פסקי דין על חיים מזל | פסקי דין על כהן כפיר

108133/00 א     25/05/2003




א 108133/00 חיים מזל נ' כהן כפיר




1
בתי המשפט
א 108133/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
15/07/2003
תאריך:
כב' השופט עודד אל-יגון

בפני
:

חיים מזל

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1. כהן כפיר

2. הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ
3. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ

הנתבעים
בשם התובעת: עו"ד
בשם הנתבעים: עו"ד
נוכחים:
פסק דין

1. הרקע העובדתי:

תביעה זו הינה תביעה לפיצויים עפ"י חוק הפלת"ד.

התובעת, ילידת 1953, נפגעה בתאונת דרכים בדרך לעבודה, ביום 19.1.00 ונגרמו לה נזקי גוף.

2. השאלות השנויות במחלוקת:

הצדדים חלוקים בשני נושאים:
א. א. נסיבות פציעת התובעת/החבות
ב. ב. שיעור הנזק.
בהקשר לשיעור הנזק, יש לדון במספר שאלות משנה:
1. 1. הנכות התיפקודית.
2. 2. דין הוצאות המומחה הרפואי.
3. 3. ראשי נזק.
4. 4. תקבולי מל"ל (ניכוי רעיוני).

3. נסיבות פציעת התובעת:

התובעת הצהירה בס' 3 לתצהירה כי ביום 19.1.00, בשעה 15:30 לערך, בדרכה לעבודה, עת חצתה את רחוב בלפור בבת ים, מונית עלתה על רגלה וכתוצאה מכך נפגעה בקרסול ימין ובכף רגל ימין.

לחיזוק טענתה צרפה את אישור המשטרה וטופס חדר המיון.

מאישור המשטרה ניתן ללמוד על קיומה של תאונת הדרכים ועל מעורבותו של נתבע 1 בתאונה. בטופס חדר המיון מצויין תחת הכותרת "נסיבות הפציעה" כי התובעת נפלה ונחבלה.

הנתבעת טוענת כי התובעת לא נפגעה בתאונה וכי כל נזקיה הינם מעברה.
הנתבעת לא תמכה טענתה בשום ראיה ואף לא חקרה בחקירה הנגדית את התובעת בשאלה זו, שנשארה תלויה באויר.

משכך, אני מקבל את גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה, ומטיל על הנתבעת חבות לשאת בנזקיה של התובעת.

4. שיעור הנזק:

א. הנכות התפקודית של התובעת:

התובעת טוענת כי היא מתקשה בעבודתה הכרוכה בהליכה ובעמידה ממושכת, וכי יש לקבוע כי נכותה התפקודית גבוהה כפליים מנכותה הרפואית, היינו 10%.

הנתבעת טוענת כי אין קשר בין הנכות הרפואית שנקבעה לתובעת ובין הנכות הרפואית, שכן לאחר תקופת התאוששות מהתאונה, חזרה התובעת לעבודה באותו התפקיד ואותה רמת השכר.

בחקירתה הנגדית מאשרת התובעת דברים אלה "נכון ששכרי אינו נפגע בעקבות פציעתי "אך מוסיפה כי "אך אני סובלת מכאבים" (פרוטוקול, עמ' 5).

ד"ר גורדון - המומחה הרפואי שמונה ע"י בית המשפט (להלן: "המומחה") קבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% בתחום האורטופדי, בגין מצב לאחר "מעיכה" בכף הרגל הימנית עם השפעה מינימלית על כושר הפעולה הכללי. בנוסף, המומחה מציין כי קיימת אי התאמה בין דלות הממצאים והצליעה הניכרת שבה קיים מרכיב סובייקטיבי ניכר (חוות דעת, פרק סיכום ומסקנות).

התובעת, עובדת כזבנית ועבודתה דורשת עמידה ממושכת ומאומצת על הרגליים, ואין ספק שגם לפגיעה הקלה יחסית בכף רגלה יש השלכות על יכולת תיפקודה במקצועה.

משכך, אני פוסק כי נכותה התפקודית של התובעת זהה לנכות הרפואית שלה ועומדת על 5%.

ב. הוצאות המומחה הרפואי :

הנתבעת טוענת כי בהחלטתו של כב' השופט גורפינקל מיום 8.2.01, בקדם המשפט, נקבע כי התובעת תשא בשכ"ט המומחה הרפואי, היות ומדובר בתאונת עבודה והתובעת בחרה שלא למצות את זכויותיה ולהיבדק ע"י המל"ל.

