פסקי דין על שמואל קרופרו | פסקי דין על easy forex ltd

2537/08 עב     16/12/2008




עב 2537/08 שמואל קרופרו נ' easy forex ltd




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
עב 002537/08


בפני
:
כב' השופטת אהובה עציון
נ.צ. מר גיורא אליגון (מע)
תאריך:
23/12/2008



בעניין
:
שמואל קרופרו



ע"י ב"כ עו"ד
צביקה בר נתן

זילוני-קליינמן אורית

התובע

נ
ג
ד


easy forex ltd


ע"י ב"כ עו"ד
יעל דולב

הנתבעת

פסק – דין

1.
בפני
נו ערעור על החלטת כב' הרשמת ולך מיום 24/01/08, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לתיקון כתב תביעה (בש"א 9918/07).

2.
המערער הגיש תביעה כספית ותביעה למתן חשבונות כנגד המשיבה, מעבידתו לשעבר. בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר למשך העסקתו במשיבה ובאשר לתקופה הרלוונטית נשוא התביעה.

3.
המשיבה הינה חברה העוסקת בפיננסים ונותנת שירותי מסחר מקוונים. המערער הועסק במשיבה בתפקיד מנהל חדר עסקאות וזאת, החל מיום מיום 01/10/02. ועד ליום 30/09/04.
מיום 01/10/04 ועד ליום 30/09/05 עבד המערער בקפריסין (
להלן:"תקופת ההעסקה בקפריסין"
).
באשר לתקופה זו, נטושה מחלוקת עקרונית בין הצדדים, באשר לרציפות ההעסקה בינהם, מחלוקת זו נוגעת אף לדיון שבפני
נו.
ביום 01/10/05 חזר התובע לישראל והמשיך לעבוד כמנהל חדר העסקאות במשיבה, כאשר ביום 20/11/05 נמסר לו כי תופסק עבודתו במשיבה כאשר לטענתו, עבודתו במשיבה היתה עד ליום
31/12/05.

4.
לטענת המערער הועסק במשיבה מיום 01/10/02 ועד ליום 31/12/05 באופן רצוף, העסקתו בקפריסין היתה באמצעות המשיבה שכן
זו האחרונה בחרה להקים חדר עסקאות בקפריסין משיקולי מס בלבד ובאותה תקופה, במקביל לעבודתו כמנהל חדר עסקאות בקפריסין שמש כמנהל חדר העסקאות בישראל.

לטענת המשיבה, העסקתו של המערער בקפריסין היתה באמצעות חברה קפריסאית (
להלן:"החברה הקפריסאית"
), עמה חתם על הסכם העסקה מתאים ובמהלך תקופה זו לא הועסק על ידי המשיבה כלל.

5.
המערער הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה לכב' הרשמת ולך.
הבקשה בבסיסה, התייחסה להוספת שישה נתבעים נוסף על המשיבה, כולם בעלי מניות או נושאי משרה במשיבה וכמו כן, משמשים כבעלי מניות או נושאי משרה בחברה הקפריסאית. הוספתם התבקשה תוך הסרת מסך ההתאגדות מהמשיבה ומהחברה הקפריסאית לבינם, כך שיחשבו כמעסיקיו של המערער.

בנוסף, בקש המערער להוסיף לכתב התביעה טענה משפטית של הרמת מסך באשכול חברות מן הטעם שלא היתה הפרדה אמיתית בין המשיבה לחברה הקפריסאית ובהתאם יש לראות בהן כמעסיקות במשותף באופן שבו המשיבה היא זו אשר חבה בכל תשלום החל על החברה הקפריסאית.

6.
כב' הרשמת דחתה את הבקשה מן הטעם שלא ראתה בנתבעים אותם בקש המערער לצרף לכתב התביעה, בעלי דין דרושים ומן הטעם שהעתרות לבקשה תביא לסרבול הדיון. עוד קבעה כב' הרשמת כי בראות עיניה, מטרת התיקון היה צירוף החברה הקפריסאית
כאשר קיימת הבחנה ברורה בינה ובין המשיבה כך שהתיקון המבוקש לא יביא לבירור אמיתי של המחלוקת.
מכאן הערעור שבפני
נו.

7.
טענות המערער:
הפלוגתא העומדת לדיון בתיק הינה שאלת רצף העסקתו של המערער במשיבה. לאחר הליך גילוי המסמכים, עם חשיפת הסכם שיתוף הפעולה העסקי בין המשיבה לחברה הקפריסאית ולאחר שהגיעו לידי המערער דו"ח רשם החברות של החברה הקפריסאית, עולה כי פעילותה של החברה הקפריסאית ופעילות המשיבה, חד הן. קיימת זהות בשמן, בתחום הפעילות של שתיהן כמו גם בזהות הלקוחות, הדבר עולה בקנה אחד עם טענות המערער בכתב התביעה שהוגש.

עוד טוען המערער כי קיימת זהות בין בעלי המניות ונושאי המשרה במשיבה לבין חלק מרכזי מבעלי המניות ונושאי המשרה בחברה הקפריסאית, דבר המצביע על כך שמדובר באישיות משפטית אחת. הרמת המסך בין החברות עצמן לבין בעלי המניות תביא לברור מלא של התביעה וימנע כפל הליכים.

אף אם נכונה הטענה כי המערער הועסק על ידי החברה הקפריסאית, בפועל, לא התקיימה הפרדה בינה ובין המשיבה. לאור האמור, יש להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול החברות- המשיבה והחברה הקפריסאית, כך ששתיהן תחשבנה מעסיקות במשותף ביחס לתקופת העסקתו בקפריסין.
החברה הקפריסאית לא צורפה כנתבעת כיוון שאינה נדרשת כלל ועיקר שכן, המשיבה היא זו שהעסיקה את המערער, אף בתקופת העסקתו בקפריסין.

8.
טענות המשיבה:

א.
המערער נמנע מלצרף את הנתבעת הרלוונטית לתיק, החברה הקפריסאית, שכן מבקש להרים את מסך ההתאגדות מעליה, כאשר ביודעין, לא כלל אותה במסגרת כתב התביעה ובמסגרת הבקשה לתיקונו. לא יתכן לבצע הרמת מסך מבלי שהחברה הרלוונטית תהא צד לתיק.

ב.
לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (
להלן:"חוק החברות"
) לעניין הרמת מסך.
לא קיים חוב של החברה הקפריסאית כלפי המערער שכן, חתם על כתב ויתור מתאים, הקובע כי שולמו לידיו כל זכויותיו. הדבר איננו צודק או נכון בנסיבות העניין. התובע לא הראה כי נעשה שימוש לרעה באישיותה המשפטית של החברה על ידי בעלי המניות כמו כן, לא הוצגו כל טענות באשר ליכולת הפרעון של החברה הקפריסאית.

ג.
לא הוכח כי המשיבה והחברה הקפריסאית פועלות כגוף אחד וכי ישנו עירוב נכסים בינהן. מדובר בשתי חברות שיש בינהן שתוף פעולה עיסקי.

ד.
המערער לא צרף תצהיר מתאים לתמיכה בבקשה או בעירעור, הדבר נדרש היות והעלה טענות עובדתיות רבות ללא ביסוס ומבלי שהוגש תצהיר לתמיכה בהן.

ה.
המערער ידע את כל העובדות הרלוונטיות, שצירופן לכתב התביעה מבוקש, בעת הגשת התביעה.

9.
דיון משפטי

הלכה היא ש"
כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר...
".
{דב"ע נה/115-3 שמעון שלוסמן – צים חברת השייט הישראלית בע"מ, עבודה ארצי כרך כח(2) 29}.

"
בדרך כלל תהא גישתם של בתי הדין לעבודה גמישה ומרחיבה את אפשרות תיקון כתבי הטענות, בייחוד משמדובר בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי. אפשרות זו לא תינתן במקרים בהם 'הפגיעה ביריב מונעת רשות לתקן'
". ראה י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 9 עמ' 4, הוצאת ניצן, רמת גן, 2004.

תיקון כתב התביעה לא יאושר אם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב {
ראה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה פ"ד נב(3) 427 סעיף 5 לפסק הדין, 1998
}.

10.
מן הכלל אל הפרט

המערער עותר לביטול החלטת כב' הרשמת ולך בעניין תיקון כתב התביעה שהגיש, לאחר עיון בכתב הערעור ובמסמכים שצורפו ולאחר שערכנו דיון בעניינו, אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל בחלקו, וזאת באופן שתתווסף טענתו המשפטית של המערער לעניין הרמת מסך באשכול חברות.

