פסקי דין על אלכסנדר ליאכוביץ | פסקי דין על ולדימיר גולדין |

10240/01 פ     04/03/2003




פ 10240/01 מדינת ישראל נ' אלכסנדר ליאכוביץ, ולדימיר גולדין




בעניין:

45



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ
010240/01


לפני:
כב' השופטת רחל גרינברג
תאריך:
04/03/2003





מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה
רפאלי

ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



1. אלכסנדר ליאכוביץ

2. ולדימיר גולדין


הנאשמים
זאב אלוני

ע"י ב"כ עו"ד


הכרעת דין

1.
כתב האישום
הנאשמים עבדו כשומרי סף או מאבטחים במועדון "הפטיש" בתל אביב (להלן – המועדון). לטענת המאשימה, הם תקפו ביום 3.11.01 את גיא כהן (להלן – גיא או מתלונן 1) וגרמו לו לחבלות של ממש כמפורט בכתב האישום.
בנוסף, מואשם נאשם 2 בתקיפתו של אייל רוזנברגר (להלן – אייל או מתלונן 2) אשר גם לו נגרמו כתוצאה מהתקיפה חבלות של ממש.
על פי הנטען, הנאשמים תקפו את המתלוננים בדחיפות, אגרופים ומכות ולנאשם 2 מיוחס שאף הטיח ראשו של אייל במכונית שחנתה בקרבת המועדון.
העבירות המיוחסות לנאשמים: לשניהם – תקיפה הגורמת חבלה לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן – החוק), ולנאשם 2 עבירה נוספת של תקיפה לפי סעיף 380 לחוק.

2.
הנאשמים כופרים במיוחס להם וטוענים כי הותקפו על ידי המתלוננים ונאלצו להתגונן מפניהם. גרסתם בתמצית היא כי אייל עמד ליד דלת הכניסה למועדון ושוחח בטלפון, הוא הפריע לכניסה ויציאה של קהל, התבקש לזוז, לא הגיב, ונאשם 2 בתוקף תפקידו, אחז בו וירד איתו במדרגות היורדות מהפתח למטה. בשלב זה, התנפלו על נאשם 2 שני המתלוננים ונאשם 1 חש לעזרתו.
לדברי הנאשמים, הם נאלצו להתגונן מפני התנהגותם האלימה במיוחד של המתלוננים. לדברי ב"כ הנאשמים בסיכומיו, במקום התפתחה בין המעורבים קטטה אך אין לייחס לנאשמים עבירה של תקיפה וכן נטען שלא הוכח כי בשלב כלשהו שני הנאשמים תקפו יחד את מי מהמתלוננים ולכן לא הוכחו הנסיבות המחמירות של סעיף 382(א) לחוק.

3.
מטעם התביעה העידו המתלוננים והבחורה מיכל, בת לוויתו של גיא באותו ערב, כמו כן העיד רוסלן פיבישיקו (להלן – רוסלן) העובד כקופאי וכדורמן במועדון.
יצויין כבר עתה כי עד התביעה רוסלן תומך פחות או יותר בגרסת הנאשמים אך התביעה מבקשת להעדיף את הגרסה המשותפת ליתר עדיה, בטענה שרוסלן הוא חברם של הנאשמים והמועדון מקום עבודתו ועל כן עדותו נוטה לטובת הנאשמים, ועוד יצויין כי התביעה לא ביקשה בשעתו להכריז על רוסלן כעל עד עויין.

