פסקי דין על גוטפלד קבלני בנין(1985) | פסקי דין על גוטפלד בועז | פסקי דין על גוטפלד אילה | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ סניף כפר שמריהו

70263/03 א     24/01/2006




א 70263/03 גוטפלד קבלני בנין(1985) בע"מ, גוטפלד בועז, גוטפלד אילה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף כפר שמריהו




בעניין:

6



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
070263/03

בש"א 184819/05
בפני
:
שופט: סובל משה
, ת"א
תאריך:
24/01/2006




בעניין:
1. גוטפלד קבלני בנין(1985) בע"מ

2. גוטפלד בועז
3. גוטפלד אילה




המערערים- נתבעים

נ
ג
ד


בנק לאומי לישראל בע"מ סניף כפר שמריהו





המשיב- תובע

פסק דין
בפני
ערעור על החלטתה של כב' הרשמת שוורץ מיום 28.2.05 בת.א. 70263, בבש"א 162425/04 בה נקבע כי יש להמציא את המסמכים שהתבקשו ע"י המבקשים בהתאם למכתב חב' שגיא, למעט המסמכים הנדרשים לחישוב הריבית על בסיס 360 יום בשנה ולמעט המסמכים מחשבונה של חברת גוטפלד, החב' להשקעות בע"מ.

המבקשים הגישו ביום 21.4.05 בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר נידונה ביום 15.12.05 בפני
כב' השופטת שרה דותן, ובה נקבע כי הדיון יועבר לבימ"ש שלום לאור סע' 96 לחוק בתיהמ"ש לפיו הסמכות לדון בבקשה
נתונה לבימ"ש שלום והערעור הוא בזכות.

הצדדים הגישו עיקרי טיעון בכתב ולהלן ההחלטה.

טענות המערערים

1.
יש ליתן צו לעיון במסמכים בקשר לטענת החישוב השגוי באשר לטענת המערערים, המשיב חישב את שיעור הריבית באופן שגוי ע"י חלוקה ל 360 יום בכל חשבונות המערערים החל מיום פתיחת החשבונות ועד ליום 31.3.91, וזאת בניגוד לקביעתה של כב' הרשמת לפיה קיצור ימי השנה נעשה במהלך השנים שלאחר הוראת בנק ישראל.

2.
לטענת המערערים, יש ליתן צו לעיון במסמכי החשבון של חב' גוטפלד חב' להשקעות (להלן:"גוטפלד השקעות"), הגם שהיא איננה נתבעת מאחר וגם בחשבון זה נעשו חיובים שגויים לעניין חישוב הריבית ואף נעשו בו התניות שירות בשירות אסורות, ולמערערים עומדת טענת קיזוז בגין חשבון זה, אשר מנוהל יחד עם חשבונה של המערערת 1, כאובליגו אחד.

יתר על כן, המערערים 2 ו 3 שימשו כערבים לשני החשבונות הנ"ל ועומדת להם הזכות לקזז את הנזקים שנגרמו להם בחשבון אחר כחיוב כספי קצוב שאינו נובע מעסקה אחת.

טענות המשיב
3.
טענת הקיזוז של המבקשים הינה פסולה ולא אפשרית באשר היא מתייחסת לשני גופים נפרדים, מה גם שנועדה לעקוף את חוק ההתיישנות.

דיון והכרעה
4.
צדקה כב' הרשמת בהחלטתה, כי יש בחובת המצאת דפי חשבון ומסמכים הקשורים ליצירתו של סכום היתרה הסופי כדי לאזן בין טענת הבנק ובין טענת החייב. וכי השיקול הנדרש הוא מידת הרלוונטיות שבין המסמכים אשר מבוקש לעיין בהם ובין עילת ההגנה הנטענת ע"י המבקש כנגד התביעה.

כב' הרשמת קבעה בהחלטתה לפיה לא יינתן צו לעיון במסמכי החברה גוטפלד השקעות לאור העובדה שאין רלוונטיות בין עילת התביעה בתובענה זו ובין עילת תביעה אפשרית בחשבון הנ"ל.

"לא ראיתי כל קשר נטען בין ניהול החשבון נשוא התובענה לחשבון החברה הנוסף ואין כל השפעה בין החיובים השגויים בחשבון הנוסף לבין החיובים והזיכויים בחשבון נשוא התובענה"

ואולם המסמכים המבוקשים אינם באים אלא כדי להקים את טענת הקיזוז של המערערים כנגד התביעה.

המערערים 2 ו 3
הינם הנתבעים בתביעה הנדונה מכוח חתימתם על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, לטובת חשבונה של המערערת מס' 1. מערערים אלה הינם גם הערבים לחובה של חברת גוטפלד השקעות ולפיכך נזק שנגרם בחשבון החברה הנ"ל משפיע ישירות על המערערים 2 ו 3 ומכוחה נולדה להם טענת הקיזוז.

5.
הלכה היא כי ניתן לקזז חיוב כספי שאינו נובע מתוך עסקה אחת ובלבד שהינו סכום קצוב. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 321).

