פסקי דין על יוסף חן | פסקי דין על שולמית חן | פסקי דין על מדינת ישראל - ועדת הזכאות | פסקי דין על לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות |

12463/08 בשא     25/12/2008




בשא 12463/08 יוסף חן, שולמית חן נ' מדינת ישראל - ועדת הזכאות, לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות




בעניין:

בתי המשפט
1
בית משפט השלום ירושלים
לפני: כבוד השופטת אנה שניידר
בש"א 12463/08

וע 163/07

25.12.08





המבקשים
(המערערים)


1. יוסף חן

2. שולמית חן

בעניין

:








נ
ג
ד



מדינת ישראל - ועדת הזכאות

לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות


המשיבה


החלטה

1.
בפני
בקשה לפסלות שופט בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) ובהתאם לתקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – הבקשה).
2.
במסגרת הבקשה, מתבקשת פסלותי מלישב בדין בערעור שהוגש על ידי המבקשים (וע 163/07) על החלטת ועדת הזכאות שהוקמה לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות
, התשס"ה-2005 (להלן – חוק ההתנתקות).

הערעור הוגש לבית משפט זה ביום 25/11/07 על פי סעיף 17 לחוק ההתנתקות, נדון בשלביו המקדמיים בפני
כב' השופטת ע' זינגר והועבר להמשך דיון בפני
, וזאת במסגרת שינויים בחלוקת תיקי בית המשפט שבוצעו בספטמבר 2008.
טענות המבקשים
3.
לטענת המבקשים, עובדת היותי היועצת המשפטית לכנסת בתקופה שבין
2005-2001 והשתתפותי הפעילה בדיוני ועדות הכנסת השונות שעסקו בחקיקתו של חוק ההתנתקות, לרבות התבטאויות בענין החוק במהלך הדיונים האמורים, מעלים חשש אמיתי לכך שלא אוכל לדון בערעור באופן הוגן ואובייקטיבי.

לטענתם, דעתי המגובשת על חוק ההתנתקות, שלעיתים נטתה להחמיר עם המפונים גם בסעיפים הנתונים לפרשנות, תעמוד לנגד עיני בשל תפקידי הקודם, ויתכן שהדבר יבוא על חשבון טובתם של המערערים.

4.
עוד נטען, כי במסגרת הערעור אדרש לבצע פרשנות תכליתית של חלק מסעיפי החוק שפורשו על ידי בעבר באופן שלא יאפשר למערערים לקבל פיצוי ראוי והולם בגין פינויים.
5.
המבקשים טוענים כי במקרה דנן קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

לטענתם, הדבר דומה לשופט שנאלץ לטעון נגד

פסק דין
שנתן או לכותב שנאלץ לסתור את האמור במאמרו, כאשר לא חל שינוי ממשי בנסיבות הענין ובנתונים שהביאו אותו לכתוב את פסק דינו ו/או את מאמרו.
6.
המבקשים טוענים גם כי "החלפת הכובעים", מתפקידי הקודם כיועצת משפטית ברשות המחוקקת והמעבר לכס השיפוט, שבמסגרתו אתבקש לבצע פרשנות סותרת ו/או מקלה בניגוד לעמדותי הקודמות, נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות המקובל בחברה דמוקרטית.
7.
טענה נוספת שמועלית על ידי המבקשים נוגעת למבחן "המתדיין הסביר".

לטענתם, יש לקחת בחשבון את תחושתם האובייקטיבית והסובייקטיבית של המערערים, שבנסיבות הענין חוששים לשפיטה שלא תהא ראויה ולא תיטיב עמם, שלא מהסיבות הנכונות כגון אי נקיון כפיים, חוסר עילה וכדומה.

עמדת המשיבה
8.
עמדת
המשיבה, כפי שהוצגה בתגובתה מיום 21.12.08 הינה, כי הנימוקים שנמנו בבקשת המבקשים אינם מקימים עילת פסלות. עם זאת, השאירה המשיבה את הענין לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה
9.
לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי בכובד ראש את כל הנימוקים שהועלו על ידי המבקשים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
עם כל הכבוד, נראה שהבקשה נסמכת על תפישה מוטעית של תפקיד היועץ המשפטי לכנסת, ככל שהוא נוגע לחקיקה.

