פסקי דין על אושרית אמגר ירושלמי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5998/05 בל     10/12/2008




בל 5998/05 אושרית אמגר ירושלמי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 005998/05

בפני
:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
נ.צ. (מ) מר יעקב פרסול
תאריך:

10/12/2008




בעניין

:
אושרית אמגר ירושלמי
התובעת


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד רפאלוב רפאל




נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי
הנתבע


ע"י ב"כ עו"ד
יפית מזרחי-לוי






פסק דין
בפני
נו תביעה לדמי פגיעה.

העובדות הצריכות לעניין
1.
בהתאם להחלטת בית הדין מיום 25/09/07, מונה ביום 08/10/07 ד"ר פעילן, מומחה בתחום האורתופדיה, כמומחה רפואי.

2.
ואלו העובדות אשר הועברו למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין:

1.
התובעת עבדה בבנק הפועלים בתפקיד בנכול, מרכזת כספים ובנכול בכיר.

2.
במסגרת תפקידים אלו היה על התובעת לשאת שקים מלאי מטבעות ושטרות. התובעת הייתה מורידה ומעלה שקים מהמרתף לכספת פעמיים ביום כאשר כל שק שקל 15-10 ק"ג.

3.
ביום 23.2.03 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, הרימה התובעת שקי כסף מספר רב של פעמים. באחת הפעמים כשהרימה שק מלא בכסף, הרגישה פתאום כאבים עזים בגבה התחתון (להלן: "התאונה הראשונה"). התובעת המשיכה לעבוד עד לתום המשמרת, אם כי בקושי רב. למחרת היום הודיעה התובעת למנהל העבודה הישיר שלה, מר אלי אריה, שארעה לה תאונה ושלא תגיע לעבודה בשל הכאבים. ביום 25.2.03 משהחמירו כאביה, פנתה לקבלת טיפול רפואי.

4.
ביום 21.4.03 בשעה 13:00 או בסמוך לכך, נדרשה התובעת להרים שק כסף. כשהתכופפה להרים את השק חשה פתאום כאבים עזים בגבה התחתון (להלן: התאונה השניה"). באותו יום הודיעה למנהל העבודה הישיר על דבר התאונה. לאחר התאונה התובעת הייתה בתקופת אי כושר עבודה למשך 7 ימים בהם לא הגיעה לעבודה כלל. ביום 24.4.03 פנתה לקבלת טיפול רפואי.

5.
ביום 22.6.03 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, נדרשה התובעת לסגור את דלת המקלט של הבנק. לצורך כך דחפה התובעת את הדלת ובזמן דחיפת הדלת ונעילתה הרגישה כאבים בירך ימין המקרינים לשוק (להלן: "התאונה השלישית"). באותו היום הודיעה התובעת למנהל העבודה הישיר וכן לגב' פנינה דרמר על התאונה. לאחר התאונה הייתה התובעת באי כושר עבודה למשך 4 ימים בהם לא הגיעה כלל לעבודה. ביום התאונה פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי.

3.
ואלו השאלות אשר הועברו למומחה הרפואי והתשובות שנתקבלו:
1.
מהי מחלת התובעת?
"כאבי גב תחתון, החל מחודש פברואר 2003.
תסמונת סיאטית ימנית, החל מחודש יוני 2003.
במהלך חודש נובמבר חלה החמרה ניכרת של הכאבים והתסמונת הסיאטית.
בחודש דצמבר אובחנה פריצת דיסק ביו חולייתי

l4-5
מימין.
בשנת 2004 נותחה ובוצעה כריתת הדיסק הבין חולייתי."