כמו כן ב"כ המערערים מפנה לספרו של המלומד מנחם מאוטנר, דיני חיובים, חלק כללי, עריכת ד' פרידמן, עמ' 481:

"במשפט הישראלי, קיזוז בדרך של איחוד חשבונות יכול להחשב כנופל בגדר הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים בדבר קיזוזם של חייובים כספיים קצובים , שאינם נובעים מתוך עסקה אחת, או לחילופין כמקרה של קיזוז חוזי"

אינני מקבל את טענת המשיב לפיה מדובר לכאורה בשני גופים משפטיים שונים ולא ניתן לבצע קיזוז ביניהם, שכן טענת הקיזוז מועלית בהקשר לאותו גורם, המערערים 2 ו 3, הם הערבים לשני החשבונות הנ"ל, הם אשר פרעו את חשבונותיה של חברת גוטפלד השקעות והם אלה הנדרשים לפרוע את חובה של המערערת 1.
לפיכך, אני מקבל את טענת המערערים לפיה משהמשיב תבע את המערערים 2 ו 3 באופן אישי, קמה להם הזכות לקזז את מלוא הנזקים שהמשיב גרם גם להם.

6.

באשר לטענת המשיב לאפשר את מסירת המסמכים שיש בה כדי ליתן יד לעקיפת חוק ההתיישנות. אינני מקבל טענה זו באשר נידונה בפני
כב' הרשמת ונקבע בה כך:
"העובדה כי חלפו שנים רבות אינן מקימות חזקה כי היה על המערערים
לדעת כי חשבונותיהם נוהלו באופן המקים להם עילת תביעה או קיזוז כנגד המשיבה. לא ניתן בשלב זה להכריע בשאלה זו. די בעצם הטענה כדי לאפשר דיון בה. דחיית הבקשה על הסף כמוה כסגירתה של הדלת בטרם ניתנה לטוען, הזדמנות
לומר את דברו"

יתר על כן, זכות הקיזוז הינה סעד עצמאי וממילא לא ניתן לטעון כנגדה טענת התיישנות.
כפי שמפנה ב"כ המערערים לת.א. 1097/92, המ' 12312/92, מ.א. נתנאל חב' לבנין ועבודות ציבוריות ואח' נגד הבנק הבניצאומי הראשון לישראל בע"מ(לא פורסם) :

"נראה לי כי לא דק הפרקליט המלומד בטענת ההתיישנות. טענת התיישנות היא טענת הגנה אשר ניתן לטעון כנגד תביעה. טענת קיזוז אינה תביעה אלא טענת הגנה ועל כן לא ניתן להעלות כלפיה טענת התישנות"

וכן:
"הלכה פסוקה היא, שיש לראות בחישוב השגוי של הריבית והן בטענות אחרות של המבקשים כמעשה נזיקין אשר נמשך כל עוד נעשה החישוב בדרך זו ועל כן התחיל מרוץ ההתישנות רק באותו שלב בו הופסק חישוב שגוי זה...במקרים בהם הלקוח לא ידע על הדדרך שבה נקט הבנק לחישוב הריבית בחשבונותיו והנזק שנגרם מכך נודע לו רק ברגע שהוא שוערך ע"י מומחה, אזי טענת ההתיישנות לא תעמוד כמכשול ללקוח"

המבקשים ציינו במפורש כי לא ידעו על הדרך שבה נקט הבנק לחשוב הריבית בחשבונותיהם ועל הנזק שגרם להם אלא לאחר שמסרו את המסמכים לבדיקת מומחה.
לאור כל האמור אני דוחה את טענת המשיב להתיישנות, בשלב זה כאמור לא ניתן להכריע בשאלה זו.

7.
באשר למסירת המסמכים הנוגעים לקיצור ימי השנה, קבעה כב' הרשמת בהחלטתה כי "לא קיימת עילה לדיון בשאלת קיצור ימי השנה..אם המשיבה לא קיצרה את ימי השנה לאור הוראת בנק ישראל בעניין זה, לא ברור לי במה שגתה המשיבה בחיוב הריבית במהלך השנים שלאחר מכן."

לדעתי טעתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה זו, בהתבססה על נתונים שגויים.
המערערים ציינו כי המשיב קיצר את ימי השנה בכל חשבונות המערערים ובחשבונה של גוטפלד השקעות בכל התקופה שהחלה ביום פתיחת החשבונות ועד ליום 31.3.91. ולראיה, נספח ו' לבקשה המתוקנת למתן צו עיון ספציפי וכן נספח א' המפרט את המסמכים המבוקשים בין השנים

הלכה פסוקה היא כי קיצור ימי השנה שנעשה ע"י המשיב בשנים שלפני הוראת בנק ישראל הינו שלא כדין, וכל מטרתו אינה אלא להגדיל במסווה, את הכנסות המשיב מחיובי הריבית.

אינני מקבל את טענת המשיב כי על פעולות אלה יש לקבוע כי חלה התיישנות, כפי שהתייחסתי בהחלטה זו, טענת ההתיישנות איננה יכולה לקום בשלב זה בהתייחס לטענות המערערים.

לפיכך אני קובע כי גם בטענה זו עומדת למערערים זכות לקבל את המסמכים המבוקשים.

8.
סיכום
אשר על כן מתקבל הערעור ואני מורה למשיב להמציא למערערים תוך 30 יום את המסמכים המבוקשים, בכפוף לתשלום עמלה והוצאות סבירות.

במקרה של מחלוקת בעניין גובה התשלום היא תובא בפני
כב' הרשמת להכרעה.

אין צו להוצאות.
הוצאות הערעור יובאו בחשבון בפסק הדין הסופי.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום כ"ד בטבת, תשס"ו (24 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

סובל משה
, שופט







א בית משפט שלום 70263/03 גוטפלד קבלני בנין(1985) בע"מ, גוטפלד בועז, גוטפלד אילה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף כפר שמריהו (פורסם ב-ֽ 24/01/2006)