Google

עו"ד שפטלוביץ נתן - הר צבי חיה, הר צבי שי, בר צבי קרן ואח'

פסקי דין על עו"ד שפטלוביץ נתן | פסקי דין על הר צבי חיה | פסקי דין על הר צבי שי | פסקי דין על בר צבי קרן ואח' |

155389/02 א     06/02/2003




א 155389/02 עו"ד שפטלוביץ נתן נ' הר צבי חיה, הר צבי שי, בר צבי קרן ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
155389/02


בפני
:
כב' השופטת י. שבח
, סג"נ
תאריך:
06/02/2003





בעניין:
עו"ד שפטלוביץ נתן






תובע

נ
ג
ד


1 . הר צבי חיה

2 . הר צבי שי
3 . בר צבי קרן
4 . הר צבי רונן


ע"י ב"כ
עו"ד הלד משה

נתבעים
פסק דין

בפני
תובענה לתשלום שכר טרחת עורך דין.

1.
התובע הינו עורך דין ותיק ונוטריון המתמחה בדיני משפחה וירושה.

התובע אף דובר השפה הגרמנית.

הנתבעת 1 הינה אמה של המנוחה אורלי הר צבי (להלן: "הבת ו/או המנוחה") אשר התגוררה בשוויץ ביחד עם בת זוג ונפטרה בטרם עת בהיותה בת 36 שנה וכן אלמנתו של מר שלמה הר צבי (להלן: "האב המנוח") אשר נפטר למרבית הצער זמן קצר לאחר פטירת הבת המנוחה.

הנתבעים 2 – 4 הינם אחיה של המנוחה.

2.
המנוחה התגוררה בשוויץ ביחד עם חברתה הגב' בטינה הפטר.

ביום 10.12.99 נפטרה המנוחה בשוויץ בהיותה בת 36 שנה בלבד, בנסיבות לא רגילות אשר טרם הובררו.

מסיכומי התובע הבינותי כי המנוחה נפטרה כתוצאה משימוש בסמים.

מסיכומי הנתבעים הבינותי כי אלו תולים את האשם במותה של המנוחה, בין היתר, גם בחברתה בכך שלא מנעה את מותה.

מכל מקום, מדובר בנסיבות טרגיות אשר הובילו להתדיינות משפטית החובקת עולם.

בנוסף לכך הכה הגורל במשפחה פעם נוספת וזמן קצר לאחר פטירת הבת המנוחה נקרא לבית דין של מעלה גם האב המנוח.

3.
המנוחה הותירה אחריה רכוש לא מבוטל.

המנוחה היתה הבעלים של שתי דירות מגורים בארץ ישראל.

כמו כן הוברר כי המנוחה היתה הבעלים של שלוש דירות בשוויץ.

הורי המנוחה פנו לבית הדין הרבני וקיבלו צו ירושה הקובע כי הם יורשיה הבלעדיים של המנוחה ומנהלי עזבונה. (צו ירושה מיום 27.1.00)

בעקבות צו ירושה זה נרשמו שתי הדירות בארץ על שמם.

חברתה לחיים של המנוחה הגישה לבית המשפט השוויצרי, עוד בדצמבר 99, בקשה להכריז עליה כעל יורשתה של המנוחה מתוקף הוראות צוואה שנחתמה על ידי זו האחרונה והופקדה בבית המשפט השוויצרי.

הגב' הפטר אף הגישה בקשה לביטול צו הירושה בטענה כי המנוחה הותירה אחריה צוואה לפיה הינה היורשת היחידה.


לאור הסתבכות העניינים הבינו הנתבעים כי עליהם לקבל יעוץ משפטי.

הנתבעים שכרו את שירותיו של התובע.

הנתבעים שכרו את שירותיו של בלש פרטי בשוויץ, מר ריפל.

הנתבעים אף שכרו את שירותיו של עו"ד שוויצרי בשם עו"ד קורולניק, שלאחר זמן מה הוחלף בעו"ד שוויצרי אחר, עו"ד פישר.

4.
בתחילת שנת 2000 ועל פי הפנייתו של עו"ד דון יחיא פנו הנתבעת 1 ובעלה המנוח אל התובע וביקשו את שירותיו המשפטיים.

