פסקי דין על אלי פלבן | פסקי דין על מוטי אטיאס | פסקי דין על גרגורי רסקין |

4323/06 תק     18/11/2008




תק 4323/06 אלי פלבן נ' מוטי אטיאס, גרגורי רסקין




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
ת.ק. 4323/06


לפני:
כב' השופט אביטל חן


18/11/2008




בעניין
:
אלי פלבן





התובע


נ
ג
ד


1 .מוטי אטיאס

2 . גרגורי רסקין





הנתבעים


פסק דין
התובע הזמין מאצל הנתבעים שירותי אדריכלות והנדסה.

ביום 6/2/2000 נכרת בין הצדדים חוזה.

על פי החוזה התחייב הנתבע 1 לספק לתובע שירותי אדריכלות וכן תוכניות בניה ופיקוח באתר, אשר ייערכו על ידי הנתבע 2. בתמורה התחייב התובע לשלם לנתבע 1 סך בן 1,250$ עבור תוכניות האדריכלות ו- 1,250$ עבור תוכניות הבניה והפיקוח באתר שיבוצעו על ידי הנתבע 1. התשלום לנתבע 2 היה אמור להתבצע במהלך שלב הבניה.


טענות התובע:
בכתב התביעה טען התובע, כי על אף ששילם לנתבעים את מלוא התמורה לה התחייב בחוזה ואף הקדים התשלום לנתבע 2, ביצעו הנתבעים עבודה פגומה ורשלנית. לטענתו, במהלך חודש 9/2005, בעת שהחלו עבודות הבניה, התברר לו כי תוכניות האדריכלות שערך הנתבע 1 אינן תקינות ועל אף שפנה מספר פעמים לנתבע 1 בדרישה לתיקון התוכניות, לא נענתה דרישתו.


טענות הנתבע 1:
הנתבע 1 מכחיש טענות התובע לפיהן התלונן על ליקויים בתוכניות האדריכלות וטוען בכתב הגנתו כי טענותיו התייחסו לסירובו של הנתבע 2 לפקח על העבודות באתר, סירוב שנבע מן העובדה לפיה הפר התובע את החוזה, משלא שילם את שכר טרחתו של הנתבע 2, כפי שהתחייב בחוזה.


טענות הנתבע 2:
הנתבע 2 הגיש 3 כתבי הגנה בתאריכים שונים (23/11/2006, 26/11/2006, 4/12/2006) אשר ניתן לראותם ככתב הגנה אחד.

מטענות הנתבע 2 עולה כי במהלך חודש 7/2000 מסר לתובע את תוכניות הבניה ו- 6 שנים מאוחר יותר, ב

שנת 2006 פנה אליו התובע בדרישה כי יבוא לפקח על העבודות באתר הבניה, אך בשום שלב לא העלה כל טרוניה ביחס לאיכותן של התוכניות.

דיון
החוזה נשוא התביעה שבפני
נחתם בראשית שנת 2000 בין התובע לנתבע 1. על פי החוזה התחייב הנתבע 1 לספק לתובע שירותי אדריכלות וכן תוכניות בניה ופיקוח באתר, אשר ייערכו על ידי הנתבע 2. בתביעתו עותר התובע לחייב הנתבעים בתשלום הוצאות שהוציא בשל פגמים וליקויים שנפלו, לטענתו, בתוכניות שערך הנתבע 1.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2000 סיימו הנתבעים עבודתם וכי התובע קיבל מן הנתבעים את תוכניות האדריכלות ואת תוכניות הבניה, כמובטח בחוזה.

התובע, מסיבותיו הוא, לא החל בעבודות הבניה על אף שכבר בשנת 2001 אושרו תוכניות הבניה וניתנו היתרי הבניה הנדרשים ע"י הרשויות. חלפו השנים, תוקפו של היתר הבניה פג, ובשלהי שנת 2005, פנה התובע לנתבע 1 בדרישה לתיקון פגמים שהתגלו, לטענתו, בתוכניות האדריכלות.

בשנת 2006 פנה התובע אף לנתבע 2 וביקש ממנו כי ימלא התחייבותו הנוספת על פי החוזה, ויפקח על עבודות הבניה באתר.

