פסקי דין על גבריאל עזריאל שוהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5486/07 בל     01/12/2008




בל 5486/07 גבריאל עזריאל שוהם נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
בל 005486/07

בפני
:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
נ.צ. (מ) גב' הדסה שליסל
נ.צ. (ע) גב' צפרא דוויק
תאריך:

01/12/2008




בעניין

:
גבריאל עזריאל שוהם
התובע


ע"י ב"כ עו"ד
אשכנזי דן




נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי
הנתבע


ע"י ב"כ עו"ד
יפית מזרחי- לוי







החלטה
השאלה העומדת להכרעתנו הינה האם אירע לתובע אירוע חריג בעבודה ביום 14/06/06.

העובדות הצריכות לעניין
1.
התובע בן 62, עובד במשרד החקלאות בתפקיד מפקח במשך כ-14 שנים.

2.
לטענת התובע, במהלך תקופה בת כחודש וחצי עובר ליום 14/06/06 התנהל ויכוח בינו לבין הממונים עליו במשרד החקלאות. אותו ויכוח, אשר נסוב סביב דרך הגעת התובע לעבודתו, הגיע גם לטונים צורמים.

3.
ביום 14/06/06, במהלך עבודתו, חש התובע בכאבים חזקים בחזהו וביקש להגיע לביתו. מאחר שהכאבים חלפו באותו היום הוא לא פנה לקבלת טיפול רפואי.

4.

ביום שלמחרת, קם התובע וחש כאבים עזים בחזהו ועל כן התפנה לבית החולים שם אובחן כסובל מאוטם בשריר הלב.

טענות הצדדים
5.
התובע טוען כי ביום 14/06/06 בשעה 14:00 לערך ניהל שיחת טלפון קשה עם הממונה עליו, מר יחיא. בעקבות המתח והרוגז שגרמה לו השיחה לקה באוטם שריר הלב.

6.
מנגד טוען הנתבע כי בעבודת התובע היה מעורב מתח רב על בסיס יום-יומי וכי אין להכיר בכך כ"אירוע חריג" על פי ההלכה הפסוקה. הנתבע מפנה לדו"ח האשפוז בבית החולים ולהודעת התובע בפני
חוקר הנתבע בהן לא ציין את שיחת הטלפון עם מנהלו.

הכרעה
7.
לאחר ששמענו את הצדדים על עדיהם ולאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק בית הדין, באנו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח לכאורה את דבר קיומו של אירוע חריג בעבודה ביום 14/06/06, ואלו נימוקינו:

8.
בשלב זה, על בית הדין לבחון את התשתית העובדתית ולהכריע האם התובע הרים את נטל הראיה להוכחת קיומו של אירוע חריג. השאלה האם קיים קשר בין האירוע החריג לבין הפגיעה אשר אירעה למבוטח הינה שאלה שברפואה, ותופנה למומחה רפואי.
9.
כאמור, התובע טען בפני
נו כי ביום 14/06/06 בשעה 14:00 לערך, ניהל עם המומנה עליו, מר חנוך יחיא, שיחת טלפון קשה. התובע תמך טענתו זו בעדותו בתצהירו, אשר על האמור בו נחקר על ידי הנתבע ביום 09/07/08. עדותו של התובע היתה מהימנה ולא נתגלו בה בקיעים או סתירות.

10.
בטענה זו של התובע אף תמכה עדותו של מר זהבי, אשר אף הוא הגיש תצהיר ואף הוא נחקר על האמור בתצהירו. בעדותו ציין מר זהבי כי השיחה ביום 14/06/06 בין התובע למר יחיא "הגיעה לטונים גבוהים מאוד" (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 09/07/08 שורות 13-14). מר זהבי הוסיף כי לאחריה חש התובע ברע (שם, בעמ' 7 שורות 1-7). מצאנו את עדותו של מר זהבי מהימנה, לא נתגלו בה בקיעים או סתירות ואנו מקבלות אותה.

11.
הנתבע מפנה לחקירת התובע בפני
חוקר מטעמו מיום 25/12/06 (נספח א' לכתב ההגנה) ומכתב השחרור מבית החולים (נספח א' לכתב התביעה). הנתבע מציין כי הן בפני
החוקר מטעמו והן בבית החולים לא הזכיר התובע את שיחת הטלפון אשר ניהל עם מעסיקו. לשיטת הנתבע, בכך יש כדי להעיד כי לא היתה זו שיחת הטלפון אשר גרמה לאוטם בליבו של התובע.