לעניין זה אומר בקצרה כי החוק מציב בפני
התובעת שתי אפשרויות על מנת להוכיח את נכותה הרפואית, ואין להענישה על בחירתה, גם אם גרמה בכך לתוספת מסויימת של עלות ההליך המשפטי. החלטתו של כב' השופט גורפינקל התייחסה לשלב של מימון ביניים של שכר המומחה הרפואי, ולאו דווקא לתוצאה הסופית של המשפט.

אני רואה איפוא את ההוצאה בגין חוות הדעת הרפואית כחלק מהוצאות המשפט.

התובעת צרפה לתחשיב הנזק מטעמה, קבלות המעידות כי שילמה למומחה, ד"ר גורדון, סך של 3,510 ₪ (נספח ד' לתחשיב הנזק).

לעניין רכיב זה של החזר הוצאות שכר טרחה מומחה, אני פוסק כי התובעת זכאית להחזר הוצאות אלה בסך של 3,510 ₪, כחלק מהוצאות המשפט.

ג. שיעור הנזק:

1. 1. נזק מיוחד
1.1. 1.1. הפסדי שכר בעבר.
1.2. 1.2. נסיעות בעבר.
1.3. 1.3. הוצאות רפואיות בעבר.
1.4. 1.4. עזרת צד ג' בעבר.

2. 2. נזק כללי
2.1. 2.1. הפסד השתכרות בעתיד.
2.2. 2.2. נסיעות והוצאות רפואיות בעתיד.
2.3. 2.3. עזרת צד ג' לעתיד.
2.4. 2.4. כאב וסבל.

להלן אדון בנזקי התובעת אחד לאחד:

1. נזק מיוחד:

1.1. 1.1. הפסדי שכר בעבר:

ראש נזק זה הוא בגדר נזק מיוחד ועל התובעת היה להוכיחו בדקדקנות.
לטענת התובעת, בתקופת אי הכושר, קיבלה מהמעביד שכר מופחת, בשיעור של 75% בלבד משכרה עובר לתאונה. משכך הפסידה 25% משכרה בגין חודשים ינואר - יוני 2000. סה"כ טוענת התובעת כי הפסדיה עומדים על 3,765 ₪ ומשוערך ליום הגשת הסיכומים - 4,520 ₪.

לחיזוק טענתה, התובעת צירפה טופס 106 לשנת 1999. מטופס זה ניתן ללמוד כי התובעת עבדה בשנת 1999 שנה מלאה, וכי משכורתה השנתית עמדה על סך כולל של 41,267 ש"ח, ללא ניכויי מס הכנסה. משכך, משכורתה ברוטו, שהיא לענייננו נטו, עמדה על סך של 3,439 ₪ לחודש (תחשיב נזק, נספח ז').

ב"כ התובעת טעה בחישוב שכרה של התובעת. בס' 9 לסיכומיו הפנה ב"כ התובעת לשורת "שכר לקה"ש" הדנה בתשלומים לקרן השתלמות, כאשר בפועל היה עליו לפנות לשורת "משכורת" הדנה במשכורת.

כמו כן, התובעת צירפה את תלושי השכר לחודשים 2000/ 6-1 (נספחים ת/4 1-7 לסיכומים). מתלושי המשכורת עולה כי שכרה של התובעת בתקופת אי הכושר נמוך משכרה עובר לתאונה.

להלן אחשב את הפסדי התובעת בכל חודש וחודש:

הפסד
משכורת
חודש
אין
4,862 ₪
1/2000
1,184 ₪
2,255 ₪
2/2000

לא ניתן ללמוד מהתלוש
3/2000
1,060 ₪
2,379 ₪
4/2000
1,060 ₪
2,379 ₪
5/2000
אין
3,560 ₪
6/2000

סה"כ הפסדיה של התובעת עומדים על סך של 3,304 ₪ ועם שיערוך ליום הגשת הסיכומים - 4,100 ₪ מעוגל (ריבית והצמדה).

בנוסף, החל מחודש יולי 2000, בהמלצת הרופא התעסוקתי, טוענת התובעת כי חוייבה ע"י המעביד בניצול 32.3 שעות חופשה ו - 12.5 שעות מחלה שערכם מגיע לסך 760 ₪ ומשוערך ליום הגשת הסיכומים בסך 907 ₪ (ריבית והצמדה).