2.
האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתה לבין עבודתה או הארועים, כמתואר בעובדות?
"תיאור תאונות מס' 1 ו- 2 סביר כי גרמו להתקף של כאבי גב תחתון.
סביר כי בתאונה מס' 3 "החלה" התסמונת הסיאטית.
ההחמרה הניכרת, אשר בעקבותיה נזקקה לטיפול ניתוחי - חלה במהלך חודש נובמבר 2003, ללא קשר לתאונות הנדונות.
לא ניתן להעריך במדויק את מידת השפעת התאונות הנדונות ואת מידת השפעת ההחמרה בחודש נובמבר 2003, אשר בעקבותיה אושפזה ובהמשך נותחה.
לאור זאת, המלצתי היא לקבל את תביעתה כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין התאונות הנדונות 1-2-3."

3.
האם השפעת עבודתה על מחלתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובעת?
"אין קשר לתאני עבודתה, כפי שתוארו בהחלטת ביהמ"ש."

4.
מיקרוטראומה -

האם ניתן לראות בכל פעולה ופעולה שביצעה התובעת כמפורט בעובדות משום פגיעה שהיא כשלעצמה לא גרמה למחלת התובעת אולם בהצטרפותן יחד נגרמה מחלתו?
"תאורית המיקרוטראומה אינה מתאימה במקרה הנדון."

4.
הצדדים לא ביקשו להעביר שאלות הבהרה למומחה, ועל כן ניתנה ביום 27/01/08 החלטה על סיכומים. לאחר שהגישו הצדדים את סיכומיהם, ומשנותרה אי-בהירות בפני
בית הדין, נשלחו למומחה ביום 20/08/08 שאלות הבהרה מטעם בית הדין. ואלו שאלות ההבהרה שנשלחו מטעם בית הדין ותשובות המומחה שנתקבלו:
1.
כיצד הגיע המומחה לקביעתו כי יש לקבל את התביעה כהחמרת מצב בשיעור של מחצית בגין שלוש התאונות הנדונות?
"לפי הרישומים בתיק הרפואי:
-
לאחר האירועים בתאריכים 23.2.03, 21.4.03 - הופיעו כאבי גב תחתון.
- לאחר האירוע ביום 22.6.03 - הופיעה בנוסף תסמונת הסיאטית.
- לפי הרישומים בתאריכים 14.11.03, 15.11.03, 16.11.03 ומכתב השחרור מ.ר.. וולפסון - אין קשר בין ההתקף החריף ועבודתה.
בהחלטת ביה"ד לא מוזכר אירוע בעבודה במהלך חודש נובמבר.
מכיוון שלא קיים מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את השפעתם היחסית של 4 ה"אירועים" הנ"ל - המלצתי היא לקבל את תביעתה כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין התאונות שאירוע במהלך עבודתה."
2.
ממה נבעה אותה החמרה ניכרת במצבה של התובעת בחודש 11/03?
"ביום 14.11.03 - התקף ראשון בחייה של כאבי גב קורנים ירך ימין וכן נימול אצבעות כולן...
ביום 15.11.03 - כאבים בגב תחתון הקרנה לרגל ימין מזה יומיים.
ביום 16.11.03 נרשם "זה כמה ימים התקף של כאבי גב חריף". בהמשך נכתב כי פנתה פעמיים למיון.
הופנתה לאשפוז דחוף במ.ר. וולפסון - במכתב הסיכום נרשם "כאבי גב עזים מספר ימים ללא חבלה
מקדימה, קורנים לרגל ימין, נימול ורדימות ברגל ימין".
מהרישומים השונים הנ"ל בתיק הרפואי - לא ידועה לי ממה נבעה ההחמרה הניכרת. בכל מקרה, לא
מוזכר אירוע בעבודה כגורם.
בהחלטת ביה"ד לא מוזכר אירוע בעבודה במהלך חודש נובמבר. לאור כל הנ"ל, הנחתי היא כי ההחמרה נגרמה ללא קשר לעבודתה."

3.
האם אין קשר בין ההחמרה לבין התאונות הנדונות, ומדוע?
"לפי הרישומים בתיק הרפואי - לאחר האירועים בתאריכים 23.2.03, 21.4.03 - הופיעו כאבי גב תחתון.
- לאחר האירוע ביום 22.6.03 - הופיעה בנוסף תסמונת הסיאטית.

