פסקי דין על cedarwood trading ltd | פסקי דין על clean systems technology group ltd | פסקי דין על מאיר אלעזר | פסקי דין על חיים חרובי ואח' |

12193/06 א     16/01/2007




א 12193/06 cedarwood trading ltd נ' clean systems technology group ltd, מאיר אלעזר, חיים חרובי ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
012193/06
בשא 155042/06

בפני
:
כב' השופט צבי כספי
תאריך:
16/01/2007





בעניין:

cedarwood trading ltd





תובעת
(המשיבה)


נ
ג
ד


1
.

clean systems technology group ltd
2. מאיר אלעזר
3. חיים חרובי
4. יעקב לוסטגרטן




נתבעים
(המבקשים)


החלטה

המבקשים הם הנתבעים 2, 3 בתביעה שהוגשה נגדם, נגד החברה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") ונגד נתבע נוסף, מס' 4 שיקרא להלן "לוסטגרטן";
המבקשים יקראו להלן, כפי שמותיהם, "אלעזר" ו "חרובי" בהתאמה.
התביעה הוגשה ב"סדר דין מקוצר" ולמרות אורכו של כתב התביעה וטענות שונות הכלולות בו והנוגעות למעשי תרמית
מרומזים, מקובל בסופו של דבר על ב"כ
התובעת כי אין לתביעה בסיס אלא במספר מסמכים והם נספחים ה', ז', יג', יז' ויח' לכתב התביעה (סעיף 4.5 לכתב התביעה).
הנתבעת לא הגישה בקשה למתן רשות להתגונן; גם לוסטגרטן לא הגיש כל בקשה בתיק העיקרי ומכאן ניתן להסיק שאין לנתבעת או ללוסטגרטן עניין בתביעה, קרי מצבם הכספי והכלכלי הוא בכי רע, אלא אם לא בוצעה להם או למי מהם מסירת כתבי בית דין.
כל הבקשות הקיימות על כן בתיק, לרבות הבקשה נשוא החלטה זו, הן בקשותיהם של
אלעזר וחרובי.
הסעד המבוקש בתביעה הוא תשלום יתרת חוב בסכום של -.48,750 $ שחבה הנתבעת לתובעת לפי מסמך מיום 18.7.05 המכונה על ידי הצדדים, ויכונה על ידי להלן כ"הסכם הפשרה", הוא נספח יג' לכתב התביעה.
עותק הסכם הפשרה שצורף לכתב התביעה אינו חתום על ידי הנתבעת; מאידך, על גב ההסכם מאשר מר יהודה שמשון שהוא מנהלה של התובעת (סעיף 1 לתצהיר התגובה לבקשה זו; להלן: "שמשון") קבלתם של שני שיקים ע"ח הסכום המלא שבהסכם הפשרה (סה"כ -.65,000 $) מחשבונה של חברה בשם חברת אקוויטי בע"מ שהיא ככל הנראה חברה בשליטת חרובי (ראה סעיף 48 לתצהירו של חרובי התומך בבקשה זו; להלן: "אקוויטי"); גם חרובי עצמו מאשר את משיכת השיקים הנ"ל בחתימתו על גב הסכם הפשרה ולעניין זה אדרש בהמשך.
חרובי הוא "בעל עניין" בנתבעת, ו"הרוח החיה" בגיוס כספים עבורה, כך נטען בסעיף 2.4 לכתב התביעה; חרובי עצמו לא טרח להכחיש או לאשר עניין זה בתצהירו הארכני; לפחות לצורך הדיון בבקשה זו ובבקשות הביניים האחרות בתיק ניתן להניח שהוא אכן "בעל עניין" בנתבעת.
עניינה של בקשה זו הוא
בעתירת המבקשים למחיקת התביעה על הסף בשל העדר יריבות בין התובעת למבקשים.
ככל שנדרשת גביית ראיות לצורך הדיון בבקשה זו, כמו גם בבקשות הנוספות שהוגשו בתיק, הרי שאלה מוצאות את ביטוין בתצהירים שהוגשו על ידי הצדדים, כפי סדרי הדין הקבועים בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"); עוד יאמר לעניין זה שהצדדים לא בקשו לחקור את המצהירים (ואיני מביע דעה איזו תועלת אם בכלל הייתה צומחת להם מחקירה כזו) וגם לא ביקשו להשלים ראיות נוספות בדרכים אחרות ככל הדרוש להכרעה בבקשות הביניים שהוגשו בתיק העיקרי.
מכאן שפרשנות המסמכים הנ"ל, בכל הנוגע ליריבות העולה מהם או שאינה עולה מהן, לרבות וככל שפרשנות זו זקוקה או ראויה לבחינתן של "נסיבות חיצוניות" תעשה על פי חומר הראיות הקיים כפי שהוא כאמור לעיל
[ ראה לעניין שילוב הנסיבות החיצוניות בפרשנות החוזה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פד"י מט2 עמ' 265; דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'