לחיזוק טענתה התובעת צירפה את המסמך הרפואי המעיד על אי הכושר החלקי שקיבלה מהרופא התעסוקתי (נספח ת/3 1לסיכומיה), ואת תלוש המשכורת לחודש 7/2000 המעיד כי שעות אלו נוצלו (נספח ת/4 7 לסיכומיה).

לעניין רכיב זה של הפסדי השתכרות בעבר אני מעריך את נזקי התובעת בסה"כ בסכום של - 5,007 ₪.

1.2 נסיעות בעבר:

התובעת טענה כי קיבלה טיפולים פיסיוטרפיים וכי נאלצה לפנות לרופאים לצורך ביקורות רפואיות. ברור שהיא זכאית לפיצוי בגין ההוצאות הנסיעה לשם ביצוע הטיפולים הרפואיים.

לחיזוק טענתה, התובעת צירפה לתצהירה מכתב הפניה לטיפולים פיסיוטרפיים מקופ"ח ומסמכים המעידים על כך שעברה 15 טיפולים. כמו- כן, צירפה מסמכים המעידים על ביקורים אצל רופאים.

בהעדר קבלות על הוצאות הנסיעה, אחשב את נזקי התובעת על דרך ההמעטה.

לעניין רכיב זה של נסיעות בעבר אני מעריך את נזקי התובעת בסכום גלובלי של 300 ₪.

1.3 1.3 הוצאות רפואיות בעבר:

התובעת טוענת כי לא יכולה להיות מחלוקת כי נזקקה למשככי כאבים ותרופות בהוראת רופאיה, אך לא צירפה, ולו אף מסמך אחד, המעיד על הוראות שכאלה.

הוצאות אלה לא הוכחו בקבלות כנדרש. בחקירתה הנגדית התובעת העידה כי "איני שומרת קבלות על התרופות שקניתי" (פרוטוקול, עמ' 5).

התאונה הינה תאונת עבודה ומשכך, זכאית התובעת להחזר הוצאות רפואיות הנובעות מפגיעתה ע"י המל"ל באמצעות קופ"ח.

תביעה לפיצוי בגין רכיב זה נדחית.

1.4 1.4 עזרת צד ג' בעבר:

התובעת הציגה תעודות אי כושר לפרק זמן של שישה חודשים (החל מתאריך 19/1 - 18/7/2000, נספחים ת/4. 1- 7 לסיכומיה). התובעת הצהירה כי בתקופה זו, נעזרה בבתה ובאחותה לצורך ביצוע עבודות הבית, ניקיון ובישול ואני מאמין לה בנקודה זו.

תובעת לא העידה את בתה או את אחותה, אך איני רואה כי בכך נפגעה אמינותה. מטבע הנסיבות, ברור כי כאשר אחד מבני המשפחה חולה או מוגבל, מתגייסים שאר בני המשפחה לעזרתו.

אחר והתאונה הינה תאונת עבודה, התובעת יכלה לעתור למל"ל לצורך קבלת עזרה. התובעת לא בחרה לעשות כן. אך עם זאת אני סבור כי אין לזה חשיבות של ממש. העובדה כי התובעת היתה באי כושר למשך שישה חודשים ונזקקה לטיפולים פיסיוטרפיים, מצדיקה שימוש בעזרת צד ג', ועל כן עומדת לתובעת זכות פיצוי בגין רכיב זה.

עניין רכיב זה של עזרת צד ג' בעבר, אני מעריך את נזקי התובעת בסכום גלובלי של 2,000 ₪.

2. נזק כללי:

2.1 הפסדי השתכרות בעתיד:

כאמור לעיל, נכותה התפקודית של התובעת עומדת על 5%. בנוסף, התובעת טוענת כי יש לקחת בחשבון ש"המשביר לצרכן", מקום עבודתה, נמצא בקשיים כלכליים ויתכן כי תפלט לשוק העבודה.

בפס"ד ע"א 94/56 טננבוים נ' נחום, פ"ד י', עמ' 1602, נאמר: "מטבע הדברים הוא שההפסד בשכר אינו מתבטא תמיד בכך, שהנפגע מסוגל להרוויח את שכרו של אדם בריא, פחות ניכוי אחוז זה או אחר. כושרו המופחת יכול להתבטא גם בדרכים אחרות. למשל, אדם בעל מום יתקשה יותר מחברו הבריא למצוא עבודה, ויהיה צפוי יותר ממנו להפסיד את עבודתו בשעת צמצום התעסוקה. גורמים אלה אינם ניתנים להערכה מדויקת, ומן ההכרח שתהיה בהם מידה של אומדנה..."

