך מנהלי, שהאוניברסיטה מחוייבת בו כגוף דו-מהותי, וזאת הן מבחינת נימוקי הפיטורים והן מבחינת הליך הפיטורים שננקט והפעולות החד צדדיות שננקטו על ידי האוניברסיטה אשר הובילו לפיטורים.

לאור מסקנתו כי בפיטורי המשיבה נפלו פגמים רבים פנה בית הדין לבחינת הסעד הראוי בנסיבות המקרה. בית הדין החליט להיעתר לבקשת המשיבה ומצא לנכון להורות על השבתה לעבודה, לתפקיד סגנית דקאן הסטודנטים באוניברסיטה, על מלוא סמכויותיו של התפקיד כפי שהוגדרו טרם נטילת סמכויותיה של המשיבה על ידי הדקאן. כפועל יוצא מכך, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה פיצוי בגובה שכרה המלא כפי שהיה ערב פיטוריה, לרבות ההפרשות הסוציאליות וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני, צער ועגמת נפש בסך 50,000 ש"ח. כמו כן, החליט בית הדין להטיל על המבקשת שכר טרחת עורך דין לטובת המשיבה בסך 75,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

3.
המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה
לעיכוב ביצועו. בקשתה של המבקשת התקבלה באופן חלקי בהחלטה מיום 18.7.06,
וביצעו של פסק הדין עוכב ככל שהוא נוגע לסעד המעשי -של השבת המשיבה לעבודה אצל המבקשת. זאת, לתקופה של 30 ימים, עד ליום 18.8.06. בקשה לעיכוב ביצוע החיובים הכספיים
נדחתה במלואה.

4. המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין בכללותו. במסגרת הבקשה, טוענת המבקשת כי בית הדין האזורי נמנע מלהתייחס לטענותיה לגופן הן באשר לסיכויי הערעור והן באשר למאזן הנזק הנוטה לטובת עיכוב הביצוע. בהקשר זה מעלה המבקשת טענות אלה: המשיבה סיימה את תפקידה ביום 29.5.03 ועם סיום העסקתה בוטל תקן סגן הדקאן וסמכויותיו. כפועל יוצא מכך סמכויות ניהול כח האדם והתקציב הוחזרו לידי הרכזת המנהלית/תקציבאית בדקאנט; בוצעו שינויים כלכלים רבים במסגרת תוכנית ההבראה והצמצומים באוניברסיטה; נערך שינוי מבנה הניהול בדקאנט; לא ניתן משקל לטענותיה בכל הנוגע למערכת היחסים העכורה בין המשיבה לבין עובדים אחרים בדקאנט; השבת המשיבה לתפקיד סגן הדקאן שבוטל, תהא התערבות קיצונית בפררוגטיבה של דקאן הסטודנטים. לאור נסיבות אלו, טוענת המבקשת כי אכיפת יחסי עבודה לאלתר תסב לה נזק כספי בלתי הפיך, במיוחד נוכח ביטול התקן ומחמת הפגיעה בתוכנית ההבראה בה היא מצויה. כן טוענת המבקשת כי קיים חשש שיקשה על המשיבה להשיב את כספי פסק הדין אם יתקבל הערעור, שכן המשיבה עצמה הצהירה, במסגרת תצהיר אותו הגישה במצורף לתגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע בבית הדין האזורי, כי היא נתונה במצוקה כלכלית ובחובות. לאור האמור לעיל, לא ייגרם למשיבה נזק מעיכוב ביצוע אכיפת יחסי עבודה לפרק זמן קצר עד למועד הדיון בערעור, בפרט בהשוואה לנזקים הכבדים שייגרמו למבקשת מאכיפה לאלתר.

עוד טוענת המבקשת כי במסגרת פסק הדין חויבה בתשלום שכר מלא למשיבה מאז הודעת פיטורים (כ- 512,709 ש"ח), לרבות פיצוי בגין נזק לא ממוני, צער ועוגמת נפש (50,000 ש"ח) וכן הוצאות משפט חריגים (75,000 ש"ח). לטענתה, מן הראוי להתחשב בכך שמדובר באחת האוניברסיטאות הגדולות והוותיקות בארץ, וניתן לסמוך על כך שתוכל לפרוע את חובה במידה וידחה ערעורה. עוד טוענת המבקשת כי הנזק שייגרם לכאורה למשיבה מעיכוב הביצוע אינו משמעותי, שכן סיימה את תפקידה לפני למעלה משלוש שנים ואף נקטה צעדים להקטין את הנזק בשל ניהול ההליך המשפטי הארוך. לחלופין, וככל שבית הדין סבור כי יש מקום לביצוע חלקי של פסק הדין, מתבקש להורות על הפקדת כספי משכורותיה של המשיבה מדי חודש. לחלופי חילופין, מבוקש להורות על העמדת בטוחות מתאימות מצד המשיבה להשבת החיובים הכספיים, אם וכאשר יתקבל הערעור.



5.
המשיבה
מתנגדת
לעיכוב
ביצוע
פסק
הדין
וטוענת כי המבקשת לא
הצביעה
על
טעם
המצדיק
את
קבלתה.
המשיבה
טוענת
כי תצהיריהם של
מנכ"ל
האוניברסיטה ושל הדקאן הם בגדר ראיות חדשות שצורפו בשלב הבקשה לעיכוב ביצוע
ודינן להימחק.
כן
טוענת
המשיבה
כי
המבקשת
הסתפקה
באמירות כלליות וחלקיות
ביחס
למצבו
הכלכלי
של
דקאן הסטודנטים,
חלקן
הוכחו בהליך .
המשיבה
מוסיפה
וטוענת
כי
הואיל
ולאחר
הגשת
בקשה
זו
שלחה האוניברסיטה
אל
בא כוח המשיבה המחאה בסכום 50,000 ש"ח, בגין פיצוי על נזק לא ממוני,
צער
ועגמת
נפש,
הרי
הבקשה ברכיב זה מתייתר. כן צוין כי עד למועד
הגשת
תגובתה
זו, המבקשת
לא
שילמה הוצאות משפט, שכן בית הדין האזורי
לא
קבע
מועד
לביצוע רכיב זה. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור של
המבקשת
אינם גבוהים, שכן
פסק
דינו
של
בית
הדין
האזורי
מבוסס על קביעות
עובדתיות
והתרשמות
מן
העדויות
שבאו
בפני
ו,
עניינים
שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. כן טענה המשיבה כי
המבקשת לא הצביעה על נסיבות
לפיהן
יהיה
קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו במקרה של
זכייתה
בערעור.
לטענת
המשיבה,
היה
על
האוניברסיטה,
במסגרת היערכותה
הארגונית
והתקציבית, להביא
בחשבון
את
ההליכים המשפטיים המתנהלים
כנגדה
ואת
מכלול
הסעדים
שנתבעו
ממנה,
לרבות עניין החזרה לעבודה.

6.
בתגובת המבקשת לתשובת המשיבה נטען כי כל הנתונים אשר מעידים על מצבה של המבקשת ממועד סיום ההליכים בבית הדין האזורי ועד להגשת הבקשה הינם רלוונטיים לבחינת מאזן הנזק בנסיבות המקרה ועל כן חיוניים והכרחיים לצורך הכרעה בבקשה. בכל הנוגע לפיצוי בגין נזק לא ממוני נטען כי העובדה שהאוניברסיטה ביצעה את החיוב הכספי אינה צריכה להיזקף לחובתה ואין בה כדי לייתר את הבקשה. במידה ותעתר בבקשה עיכוב ביצוע בהקשר זה, יוחזר הסכום לידי האוניברסיטה עד להכרעה סופית בערעור. עוד נטען כי עיון בתשובת המשיבה ובתצהירה אינו מעלה נימוק ממשי בדבר דחיפות מיידית בביצוע פסק הדין לאלתר.

7.
להשלמת התמונה יצוין, כי תחילה נקבע מועד הדיון בערעור ליום 5.9.06. אולם, המשיבה ביקשה את דחיית מועד הדיון שנקבע, תוך ציון כי היא נדרשת להשקיע עבודה וזמן בהיקף גדול לצורך היערכות והצגת תגובה לערעור ודרשה להעניק לה אותו פרק זמן שניתן למבקשת לצורך הכנת הערעור. על פי בקשת המשיבה נדחה מועד הדין בחודש ימים, ליום 5.10.06.
הכרעה

8.
הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של

פסק דין
הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצועו של

פסק דין
כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו.

9.
לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, הגענו לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה. לאור העובדה שעבודת המשיבה באוניברסיטה הופסקה לפני למעלה משלוש שנים ובית הדין האזורי נתן סעד של אכיפת יחסי עבודה אחרי תקופה ארוכה של ניתוק יחסי העבודה, בהתחשב במועד הדיון הקרוב (5.10.06) ובשיקולים של מאזן הנוחות, אנו סבורים כי בנסיבות אלה יש מקום לעכב את ביצוע סעד ההשבה לעבודה עד למועד הדיון הקרוב בערעור. במסגרת הדיון בערעור תבחן גם שאלת המשך עיכובו של סעד האכיפה שבפסק הדין.


באשר לחיוב הכספי- בית הדין האזורי פסק לזכות המשיבה פיצוי בגין נזק לא ממוני, צער ועגמת נפש.
בנסיבות העניין
ולאור העובדה שהאוניברסיטה כבר העבירה אל המשיבה המחאה בגין רכיב זה,
אין מקום -
בשלב זה - לשלול מן המשיבה את הסכום האמור שנפסק לה
.
כמו כן
מוצאים אנו להימנע מעיכוב הביצוע באשר לתשלום שכר טרחת עורך דין עד לגובה של 15,000 ש"ח. סכום זה על
המבקשת
לשלם
למשיבה
ויתרת
הסכום
תעוכב. בנוסף,
בנסיבות העניין, אנו מחליטים לעכב את ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לסכום הפיצוי שנפסק בגין שכר עבודה בתקופה מאז הפסקת עבודתה של המשיבה.

לסיכום, אנו מעכבים את ביצוע החיוב הכספי שנפסק בפסק הדין בכל הנוגע לחיוב בשכר טרחת עורך דין בסכום של 60,000 ש"ח ולסכום הפיצוי בגובה שכר עבודה מלא שנפסק למשיבה, זאת ב
ת
נאי שהמבקשת תפקיד את הסכום המעוכב בקופת בית דין זה תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו פרק זמן- ערבות בנקאית לטובת המשיבה, באותו סכום. לא יופקד הסכום כאמור, יעמוד החיוב שבפסק הדין בעינו בלתי מעוכב.
10.
סוף דבר - בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת באופן חלקי, כאמור בסעיף 9 לעיל.


שאר התשלומים ישולמו למשיבה כאמור בפסק הדין. הוצאות הבקשה יובאו


בחשבון במסגרת פסק הדין בערעור.


ניתנה היום י"ג אב, תשס"ו (7 אוגוסט, 2006) ותשלח לצדדים.


_______________
_____________
___________________
הנשיא סטיב אדלר

השופט יגאל פליטמן

השופטת ורדה וירט-ליבנה

____________________
____________________
נציג עובדים מר שלום חבשוש
נציג מעבידים מר הילל דודאי









בשא בית הדין הארצי לעבודה 586/06 אוניברסיטת תל-אביב נ' רבקה אלישע (פורסם ב-ֽ 07/08/2006)