נ. מדינת ישראל (טרם פורסם), ראה אתר האינטרנט של בית המשפט העליון
].
כפי שייראה להלן, אין במסמכים הנ"ל דבר המצדיק את התביעה נגד אלעזר ומהראוי למחוק את התביעה נגדו בהעדר יריבות כמבוקש; דבר אחר בעניינו של חרובי וגם לכך דברים בהמשך.
אף לא אחד מהמסמכים התומכים בתביעה אינו חתום על ידי אלעזר באופן אישי ואינו כולל התחייבות אישית שלו כלפי התובעת.
הסכם הפשרה נכרת בין התובעת לנתבעת (ככל שהוא מחייב את הנתבעת, שחתימתה אינה מופיעה על העותק שצורף לכתב התביעה ובכפוף לשאלת זהותה של התובעת כפי שיובהר להלן בהמשך הדברים).
אלעזר אינו מוזכר בהסכם הפשרה אלא כמי שעם ביצוע ההסכם, לא יהיו לתובעת כל טענות גם כלפיו (סעיף 3 להסכם הפשרה).
נספח ה' לכתב התביעה הוא סיכום פגישה בין שמשון ללוסטגרטן והוא שלב במערכת היחסים שבין הצדדים המעורבים בתביעה בדרכם להסדרים ביניהם.
סיכום פגישה זה, אם יש בו התחייבות, ואם ניתן לייחסה למישהו באופן אישי ולא כנציג החברות המעורבות בסכסוך הרי שהתחייבות זו היא של לוסטגרטן כאשר נספח זה אינו מתייחס כלל לאלעזר או חרובי ואינו חתום על ידיהם.
עוד יאמר שתוקפו של נספח ה' הנ"ל מוטל בספק הואיל והוא נעשה זמן רב לפני הסכם הפשרה אשר מאחד בתוכו את חיובי הנתבעת, כך לפי כתב התביעה, כלפי התובעת.
נספחים ז' וח' לכתב התביעה נקראים ביחד; הראשון, כתוב בכתב יד, חתום על ידי שמשון מצד אחד ואלעזר ולוסטגרטן מצד שני ומכותר במילה "סיכום" (להלן: "הסיכום").
במסמך זה מאשרים אלעזר ולוסטגרטן שהנתבעת תעביר לשמשון מכתב התחייבות (למה?; ראה להלן בנספח ח' שיקרא להלן: "כתב ההתחייבות").
כתב ההתחייבות, שבא בעקבות הסיכום, חתום על ידי השניים הנ"ל, אך נרשם בו במפורש שחתימתם היא בשם וכנציגים של החברה הנתבעת;
ההתחייבות גופה היא של הנתבעת לתשלום סכום של -.50,000
$ לתובעת.
גם שמשון חתום על אותו כתב התחייבות וגם חתימתו נרשמת מעל גבי כיתוב של שם התובעת וזאת לאישור התחייבויות שונות של התובעת ואיני סבור ששמשון יסכים שהוא התחייב אישית בכתב ההתחייבות, להבדיל מהתחייבות בשמה של התובעת.
יאמר גם לעניין הסיכום וכתב ההתחייבות שגם אלו נעשו טרם בואו לעולם של הסכם הפשרה, שהוא הבסיס לתביעת החוב; עוד יאמר כי גם במסמכים אלה לא מופיעה דמותו או חתימתו של חרובי.
לבד איפוא מהאמור לעיל, לא ניתן למצוא דבר שיש בו רמז כלשהו להתחייבות אישית של אלעזר.
בתצהירו הנספח לתגובת התובעת לבקשה, אין שמשון מעלה כל טענה עובדתית שיש בה כדי להוסיף דבר, נסיבה אמירה או התחייבות של אלעזר בנוסף לאותם מסמכים וכתמיכה בהם והוא חוזר ומבסס את מסקנותיו לחיובו האישי של אלעזר על המסמכים, כפי הפרשנות שהוא מנסה ללמוד מתוכם (סעיפים 12, 13 לתצהיר שמשון); מובן שאין בכך כדי לגבש "נסיבות חיצוניות" שיצטרפו למילות המסמכים כמקור פרשני ודין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לתביעה נגד אלעזר.
מצבו של חרובי "עדין" יותר.
כבר הוראה לעיל שאין במסמכים הנ"ל דבר לחיובו של חרובי; גם אישור מסירת השיקים בגב הסכם הפשרה על ידי חרובי, אין בו, כשלעצמו, כדי להקים חבות אישית, אך עובדה זו
מתווספת לשאר העובדות המצביעות על כך שיש לו, לכאורה, מעורבות אישית של ממש בעניין.
חרובי חתום על גבי שני מסמכים, שלהבדיל מאותם מסמכים המיוחסים לאלעזר, נעשו לאחר כריתת הסכם הפשרה.
המסמך האחד, נספח יד' לכתב התביעה, נכתב ונחתם על ידי שמשון וחרובי ביום 6.9.2005 ומכותר כ"סיכום עם חיים חרובי בעניין (התובעת)".
מסמך זה קצר ביותר וכתבו הוא בשני סעיפים:
"1. חיים (חרובי – צ.כ.) יעביר ליהודה (שמשון –צ.כ.) סך של 48,750 $ לפרעון התשלומים בהסדר הפשרה שבין (התובעת) ל(נתבעת)".