הנתבע 1 מכחיש טענת התובע כי פנה אליו בנושא ליקויים כלשהם בתוכניות ומוסיף כי מכל מקום היה פטור מלמלא אחר דרישות התובע, לאחר שזה הפר את החוזה עמו, כשלא שילם שכר טרחתו של הנתבע 2 חרף הזמן הרב שחלף.

השאלות בהן עלי להכריע הן, האם כטענת התובע התוכניות שסיפק הנתבע 1 עבורו היו פגומות, ואם אכן היו פגומות, האם היתה חובה על נתבע 1 לתקנן והאם היה התובע חייב להכין תוכניות חדשות תחתיהן.


נעיין בחוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם התובע, מהנדס הבנין, מר יצחק קיל (להלן:"מר קיל") , ונבדוק את דבריו בעת הדיון בבית המשפט.

בחוות הדעת מיום 2/5/2006 שצירף התובע לכתב תביעתו ציין מר קיל:

"שרשרת מידות לרוחב ואורך המבנה בלי התאמה בין מידת פנים והחוץ, והדבר עלול לגרום לטעויות ונזקים בבניה, כמו כן תכנית במפלס 0.00 היא לא בקנה מידה מוגדר אלא 1:106 או 1:113
על אדריכל הפרוייקט לבצע בדיקה של מידות על מנת למזער נזקים לבניית הבית"


הליקוי לכאורה שמצא מר קיל בתוכנית הבניה מתבטא בהעדר התאמה בין מדידות פנים המבנה לבין חלקו החיצוני וכן בהעדר קנה מידה מוגדר במפלס 0.00.

מחוות דעתו של מר קיל ומעדותו בבית המשפט עולה כי בעת מתן חוות הדעת התייחס לתוכנית ההגשה להיתר בניה שערך הנתבע 1 (ראה חוות דעתו המשלימה של מר קיל שכותרתה "בדיקת שתי תוכניות הגשה" (הדגשה שלי-א.ח.) וכן עדותו בבית המשפט לפיה, "הנייר שהסתמכתי עליו זו תוכנית הגשה להיתר בניה" (עמ' 3 שורות 21-20).

בבית המשפט העיד מר קיל, כי תוכנית הגשה להיתר בניה, במובחן מתוכנית הביצוע, אינה חייבת להיערך על סמך קנה מידה מדויק ומפורט, שכן מדובר בתוכנית כללית, מקדימה, והבניה אינה נעשית על פיה:

"ש. האם נכון שרק התכנית לביצוע אמורה להיות עם קנה מידה מפורט עם מידות מפורטות?
ת. אני התבקשתי לתת חוות דעת לגבי תכנית אחרת. הנייר שהסתמכתי עליו זו תכנית הגשה להיתר בניה."

(פרוטוקול עמ' 3 שורות 21-18)
ובהמשך העיד:
"ש. האם יכול להיות שתכנית הגשה להיתר בניה לא תהיה לפי קנה מידה מדויק?
ת. בדרך כלל תכנית הגשה היא לא 100% אלא רק תכנית ביצוע." (תהיה מדוייקת –א.ח.)

(שם, שורות 24-23)

המומחה מטעם התובע חיווה דעתו בהתייחס לתכנית הגשה להיתר בניה אשר אינה חייבת להיעשות בהתאם לקנה מידה מדויק ועלולה להכיל אי אילו דיוקים במידות, להבדיל מתוכנית הביצוע, ואולם גם לגבי התוכנית העומדת על הפרק, מר קיל אינו קובע נחרצות כי מדובר בליקויים עקב עריכה לא מקצועית של התכנית ומעיד כי :"יכול להיות שכתוצאה מהצילום ודפים שחוברו זה השתבש".(פרוטוקול עמ' 4 שורה 1).

המומחה הוא בעל המקצוע אשר ערך והכין עבור התובע את התוכניות החדשות ומתקבל הרושם כי לא היה נוח לו לעבוד עם התוכניות הקיימות אלא להכינן מחדש, כך עשה וכך גם חייב את התובע. אין אני קובע כי מעשיו פסולים, אך לא הוכח בפני
כי היו נחוצים ומחויבי המציאות, ולא הוכח בפני
כי התכניות שאותן הכינו הנתבעים 1 ו-2 היו פגומות כלל.

יש לקבוע אפוא כי התובע לא הוכיח קיומם של ליקויים בתוכנית ההגשה, באופן אשר הצריך הכנת תוכנית נוספת על ידי מהנדס הבנין מטעם התובע ועל כן יש לדחות תביעתו של התובע לתשלום שכרו של המהנדס מטעמו.