להלן נימוקינו:

11.
ראשית, נציין כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי בטרם החל שלב שמיעת ההוכחות בתיק.
בראות עינינו, המידע הרלוונטי הדורש תיקון לדידו של המערער, היה בידיו בעת הגשת התביעה, כך שלא ברור מדוע טענותיו אלו לא נכללו בכתב התביעה כאמור. התובע לא הביא נימוק מניח את הדעת בעניין זה. כמו כן, לא צורף תצהיר מתאים לתמיכה בבקשה או בערעור, בעניין זה נציין כי:

"
לטעמנו, אין בית הדין חייב להידרש לדיון בבקשה כזו מיד עם העלאתה, ורשאי הוא לסרב לאישור התיקון, עד שיוגשו נימוקי הבקשה בכתב וייתמכו בתצהיר משלים
". (
י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 9 עמ' 11, הוצאת ניצן, רמת גן, 2004
).

עם זאת, בידוע כי גישת בית הדין הינה גמישה ומרחיבה בעניין תקון כתבי טענות, כאמור, מה גם שהגשת תצהיר בעניין איננה חובה, בהתאם, לא מצאנו לדחות הערעור אך מן הטעם הזה.

12.
הוספת בעלי המניות כנתבעים לתיק

המערער עותר להרמת מסך ביחס לחברה הקפריסאית והמשיבה באופן שהתביעה תוגש אף כנגד בעלי מניותיהן. המערער לא הביא טעם מניח את הדעת לעניין כלל ועיקר לפיכך, אין בידינו לקבל את טענתו כי בעלי הדין הנדרשים הם בעלי המניות אותם מבקש הוא לצרף לכתב התביעה. המערער לא הראה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות:




"

6.

(א)
(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2)לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)

".
כלל יסוד הוא בדיני חברות כי "
חברה היא תאגיד הנפרד מבעל מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו
" (
ראה דב"ע נג3- 205/ מחמוד וגיה - גלידות הבירה פד"ע כו 345
).
לעקרון של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה נקבעו חריגים אשר מטרתם למנוע מצבים בהם המסך משמש את בעלי המניות על מנת להסתתר מן הדין או להתל בנושים.
עם זאת, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם תכונותיה של החברה נוצלו על ידי אורגן שלה לטובתו ושלא בתום לב וכאשר הוכחו עובדות המצדיקות הרמת מסך. איננו סבורים כי המקרה שבפני
נו מצדיק צירוף בעלי המניות כאמור.
אכן, מדובר בחברות בעלות שם זהה,
קיימת חפיפה בזהות בעלי המניות בשתיהן, בזהות חלק מהלקוחות ואף חלק מתחומי העיסוק בשתיהן דומים. אולם בשלב זה,
אין בכך כדי לקבוע כי מדובר באישיות משפטית אחת שהתנהלותה מצדיקה הרמת מסך ותביעת בעלי המניות.
בהקשר זה יצויין כי נתנו דעתינו להסכם שיתוף הפעולה בין המשיבה לחברה הקפריסאית, במסגרתו סוכם על מתן שירותי פרסום וטיפול בלקוחות בין שתי החברות, כאשר אין כל התייחסות לתשלום תמורה מתאימה על ידי מי מהצדדים, דבר שלכאורה מצביע על מערכת יחסים החורגת משיתוף פעולה עסקי רגיל ומתיישב עם טענת המערער, אך אין בכך כדי להביאנו למסקנות הנטענות על ידו.

13.
הוספת טענה משפטית
מבלי להכנס לנכונות טענה זו, אנו מתירים הוספת הטענה המשפטית לעניין הרמת מסך באשכול חברות.
מצאנו טעם לפגם בכך שהחברה הקפריסאית איננה צד לתיק בעוד המערער עותר להרמת מסך ההתאגדות מעליה. עם זאת, אנו סבורים כי יכול וטענה זו תביא לברור מלא של הסוגיה שבפני
נו, מה גם שטענה זו משתמעת באופן עקיף אף מכתב התביעה.

13.
אשר על כן אנו קובעים:

א.
הערעור מתקבל בחלקו, באופן שהוספת הטענה המשפטית המבוקשת לכתב התביעה מאושרת.

ב.
המערער יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 10 ימים, המשיבה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מתאים תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.

ג.
בנסיבות העניין, המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪.


ניתן ביום 16 בדצמבר, 2008 (י"ט בכסלו תשס"ט) בהעדר הצדדים.


נ.צ. – גיורא אליגון
נחתם ביום 23/12/2008

אהובה עציון
, שופטת
אב"ד

קלדנית: גלית דוד.







עב בית דין אזורי לעבודה 2537/08 שמואל קרופרו נ' easy forex ltd (פורסם ב-ֽ 16/12/2008)