2. התשלום יועבר עד יום 13/9/05 12.00 צהריים".
על פני הדברים, ההתחייבות העולה מכתב זה (להלן: "מסמך ספטמבר") היא התחייבות אישית ברורה.
אמנם הביטוי "יעביר" יכול להראות כמרמז על כך שההתחייבות היא לעניין עצם המסירה הפיזית ולא לביצוע התשלום או התחייבות לתשלום אך דבר זה, לכאורה, אינו מתיישב עם הגיון העומד מאחרי עצם ההתחייבות.
סביר יותר להניח שבמסמך ספטמבר מקבל על עצמו חרובי התחייבות לביצוע הגם שההתחייבות היא לביצוע על ידי הנתבעת, אך חרובי בעצם מקבל אחריות לאותו ביצוע ולכשל שיהיה בו.
דברים אלה מתחזקים למקרא מסמך נוסף, נספח טו' לכתב התביעה; מסמך זה הוא מכתב בכתב יד, מיום 16.10.2005, לאמור כחודש לאחר כתיבתו של מסמך ספטמבר, והוא חתום בידי חרובי ונחזה להיות כתוב על ידיו (להלן: "מכתב חרובי").
במכתב זה המופנה אל שמשון כותב חרובי את הדברים הבאים:
"מבלי לפגוע בתוקפם של מסמכים קודמים שנחתמו על ידי (הנתבעת) ו/או מי מטעמה ו/או על ידי, אני מתחייב כי מכל כסף ראשון שיתקבל בחבר(ה) (התובעת)...אתה תקבל באופן מיידי את יתרת הסכום שהחברה חייבת לך" (הדגשות שלי – צ.כ).
ברור מתוכן מכתב חרובי שהוא מתחייב באופן אישי ובמפורש לביצוע התשלומים לשמשון או לתובעת, הגם שזו התחייבות משנית במובן זה שהוא מתחייב לדאוג לכך שהנתבעת תשלם לתובע.

הוסף מכתב זה לעובדה שהתשלומים ששולמו על ידי הנתבעת לפי הסכם הפשרה שולמו על ידי אקוויטי שהיא כאמור בשליטת חרובי כפי הכיתוב על גבי הסכם הפשרה, ונראה כי יש מקום, לכאורה, לראות בו כמי שחב כלפי התובע יחד עם
החברה הנתבעת לתשלום החוב, אם כי, אולי, בתנאים מסוימים שאיני רואה צורך להידרש להם כאן ואין באמור לעיל משום קביעה סופית כלשהי.
טענות נוספות של הנתבעים הנוגעות לזהותה הנכונה של התובעת אינן עניין לכאן; תהיה אשר תהיה זהות החברה אשר הייתה אמורה לקבל מניות בחברה הנתבעת, מניות אלה אינן נוגעות לסעד המבוקש בתובענה.
מדובר בתביעה כספית, שלכאורה הוגשה על ידי החברה אשר כלפיה ניתנו ההתחייבויות הכספיות.
אם יש טענה הקשורה להטעיה בהקשר זה, כפי שמנסים הנתבעים לטעון, היא תבורר בדיון לגופו או אולי גם במסגרת בקשת הרשות להתגונן אך בוודאי לא כך בבקשה לסילוק על הסף.
דברים ברוח זו נרשמו בהחלטתי בבקשה למתן פרטים נוספים בתיק בש"א 154051/06.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת בכל הנוגע לנתבע מס' 2, אלעזר ונדחית בכל הנוגע לנתבע מס' 3, חרובי.
התובעת תשלם לאלעזר את הוצאותיו בצרוף ריבית והצמדה ממועד תשלומן ועד החזרן בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של -.10,000 ₪ ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
בהתחשב בהחלטתי בבקשת הנתבעים לעניין מתן ערובה להוצאות משפט (תיק בש"א 1550/38) אני קובע כי אם לא ישולמו הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום מעת מסירת החלטה זו לידי ב"כ התובעת, תמחק התביעה כולה.


אין צו להוצאות בכל הנוגע לעתירותיו של חרובי בבקשה זו.


המזכירות תעביר העתק החלטה זו לב"כ הצדדים בדואר.


ניתנה בלשכתי, היום ז' בתמוז, תשס"ו (3 ביולי 2006) בהעדר הצדדים





צ. כספי, שופט









א בית משפט שלום 12193/06 cedarwood trading ltd נ' clean systems technology group ltd, מאיר אלעזר, חיים חרובי ואח' (פורסם ב-ֽ 16/01/2007)