ביום 10.6.00 אף נחתם יפוי הכח.

הצדדים סיכמו על שכר טרחה בסך של 25,000 ₪.

התובע החל לייצג את הנתבעים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.

במסגרת הטיפול המשפטי אף ניהל התובע מגעים עם הבלש, עם עורך הדין השוויצרי, עם בא כוח הגב' הפטר וכו'.

בשלב מסוים, ולגרסת התובע לאור הסתבכות הפרשייה וריבוי ההליכים ו/או המטלות, נחתם ביום 28.11.00 בין התובע לבין הנתבעים, הסכם שכר טרחה נוסף לפיו ישולם לו, מעבר לסכומים ששולמו לו בהתאם להסכם שכר הטרחה מיום 10.6.00, שכר טרחה נוסף המתבטא באחוזים מן הכספים ו/או הרכוש שיקבלו הנתבעים מעזבון המנוחה.


בהסכם צויין כי שכר הטרחה ישולם לתובע בין אם זכויות הנתבעים תקבענה ב

פסק דין
ובין אם בפשרה או בכל דרך אחרת.

התובע ביצע עבור הנתבעים עבודות משפטיות אשר היקפן שנוי במחלוקת: כאשר מטבע הדברים, התובע מרבה ואילו הנתבעים ממעיטים.

ביום 25.10.01 פיטרו הנתבעים את התובע ואף ביטלו את יפוי הכח שהסמיך אותו לפעול בשמם.

5.
התובע טוען כי למרות שפוטר על ידי הנתבעים הרי על אלו האחרונים לשלם לו את שכר הטרחה המוסכם נשוא ההסכם הנוסף מיום 28.11.00, קרי: נגזרת אחוזית משווי הזכיה בעזבון.

התובע מעריך את שווי העזבון בסך של 1,221,219 דולר.

התובע טוען כי בסופו של דבר הוסכם בין הנתבעים לבין הגב' הפטר כי הנתבעים יקבלו את מחצית העזבון.

בהתאם לאחוזים נשוא ההסכם הנוסף ובהתייחס למחצית העזבון, "גוזר" התובע את שכר הטרחה המגיע לו והוא מעריכו בסך של 61,250 דולר + מע"מ.


הנתבעים טוענים כי הסכם שכר הטרחה הנוסף בטל ומבוטל מכיוון שנחתם על ידם כתוצאה מהפעלת לחץ בלתי הוגן על ידי התובע אשר ניצל את מצוקתם ואת צערם בעקבות מות המנוחה ובעקבות מות האב המנוח זמן קצר לאחר מכן וזמן קצר לפני חתימת ההסכם הנוסף.

הנתבעים טוענים כי תשלום שכר הטרחה ששולם לתובע מכסה את כל פעילותו המשפטית ואף למעלה מכך.

הנתבעים אף הגישו תביעה שכנגד בה תבעו להשבת שכר טרחה ששולם ביתר ובה טענו כי שולם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪ וכי עליו להשיב להם סך של 50,000 ₪ הן מחמת גביה ביתר והן מחמת התרשלות.

6.
בישיבה שהתקיימה בפני
ביום 6.11.02 קיבלו הנתבעים את הצעת בית משפט באשר לתביעה שכנגד.

התביעה שכנגד נמחקה ללא צו להוצאות והאגרה בגינה הושבה.

בעלי הדין צמצמו הדיון לשאלה אחת והיא האם מגיעה לתובע תוספת תשלום, מעבר למה ששולם לו עד כה, ואם כן מה שיעורה.

בעלי הדין הסכימו כי השאלה תוכרע לאחר הגשת סיכומים בכתב כולל נספחים.

התובע הגיש סיכומיו.

הנתבעים הגישו סיכומים נגדיים.

התובע השיב לסיכומים נגדיים אלו.

הנתבעים הגישו תגובה נוספת למרות אי קבלת רשות.

בית המשפט פוסק את הדין.

7.
אין חולק כי בפני
נו טרגדיה אמיתית.

בתם / אחותם של הנתבעים נפטרה בגיל כה צעיר בנסיבות מצערות.