- לאחר האירוע במהלך חודש נובמבר 2003 אובחנה פריצת הדיסק, ללא קשר לעבודתה. בהמשך נותחה.
לכן, לדעתי, קיים קשר סביר של החמרת מצב בין התאונות הנדונות לבין מצבה הנוכחי."
5.
הצדדים לא ביקשו להגיש שאלות הבהרה נוספות. בית הדין אפשר לצדדים להגיש השלמות לסיכומיהם ביחס לאמור בתשובות אשר נתן המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה.

טענות הצדדים
6.
התובעת סבור כי שגה המומחה בקובעו כי יש להכיר במחצית מנכותה כהחמרת מצב. התובעת טוענת כי נגרמה לה נכות כתוצאה מהאירועים בעבודתה ואין להתייחס לכך כאל החמרה של מצב קודם.

7.
הנתבע סבור כי חוות הדעת אינה חד-משמעית באשר לאירועים מיום 23/02/03 ומיום 21/04/03. על כן סבור המומחה כי אין לקבל את חוות דעת המומחה לעניין אירועים אלו, דהיינו הכרה בנכות ככזו שנגרמה כתוצאה מהחמרה בשיעור של מחצית.

הכרעה
8.
על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית.

9.
על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי
פד"ע ז 374, 383). לדידו של בית הדין, "המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי
ניתן ביום 6/6/2005, טרם פורסם, מצוי במאגרים האלקטרוניים).

10.
בענייננו, סבורים אנו כי אין לחרוג מהכללים שהותוו בהלכה הפסוקה ויש לקבל את חוות דעת המומחה.

11.
לעניות דעתנו החלטת המומחה יצרה אי-בהירות עקב הדרך בה בחר המומחה להתנסח.

12.
המומחה מתייחס בחוות דעתו לארבעה אירועים אשר גרמו לפגיעה בגב המערערת. שלושה מהאירועים, אשר התרחשו בימים 23/02/03, 21/04/03 וביום 22/06/03, קבע המומחה כי קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לפגיעה אצל המערערת.

13.
באשר לאירוע הרביעי מחודש נובמבר 2003, קבע המומחה כי לא קיים קשר סיבתי רפואי בינו לבין הפגיעה אצל המערערת.

14.
ד"ר פעילן מציין במפורש במענה לשאלת בית הדין:
"לא ניתן להעריך במדויק את מידת השפעת התאונות הנדונות ואת מידת השפעת ההחמרה בחודש נובמבר 2003, אשר בעקבותיה אושפזה ובהמשך נותחה..."

15.
אלא שבסיפא לדבריו מציין המומחה:
"לאור זאת, המלצתי היא לקבל את תביעתה כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין התאונות הנדונות 1-2-3."

16.
על כן מתרשמים אנו כי כוונת המומחה הינה כי אין באפשרותו לקבוע מה שיעור הנזק אשר נגרם כתוצאה מהעבודה בנכות הכוללת של התובעת. מכיוון שכך ומאחר שברור לו כי האירועים בעבודה אחראים רק לחלק מהנזק ולא לכולו, סבור הוא כי האירועים בעבודה גרמו אך למחצית מנכות התובעת.

17.
על אף ההתנסחות שאינה נהירה, כוונת המומחה ברורה לדעתנו ואנו מקבלים אותה.

18.
על כן קובעים אנו כי התביעה מתקבלת בחלקה. עניינה של התובעת יועבר לועדה רפואית אשר תקבע את נכותה של התובעת. מהנכות אשר תקבע הועדה הרפואית לתובעת תוכר מחצית ככזו שנגרמה כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

19.
הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 500 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום י"ג בכסלו, תשס"ט (10 בדצמבר 2008) בהיעדר הצדדים.




_________________

נ.צ. (מ) מר יעקב פרסול


__________________

ד"ר אריאלה גילצר-כץ
, שופטת








בל בית דין אזורי לעבודה 5998/05 אושרית אמגר ירושלמי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/12/2008)