4.
וזו תמצית גרסתם של המתלוננים הנתמכת בעדותה של מיכל:
גיא ומיכל הגיעו באותו לילה למועדון כדי להיפגש עם אייל ובחורה נוספת שהגיעו לפניהם וישבו במועדון. לדברי מיכל וגיא לא איפשרו להם להיכנס פנימה והם ירדו במדרגות הכניסה – ראה צילום הכניסה נ/1 ועמדו בצד מתחת לגגון כדי להסתתר מפני הגשם. לדבריהם, הם טלפנו לאייל שיצא מהמועדון והוא אכן יצא, נעמד בכניסה ודיבר איתם בטלפון. לפתע אחד השומרים העיף אותו בדחיפה מהמדרגות, אייל נפל ואחד הנאשמים ירד והתחיל להכותו. מיכל מספרת כי היא זו שהסבה את תשומת ליבו של גיא למתרחש כיוון שהוא עמד עם הגב לפתח ולא ראה, או אז גיא רץ לעבר חברו תוך שהוא צועק "בלי מכות" ואותו שומר השיב לו "למה בלי מכות" והתחיל להכות גם את גיא.
מדברי העדים, גיא ומיכל, עולה כי השומר השני הצטרף למהומה ושני הנאשמים היכו את המתלוננים כשבעל המקום מדבר איתם ברוסית ומחמם את האווירה.
גיא מספר כי הנאשמים הרביצו לו ולאייל כמשך כ- 10 דקות ואייל ספג מכות קשות יותר ממנו. הוא ביקש ממיכל להזמין משטרה ולבסוף באה משטרה ואמבולנס שלקח אותם לבית חולים. גיא עמד על דעתו שהמריבה לא פרצה בעניין דמי הכניסה שהתבקש לשלם. הוא אישר שכעס על כך שלא איפשרו לו כניסה למועדון אך מכחיש שהגיב באלימות. גיא תאר את הפגיעות הגופניות שספג והודה כי לאחר שחטף מכות ניסה להתגונן ולגונן על אייל אך כל שעשה היה מתוך הגנה עצמית בעוד הנאשמים מכים אותו ואת אייל בחוזקה.
גיא מכחיש את טענת רוסלן האומר שקיבל אגרוף בתחילת האירוע, וכן מכחיש שהוא וחברו פגעו בכלי רכב ונפצו שמשות.
מיכל, בהתייחסה לטענה שהמתלוננים עזבו את המועדון, התפרעו, נפצו שמשות של כלי רכב וחזרו לתקוף את הנאשמים, אומרת כי הם התרחקו מהמועדון אחרי שהוכו וחזרו לשם כדי להמתין למשטרה כששלושתם יושבים על ספסל מול המועדון. לגבי ניפוץ השמשות אמרה כי הן נופצו "עם הראש של אייל" (עמ' 11 שורות 8-11 לפרוטוקול). גם היא הדגישה את התנהגותם הברוטלית והתוקפנית של הנאשמים והגדירה את מעשיהם של המתלוננים כניסיון להתגונן בלבד.
אייל בעדותו מאשר שעמד בפתח דלת המועדון ודיבר בטלפון עם גיא, אמרו לו לא לעמוד שם ועוד לפני שהספיק להגיב, דחפו אותו מהמדרגות, הוא נפל ושני אנשים התנפלו עליו והיכו אותו, קיבל "מכות רצח" גם בראש; הם הורידו ממנו את החולצה, הוא ניסה להתגונן, לא ראה את גיא אך שמע אותו צועק "לא מכות" (עמ' 19 למטה ותחילת עמ' 20 לפרוטוקול), דבריו של גיא לא הועילו והם המשיכו להכותו. הם זרקו אותו על מכוניות שעמדו שם במדרחוב ואחת השמשות התנפצה.
גם אייל שולל כל מחלוקת בעניין תשלום דמי כניסה ושני המתלוננים שוללים מכל וכל שהיו שיכורים או מסוממים באותו לילה.

5.
תמצית עדותו של רוסלן:
עובד במועדון. באותו לילה ירד גשם ועובדי המועדון השתדלו לעבוד בזריזות כדי לאפשר לקהל להיכנס ולא להרטב בגשם. הגיעו 3 אנשים, נעמדו בכניסה ואחד דיבר בטלפון, העד ביקש ממנו בנימוס לא לחסום את הכניסה, האיש לא הגיב, הפריע ורוסלן חזר וביקש ממנו לזוז. מישהו מהחבורה צעק על רוסלן וזה ביקש מנאשם 2 ללוות את מי שדיבר בטלפון אל מחוץ לכניסה והשומר עשה כך. רוסלן קיבל לפתע מכת אגרוף בפני
ם והבחור השני שהיה בחבורה, רץ למטה ותקף את נאשם 2. הם הלכו מכות. הנאשמים תפסו כל אחד את אחד המכים והרחיקו אותם. הם ברחו וחזרו אחרי כמה דקות בצעקות ואיומים. הנאשמים לא איפשרו להם להתקרב ואז שוב היו מכות.


6.
עדויות תביעה נוספות:
א.
תעודות רפואיות של המתלוננים ותצלומים המראים חבלות על פניהם – ת/3 – ת/5, ת/8 ו- ת/9.
ב.
דו"ח מעצר – ת/1, של נאשם 2. השוטרת אהרונוב רשמה את תגובתו: "שניהם ניפצו את הרכבים לפני הגעתם למועדון. רצו להיכנס בצורה אגרסיבית, לא הרשיתי להם ואז הם התחילו לדחוף אותנו דבר שהביא למכות".
ג.
דו"ח פעולה של ציון זהות – ת/2, הוזמן למקום, ראה 4 כלי רכב עם חלונות מנופצים, על חלק מהשברים היו כתמי דם. רוסלן טען בפני
ו ששני אנשים שיכורים "עשו בלאגן" והורחקו על ידי השומרים, האחרים שפגש לא ראו את הארוע.

