פסקי דין על ועדת השחרורים | פסקי דין על אחמד עבד אל גני |

1049/08 עעא     23/12/2008




עעא 1049/08 מדינת ישראל נ' ועדת השחרורים, אחמד עבד אל גני




1
בתי המשפט
עעא001049/08
בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת
23/12/2008
תאריך:
כב' הנשיא מנחם בן דוד
- אב"ד
כב' השופטת נחמה מוניץ

כב' השופט בנימין ארבל

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
העותרת
נ ג ד
1. ועדת השחרורים

2. אחמד עבד אל גני
ת.ז. 301579231

המשיבים
עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים
לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 2001 בראשות כב' סגן הנשיא השופט י. בן חמו, ד"ר הלן וולך- פסיכולוגית, מנשה כהן - עו"ס, סג"ד אסתי עידן - חברים, מיום 15/12/2008, מס' אסיר 1205695.
פסק דין
המשיב מרצה עונש מאסר בן 8 חודשים לאחר שהורשע בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין. לאחר שסיים לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו הובא עניינו לדיון בפני
ועדת השחרורים
. לאחר שקיימה דיון בעניינו החליטה הועדה, ברוב דעות חבריה, להעתר לבקשת העותר והורתה על שחרורו. העותרת ביקשה לעכב ביצוע השחרור והועדה נעתרה לכך. בעתירה שהגישה כאן העותרת היא מבקשת לבטל את החלטת השחרור.עם הגשת העתירה, ביום 21/12/2008, הורינו על קיום דיון דחוף בענין ועל המשך עיכוב השחרור עד למתן

פסק דין
זה.

לאחר שקיימנו דיון בעניינו של העותר ושמענו את טיעוני בעלי הדין וגם בחנו את תיק הועדה בעניינו של המשיב, להלן החלטתנו.

בראש דברינו עתה נציג נתונים רלבנטיים הנוגעים למשיב, לאורחות חייו ולשיקולים הצריכים לענין. המשיב הינו צעיר כבן 20 שנה. ביום 6/4/2006 הוא הורשע בתיק פ' 545/05 של בית משפט השלום בחדרה בביצוע עבירות של חבלה כשהעבריין מזוין ועבירה של החזקת סכין שלא כדין. הוא נידון לעונש מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים. לא יצאו ימים רבים וביום 23/6/2006 שב וביצע המשיב עבירה נוספת של החזקת סכין שלא כדין. הוא נידון בגין מעשה זה בתיק פ' 667/06 של בית משפט שלום בחדרה ל - 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן הופעל כנגדו בחפיפה עונש המאסר המותנה שהוטל עליו בתיק הקודם. מסתבר כי בעוד משפטו בתיק פלילי 667/06 מתנהל בבית המשפט, הסתבך המשיב פעמיים נוספות במעשי עבירה שבגינם הוגשו נגדו שני כתבי אישום נוספים, האחד בתיק פ' 2812/08 של בית משפט השלום בחדרה שבו מיוחסות לו עבירה של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית והשני בתיק פלילי 2737/07 של בית משפט השלום בחיפה שבו מיוחסת לו עבירה של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. מאז שנכלא נרשמו לחובתו של המשיב עבירות משמעת שעל פי מהותן מעידות על קושי מצד המשיב בקבלת משמעת ומרות.

גורמי הטיפול בכלא מציינים כי המשיב מודה אך באופן פורמאלי במעשיו אך אינו מודע לחומרת מעשיו ועוד מציינים הם כי המשיב לא היה מעוניין להשתבץ בקבוצה לשליטה בכעסים כפי שהוצע לו. גורמי הטיפול אף הביעו דעתם כי בשלב זה ניכר הדבר כי המשיב אינו מתאים להכנת תכנית טיפולית בפיקוח רש"א וזאת על רקע חוסר הענותו להתחיל בתכנית טיפולית. מאידך ראוי לציין כי גורמי הטיפול הביעו דעתם כי המשיב אינו בעל דפוסים עבריניים בולטים.

הישיבה הראשונה שקיימה הועדה בעניינו של המשיב נדחתה לבקשת בו כוחו על מנת לאפשר לו להכין ולהציג תכנית טיפולית במשיב. בישיבה הבאה שכונסה ואשר בה נתקבלה ההחלטה העומדת כאן לדיון, הגיש המשיב מכתב של עובדת סוציאלית מעיירת מגוריו המוכנה "לקבל" המשיב ולשלבו בשיחות פרטניות אם כי גם לועדה היה ברור כי מסמך זה הוכן על פי "שיחת מסדרון" שהעובדת קיימה עם המשיב ולא לאחר בדיקה של ממש.

בהחלטתם קבעו רוב חברי הועדה כי המשיב ראוי לשחרור על תנאי בשל כך שזה לו מאסרו הראשון ובשל כך שהתרשמות גורמי הטיפול ממנו הינה, כי הוא נעדר דפוסים עבריניים בולטים. דעת המיעוט היתה כי לנוכח התנהלותו השלילית של המשיב בכלא, סירובו לקחת חלק בטיפול בתוך הכלא, מיזעורו את חומרת העבירה ובהעדר תכנית טיפולית של ממש, אין הוא ראוי לשחרור על תנאי.

לדעתנו במקרה זה החלטת הועדה כאן שגויה ובאופן כזה שיצדיק את התערבותנו וזאת גם שעה שאנו זוכרים כי אין מדובר כאן בהליך ערעורי אלא בקיום ביקורת של ערכאה שיפוטית על רשות מינהלית. החלטת הועדה במקרה זה מתעלמת משיקולים רלבנטיים רבים הפועלים לחובת המשיב ובהם הסלמת התנהגותו העבריינית מאז נידון לראשונה למאסר מותנה בתיק פ' 545/05 שצוין לעיל וזאת כפי שפרטנו, וכאשר מגמה זו המשיכה גם בין כתלי הכלא, שעה שהמשיב צבר לחובתו עבירות משמעת רבות יחסית המצטרפות לנסיונו למזער את חומרת מעשיו והימנעותו מלקחת חלק בתכנית טיפולית בהיותו בכלא, ובכן כל אלה נימוקים שהועדה התעלמה מהם. העובדה שהמשיב מרצה עונש מאסר בן 8 חודשים, אותו ציינה הועדה כנימוק, אולי עיקרי, הינה עובדה "נאוטרלית" לחלוטין לצורך הענין ולא ברור לנו מדוע היא פועלת כשלעצמה לזכות המשיב ושחרורו.

בנסיבות הכוללות של הענין ומשהתעלמה הועדה משיקולים המצביעים על כך שהמשיב אינו ראוי לשחרור ומכאלה שמלמדים שמסוכנותו לא פגה, הגענו לכלל מסקנה כי החלטתה ניצבת מעל הרף הגבוה שמונע בדרך כלל את התערבותה של ערכאה כערכאתנו בהחלטתה של ועדת השחרורים
.

לאור האמור לעיל החלטנו לקבל את העתירה ולהורות על ביטול שחרורו של המשיב.

ניתן היום כ"ו בכסלו, תשס"ט (23 בדצמבר 2008) בהעדר.

______________________ ________________ ________________
מנחם בן דוד
, נשיא - אב"ד נחמה מוניץ
, שופטת בנימין ארבל
, שופט
000999/08עעא064 פרח









עעא בית משפט לעניינים מנהליים 1049/08 מדינת ישראל נ' ועדת השחרורים, אחמד עבד אל גני (פורסם ב-ֽ 23/12/2008)