פסקי דין על סרגיו מרכוס | פסקי דין על הרשות המוסמכת

2570/03 וע     29/08/2007




וע 2570/03 סרגיו מרכוס נ' הרשות המוסמכת




בעניין:

1



בתי המשפט


ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז – 1957
וע 002570/03

בפני
:
כב' השופט מוקי לנדמן
– יו"ר
עו"ד דן יערי
– חבר
עו"ד יהודית ארבל- חברה


29/08/2007




בעניין:
סרגיו מרכוס



ע"י ב"כ עו"ד
קרשי

העורר


נ
ג
ד


הרשות המוסמכת


ע"י ב"כ עו"ד
שוהם/סמל
המשיבה

החלטה

1.
העורר, יליד 1930 בבוקרשט שברומניה, הגיש תביעתו על פי חוק ההסדרים, לאחר שהיה במחנה עקורים על אדמת גרמניה ביום הקובע .
פנייתו לרשות המוסמכת מיום 10.1.02 נדחתה בנימוק כי לא הוכיח נרדפות כנדרש על פי החוק.
על החלטה זו הגיש ערר, אשר נדחה על ידינו בהחלטה מיום 14.10.04, בנימוק כי אירוע הנרדפות לו טוען העורר (פוגרום בוקרשט), אינו מהווה אירוע נרדפות נאציונל- סוציאליסטי. בנוסף לכך נדחתה טענתו בדבר התקיימות חיי סתר, אשר נטענה באופן כללי ומבולבל, מאחר ולא הוכיחה בפני
נו.

2.
העורר ערר על החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 22.12.05, הביא את הצדדים לידי הסכמה כי הדיון בשאלת הבריחה מרומניה להונגריה יוחזר לוועדה, מאחר ולא עלה ולא נדון בפני
נו.
אם כן, הערר עתה נסב רק על הטענה לתחולת הלכת הפחד.

3.
ביום 25.4.07 הופיע העורר בפני
נו בשנית, ותיאר גרסה שונה מאלו המופיעות בפני
יתו הראשונה לרשות המוסמכת ובבקשת הערר.
המדובר בגרסה מפורטת ביותר לעניין הבריחה, גרסה אשר בפני
יתו הראשונה, הוזכרה בשורה אחת, שם כתב: "בהיותי בן 13 שנים ברחנו מהגרמנים ביערות והגענו להונגריה..", כאשר נושאים אחרים הורחבו בפירוט רב.

לדבריו, לאחר הפוגרום שהתרחש בעיר, התפזרו כל בני-משפחתו בין מקומות שונים. בגיל 13, ובעת שהייתו בבנין אשר שימש מקום מפגש לחברי התנועה הציונית (גורדוניה) בה היה חבר, התריע בפני
הם שומר הבנין כי הגרמנים מתקרבים.

בעקבות הודעה זו התפזרו כולם וכל אחד ברח לכיוון אחר, כאשר העורר מציין כי ברח יחד עם שניים נוספים, רץ לכיוון תחנת הרכבת, עלה לקרון פתוח, נסע עד טרנסליבניה, שם ירד והמשיך, בין היתר
רגלית, עד להגיעו להונגריה.
משם המשיך לנדוד בין ארצות שונות, כמתואר בתצהירו שבפני
יתו לרשות.

4.
לאחר ששמענו את העורר ובחנו שוב את מצב הדברים, ובהתחשב בהסברו כי בעקבות אירוע מוחי שעבר אשר משפיע על זכרונו לא ציין פרטים אלו כאשר העיד בפני
נו בעבר, ובכך שהצהרתו הראשונה בפני
יתו לרשות נעשתה בצורה ספונטנית, כמתארת את אשר חווה על בשרו,
ללא הכוון משפטי מקצועי, הגענו לכלל מסקנה כי העורר אכן ברח מבוקרשט להונגריה עקב חשש ממעשי אלימות נציונל-סוציאליסטים כנגדו.

5.
לטענת ב"כ המשיבה לא חלה בעניינו של העורר הלכת הפחד, מכיוון שהלכה זו חלה כאשר אדם בורח ממקום אחד למקום אחר, בו המצב טוב יותר, מה שלא התקיים בעניינו, מאחר וברח מרומניה להונגריה, שם המצב היה פחות טוב.

6.
על פי הפסיקה [למשל ר"ע 217/83 הרשות המוסמכת
נ' חוה שוהם, פד"י מ(1) 789 (1986)], המבחן לתחולת הלכת הפחד הינו מבחן משולב, אובייקטיבי וסובייקטיבי.
לאחר ששמענו את העורר, התרשמנו כי אכן היה מדובר בחשש סובייקטיבי מפני מעשי אלימות נציונל סוציאליסטים, שהביא לבריחה שלו ושל חבריו אל מחוץ לבוקרשט,
ולאחר מכן לנדידה בין ארצות שונות עד לעלייתו לישראל. [ראו גם וע 161/05 יהודית אלוני נ' הרשות המוסמכת
, לא פורסם (17.4.2006)]
אמנם, במבט לאחור, יהודי הונגריה סבלו קשות מנחת ידם של הנאצים, לאחר כיבוש הונגריה בשנת 44', אולם, הידע המאוחר אינו זה שהיה נחלת יהודי רומניה בשנת 43-44 וגם לא בידיעתו של העורר. על כן, כאשר אנו מקבלים את טיעוניו העובדתיים, יש בהם כדי לעמוד, גם אם בדוחק, במדדי הלכת הפחד.

7.
אי לכך, הערר מתקבל.


זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 30 יום מעת קבלת ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום,
ג' טבת, תשס"ט

(
30 דצמבר 2008

) בהעדר הצדדים.


___________________
________________
______________
עו"ד יהודית ארבל - חברה
מוקי לנדמן
שופט – יו"ר
עו"ד דן יערי - חבר








וע בית משפט שלום 2570/03 סרגיו מרכוס נ' הרשות המוסמכת (פורסם ב-ֽ 29/08/2007)