פרשת הגנה

7.
עדותו של נאשם 1:
היה במועדון בעת שקראו לו לצאת ולעזור לנאשם 2 שהוכה על ידי שני המתלוננים. הוא ראה שהם מסכנים את חייו, צעק להם שיפסיקו ותפס את גיא. המתלוננים התנהגו באגרסיביות רבה, נראו מסוממים. הם התרחקו לעבר החניה ושם גרמו נזק לכלי רכב. העד הזמין את המשטרה. כעבור זמן מה סיים את המשמרת והלך לביתו. בעל הבית שלו טלפן אליו כעבור זמן מה וביקש ממנו להגיע למשטרה. השוטרים לא הקשיבו לדבריו ולדעתו התנהגו כך משום שהוא רוסי. הוא ביקש במשטרה להיבדק על ידי רופא ולא איפשרו לו.


8.
עדותו של נאשם 2:
המתלוננים והבחורה הגיעו יחד ונראו מסוממים. אחד מהם סרב לשלם דמי כניסה, העד אמר לו שיזוז ולא יפריע והוא קילל וצעק. הוא אינו זוכר אם נגע במתלונן כדי להוריד אותו במדרגות אך ייתכן שעשה כך כפי שמתאר רוסלן. כשהיה למטה, החבר של המתלונן נתן לו מכה, הוא נפל ושני המתלוננים היכו אותו ושברו לו שן. נאשם 1 הרחיק אותם ממנו. לדבריו המתלונן לא נפל בעת הירידה במדרגות.
הנאשם אינו מוכן לאשר את דבריו במשטרה משום שאמר דברים בלי שהבין את השאלות.
הנאשם הציג צילום המראה פניו אחרי התקיפה – נ/3 אך לא הציג תעודה רפואית. גם נאשם 1 לא הציג תעודה רפואית.

9.
הודעות הנאשמים במשטרה – ת/6, ת/7
נאשם 1 -
גרסתו תואמת את עיקרי עדותו בבית המשפט.
נאשם 2 (ת/7) – גרסתו בהודעה שונה מעדותו וכך מתאר הוא את הארוע בהודעה שנגבתה ממנו באותו יום: שני אנשים אגרסיביים רצו להיכנס ולא נתנו להם ואז אחד מהם דחף אותו, נתן לו מכה בפני
ם, ושבר לו שן ואז החלו המכות וללא כל סיבה אותו אדם שבר חלון של מכונית. שני המתלוננים הלכו מכות עד שהפסיקו וגם הוא הפסיק. נאשם 1 לא היה מעורב בקטטה.

יש להדגיש כי ההודעות הוגשו בהסכמה ולא ברור על מה מתבססת טענת הנאשם שלא הובן כהלכה במשטרה וגרסתו שם אינה משקפת את דבריו.


10.
עדויות הגנה נוספות:
א.
רומן סורקין – בעל המקום. המתלוננים הגיעו למועדון והתנהגו באגרסיביות, לפני כן שברו שמשות של מכוניות. רומן ביקש מהם דמי כניסה 50 ₪, הם ענו לו בגסות וניסו להיכנס בכוח. הם דחפו, סטרו לקופאי ונתנו מכה לשומר ואז התחיל הבלאגן. הם הלכו וחזרו ואז הגיעה המשטרה.
ביום הארוע עמד בכניסה, הם נוהגים להכניס רק אנשים שהם לקוחות המועדון. הגיעה קבוצה של 3 אנשים, הם התנהגו כמו מסוממים אך בכל זאת נתנו להם לגשת לקופה. אחד מהם החל לדבר בטלפון והעד ביקש ממנו שלא יפריע לאחרים. הבחור שדיבר בטלפון דחף את הקופאי והעד ביקש מנאשם 2 להוציא את הבחור. נאשם 2 חיבק אותו "הוא ממש חיבק אותו ולקח אותו הצידה מהמדרגות, שם אותו ליד הכניסה. הוא הרים אותו מעט במדרגות" (עמ' 38 שורות 15-16 לפרוטוקול).
בהמשך המתלונן השני נתן לנאשם 2 מכה חזקה בפני
ם. להערכת העד מדובר באדם מיומן באגרוף (עובדה שנשללה מכל ורק על ידי שני המתלוננים). נאשם 1 ניסה להפריד בין נאשם 2 לתוקף, לא הצליח וכל הארבעה הלכו מכות. המתלוננים ברחו, חזרו וברחו שוב. לעד יש טענות כנגד יחס המשטרה אליו ולנאשמים אחרי שנעצרו.
ב.
לאוניד קובל – מבאי המועדון, ידיד של רוסלן, עמד לידו כשרוסלן קיבל מכה ונאשם 2 תפס בתוקף והוריד אותו במדרגות. אחרי חצי שעה הלך הביתה וראה את המתלוננים קופצים על מכוניות.
בהודאתו במשטרה, ת/10, טען שלא איפשרו לאחד המתלוננים להיכנס והוא צעק והניף ידיים ורוסלן ניסה להרגיעו. שומר אחד עלה והוריד אותו תוך שהבחור התנגד. באותו רגע המתלונן השני דחף את השומר וככה התחיל "הבלאגן" והשומר השני נכנס לתמונה.
ג.
ניקולאי סרבריקוב – עד זה סיפר בהודעתו על אגרוף שקיבל רוסלן, על מכות שבאו בעקבות זאת ועל שני בחורים שגרמו נזקים לכלי רכב. העד הוא נגן המנגן לפעמים במועדון. גם השומרים השתתפו במכות. בבית המשפט אמר שאינו זוכר במדויק את האירוע.

