פסקי דין על דולב חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על מדלן אזולאי | פסקי דין על יוסף אזולאי | פסקי דין על קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |

236/01 עא     10/07/2001




עא 236/01 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' מדלן אזולאי, יוסף אזולאי, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים





ב
בית-המשפט העליון

ע"א 236/01 - ו'


בפני
: כבוד השופטת ד' דורנר


המ

בקשת: דולב חברה לביטוח בע"מ

נגד

המשיבים
: 1. מדלן אזולאי
2. יוסף אזולאי
3. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים


בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.11.00 בת"א 308/96 שניתן על-ידי כבוד השופטת ב' גילאור; בקשה למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע; ובקשה למתן הוראות


בשם המבקשת: עו"ד משה זינגר

בשם המשיבים 2-1: עו"ד רן פינגרר

בשם המשיבה 3: אין התייצבות


החלטה

1. בפסק-דין שניתן בבית-המשפט המחוזי בחיפה חויבה המבקשת לשלם סכום של 979,321 ש"ח (להלן: פסק-הדין) למשיבה 1 (להלן: המשיבה), שנפגעה בתאונת-דרכים שאירעה בעת שנהגה ברכב שבוטח אצל המבקשת. תאונת-הדרכים התרחשה בשעה שבידי המשיבה, תושבת חוזרת מארצות-הברית, לא היה רשיון-נהיגה ישראלי תקף, הגם שהחזיקה ברשיון-נהיגה זר של מדינת קליפורניה ואף עברה בהצלחה מבחן שליטה ברכב שנערך לה מטעם רשות הרישוי כתנאי לקבלת רשיון-נהיגה ישראלי.

בפסק-הדין נקבע, כי סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-, השולל את הזכות לפיצויים מנפגע שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, איננו חל על המשיבה, וזאת בעיקר מן הטעם שהחלת הסעיף על נפגעים מסוגה של המשיבה, שבמועד התרחשות התאונה הייתה זכאית לקבל רשיון-נהיגה ישראלי, אשר לא הונפק לה אך בגלל סיבות בירוקרטיות, אינה משרתת את תכליתו ההרתעתית של הסעיף. עוד נקבע בפסק-הדין, כי סכום של 250,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק כפיצוי לטובת המשיבה יופקד בחשבון נאמנות עד אשר המוסד לביטוח לאומי, המשלם למשיבה קִצבת נכות, יקבע באופן סופי את שיעור נכותה.

2. על פסק-הדין הגישה המבקשת ערעור לבית-משפט זה, וכן הגישה לבית-המשפט המחוזי בקשה לעכב את ביצועו. בית-המשפט המחוזי נענה לבקשה, והורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין למשך תשעים ימים, בין היתר, לאחר שקבע כי קיים חשש שהמבקשת לא תוכל לגבות בחזרה כספים שתשלם למשיבה. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, שנדחתה משום שבטרם נתבררה לגופה חלפו תשעים הימים. או אז הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק-הדין. בתאריך 3.6.01 קבע בית-המשפט המחוזי (השופטת בלהה גילאור):

אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין כי עניינה של ההחלטה הקודמת טרם הוכרע על ידי בית המשפט העליון. לאחר ש[המשיבה] הגישה בקשה לרשות ערעור על החלטה זו גם הבקשה לעיכוב ביצוע קבוע של פסק הדין צריכה להיות מופנית לבית המשפט העליון...


3. לנוכח החלטה זו, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, שהובאה בפני
י. לטענת המבקשת, סיכויי ערעורה טובים, ואם לא יינתן צו לעיכוב ביצוע פסק-הדין, יקשה על המבקשת בעתיד, אם יתקבל ערעורה על פסק-הדין, לגבות את הכספים שתשלם למשיבה, וזאת מכיוון שלמשיבה אין הכנסות מעבודה.

בתאריך 11.6.01 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה זו. אלא שבטרם הוגשה תגובת המשיבים, הגישה המבקשת בקשה למחיקת בקשתה לעיכוב ביצוע, וזאת לאחר שבתאריך 18.6.01 הורה בית-המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק-הדין עד שיתברר הערעור שהוגש. בין היתר כתב בית-המשפט המחוזי בהחלטתו האחרונה כך:

הזמנתי את הצדדים לדיון בבקשה כדי לנסות ולהגיע עמם להבנה לענין עיכוב הביצוע. משלא הושגה ביניהם הבנה, אכתוב החלטתי על סמך טיעוני הצדדים שהוגשו בכתב...
השאלה שבפני
איננה בגובה הנזק ולכן כל הצעה לשלם חלק הכספים וחלקם האחר לעכב, אינה הצעה ריאלית.
נראה לי שאין טעם לברר את הבקשה [לעיכוב ביצוע] בבית המשפט העליון שכן עד היום לא דנתי בבקשה לגופה למרות ההחלטות שניתנו על ידי בבקשות לעיכוב זמני.


בגדרי תגובת המשיבים לבקשות לעיכוב ביצוע ולמחיקה, נטען, כי החלטתו האחרונה של בית-המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, והיא בטלה. זאת, לנוכח העובדה שבית-המשפט המחוזי כבר דחה בעבר את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע. עוד נטען, כי אף במסגרת ההליך המתנהל בפני
י אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק-הדין, וזאת מכיוון שאין נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל שעל-פיו אין מעכבים את ביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי; משום שקיים חשש לחוסנה הכלכלי של המבקשת, המצויה בהליכי מיזוג עם חברת ביטוח אחרת; ומשום שסיכויי ערעורה של המבקשת אינם טובים. המשיבים ביקשו איפוא, כי אורה שהחלטת בית-המשפט המחוזי מבוטלת, וכי אין מקום לעיכוב ביצוע פסק-הדין.

4. החלטתי לראות בתגובת המשיבים משום בקשת רשות ערעור על החלטתו האחרונה של בית-המשפט המחוזי, ולדון בה במאוחד עם הבקשות שבפני
י לעיכוב ביצוע פסק-הדין ולמחיקה, שהגישה המבקשת.

5. ככלל, אין מקום לעכב את ביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי, אף אם הוגש ערעור על-ידי המפסיד. שכן, ההנחה היא, כי פסק-הדין שבו נקבעו זכויותיהם של הזוכה ושל המפסיד הוא נכון. ראו ע"א 3191/99 בראשי נ' ויינשטיין (לא פורסם). אלא שלכלל זה יש חריג, המשקף את הצורך לאפשר למפסיד לממש את זכותו לערער על פסק-הדין. על-פי חריג זה, יש להורות בכל זאת על עיכוב ביצוע פסק-הדין כאשר ביצועו יביא לכך, שהמפסיד לא יוכל להגשים את זכויותיו אם יזכה בערעורו, ולא ניתן יהא להחזיר את מצבו לקדמתו.

במקרה שבפני
נו קבע בית-המשפט המחוזי, כי קיים חשש שהמבקשת תתקשה לגבות בחזרה כספים שתשלם למשיבה, שאינה משתכרת מאז התאונה. על יסוד חשש זה, ומכיוון שעיקר ערעורה של המבקשת נוגע לשאלת עצם חבותה, סבר בית-המשפט המחוזי, כאמור, כי אף אין מקום לשקול את עיכוב תשלומם של אך מקצת מן הכספים שחויבה המבקשת לשלם למשיבה.

עמדה זו של בית-המשפט המחוזי אינה מקובלת עליי.

6. לטובת המשיבה, שנפגעה בתאונת דרכים וגופה ניזוק, עומד פסק-הדין - המוחזק כפסק-דין נכון - המורה למבקשת, שאף לא הסירה את החשש שהתעורר לאיתנותה הפיננסית, לשלם סכום כסף כפיצוי. יש לערוך איפוא איזון בין האינטרס של המשיבה לגבות את כספי זכייתה לבין האינטרס של המבקשת לשמר את יכולתה לקבל בחזרה את כספה, אם תזכה בערעור שהגישה. באיזון ראוי, אין מקום לעיכוב ביצוע של פסק-הדין במלואו.

אשר-על-כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין בתנאים הבאים: סכום של 250,000 ש"ח יופקד בחשבון נאמנות, כפי שנקבע בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי; המבקשת תשלם למשיבה סכום נוסף של 350,000 ש"ח; יתרת הסכום שחויבה המבקשת בפסק-הדין לשלם למשיבה תופקד בנאמנות בידי באי-כוח הצדדים עד למתן פסק-הדין בערעור, וכך גם כל סכום שתידרש המבקשת להעביר למשיבה לאחר שתתקבל החלטתו הסופית של המוסד לביטוח לאומי בעניינה של המשיבה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט בתמוז תשס"א (10.7.01).

ש ו פ ט ת


_________________
העתק מתאים למקור

01002360.
l06

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444







עא בית המשפט העליון 236/01 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' מדלן אזולאי, יוסף אזולאי, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם ב-ֽ 10/07/2001)