לענייננו, אף אם לא נמצא קשר בין מצבה הרפואי של התובעת לבין הפיטורין האפשריים בעתיד, לא ניתן לשלול את האפשרות כי גם לפגיעה הקלה יחסית של התובעת תהיה השפעה מסויימת על יכולתה למצוא עבודה בעתיד. בנוסף, יש לזכור כי התובעת הינה אישה שסיימה רק 11 שנות לימוד, דבר שיקשה עליה ממילא במציאת עבודה.

לעניין רכיב זה של הפסדי השתכרות בעתיד, אפסוק לזכות התובעת פיצוי גלובלי שיהיה מבוסס על הערכה של הפגיעה האפשרית בהשתכרותה בעתיד.
אני מעריך את נזקי התובעת בגין רכיב זה ב - 21,000 ₪.

2.2 2.2 נסיעות והוצאות רפואיות בעתיד:

התובעת אינה מקבלת טיפולים רפואיים ואף לא צירפה מסמכים המעידים כי תזקק לטיפולים אלה ואחרים בעתיד.

כמו כן, התאונה הינה תאונת עבודה, והתובעת זכאית לכיסוי הוצאותיה ע"י המל"ל.

התביעה בגין רכיב זה נדחית.

2.3 2.3 עזרת צ ד ג' בעתיד:

נכותה של התובעת אינה גדולה והיא עומדת על 5%.

התובעת בת 53, ומדרך הטבע שאישה בגיל זה תתקשה, ככל שהשנים חולפות, בביצוע עבודות משק הבית.

יש לשער כי נכותה הנמוכה של התובעת תתרום לקשיים האמורים ותוסיף עליהם במידה מסויימת.

אפסוק לתובעת פיצוי בגין היזדקקות לעזרת הזולת בעתיד, תוך שאקח בחשבון את גילה ואת שיעור הנכות.

לעניין רכיב זה של עזרת צד ג' בעתיד, אפסוק לתובעת סכום גלובלי בסך של 3,000 ש"ח.
2.4 2.4 כאב וסבל:

בהתחשב בנכותה של התובעת, אני מעריך את נזקיה בגין כאב וסבל בסכום של 8,000 ש"ח.

ד. ניכוי רעיוני של תקבולי המל"ל:

על אף שמדובר בתאונת עבודה, לא הגישה התובעת תביעה למל"ל, ועל כן יש לבצע ניכוי רעיוני של הסכומים אשר היתה זכאית לקבלם אם היתה דואגת למצות את זכויותיה במל"ל.

התובעת זכאית למענק נכות חד פעמי מביטוח לאומי.

המענק מבוסס על מספר נתונים: שכר עובר לתאונה, גובה הנכות, מועד התאונה.

התובעת העריכה את שכרה עובר לתאונה בסך של 2,736 ₪, ולפיכך, כתבה סכום של 7,182 ₪.

הנתבעת כתבה סכום של 11,690 ₪ ואין פירוט לא בתחשיב נזק ולא בסיכומים כיצד הגיעה לסכום זה.

כאמור לעיל, משכורתה הממוצעת של התובעת עובר לתאונה, לפי טופס 106 לשנת 1999, עמד על סך של 3,439 ₪ ברוטו בממוצע לחודש. נכותה הרפואית עומדת על 5%. התאונה ארעה ביום 19.1.2000. על פי נתונים אלו, זכאית התובעת למענק נכות חד פעמי מביטוח לאומי בסך של 9,027 ש"ח.

סכום זה ינוכה מסך הפיצוי הכולל לו זכאית התובעת.

בסך הכל מסתכמים נזקי התובעת בסך של 30,280 ₪, לפי הפירוט הבא:
הפסדי שכר בעבר 5,007
נסיעות בעבר 300
עזרת הזולת בעבר 2,000
הפסדי שכר בעתיד 21,000
עזרת הזולת בעתיד 3,000
כאב וסבל 8,000
39,307
ניכוי רעיוני 9,027
סך הכל 30,280

5. פסיקתה:

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 30,280 ₪, עם תוספת של ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

עוד תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט עם ריבית והצמדה מיום הוצאתן בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,936 ש"ח בתוספת מע"מ נכון להיום.
ניתן היום כ"ג באייר, תשס"ג (25 במאי 2003) במעמד הנ"ל.


עודד אל-יגון
, שופט








א בית משפט שלום 108133/00 חיים מזל נ' כהן כפיר (פורסם ב-ֽ 25/05/2003)