פסקי דין על סטרול חנן | פסקי דין על גל העתיד | פסקי דין על שרון בן עמי |

7672/07 דמ     29/12/2008




דמ 7672/07 סטרול חנן נ' גל העתיד בע"מ, שרון בן עמי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו

תיק מס': דמ 007672/07


בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט

תאריך:
29/12/2008





בעניין
:
סטרול חנן

התובע

נ
ג
ד


1.
גל העתיד בע"מ
– ח.פ. 435-1635-51
2.
שרון בן עמי
הנתבעת

פסק - דין

1.
התובע עותר לתשלום שכר עבודה מולן בגין חודש 09/07, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש.

2.
בכתב ההגנה נטען כי דין התביעה שהוגשה באופן אישי כנגד מנכ"ל הנתבעת –
הנתבע 2, להידחות על הסף בהעדר יריבות ועילת תביעה.
לגופו של עניין נטען כי כחודש לאחר תחילת העסקתו, התעורר חשד בנתבעת כי התובע נוטל מהמחסן פרטי ביגוד וספורט ובשיחה שנוהלה עמו והסכמתו להשיב הציוד או תמורתו הודע לו על השעייתו הזמנית עד לבירור עניין הגניבה, אולם התובע לא החזיר כל ציוד לנתבעת וניתק כל מגע עימה.
הנתבעת טוענת לקיזוז שווי הציוד שנגנב וחיוב התובע בפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

3.
הנתבעת אף הגישה תביעה שכנגד.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הכחיש התובע את מעשי הגניבה המיוחסים לו, וטען כי לא הסכים לשלם בגין הציוד את הסכומים השונים שנקבה בהם הנתבעת במהלך השיחה עמו ואף הגיש תלונה למשטרה בשל ניסיון לסחיטה באיומים.

דיון והכרעה

4.
הנתבעת מפעילה רשת מכוני כושר ברחבי הארץ.

5.
התובע הועסק כמאמן כושר במכון הכושר של הנתבעת בקניון סביונים החל מיום 14.8.07 ועד יום 23.9.07.

6.
ביום 13.8.07 חתם התובע על הסכם עבודה אישי, לפיו הועסק התובע על בסיס שכר שעתי.

7.
באשר לתביעה
כנגד הנתבע 2 – הנתבע מס' 2 משמש כמנכ"ל הנתבעת 1 ומנהל מכון הכושר סביונים בו הועסק התובע כמאמן כושר.

לא הוכחה כל יריבות ו/או עילת תביעה כנגד הנתבע 2 באופן אישי.
חוזה ההעסקה נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 ותלושי השכר הוצאו ע"ש החברה – הנתבעת 1.
בהעדר עילת תביעה כנגד הנתבע 2 ומשלא הוכחה קיומה של חבות אישית של הנתבע 2 כלפי התובע במפורש או מכללא לשאת בהתחייבויות החברה כלפיו בהקשר להעסקתו אצלה – דין התביעה שהוגשה באופן אישי כנגד הנתבע 2 – להדחות.

8.
באשר לתביעת השכר – אין חולק שלתובע לא שולם שכר עבודה בגין עבודתו בחודש 09/07. הנתבעת אף אינה חולקת לגבי גובה השכר המגיע לתובע בגין חודש 09/07 ובסך 2,800 ₪, הסכום הנתבע בכתב התביעה.

אי לכך זכאי התובע לתשלום שכר עבודה בסך 2,800 ₪ בגין עבודתו בחודש 09/07.