11.
ממצאים ומסקנות
א.
אין חולק שבין המתלוננים לנאשמים הוחלפו מהלומות והשאלה היא האם יש לקבוע שהארבעה התקוטטו ביניהם כגרסת ההגנה או שהובאו ראיות מספיקות לכך שהנאשמים תקפו את המתלוננים וכי גיא הותקף על ידי שני הנאשמים ועל כן יש לייחס להם בגין כך תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א) שזו לשונו:
"נעברה עבירה לפי הסעיפים 379, 380 ... כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה".
ב.
אני מסכימה עם דברי הסניגור בסיכומיו כי אין לראות בכל העדים שהופיעו עדים אוביקטיביים במלוא מובן המילה. כמו כן יש לתת את הדעת לטענה שאחד מעדי התביעה – רוסלן אינו תומך
בגרסת המתלוננים.

12.
לאחר שקראתי בעיון את כל העדויות באתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת המתלוננים, הנתמכת בעדותה של מיכל, על פני עדותו של עד התביעה רוסלן ועדויות ההגנה כפי שפורטו לעיל וזאת מהנימוקים הבאים:
א.
עדויות ההגנה ועדותו של רוסלן אינן תואמות לגבי תחילת האירוע וקיים שוני מהותי ביניהן. לגירסת רוסלן האירוע החל בשל סרובו של אייל לזוז מהכניסה והתנהגותם האגרסיבית של כל השלושה. לדבריו הוא ביקש מנאשם 2 "ללוות" את אייל למטה – לפי תיאורו הוא הנאשמים נהגו בנימוס ובאיפוק. נאשם 2 אינו זוכר כלל אם נגע באייל ואם נגע בו עשה זאת במתינות כפי שמתאר רוסלן. גירסת נאשם 2 אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו במשטרה, אליה אתייחס בהמשך. התאור המינורי של הורדת אייל במדרגות מתערער לחלוטין נוכח גירסתו של בעל המקום, רומן, המספר כיצד נאשם 2 "חיבק" את אייל, הרים אותו והוריד אותו במדרגות. עד הגנה נוסף – לאוניד קובל מאשר תאור זה של הורדת אייל במדרגות ומוסיף שאייל התנגד.
ב.
זאת ועוד, לדברי רומן, המתלוננים עוד בטרם הגעתם למועדון התפרעו ליד המועדון ושברו שמשות של כלי רכב. לטענתו, למרות שהמתלוננים נראו אגרסיביים ומסוממים נתנו להם להיכנס למועדון אך הם סרבו לשלם דמי כניסה והתחילו להכות את רוסלן ואת אחד השומרים.
גרסה זו של רומן אשר אין חולק שהיה במקום מתחילת האירוע, אינה מתיישבת עם יתר עדויות ההגנה שנשמעו בבית המשפט אך תואמת את דברי נאשם 2 בדו"ח המעצר ת/1 ובהודעתו במשטרה ת/7, דברים שהנאשם מתכחש להם בעדותו בטענה בלתי מבוססת של חוסר הבנת שאלות השוטרים ועוינותם כלפיו בשל היותו רוסי.
בת/1 אומר נאשם 2 שהמהומה החלה משום שלא הירשו למתלוננים להיכנס למועדון והוא חוזר על כך בת/7. הנאשם לא הזכיר במשטרה שעשה מה שעשה משום שאייל הפריע בכניסה בכך שעמד שם. ראוי לציין שבת/7 נאשם 2 טוען שנאשם 1 לא היה מעורב כלל, בעוד שבבית המשפט שינה גרסתו ולמעשה כל יתר עדי ההגנה, כולל נאשם 1 עצמו, מאשרים שגם הוא התערב.
ג.
לגרסת ההגנה, המתלוננים ומיכל הגיעו יחד למועדון אולם גרסה זו נסתרת לטעמי בכך שרוסלן וחלק מעדי ההגנה מאשרים שאייל עמד בכניסה למועדון ודיבר בטלפון וזאת כפי שטוענים המתלוננים ומיכל, דהיינו שאייל שוחח עימם לאחר שלא ניתן להם להיכנס למועדון.
ד.
לעומת הגרסאות המשתנות והסותרות של עדי ההגנה, גרסת המתלוננים עיקבית ועדויותיהם תומכות זו בזו ותואמת לגרסה שמסרה מיכל.