תפקידי היועץ המשפטי לכנסת מפורטים בסעיף 17(ב) לחוק הכנסת,התשנ"ד-1994 (להלן – חוק הכנסת), ואלו הם:

"(1) ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;
(2) ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;
(3) ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;
(4) ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;
(5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין".

כפי שניתן לראות מסעיף 17(ב) לחוק הכנסת, תפקידו של היועץ המשפטי לכנסת הוא לייעץ לכנסת ולוועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ולפעול להבטחת תקינותם. אין היועץ המשפטי לכנסת קובע את תוכנו של החוק, שכן זהו תפקידו הבלעדי של המחוקק.
במלים אחרות, היועץ המשפטי לכנסת עומד על "ערש היוולדו" של חוק שנחקק על ידי הכנסת ושומר על תקינותה של "הלידה", אולם "הוריו מולידיו" של החוק הם חברי הכנסת בלבד.
10.
במהלך הכנתה של הצעת חוק, בין אם הצעת חוק של הממשלה ובין אם הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת, על ידי ועדה מוועדות הכנסת לצורך הנחתה על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית, "מתרגם" היועץ המשפטי לכנסת את כוונת המחוקק לשפה משפטית ודואג להכנת נוסח הולם שעליו תצביע הכנסת, ואשר יהא בו כדי לבטא בדיוק המירבי את כוונת המחוקק.

על מנת לבצע את העבודה האמורה בדייקנות הנדרשת, על היועץ המשפטי לכנסת או נציגו להשתתף בישיבות הוועדה, ועליו לשמוע את כל העמדות השונות המובאות בפני
הוועדה על ידי משלחות של הנוגעים בדבר, על ידי הממשלה, ועל ידי חברי הכנסת עצמם.

לאחר מכן, על סמך ההחלטות שמתקבלות על ידי הוועדה, מכין היועץ המשפטי לכנסת את הנוסח שעליו תצביע הכנסת, לאחר שקיבל אישור סופי של הוועדה.

בהקשר זה, אין כל רלבנטיות לדעותיו האישיות ו/או לעמדותיו של היועץ המשפטי לכנסת, ורק כוונת המחוקק, קרי חברי הכנסת, היא הקובעת כיצד יראה ה"מוצר" הסופי שיונח על שולחן הכנסת להצבעה.
11.
העבודה שבוצעה על ידי במהלך הכנתה של הצעת חוק ההתנתקות לקריאה שניה ולקריאה שלישית לא היתה שונה מהעבודה שבוצעה על ידי לגבי כל הצעת חוק אחרת במהלך עבודתי בכנסת. יש לזכור שבשנים 2001-1994 שימשתי כיועצת משפטית של ועדת הכספים של הכנסת, ועברו תחת ידי עשרות אם לא מאות של הצעות חוק כלכליות בתחומים שונים ומגוונים, לרבות חוקי ההסדרים ל"דורותיהם".
12.
אכן נכון שהשתתפתי בדיוני ועדות הכנסת שעסקו בהצעת חוק ההתנתקות, שמעתי ביחד עם חברי הכנסת את עמדותיהן של המשלחות השונות, לרבות עמדותיהם של התושבים, ואף השתתפתי בסיור הוועדה בגוש קטיף. כל אלה נעשו על מנת להבין טוב יותר את החומר ולהכין נוסח שיקלע באופן המירבי לכוונתו הסופית של המחוקק, תוך התמודדות עם שאלות של חוקתיות.
13.
יש לזכור כי חוק ההתנתקות, לרבות שאלות חוקתיות שקשורות אליו, נבחן על ידי בית המשפט העליון (ראה בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה אריאל שרון ואח', פ"ד נט(2) 481).

על פי סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה, בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין.

משהפכה הצעת חוק ההתנתקות לחוק בספר החוקים של מדינת ישראל, וחוקתיותו של החוק אף נבחנה על ידי בג"צ – אין הפרשנות של החוק, ככל שהיא מתייחסת לערעור שלפני, יכולה להעשות בחלל ריק. הפרשנות כפופה לנוסח החוק שהתקבל בכנסת, לכוונת המחוקק, ולהלכות השונות שנפסקו ביחס לחוק בערכאות השונות.