9.
באשר לתביעה לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין -
לטענת הנתבעת התובע כלל לא פוטר על ידה, אלא ניתק מגע עם הנתבעת לאחר שיצא לביתו על מנת להחזיר את הציוד שנגנב, על פי הנטען, או לחילופין לשלם עבורו. התובע לא הציג ראיה כלשהי לתמיכה בטענתו כי נאמר לו על ידי הנתבעת "ללכת הביתה", ואישר כי לא נמסר לו מכתב פיטורין (עמ' 4 לפרוטוקול). מכאן שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענתו כי פוטר בעקבות אבדן ציוד במחסן הנתבעת.
משלא הוכח מעשה פיטורין, אין התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין.
10.
אשר לתביעה לפיצוי בגין עגמת נפש – בנסיבות המתוארות, ומשלא נסתרה גירסת הנתבעת כי התובע עזב את עבודתו מיוזמתו, הרי שלא הוכח כי נגרמה לתובע עגמת נפש המזכה בפיצוי מעבר לסכומים המגיעים לו על פי דין. לעניין זה יוער כי בירור החשד, שהתעורר לכאורה בעניינו של התובע, בדבר העלמות ציוד ממחסן הנתבעת, אין בו, כשלעצמו, כדי להצדיק פסיקת פיצוי לתובע בגין עגמת נפש, אף אם בסופו של דבר יתברר כי החשדות אינם מוצדקים.

התביעה שכנגד

11.
אשר לתביעה להחזרת שווי הציוד שנגנב – טענת הנתבעת בדבר גניבת ציוד על ידי התובע לא הוכחה. מחומר הראיות שהוצג לתיק עולה כי ביום 20.9.07 התעורר חשד אצל אחראית המשמרת התורנית בנתבעת בדבר גניבת ציוד ממחסן הנתבעת, אשר בעקבותיו נערך בירור בעל פה אצל אחראית המשמרת עם התובע ועם מדריך כושר נוסף שנכח במקום. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לעניין אימות החשדות שהתעוררו אצלה ביחס לתובע לגבי גניבת הציוד כנטען. מעדותו של הנתבע 2, מר שרון בן עמי
, עלה כי במהלך בירור שערך עם התובע הכחיש האחרון כי נטל ציוד כלשהו ממחסן הנתבעת (עמ' 5 לפרוטוקול).

הנתבע 2 טען כי התובע הסכים לשלם סכום כלשהו בגין הציוד שנעלם, אולם אף לטענתו, הסכמה זו לא ניתנה עקב הודאת התובע במעשה הגניבה המיוחסים לו, אלא "כדי לסגור את הסיפור".


תלונתה של הנתבעת במשטרה בגין מעשי הגניבה המיוחסים לתובע הוגשה רק בחודש 11/07, לאחר הגשת התביעה על ידי התובע, כך גם הדיווח שנמסר על ידי הנתבע 2 להנהלת החברה, נושא תאריך 19.11.07. הנתבעת לא הציגה ראיות בדבר קיומם של ממצאים כלשהם לעניין בירור התלונה שהגישה במשטרה.

12.
בנסיבות המתוארות לא הוכח כי התובע נטל ציוד כלשהו ממחסן הנתבעת, שלא כדין וללא הרשאה, וטענות אלה של הנתבעת נותרו לכל היותר בגדר חשדות שלא אומתו.

לפיכך דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

13.
אשר לתביעה לתמורת הודעה מוקדמת – משהוכח כי התובע עזב את עבודתו בנתבעת מיוזמתו, זכאית הנתבעת לתמורת הודעה מוקדמת בגובה שכר יום עבודה אחד ובסך של 126 ₪.

סכום זה יקוזז מהסכומים המגיעים לתובע מאת הנתבעת.

סוף דבר

14.
לאחר קיזוז הסכומים המגיעים לה בגין תמורת הודעה מוקדמת, תשלם הנתבעת לתובע יתרת שכר חודש 9/07 בסך של 2,674 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.10.07 ועד לתום 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, ישא הסכום פיצויי הלנה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

15.
הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום ב' בטבת, תשס"ט (29 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.


ורדה סאמט
- שופטת









דמ בית דין אזורי לעבודה 7672/07 סטרול חנן נ' גל העתיד בע"מ, שרון בן עמי (פורסם ב-ֽ 29/12/2008)