האם שולם שכרו של הנתבע 2
בכתב תביעתו עתר התובע לתשלום ההוצאות שנגרמו לו עקב הליקויים שנפלו בתוכניות הבניה . משלא הוכחו ליקויים כאמור, תמה למעשה מלאכתו של בית המשפט. אולם למעלה מן הצורך, ראיתי להתייחס למחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלה, האם מילא התובע אחר חלקו בחוזה, ושילם את שכרו של הנתבע 2 בסך 1,250$, שכן הצדדים השקיעו זמן רב בבירור סוגיה זו, אשר הייתה סלע המחלוקת ביניהם ובשלה סירבו הנתבעים לשתף פעולה עם התובע 6 שנים לאחר שנותקו הקשרים ביניהם.

בבית המשפט העיד התובע כי חצי שנה לאחר החתימה על החוזה הודיע לו הנתבע 1 שתוכניות הבניה מוכנות והוא רשאי לבוא לקחתם. בשיחה זו, טוען התובע, אמר לו הנתבע 1 להביא עמו 1,250 $ עבור המהנדס. לטענת התובע, הגיע למשרדו של נתבע מס' 1 עם רעייתו ובנם ולאחר שקיבל את התוכניות שילם לנתבע מס' 1 סך בן 1,250 $ באמצעות דולרים.

רעיית התובע ובנם העידו כי בעת התשלום עמדה רעיית התובע על כך שתינתן להם קבלה על הסכום ששילמו אולם לאחר שהוסבר לה כי התשלום מיועד לנתבע 2 וזה האחרון צריך להוציא הקבלה, התרצתה והסתפקה בהוספת המילה "שולם" על ידי הנתבע 1, בסמוך לסעיף המתייחס לשכר טרחתו של הנתבע 2.
מנגד טען הנתבע 1 כי בשום שלב לא קיבל מהתובע דולרים וטען בתוקף כי המילה "שולם", הרשומה מספר פעמים על גבי החוזה לא נרשמה על ידו. לאימות טענתו הסכים לקיומה של בדיקת גרפולוג, בדיקה אשר קבעה כי המילה "שולם" המופיעה מספר פעמים על גבי החוזה לא נכתבה על ידי הנתבע 1.

ממצאי בדיקת הגרפולוג שוללים למעשה, את טענות התובע לקיומו של אישור בכתב בדבר תשלום שכר טרחתו של הנתבע 2.

לאחר שמיעת העדים ועיון בחומר הראיות ראיתי לקבוע כי לא הוכח בפני
ששכר טרחתו של הנתבע 2 שולם. למסקנה זאת הגעתי בעיקר בהתבסס על החוזה הקובע כי שכר טרחתו של הנתבע 2 ישולם "בהמשך העבודה" (או במילים אחרות, בשלב ביצוע הבניה, כפי שהסכימו הצדדים) בשל העובדה לפיה לא הוצג מסמך כלשהו, לרבות אישור, קבלה או חשבונית התומכת בטענת התשלום, ובהסתמך על תוצאות הפוליגרף.

בהקשר זה, לא ברור לי מדוע לא פנה התובע לנתבע 2 בדרישה כי יוציא לו חשבונית או קבלה בסמוך להעברת התשלום, אם אכן כטענת התובע ועדיו, בעת התשלום, התעורר בליבם החשש לגורלו של הכסף.

במאזן ההסתברויות, אני קובע כי לא הוכח בפני
שהתובע שילם שכרו של הנתבע 2 כפי שהתחייב בחוזה, דבר היכול להסביר את סירוב הנתבעים לשתף עימו פעולה לאחר שנים של נתק.


לסיכום
משלא הוכחה טענת התובע לקיומם של ליקויים בעבודות האדריכלות ראיתי לדחות תביעתו של התובע לפיצויים בגין הוצאות שהוציא לטענתו לצורך קבלת חוות דעת חלופית.

בנסיבות הענין לא ראיתי לקבוע צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, כ' בחשון, תשס"ט (18 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.


אביטל חן
, שופט








תק בית משפט לתביעות קטנות 4323/06 אלי פלבן נ' מוטי אטיאס, גרגורי רסקין (פורסם ב-ֽ 18/11/2008)