על כן, לא קיים חשש, המפורט בסעיף 24 לבקשה, שבמסגרת הפרשנות ניתן יהא לנקוט ברוח הדברים אשר שררה בעת הליך החקיקה ולפני שהחוק התקבל, או חשש ל"ניגוד עניינים מובנה" ולמשוא פנים.

לפיכך, אין גם מקום לאנלוגיה לשופט שנאלץ לטעון נגד

פסק דין
של עצמו הנזכרת בבקשה.
14.
כפי שצוטט בסעפים 33 ו-34 לבקשה, על פי ההלכה הפסוקה לענין פסלות שופט השאלה אותה יש לשאול היא אם יש יסוד ממשי לחשש כי השופט מנוע מלשפוט את ההליך הנוכחי ללא משוא פנים.
עוד נפסק, כי השופט אינו חופשי לפסול עצמו אלא על סמך נתונים אובייקטיביים שיש בהם כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים.

לענין זה אין די בתחושה של המערערים, או מה שקרוי בבקשה "מבחן המתדיין הסביר" (סעיפים 32-30), אלא צריך להתקיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט, וחשש כזה לא מתקיים במקרה דנן.

יצויין, כי על אף שהמבקשים מקפידים להבהיר כי אין להם דבר נגדי באופן אישי, הרי שלמעשה מדובר בהטלת דופי בשופט, ביושרתו, וביכולתו לשפוט משפט צדק עקב דעות אישיות כביכול.
15.
הואיל וכאמור לא קיים במקרה דנן כל חשש ממשי למשוא פנים, על כן "עילת הסל" לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, הנזכרת בסעיף 21 לבקשה, לא מתקיימת, ודין הבקשה להידחות.
16.
המבקשים מצביעים גם על העילה המרכזית, לדעתם, לבקשת הפסילה – סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט אשר קובע, כי שופט לא ישב בדין אם בטרם התמנה לשופט היה מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה או בדרך דומה אחרת.

גם אם יאמר שבטרם התמנותי לכס השיפוט שימשתי כיועצת מקצועית למחוקק – הרי שאין לראות בכך מעורבות באותו ענין הנדון בהליך שלפני, כאמור בסעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט.
אין דינה של מעורבות כפי שפורטה לעיל ויעוץ משפטי בקשר לנוסח החוק ולתקינות הליך החקיקה כדין מעורבות בענין שנדון לפני, דהיינו ערעור על החלטת ועדת הזכאות מיום 9/10/07 בקשר לפיצוי המערערים לפי חוק ההתנתקות בשל עסק המסגריה שנוהל על ידם בגוש קטיף, ואשר אין חולק שלא הייתי מעורבת בו כלל ולא היתה לי כל נגיעה אליו.
17.
לפיכך, גם סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט אינו חל במקרה דנן, ודין הבקשה להידחות גם מנימוק זה.
18.
למעלה מן הצורך יוער, כי קבלת הבקשה עלולה להביא לתוצאה מערכתית קשה, שאין הדעת סובלת: דווקא שופט שמכיר נושא משפטי מסוים מתוקף תפקידים קודמים שבהם עסק בטרם התמנותו לשיפוט, יהא מנוע מלדון בנושא זה והתיק יועבר לשופט אחר, שיהא עליו להקדיש זמן נוסף ללימוד הסוגיה המשפטית שלפניו.

נראה שאין צורך להכביר מלים לגבי תוצאה זו, שיש בה כדי ליצור עומס נוסף במערכת, העמוסה גם כך לעייפה.
19.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
20.
המועד שנקבע לדיון בתיק העיקרי (וע 163/07) ביום 3/2/2009 בשעה 13:30 נותר על כנו.

המזכירות
תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ט (25 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים

אנה שניידר
, שופטת
012463/08בשא130 ענת יניר







בשא בית משפט שלום 12463/08 יוסף חן, שולמית חן נ' מדינת ישראל - ועדת הזכאות, לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות (פורסם ב-ֽ 25/12/2008)