13.
לאור התרשמותי החיובית מהמתלוננים ובהעדר כל ראיה המעידה על היותם שיכורים או מסוממים בזמן האירוע, אני דוחה טענה זו. ראוי לציין שהנאשמים ועדיהם ניסו לצייר את המתלוננים באור שלילי בתארם את הנזק לכלי רכב שגרמו כביכול המתלוננים, אך לאור הסתירות לעניין זה – ראה עדות רומן, יש לדחות גם טענה זו ואני מקבלת את עדותו של אייל שהנאשמים דחפו אותו בכוח על כלי הרכב. לעניין זה יש להזכיר את דו"ח הפעולה ת/2 לפיו המשטרה מצאה סימני דם על שברי זכוכית ליד המכוניות, דבר התומך בגרסת המתלוננים.
ועוד בנקודה זו, מקובלת עלי גרסת המתלוננים כי הם חזרו לקרבת המועדון כדי להמתין למשטרה, משם גם פונו באמבולנס, ולא כדי להמשיך במריבה.

14.
כאמור, לטענת ההגנה מדובר בקטטה ולא מעבר לכך, שתחילתה בהתנהגות אלימה מצד המתלוננים. באשר לראשיתו של האירוע אני מקבלת במלואה את גרסת המתלוננים והמסקנה היא ששני הנאשמים תקפו את המתלוננים מיד לאחר שאייל נדחף מהמדרגות על ידי נאשם 2, אייל נפל וגיא חש לעזרתו כשהוא מבקש מהנאשמים להפסיק את המכות. אני מאמינה למתלוננים שבשלב זה הם הותקפו על ידי שני הנאשמים.
ולעניין זה אין בעיני נפקות אם 2 הנאשמים היכו בו זמנית מתלונן אחד או שהיכו אותם בכל וריאציה אפשרית אחרת. כך או כך, מתקיימות הנסיבות המפורטות בסעיף 382(א) ואני דוחה את טענת ההגנה שאלה לא הוכחו.

15.
המתלוננים לא הכחישו כי ניסו להגן על עצמם מפני בריונותם של שני הנאשמים וככל הנראה תוך כדי כך קיבל נאשם 2 מכה בפני
ו ונשברה לו שן. במהלך מאבק שתחילתו בתקיפת המתלוננים כמתואר לעיל, כל שעשו על מנת לחלץ עצמם מידיהם של הנאשמים הוא בגדר הגנה עצמית והדבר עולה בקנה אחד עם תאור שלב זה של האירוע על ידי כל העדים.

16.
סוף דבר, אני קובעת כי הוכחו כדבעי עובדות כתב האישום ואני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.

ניתנה היום ל' ב אדר א, תשס"ג (4 במרץ 2003) במעמד הצדדים.


גרינברג רחל, שופטת





ב"כ הנאשם
: אבקש לדחות את הטיעונים לעונש.

החלטה

נדחה לטיעונים לעונש ליום 6.4.03 שעה 13:30.

מזכירות בית המשפט תזמן מתורגמן לשפה הרוסית.

ניתנה היום ל' ב אדר א, תשס"ג (4 במרץ 2003) במעמד הצדדים.



גרינברג רחל, שופטת








פ בית משפט שלום 10240/01 מדינת ישראל נ' אלכסנדר ליאכוביץ, ולדימיר גולדין (פורסם ב-ֽ 04/03/2003)