12.
טענה זו אין בידינו לקבל.

13.
ראשית, כפי שעולה מדו"ח החוקר, התובע ציין מפורשות על המתחים הקיימים לו בעבודתו עם הממונים עליו ובמיוחד עם מר יחיא. התובע ציין במפורש כי האירועים בעבודתו במהלך התקופה הסמוכה לאירוע גרמו לו למתח רב. העובדה כי התובע לא ציין דווקא את שיחת הטלפון אין בה כדי להביא לשלילת קיומה או להפחית ממידת חשיבותה.

14.
נוסף על כך, אף במכתב השחרור מבית החולים ציין התובע את המתח בו הוא מצוי בעבודה "לאחרונה".

15.
לו היה התובע מציין בשני מסמכים אלו כי האירוע בליבו התרחש כתוצאה משיחת הטלפון עם מר יחיא, היה הדבר תומך בתביעתו. העובדה כי התובע לא ציין זאת אין בה כדי להוכיח אחרת.

16.
אמת, לדברים אשר נאמרים בסמוך לאירוע ישנו משקל רב מבחינה ראייתית. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשלול את קיומם של דברים אשר לא נאמרו.

17.
לאור עדותו של התובע ומר זהבי סבורות אנו כי יש לקבל את טענותיו של התובע באשר לשיחת הטלפון עם מר יחיא. באשר למידת חריגותה, התרשמנו כי היתה זו שיחה קשה אשר ייתכן והיה בה כדי לגרום לאוטם בשריר הלב של התובע.

18.
הנתבע טוען, ובדין טוען הוא, כי אין להכיר במצבים של מתח מתמשך כאירוע חריג לצורך הכרה בתאונת עבודה. אכן, על פי ההלכה הפסוקה אין להכיר במתח מתמשך אשר הינו תוצאה של עבודה במשך שנים רבות תחת לחץ (עב"ל 1366/02 סקיפ - המוסד לביטוח לאומי
; עב"ל 244/97 שלום - המוסד לביטוח לאומי
. פסקי הדין לא פורסמו והם מצויים במאגרים האלקטרוניים). בענייננו, אין עסקינן במתח שהינו תולדה של שנים רבות, אלא בתקופה מוגדרת וקצרה יחסית אשר על פי הראיות שהוצגו בפני
נו הגיעה לשיא ביום 14/06/06.

19.
הנתבע אף מפנה להלכה אשר נקבע בדב"ע מח/30-0
שאול שמואלי - המוסד לביטוח לאומי
פד"ע י"ד 67. בענייננו ובשונה מפרשת שמואלי הנ"ל, סבורות אנו כי התובע הוכיח כי לכאורה כי התקיים אירוע חריג ביום 14/06/06. בידי הנתבע לא עלה להוכיח אחרת אלא כל שטען הוא כי לא הוכח כי אירוע זה היה חריג ביחס לאירועים אחרים שעבר בסמוך לכך. אלא שבכך לא די, קל וחומר עת מצויים אנו בתחום הביטחון הסוציאלי.

20.
הנתבע אף טען בסיכומיו כי עבודת התובע באופיה חשפה אותו למתחים רבים כדבר שבשגרה, אך לא הובאה כל ראיה התומכת בכך.

21.
על כן, כאמור, קובעות אנו כי לכאורה הוכח בפני
נו קיומו של אירוע חריג ביום 14/06/06.

22.
אנו מורות על מינוי מומחה רפואי לשם בחינת קיומו של קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לבין האוטם בשריר הלב של התובע

23.
הצדדים יגישו לבית הדין בתוך 30 יום מהיום רשימת עובדות מוסכמות אשר יועברו למומחה הרפואי.

24.
החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תשלח לצדדים בדואר, לאחר שתתקבל רשימת העובדות המוסכמות.

25.
התיק יעלה לעיוני ביום 09/01/09.

ניתנה היום ד' בכסלו, התשס"ט (1 בדצמבר 2008) בהיעדר הצדדים.


__________________

נ.צ. (ע) גב' צפרא דוויק

___________________

ד"ר אריאלה גילצר-כץ
, שופטת

________________

נ.צ. (ע) גב' הדסה שליסל








בל בית דין אזורי לעבודה 5486/07 גבריאל עזריאל שוהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/12/2008)