זמן קצר לאחר מכן נחתה על ראשיהם מכה נוספת בדמות פטירת האב.

בין לבין נאלצו הנתבעים להשתתף במערכה משפטית החובקת עולם, גם בארץ וגם בשוויץ וכנראה גם בארה"ב.

ואם לא די באלו, נאלצים הנתבעים להלחם בחזית נוספת, החזית המתייחסת למחלוקת שנפלה בינם לבין בא כוחם הקודם בנושא שכר הטרחה.

8.
אין חולק על זכותו היסודית של בעל דין לבחור לו את פרקליטו כראות עיניו.

אין חולק על ההלכה לפיה רשאי הלקוח "להתיר" את החוזה שכרת עם עורך דינו ולבחור לו פרקליט אחר לפי טעמו, באם הגיע למסקנה כי עורך הדין אינו עונה על הציפיות שתלה בו ו/או מחמת העובדה שמערכת היחסים בין השניים הגיעה למבוי סתום שאינו מאפשר שתוף פעולה, ובלבד שיפצה את עורך הדין על העבודה שביצע עד לשלב ההפרדות.

9.
גזירת שכר הטרחה כאחוזים מתוך חלקם של הנתבעים בעזבון אינה אקטואלית עוד שעה שהייצוג המשפטי הופסק והועבר לעורך דין אחר, מה גם שטרם הוכרע שעור חלקם של הנתבעים בעזבון.

המערכה המשפטית עדיין בעיצומה.

הנתבעים שכרו את שירותיו של עו"ד שוויצרי.

הנתבעים שכרו את שירותיו של עו"ד ישראלי חדש.

מסיכומי הצדדים למדתי כי הנתבעים אף גילו צוואה חדשה שנערכה בארה"ב ויש להניח כי המערכה המשפטית תחודש ביתר שאת.

יתרה מזאת, הסכם שכר הטרחה אשר גזר את שכרו של התובע באחוזים מן העזבון צריך להתייחס לסכום הזכיה נטו, שעה שיש להפחית מערכי העזבון ברוטו את הוצאות עורכי הדין השווצריים, את הוצאות הבלש,
את הוצאות עורך הדין הישראלי, את המשכנתאות הרובצות על הנכסים, את המיסים, את הוצאות קבורת המנוחה והבאתה לארץ וכו'.

10.
הדרך היחידה בה ניתן לכמת את שכר הטרחה המגיע לתובע הינו על דרך אומדן, דהיינו הערכת העבודות המשפטיות שבוצעו על ידי התובע בשים לב, בין היתר, לרוח המנשבת בהסכמי שכר הטרחה ובשים לב לניסיונו של בית המשפט.

על בית המשפט ליתן את הדעת, בין היתר, גם לעובדה לפיה נמנע מן התובע להשלים את עבודתו לאור פיטוריו החד צדדיים על ידי הנתבעים, ומנגד להתחשב בעובדה לפיה רק התחיל התובע את הטיפול בהליכים המשפטיים שכן הדיון העיקרי טרם נסתיים והדרך ארוכה היא ורבה.

כמו כן, על בית המשפט לקחת בחשבון את הטענה לפיה הזכיה ב – 50% לאו זכיה היא לאור הוראות הדין השוויצרי המזכה ממילא את ההורים ב – 50%.

כמו כן, אין בית המשפט מתעלם מכל הסכומים ששולמו לתובע עד כה ואף הם נתון שיש לקחתו בחשבון.


11.
לאחר בחינת כל הפעילות המשפטית שבוצעה על ידי התובע ולאחר בחינת טיעוני הצדדים אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע לסילוק מלא וסופי של תביעתו, ומעבר לתשלומים ששולמו לו עד כה, סך נוסף בשקלים שווה ערך ל – 7,000 דולר + מע"מ.




כן ישלמו הנתבעים את אגרת המשפט בערכי קרן.

כל צד ישא בהוצאותיו.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום 6 בפברואר 2003 במעמד הצדדים.



שבח יהודית, שופטת








א בית משפט שלום 155389/02 עו"ד שפטלוביץ נתן נ' הר צבי חיה, הר צבי שי, בר צבי קרן ואח' (פורסם ב-ֽ 06/02/2003)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים