פסקי דין על הבנק למסחר בע"מ | פסקי דין על מבורך ג'רבי חני | פסקי דין על ג'רבי יגאל | פסקי דין על ג'רבי חיים |

1953/07 א     25/12/2008




א 1953/07 הבנק למסחר בע"מ נ' מבורך ג'רבי חני, ג'רבי יגאל, ג'רבי חיים




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
א
001953/07


לפני:
כב' הרשם איתן אורנשטיין

25/12/2008





בעניין:
הבנק למסחר בע"מ
– בפירוק


ע"י ב"כ
עו"ד עמית פינס

התובע-המבקש


נ
ג
ד


1. מבורך ג'רבי חני

2. ג'רבי יגאל
3. ג'רבי חיים


ע"י ב"כ
עו"ד סגל יוסף

הנתבעים-המשיבים



החלטה


1.
התובע (להלן: "הבנק"), הגיש תביעה כנגד הנתבעים לתשלום הסך 4,365,000 ₪. התביעה קשורה למעילה בהיקף חסר תקדים, של פקידת הבנק, גב' אתי אלון (להלן: "אלון"), לשם מימון כספי הימורים של אחיה מר עופר מקסימוב (להלן: "מקסימוב"). הנתבעים הם שלושה אחים, כאשר ביחס לנתבע 1, (להלן: "חני"), נטען כי קיבל כספים שמקורם במעילה, ותוך ידיעה באשר למקורם, וכמפורט בהמשך ההחלטה.

2.
הבנק טוען כי במועדים שונים הילווה חני סכומים שונים למקסימוב וכן ערב להבטחת אשראיים שונים שניתנו למקסימוב לצורך הימוריו. לעמדת הבנק, סך הכל האשראים והכספים שניתנו על ידי חני לעופר, הסתכמו כ- 18,200,000 ₪. ממשיך הבנק וטוען כי לשם החזר חובותיו לחני, מסר מקסימוב לחני תשעה שיקים בנקאים שהונפקו על ידי
הבנק התובע, מכלל השיקים שהפיקה אלון, ואשר סכומם הכולל 4,365,000 ₪ (להלן: "השיקים"). חני, כך
נטען, הפקיד את השיקים בחשבון על שם, אחיו הנתבע 3 (להלן: "חיים"), מספר 11657/99 בבנק לאומי בע"מ, סניף גבעת אולגה (להלן: "החשבון"). מורשי החתימה בחשבון הם חיים והנתבע 2 (להלן: "יגאל").

3.
מדינת ישראל הגישה נגד שלושת הנתבעים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו,(ת.פ. 40306/03). בכתב האישום המקורי יוחסו לחני ויגאל, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף קבלת דבר במרמה, אי הוצאת חשבוניות, שימוש בעורמה להתחמק ממס ועוד. אף חיים הואשם בכתב האישום המקורי. לאחר זמן מה תוקן כתב האישום ובהמשך, ולאחר שמיעת חלק ניכר מהראיות, תוקן כתב האישום בשנית, והוגש כתב אישום מתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום המתוקן"), הימנו נמחקו האישומים נגד חיים, וכן חלו תמורות ניכרות באישומים האחרים ובמיוחד במיוחס ליגאל, שכן בכתב האישום המתוקן בשנית יוחסו לו עבירות מס והושמטו העבירות של מרמה, קשירת קשר, זיוף וכדומה. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, שאינו אלא ביטוי להסדר טיעון שבין המדינה לבין הנאשמים. לפי המוסכם, הודה חני בזיוף חתימת ההיסב על השיקים ויגאל הודה בעבירות המס שעיקרן
אי דיווח על עיסוק בניכיון שיקים ומתן הלוואות בריבית והעלמת הכנסה. בגזר הדין הושתו מאסרים בפועל וכן קנסות ובכלל זה חויב יגאל בתשלומים בגין פעילותו בגינה לא שילם מס ולא דיווח. אין חולק כי יגאל שילם את מלוא שנגזר עליו.

5.
לאחר ההרשעה, הגיש הבנק תביעה נגד חני וזאת בהליך של תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים ולפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984. בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש הבנק בקשה לעיקול זמני על הכספים בחשבון, מחמת שלטענת הבנק שימש החשבון את חני לצורך פירעון השיקים, וצו כמבוקש ניתן.

6.
הנתבעים הגישו בקשה לביטול העיקול. לגרסתם,
החשבון נועד לצורכי פעילות יגאל בלבד, לעיסוקו בניכוי שיקים, משמע פריטת שיקים של אחרים כנגד תשלום עמלה וריבית. לעמדת יגאל, הואיל והוא לא רצה שהחשבון ירשם על שמו, מחמת נסיבות שלא נדרשתי לפרטן לצורך ההחלטה, נרשם חיים כבעל החשבון; שלושת הנתבעים כאחד טוענים בתצהיריהם, כי לחיים אין ולא היתה כל בעלות בכספים בחשבון, והוא פעל בו אך ורק לפי הוראות יגאל. מוספים הנתבעים וטוענים כי זכויות החתימה בחשבון היו של יגאל ושל חיים, הם אלה אשר הפקידו שיקים בחשבון, לרבות השקים נשוא התביעה, הם אלה אשר משכו ממנו כספים, והכל מבלי שלחני נגיעה לחשבון, ולמעשה חני מעולם לא ביקר בסניף הבנק.

7.
בקשת ביטול העיקול נדונה לפני כב' השופט אלטוביה, בש"א 1488/07. בתום הדיון ביום 26.7.07, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול עיקול. על ההחלטה הוגשה בקשה רשות ערעור לבימ"ש העליון רע"א 6723/07, אשר התקבלה על ידי כב' השופט גרוניס בפסק הדין מיום 26.11.07 (להלן: "פסק הדין בערעור"). בפסק הדין בערעור נקבע כי דין ההחלטה להתבטל בעיקר מחמת שהיה על הבנק לצרף גם את הנתבעים 3-2 כצד להליך, לאור זכויותיהם בחשבון. עוד נקבע בפסק הדין בערעור כי הבנק רשאי לבקש תיקון התביעה על ידי צירוף הנתבעים האמורים כצד לתובענה, במסגרת מועדים שנקצבו בפסק הדין שאם לא כן, יתבטל צו העיקול.

8.
לאחר פסק הדין בערעור, ובעקבות בקשה לתיקון כתב התביעה וצרוף הנתבעים 2 ו –3, הגישו הנתבעים בקשה נוספת לביטול העיקול הזמני, בש"א 18939/08, היא הבקשה נשוא החלטתי.

9.
לעמדת המבקשים דין העיקול להתבטל הן מחמת טעמים מקדמים והן לגופו של ענין. באשר לטענות המקדמיות, סבורה באת כוח הנתבעים כי הבנק לא עמד בתנאים להגשת הבקשה לפי הקבוע בפסק הדין בערעור, לרבות הבקשה לתיקון כתב התביעה וכן שצו העיקול פקע. לגופו של עניין נטען כי לא התקיימו התנאים בעטיים מורה בית המשפט על צו עיקול נכסים, כקבוע בתקנות 362, ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

10.
הבנק טוען כי אין מקום לבטל את העיקול, וזאת בין היתר מחמת שכתב התביעה המתוקן הוגש בהתאם לפסק הדין בערעור, כי הבקשה עומדת בתנאי להטלת עיקול ולכן אין לסטות מהחלטת כב' השופט אלטוביה, אשר דחה את הבקשה המקורית לביטול העיקול הזמני. הבנק טוען כי חני הפקיד את השיקים לחשבון, הוא זייף את חתימות ההיסב על גב חמש מכלל תשעת השיקים, ביחד עם רעייתו של יגאל, הוא גרם לפקידי הבנק להאמין שהשיקים תקינים וכך איפשר את פירעונם לחשבון ומשיכת הכספים שלא כדין,למרות שידע או היה עליו לדעת שמקורם בכספי המעילה של אלון. הזיוף של חני על גב השיקים, איפשר לטענת הבנק את פירעונם כ"חוליה האחרונה" בשרשרת גניבתם.
בקשת העיקול מתייחסת רק לטענות הבנק באשר לחני וחיים ונעדרת התייחסות ליגאל. הבנק לא ביקש לתקן את בקשת העיקול הזמני לאחר פסק הדין בערעור, ולמעשה אין בה ייחוס חבויות כלפי יגאל, עליה ניתן ללמוד רק מהטענות שבכתב התביעה המתוקן כמו גם על חבויות נוספות באשר לחיים. לעניין זה נטען כי החשבון, שהיה של חיים ושימש את יגאל נועד גם לשמש את חני בעסקיו עם מקסימוב ושם הופקדו כספי המעילה. לעמדת
הבנק כי הכספים הם פרי מעילה, השייכים לחני בלבד, ואין ברישום חיים כבעלים והיות יגאל מורשה חתימה בצד חיים, כדי לשקף נכונה את הבעלות בחשבון. מכאן גורס הבנק שגם על יגאל וחיים להחזיר את הכספים.

11.
הואיל ולפני כב' השופט אלטוביה, נחקרו חלק מהמצהירים שהגישו תצהירים, לא נדרשה חקירה מחדש של המצהיר מטעם הבנק. באי כח הצדדים הסכימו כי החקירות שהתקיימו לפני כב' השופט אלטוביה ישמשו גם לבקשה זו, תוך שהבנק ביקש לחקור את הנתבעים על התצהירים שהגישו בבקשה זו.

לאחר ששמעתי את המצהירים, עיינתי בכתבי הטענות ובכלל זה בפרוטוקול הדיון בבקשה הראשונה לביטול העיקול לפני כב' השופט אלטוביה, נתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה כי דין העיקול להתבטל מטעמים לגופו של ענין ולפיכך לא נדרשתי לטענות המקדמיות של ב"כ הנתבעים.

11.
ההלכה:
תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984
קובעת כי

בית המשפט יורה על מתן צו עיקול זמני:
"אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
באשר לאופן שבו על בית המשפט ליישם את התקנה, הורתה כב' השופטת ארבל ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אי.סי.סי :
"השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן זמני
הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש
".
עוד אפנה לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ:
"תקנה 362 לרע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789 (1997).

מן הכלל אל הפרט


12.
שוכנעתי כי הבנק לא עמד בכל אחד המבחנים הדרושים להטלת העיקול הזמני, מבחן

קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה כמו גם מבחן ההכבדה.

13.

על מנת לבסס את קיומן של הראיות המהימנות לכאורה בעילת התביעה, היה על הבנק
לשכנע כנדרש שהחשבון שימש את חני בקשריו עם מקסימוב, כגון שהשיקים הופקדו על ידו בחשבון, או שחני זייף יחד עם רעייתו של יגאל חמישה מהשיקים בחתימת ההיסב על גבם ואלה הופקדו בחשבון או כל ראיה אחרת לפיה באמצעות החשבון, הוצאו כספי הבנק שלא כדין. דא עקא, לא הובאו ראיות כנדרש, למעט הודאת חני בעובדות כתב האישום המתוקן, ואיני יכול להסתפק בה, כפי שאבהיר להלן.

בפתח הדברים אציין כי חני מסר תצהיר ובו הוא מכחיש את מעורבות בפעילות בחשבון ובשיקים, וזאת בניגוד להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. לצורך החלטתי זו, באתי לקראת הבנק והנחתי כי הודאתו גוברת על האמור בתצהירו כמו גם עדותו לפני, למרות שגם בעדותו לפני טען כי האמור בתצהיר הוא האמת ולא הודאתו בכתב האישום המתוקן. חרף זאת, לא ראיתי בהודאתו
משום להגיע לידי מסקנה המבססת את העיקול הזמני.

14.
הודאת נאשם המודה כי פעל בחשבון של אחר, אינה קושרת בהכרח את אותו "אחר" להודאתו, גם אם מדובר באחים. אמנם אין עסקינן בשלב ההוכחות, אך שעה שהאח, בעל החשבון, דוחה את טענת אחיו שהודה באישום המיוחס לו, יש צורך בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה, בנוסף להודאה, ולמצער שלא תהיינה ראיות הסותרות והמפריכות אותה.

15.
הבנק לא המציא כל ראיה לפיה חני היה מעורב בחשבון, מעבר להודאתו
בכתב האישום בעניין. מצופה היה כי אם חני פעל בחשבון בין באשר בהפקדת השיקים ובין אחרת, יהיה לכך תיעוד, כגון יפוי כוח, זכות חתימה בחשבון, חתימתו על משיכת כספים, וכדומה. דא עקא, אין כל אסמכתא לפיה חני הפקיד שיקים בחשבון, או כי משך כספים מהחשבון לרבות כספי
פירעון השיקים נשוא התביעה, למרות שאם כך היה, לא היתה אמור היה להיות קושי להציג מסמכים בעניין.

נראה איפוא כי עסקינן בחשבון על שם חיים, שזכויות החתימה בו היו של חיים ושל יגאל, הם שפעלו בו, ומכל מקום, לא ניתן לקבוע בשלב זה את שהבנק טוען ביחס למעורבות של חני בו.

16.
יתרה מזאת, התברר כי שמונה מכלל תשעת השיקים נשוא התביעה, הופקדו בבנק על ידי יגאל, וכעולה מדף ההפקדה שצורף כנספח ג1-ג2 לתצהירו ושיק אחד הופקד על ידי חיים, כעולה מנספח א' לתצהירו. הדבר אף מתאשר בעובדות כתב האישום. דהיינו, בניגוד לנטען בתביעה ובבקשת העיקול, לא היתה לחני מעורבות בהפקדת השיקים בחשבון.

17.
במיוחד יש לשים את הלב לכך שהשיקים ניתנו ליגאל מצד ג' בשם גיל גילקרוב, אשר ניכה אותם אצל יגאל כנגד עמלה בשיעור של 0.25% מסכום השיקים. הדבר אף התאשר אף בעדויות שנשמעו בהליך הפלילי. כלומר, לכאורה, השיקים כלל לא ניתנו על ידי מקסימוב לחני והוא לא הפקיד אותם בחשבון, אלא אלה יהיו שיקים שגיל גילקרוב, נתן אותם ליגאל לשם ניכוי, וכנגד תמורה. למעשה, יש בממצא זה כדי לשמוט את הקרקע תחת טענת הבנק לצורך הבקשה שלפני, שכן אם יגאל נתן
תמורה עבור השיקים, משמע שבניגוד לטענת הבנק, פירעונם של אלה בחשבון, אינה בגדר התעשרות שלא כדין ואינה בגדר הפקת רווח שלא כדין.

18.
ממצא נוסף העומד כנגד גרסת הבנק היא עדות מנהל הסניף במשפט הפלילי לפיה חני לא ביקר מעולם בסניף הבנק. עדות זו, התומכת בטענת הנתבעים, היא של אדם שאינו מעורב בהליכים ויש ליתן לה משקל לא מבוטל לצורך החלטתי.

20.
גם העובדה שכתב האישום המקורי יוחסה ליגאל מעורבות בגניבת השיקים, ווזה תוקן בהמשך ובאופן ניכר, תומכת במסקנתי. בכתב האישום המתוקן, יוחסו ליגאל עבירות מיסוי בקשר עם אי דווח ואי תשלום מס באשר לפעילותו לפריטת שיקים, תוך השמטת האישום הקודם, לפיו ליגאל מעורבות בזיוף השיקים כמו גם גניבה. יש בכך כדי לתמוך בגרסת הנתבעים. קל וחומר, שעה שהדבר נעשה לאחר שנשמעו כבר חלק ניכר מהראיות, דבר שיש בו כדי להצביע על כך שהתברר כי לא קיימות ראיות מספקות להוכחת האשמה שיוחסה לו. אמנם במשפט הפלילי נדרשות ראיות בשיעור גבוה מזה נדרש בהליך האזרחי, עם זאת, לא ניתן להתעלם מעובדת ביטול האישום האמור, לאחר שמיעת הראיות והשלכת ממצא זה גם על בקשת העיקול הזמני, ממצא המצטרף למארג הראיות.

קל וחומר הדבר באשר לחיים אשר לא מופיע בכתב האישום המתוקן. יתרה מזאת, בגזר הדין נקבע מפורשות שעם ביצוע התשלומים שהושתו על יגאל, יוסר העיקול על החשבון ויתרתו תושב לבעליה.

21.
ראיתי לנכון לציין כי בחקירתם הנגדית של חיים ויגאל, לא נסתרה גרסתם כפי שפרטתי לעיל. בהקשר זה היא עדותו של יגאל לפיה לא היתה לחני גישה לחשבון (עמוד 7 שורה 6), כי הפקיד את השיקים בתום לב ומבלי לדעת שיש בעיה כלשהיא לגביהם העדר מעורבות של אשתו בזיוף חתימת היסב, (עמוד 7 שורה 14-19|). חיים מסר עדות דומה, ומבלי שהראשון שמע את חקירת משנהו.

ממכלול האמור, אין לפני ראיות מהימנות לכאורה המבססות את הנדרש לצורך העיקול על חשבון, אשר דומה, בשלב זה, כי לא היתה לחני כל מעורבות בו, כי השיקים הופקדו בו על ידי הנתבעים האחרים וכנגד תמורה.

22.
מעבר לדרוש; על מנת להוכיח הכבדה כלשון תקנה 374 לתקנות, נדרש התובע להציג ראיות מהן ישתכנע בית המשפט כי קיים חשש שהתובע יתקשה בגביית פסק הדין אם יינתן לטובתו. דא עקא, לא אלה הם פני הדברים במקרה שלפני. בבחינת הבקשה להטלת עיקול זמני, כמו גם התצהיר התומך בה, אין טענות מוצקות בדבר החשש להכבדה על מימוש פסק הדין אם לא יינתן צו העיקול הזמני, פרט לעצם העלאת הטענה, שאין בכך די. על הבנק היה להביא ראיות, ולמצער לבסס בדרך אחרת את החשש להכבדה, שכן אמירה סתמית לא מהווה תחליף לכך. אמנם שעה שעסקינן בטענות תרמית, לעתים די בה כדי לבסס את החשש להכבדה, אך אין טענה לתרמית מצד הנתבעים 2 ו –3 ומכל מקום, אין כל ראיה לכאורה לגבי שני אלה.
זאת ועוד, העובדה שיגאל שילם את שהושת עליו בגזר הדין, מלמדת כי הוא בעל יכולות כספיות שכן אחרת לא היה משלם את המגיע.

23.
לאור כל האמור, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום לעיקול הזמני. לפיכך אני מורה על ביטול העיקול שהוטל בבש"א 12791/07. העיקול יכנס לתוקף בתום 14 יום מיום מתן החלטה זו.

התובע יישא בהוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪ בצירוף מעמ כדין.
ניתנה היום, כ"ח בכסלו, תשס"ט (25 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.




איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו

ה ח ל ט ה
לאחר חתימת ההחלטה, הסתבר כי בשורה השניה בסעיף 23 הושמטה המלה: "ביטול", לפני המלים: "העיקול יכנס תוקף".

ניתנה היום, כ"ח בכסלו, תשס"ט (25 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.



איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו








א בית משפט מחוזי 1953/07 הבנק למסחר בע"מ נ' מבורך ג'רבי חני, ג'רבי יגאל, ג'רבי חיים (פורסם ב-ֽ 25/12/2008)