פסקי דין על תורג'מן סימי | פסקי דין על שי שורר

21517/08 א     08/12/2008




א 21517/08 תורג'מן סימי נ' שי שורר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
021517/08

בש"א 177827/08
בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
08/12/2008




בעניין:
תורג`מן סימי



ע"י ב"כ
עו"ד
דקס
תובעת / משיבה

נ
ג
ד


שי
שורר


ע"י ב"כ
עו"ד גב' כהן
נתבע 2 / מבקש



החלטה


בפני
בקשה לסילוק התביעה כנגד המבקש על הסף.

המבקש סבור,
כי התביעה נגדו מחוסרת עילה וכי אין לו יריבות עם התובעת.

רקע עובדתי:
התובעת היתה מיוצגת בעבר' ע"י המנוח עו"ד מרדכי שורר ז"ל, בתביעה אותה הגישה כנגד מדינת ישראל' לפיצויים בגין הירצחו של בעלה המנוח ע"י אסיר אחר, בהיותו אסיר בכלא מעשיהו.
עו"ד שורר המנוח, עשה מלאכתו נאמנה והשיג לתובעת/האלמנה פיצוי כספי בסך של 194,262.75 ₪.
לטענת התובעת בכתב התביעה, התגלה לה, כי הכסף
tfi
שולם לידי עו"ד שורר, אולם לא הועבר לידיה.
מלכתחילה' הגישה התובעת את התביעה כנגד "עיזבון המנוח עו"ד מרדכי שורר ז"ל באמצעות יורשו מר שורר שי".
מר שי שורר
, הגיש אז ביום 6.5.08, את בש"א 162426/08 , לסילוק התביעה נגדו על הסף.
מר שורר טען, כי בבקשה שלא נתמכה בתצהיר, אך נתמכה בכתבי בי-דין, כי לעזבונו של המנוח עו"ד שורר מונה מנהל עיזבון ומשכך, על פי הוראות סעיף 102 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, אין מקום להמשך ההליכים האישיים נגדו.

נעתרתי לבקשה,
בהחלטתי מיום 10.6.08.
על פניה, נראה כי מבחינה משפטית, ההליך אמור להתברר כנגד מנהל עיזבון המנוח, באמצעות מנהלו, ולא כנגד הבן. קול המשפט גובר על קול הדם.
על רקע זה, הושמט שמו של מר שי שורר
מהתביעה ובנעליו הוכנס מנהל העיזבון עו"ד רן אורן.
מר שורר
שי בחר שלא להגיע לישיבת יום 8.7.08.

שם התייצב מנהל העיזבון והודיע לפרוטוקול, כי אכן תלוי ועומד תיק בבית משפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו מונה כמנהל עיזבונו של עו"ד מרדכי שורר ז"ל.
אולם מנהל העיזבון עו"ד אורן הוסיף, כי ביקש להתפטר מייצוג וממינויו כמנהל עיזבון, הואיל והנכס היחיד של העיזבון, דירת המגורים של המנוח כבר הועבר ליורש היחיד מר שי שורר
, לא נותרו עוד נכסים בעיזבון וממילא אין מקום לניהולו.

בהחלטתי מיום 8.7.08 ציינתי כדלקמן, שם בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 24-26:

"אנו מצויים בסיטואציה לא נוחה לפיה, היורש היחיד נמחק מהתביעה בטענה כי קיים מנהל עיזבון, ואילו מנהל העיזבון מודיע, כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו כמנהל מאחר וכל הנכסים בעיזבון כבר עברו לידי היורש".

הוריתי למנהל העיזבון, לפנות לקבלת הוראות אל בית המשפט הנכבד לענייני משפחה בחיפה, זאת כדי להיוודע מה מצב העיזבון, לצורך המשך ההליך הנוכחי.
בישיבת יום 14.7.08, הודיע מנהל העיזבון, חד משמעית, כי המקור הכספי היחיד שיש לעיזבון הינו הדירה, שהועברה על שמו של מר שי שורר
, המבקש דכאן.
ב"כ התובעת עתר אז, לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת שמו של מר שורר, באופן אישי.
לאחר שהוברר כי בחזקת מר שי שורר
, מצוי הנכס היחיד של העיזבון, וזאת לדברי מנהל העיזבון, ראיתי לנכון להחיל את סמכותי לפי תקנה 143(2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, כמו גם תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. החלטתי להיעתר למבוקש ולצרף את שמו של שי שורר
כנתבע נוסף בתביעה הנוכחית.

הבקשה:

מר שי שורר
, הגיש את הבש"א הנוכחית ביום 29.10.08 ובה עתר למחיקתו מן התביעה.

טענות מר שורר שי, בקצירת האומר, הן כדלקמן:
א.
ההחלטה מיום 14.7.08 ניתנה בהעדרו.
ב.
הוא רכש את דירת אביו בתמורה
במסגרת הליכי הוצל"פ, בכינוס נכסים.
ג.
אין להטיל עליו אחריות לחוב שאינו אחראי לו.
ד.
לא מוטלת עליו חובה שבדין למסור לתובעת פרטים על הדירה או על ירושתו.
ה.
לא ניתן צו ירושה.
ו.
הסעדים שנדרשו ע"י התובעת, עומדים בסתירה לחוק הירושה.
ז.
התובעת ידעה על הדירה כנכס קודם לכן, אך לא הגנה על זכויותיה בו כהלכה.

גם בקשה זו, כמו בש"א 162426/08 אשר קדמה לה, לא נתמכה בתצהיר כדין, הגם שהיא רצופה טענות עובדתיות.
בשונה מן הבקשה הקודמת, כאן לא הוגשו מסמכים להוכחת הטענות העובדתיות הכלולות בה, כגון הטענה בדבר רכישת הנכס בכינוס נכסים.

הכרעה:
במישור העובדתי:
כאמור, התביעה דכאן היא כנגד התנהלותו הפרקליט המנוח עו"ד מרדכי שורר ז"ל.
כלפיו, נטען כי שלשל לכיסו את כספי זכייתה של התובעת במשפט.
מלכתחילה, התובעת הגישה את התביעה כנגד מר שורר כיורש המנוח.
מר שורר הגיש אז
את בש"א 162426/08
בקשה קצרה, ללא תצהיר, ושם העלה טענה אחת והיא, כי קיים מנהל עיזבון זמני ועל כן יש לפנות אליו.
מר שי שורר
, חסך בבש"א 162426/08
פרטים אודות חלוקת העיזבון ואודות העובדה, כי דירת המגורים שעל פי מנהל העיזבון היא הנכס המשמעותי בעיזבון, כבר עברה לידיו.
מר שי
שורר לא ציין בבש"א 162426/08 כי נעשו אליו פניות ע"י התובעת, לברר אודות הנכסים שהוריש לו, אם בכלל, אביו המנוח.

נוצר מצב אבסורדי, לפיו, מר שורר הפנה אצבע כלפי העיזבון, ואילו העיזבון שב והפנה אצבע כלפי מר שורר.

לכאורה, לפי המצג שהונח לנגד עיני ע"י מנהל העיזבון, עו"ד אורן, גורם אובייקטיבי אשר מונה ע"י בית המשפט, מדובר בעיזבון שהנכס היחיד שבו הועבר לידי מר שי שורר
, בנו ויורשו היחיד של המנוח.

בנסיבות אלה, לכאורה לא היתה כל סיבה לשחרר את מר שי שורר
, מאחריותו כנתבע אישי.
כאשר המצג הוא, שמר שי שורר
ירש נכס מן העיזבון, אחריותו היא כדי מה שירש ולא מעבר לכך.
אך, בנסיבות אלה, אין מקום למחוק את התביעה האישית כנגדו.

שמא גם הפעם, כמו בבקשה הקודמת, נמסר לידינו מידע חלקי בלבד, אודות העיזבון וניהולו?
כשם שאז נעשתה הפניה אל מנהל העיזבון, מבלי להרחיב יתר על המידה בסוגית הדירה
שהועברה לידי מר שי שורר
, גם הפעם יש צורך לברר פרטים נוספים על העיזבון ונכסיו ועל מה ששי שורר
בנו של המנוח ירש, אם ירש, מתוך העיזבון.
ירושה זו, היא המקור הכספי לתביעת התובעת.
היא זו אשר מקימה את היריבות ואת העילה, כנגד מי שנטען להיות יורש.
אם אכן מר שי שורר
אינו יורש, אלא רוכש, עליו להוכיח זאת.
לא כך הוצגו הדברים מפי מנהל העיזבון בישיבות יום 8.7.08, 14.7.08.
אם מר שי שורר
רכש את הדירה במכירה כפויה, בהליכי כינוס, עליו להוכיח כי מעמדו כבנו של המנוח, לא הקנה לו טובות הנאה מסוימות ברכישה.
הכספים אשר נפסקו לזכות התובעת, והועברו לידי עו"ד שורר המנוח, הם חלק מעיזבונו, ויש לברר האם וכיצד השפיעו על עזבונו, ועל הירושה.

טענות מר שי שורר
, כי צורף לתביעה במעמד צד אחד, בכל הכבוד, אינו מקובלות.

ראשית
, כל תביעה מלכתחילה, מחוברת ומוגשת במעמד צד אחד בלבד. לר מאנו תובעים הפונים לנתבעים בבקשת רשות/תגובה, טרם הגשת תביעה.

שנית
, מר שי שורר
ידע על ישיבת יום 8.7.08. איש לא מנע ממנו להתייצב שם ולהשמיע קולו. אם בחר שלא לעשות כן, מה לו כי ילין עתה ?

שלישית ועיקר
, מר שי שורר
שוחרר מן התביעה הקודמת, רק בעקבות הודעתו על ניהול עיזבון. אך, כאשר מנהל העיזבון עצמו שב וממקד בו את הדיון, כמי שאוחז בידיו בנכס השווה היחיד בעזבון המנוח, אביו, מתברר כי נוכחותו נחוצה בהליך.

במישור המשפטי:

החיקוק הרלוונטי הינו סעיפים 127-128 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, אשר זהו לשונם:
"127. אחריות כדי מה שקיבל
(א) חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
(ב) פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה - גם לשוויו."

128.
אחריות כדי כל העזבון
(א) חולק
העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו
החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
(ב) הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון – על היורש".


בספרו של מר שמואל שילה "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965", התייחס המחבר לעיקרון שבסעיף 126 לחוק, באומרו:

"הסעיף מבטא באופן חד-משמעי את הרעיון שחוק הירושה גורס אחריות של יורשים מנכסי העיזבון בלבד, ואין לתבוע מהם מאומה מעבר לכך. לא רק שאין מקום לגבות מהיורשים חוב של המוריש מכספם הם, אלא גם אין מקום לפעולות קיזוז או עיקול נכסי היורשים בגין חוב של העיזבון. המשפט הישראלי קובע תשלום החובות לנושים לפני חלוקת העיזבון. בהיפרע החובות יתרת העיזבון מועברת לידי היורשים. כאשר מתברר שאין די נכסים בעיזבון לתשלום כל החובות, הנושים אינם רשאים לרדת לנכסי היורשים אלא על מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל. בהתקבל הצו היורשים פטורים מסילוק החובות והנושים יקבלו את חלק מתביעותיהם על-פי כללי פקודת פשיטת הרגל".
סעיפים 127-129 לחוק הירושה
מסדירים אחריותם של היורשים לחובות העזבון, אולם, גם כאן נשמר העיקרון, כי היורשים אינם אחראים אלא עד לגובה חלקם בירושה או עד לגובה הירושה כולה, לפי הנסיבות.

