פסקי דין על דדון רוזה | פסקי דין על דדון יעקב | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א | פסקי דין על עו"ד הראל אורן |

13445/08 בשא     22/12/2008




בשא 13445/08 דדון רוזה, דדון יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א, עו"ד הראל אורן




בעניין:

6



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא013445/08
בשא013446/08
בתיקי פשר 1470/05, 1469/05
בפני
:
כבוד השופט אבי זמיר
תאריך:
22/12/2008




בעניין
:
1. דדון רוזה

2. דדון יעקב


ע"י ב"כ עו"ד
דונר

החייבים

נ
ג
ד


1 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

2 . עו"ד הראל אורן
, מנהל מיוחד

נושים שונים







פסק דין

בפני
י בקשות החייבים להכרזת פשיטת רגל ולמתן הפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

שני החייבים הגישו בקשות לפשיטת רגל ביום 23.2.05. צו לכינוס נכסיה של החייבת ניתן ביום 4.7.05; עו"ד אורן הראל מונה כמנהל מיוחד לנכסיה ביום 9.10.05. צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 16.2.06; עו"ד הראל מונה כמנהל מיוחד לנכסיו ביום 29.11.06. כל אחד מהחייבים חויב בתשלום חודשי של 250 ₪.

בבקשות מפרטים החייבים את הסתבכותם הכלכלית. לדבריהם, שוכנע החייב, שעבד כשכיר בתחום האופנה, לפתוח בשנת 1999 חנות ברשת "הלב בכחול", שהתמחתה בשיווק נעליים אורטופדיות. בהיותו שכיר, נרשמה החייבת כבעלי החנות, כאשר החייב פיקח על ניהול החנות. הרשת נקלעה לקשיים בשנת 2001 והתקשתה לספק לחנות סחורה. במקביל, דרשה הרשת מהחנות שיקים על חשבון סחורה עתידית בסכומים גבוהים. החנות נאלצה לקחת הלוואות הן מבנקים והן ב"שוק האפור". החייב אף נאלץ למכור את דירתו. החייבת, שלא הייתה מודעת לכל ההתנהלות העיסקית והכספית, דרשה לבסוף להתנתק מהעסק. העסק נסגר בשנת 2005 לאחר שלא ניתן היה עוד לעמוד בנטל החובות.

החייב בן 46 והחייבת בת 49 ולהם שתי בנות קטינות. הם מתגוררים בשכירות בדירה בקרית גת. החייב חלה במחלת הסרטן, עבר טיפולים כימותרפיים קשים, אך, למרבה הצער, אלו הופסקו ולמעשה מצבו סופני.

בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד הוא מסיק כי ההסתבכות הכלכלית של החייבים לא הייתה בתום לב, מעצם העובדה שהחייבת הסכימה לשמש "חזית" לעסק שלא מנוהל על ידה, ללא כל ניסיון עסקי קודם. יתרה מכך, החייב פתח עסק נוסף, כחברה בע"מ, ויש להסיק מכך שניסה להתחמק מתשלום לנושי העסק המקורי.

המנהל המיוחד מפרט כי כנגד החייבת הוגשו 9 תביעות חוב. אושרו 6 מהן, בסכום כולל של 510,681 ₪. כנגד החייבת הוגשו 4 תביעות חוב, מתוכן אושרו שתיים, בסכום כולל של 230,018 ₪. סכום של 199,544 ₪ הוא חופף (תביעת הנושה לוי לסטרה בע"מ).

התנהלות החייבים במהלך ההליך, לפי הדו"ח, לא הייתה טובה. שיתוף הפעולה בכל הנוגע להתייצבות לחקירות ולהגשת דו"חות לא היה מלא, והחייבים צברו חובות פיגורים (החייב שילם 22 תשלומים מתוך 33; החייבת 30 מתוך 40).

המנהל המיוחד מדגיש, כי רק בשל הנסיבות המיוחדות אין הוא עותר לביטול הליכי הפש"ר. הוא מציע לתת לחייב הפטר, המותנה בהשלמת הפיגורים (כ- 2,500 ₪) בתיקו תוך 30 יום, וכן לתת לחייבת הפטר, המותנה בהשלמת הפיגורים בתיקה (כ- 2,500 ₪) ובתשלום סך של 500 ₪ לחודש למשך 3 שנים (סכום כולל של 18,000 ₪).

הכנ"ר הצטרף להמלצת המנהל המיוחד. החייבים הגישו תגובה בכתב לדו"ח. הם מפרטים את המצב הקשה שאליו נקלעו בשל מחלתו של החייב ומבקשים הפטר מיידי.

דיון בבקשות התקיים ביום 4.12.08. בנק לאומי, שנושה בחייבת בלבד, הצטרף לעמדת המנהל המיוחד. מנהל חב' לוי לסטרה בע"מ התייצב לדיון, בהמשך לתגובה בכתב שהוגשה מטעם בא כוח החברה. נושה זה יוצא כנגד התנהלות החייבים, ובכל מקרה מתנגד לא רק לבקשת החייבים אלא אף להצעת המנהל המיוחד, שמשמעותה תשלום דיבידנד של כ- 6.3% בלבד. לדבריו, ראוי, אם לא לבטל את ההליכים, להתנות את סיומם בדיבידנד של 30% לפחות. החייבים, המנהל המיוחד והכנ"ר חזרו על עמדותיהם.

כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "

החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב

" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים.

אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; אמנם אינטרס הנושים, לרבות שיעור הדיבידנד, הוא שיקול חשוב, אך לא יחידי. ראו, למשל, לאחרונה, ע"א 3004/07 עזריה נ' הכנ"ר (ניתן ביום 5.11.08), שם התקבל ערעור החייבים, בהסכמת הכנ"ר, תוך שבית המשפט העליון מציין: "

דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-חייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ- 10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב

".

עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר מקובלת עליי. היא מבטאת איזון ראוי בין הנסיבות האישיות, מחד גיסא, לבין התנהלות החייבים ואינטרס הנושים, מאידך גיסא.

אני מכריז על החייבים פושטי רגל.

ניתן בזאת הפטר לחייב, המותנה בכיסוי חוב הפיגורים בתיקו תוך 30 יום.

ניתן בזאת הפטר מותנה לחייבת, המותנה בכיסוי חוב הפיגורים בתיקה (כולל תשלום חודש דצמבר בסך 250 ₪) תוך 60 יום, ותשלום 36 תשלומים חודשיים נוספים של 500 ₪ החל מחודש ינואר 2009. ניתן כמובן להקדים כל תשלום או חלק ממנו, עד להוספת הסך הכולל של 18,000 ₪ לקופה.

עם מילוי התנאים ולכל צורך אחר ניתן להגיש כל פסיקתא נדרשת לחתימה.




ניתנה היום כ"ה בכסלו, תשס"ט (22 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. הכנ"ר יודיע לנושים.



אבי זמיר
, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו











בשא בית משפט מחוזי 13445/08 דדון רוזה, דדון יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א, עו"ד הראל אורן (פורסם ב-ֽ 22/12/2008)