מכאן: הדין מתווה לנושה של מנוח שתי דרכי פעולה אפשריות:
עד למועד חלוקת העיזבון אין לפרוע החוב מנכסי היורש, אלא מנכסי העיזבון בלבד.
לאחר חלוקת העיזבון - היורש יהיה אחראי באופן אישי לחוב שלא סולק טרם החלוקה, ואולם אחריות זו תחול רק לגבי חובות שידע עליהם בזמן החלוקה ולא נפרעו, ועד לגובה השווי של מה שקיבל מהעיזבון.
ראו בעניין זה: ע"א 810/77 דרויש נ' לוסטהאוז פ"ד ל"ג (3) 355;
כן ראו ע"א 125/89 רו"ח עובדיה בלס נ' ערן פילובסקי ואח' פ"ד מ"ו (4), 441 ,עמ' 452-453, שם נאמר:

"כמתחייב מהדין האחריות האישית הנ"ל מוטלת אך ורק על נכסי העזבון ולא על הנכסים
האישיים של יורשי המנוחה. כאמור בסעיף 126 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, "עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון". אין חולק כי עזבון המנוחה טרם חולק ולכן אין כל בסיס להטיל אחריות אישית על יורשי המנוחה".

עוד ראו ע"א 8265/03 עו"ד יוסף אברמן נ' מנהל מס שבח מקרקעין פ"ד נ"ט (4) 180, עמ' 190-191 שם נאמר:

"דיני הירושה קובעים הגבלה כללית לאחריות היורשים (ג' טדסקי "חובות העזבון" עיוני משפט ה' (תשל"ו-ז) 14, 33). "אחריות היורשים מנכסי העזבון בלבד ואין לתבוע מהם מאומה מעבר לכך" (ש' שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (כרך שלישי, 2002-תשס"ב) 355). עקרון זה בא לידי ביטוי בסעיף 126 לחוק הירושה, לפיו עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון. כן מוצא הוא ביטוי בסעיף 127 לחוק, המגביל את אחריותו של יורש לאחר חלוקת העזבון "עד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון".

בענייננו, הגם שמר שי שורר
, מנסה להרחיק עצמו מן הפולמוס, נראה, כי מעורבותו בירושת אביו המנוח גבוהה.
האצבע שהפנה כלפי מנהל העיזבון במסגרת בש"א 162416/08, שבה והופנתה אליו, ע"י מנהל העיזבון עצמו.

טענותיו העובדתיות בבקשה הנוכחית, אשר לא נתמכו בתצהיר, בדבר האופן בו הועברה דירת אביו המנוח לבעלותו, טעונות בירור במשפט גופו.
יש לברר האם שי שורר
ירש כדין את עיזבון עו"ד מרדכי שורר המנוח, או חלק ממנו.
אם לאו, ברי כי עילת תביעה אישית אינה קיימת נגדו.
אך אם יתברר, כי הינו יורש, רשאית התובעת לפנות אליו עד לגובה הסכום, או השווי של הנכס, אותו ירש בעיזבון.
כמובן במגבלות סכום התביעה.
למר שי שורר
זיקה מוכחת לעיזבון, הן מטעמים ביולוגיים גרידא, כבנו ויורשו של המנוח כלפיו לתובעת עילת תביעה, והן מטעמים משפטיים, העברת דירת המנוח לידיו כאשר יש לברר את נסיבות ההעברה, ודברי מנהל העיזבון בישיבות יום 8.7.08; 14.7.08.

אשר על כן, דומני, כי אין לקבל את טענותיו של מר שי שורר
בבקשה הנוכחית, ככתבן וכלשונן.
יש לבחון את עמדות התובעת ומולן את עמדות מר שי שורר
, באשר להיקף הנכסים אותם נחל מהעיזבון, אם בכלל, בהליכי משפט גופם.
אזי יימסר מידע מלא, ולא לשיעורין.
אזי, יתמכו טענות מר שי שורר
בתצהיר כדין, וניתן יהיה לבחון אותן לגופן.



סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

אני מחייבת את מר שי שורר
בתשלום הוצאות הדיון בבקשתו, בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ישיבת יום 10.12.08 תקוים כסדרה.


ניתנה היום י"א בכסלו, תשס"ט (8 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


גרוסמן נועה, שופטת



קלדנית:
תמי פדל







א בית משפט שלום 21517/08 תורג'מן סימי נ' שי שורר (פורסם ב-ֽ 08/12/2008)