פסקי דין על יריב בן שמעון פרץ | פסקי דין על אהרן בן אריה אסור |

9/08 פ     30/12/2008




פ 9/08 מדינת ישראל נ' יריב בן שמעון פרץ, אהרן בן אריה אסור




בעניין:

45



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בנצרת
פלילי:
000009/08


בפני
:
כב' השופטת
מוניץ
נחמה
תאריך:
30/12/2008




בעניין
:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז צפון
ה מ א ש י מ ה


נ
ג
ד


1. יריב בן שמעון פרץ
- נשפט
2. אהרן בן אריה אסור


ע"י ב"כ עו"ד
נאשם 2 - עו"ד ברזני

ה נ א ש מ י ם


נוכחים
:
בשם המאשימה
: עו"ד בן חיים - לוי

בשם הנאשם 2
: עו"ד ברזני

הנאשם 2
: בעצמו
(הובא על ידי הליווי)

ג ז ר
-
ד י ן
ביחס לנאשם 2


הנאשם 2
- אהרון אסור (שיקרא להלן: "הנאשם"), הובא לדיון על פי כתב אישום מתוקן מיום 4/9/08, לפיו יוחסו לנאשם העבירות הבאות:
א.

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, - עבירה על פי סעיף 7 (א) + (ג), לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ז - 1973.
ב.

הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
ג.

הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").
ד.

סיוע לעסקה בסם מסוכן, - עבירה לפי סעיפם 13 + 19 א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973, יחד עם סעיף 25 לחוק.
ה.

נהיגה ללא רישיון נהיגה, - עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.
ו.

נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970.
ז.

שיבוש מהלכי משפט, - עבירה לפי סעיף 244 לחוק.
ח.

סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, - עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק.

יודגש, כי
תחילה כפר הנאשם באשר יוחס לו בכתב האישום המקורי, על פיו יוחסה לו עבירה של עסקה בסם. לפיכך הוחל בשמיעת ראיות. אולם במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל עונש מוסכם, הודה הנאשם מיד עם תיקון כתב האישום והורשע על פי הודאתו.

מכתב האישום המתוקן למדנו, כי ביום 13/1/08, סיכם נאשם 1 עם אחר לבצע עסקה בסם מסוג הירואין. באותו יום יצא הנאשם ממקום עבודתו בקריית שמונה, סמוך לשעה 13:30, כשהוא נוהג באופנוע מסוג סוזוקי שמספרו 01-665-15 (להלן: "האופנוע") ואסף את נאשם 1 בקריית שמונה. משם נסעו השניים לאזור מטולה, סמוך לגדר הגבול בין ישראל ללבנון (להלן: "גדר הגבול"), במטרה להביא משם כ- 3 ק"ג סם מסוכן מסוג הירואין. במועד זה היה הנאשם פסול מלנהוג, לפיכך נהג אף ללא פוליסת ביטוח תקפה. הנאשם לא היה מורשה לנהוג באופנוע מסוג זה.

שעה שהגיעו הנאשמים לאזור המטעים, סמוך לגדר הגבול, בנקודה 413, ירד הנאשם 1, מהאופנוע ונכנס לאזור המטעים, בעוד הנאשם נסע והמתין לו בקרבת מקום. נאשם 1, אסף שש חבילות שהכילו 2,959 ק"ג סם מסוג הירואין (להלן: "הסם"), הכניסן לתוך תיק ויצא מהמטעים כשהוא נושא עימו את התיק והסם ברשותו. הנאשם אסף את הנאשם 1, מהמקום באופנוע.

כוחות המשטרה שהיו במקום פרסו מחסום סמוך לשער היציאה ממטולה, על מנת לעצור את הנאשם ולתפוס את הסם. הנאשם הבחין במחסום, סטה מהכביש, עקף את המחסום ופתח במנוסה. כוחות המשטרה דלקו אחריהם ברכב משטרתי. בכניסה הצפונית לקריית שמונה הוקם מחסום נוסף במטרה לעצור את הנאשמים במנוסתם, הנאשם הבחין במחסום ולכן סטה מהכביש תוך עליה על אי תנועה ונכנס לכיוון תל חי כשהכוח המשטרתי בעקבותיו. הנאשמים היו מודעים למרדף שהתנהל אחריהם, פנו לתוך כפר יובל וניסו לחמוק בין בתי היישוב. בהגיעם סמוך לחצר בית בישוב קפץ נאשם 1 מהאופנוע, והטמין את התיק ובו הסם, וכן את קסדתו בחבית מוסתרת שעמדה במקום והסתתר בתעלת ניקוז. הנאשם נטש את האופנוע במקום מסתור וניסה להתחבא מתחת ללול תרנגולות. משזוהה על ידי השוטרים החל לברוח לכיוון המטעמים אך נתפס על ידי השוטרים.

כפי שכבר ציינתי, הנאשם הודה והורשע בעובדות ובעבירות שבכתב האישום, לבקשתו הוזמן תסקיר מבחן.

תסקיר קצין המבחן:
מן התסקיר עולה, כי הנאשם כבן 26, רווק, אשר התגורר עד למעצרו בבית הוריו בקריית שמונה, סיים 12 שנות לימוד במגמת מכונאות רכב, שרת שירות צבעי מלא בחיל החימוש. עד למעצר ובמשך שנתיים עבד בעסק של שטיפת מכוניות. טרם מעצרו היתה לו חברה במשך 4 שנים אשר נפרדה ממנו לאחר ביצוע העבירה וגם העסק שניהל נקלע לקשיים.
הורי הנאשם גרושים אך חיים יחדיו במשך שנים ארוכות ומתקיימים מקצבת נכות של האב, שהינו חולה לב, האם חולת סרטן. אחותו הרווקה עובדת כעורכת דין. לנאשם קשר חם במיוחד עם אימו אשר חולה שנים רבות ואילו האב אדם סגור. הנאשם חש מועקה מעצם העבירה שביצע ובשל האכזבה שהנחיל להוריו וחש כי עליו לפצותם. חש בושה וחשש בשל ההשלכות של העבירה על סביבתו ופחות מחויב לעצמו ולרגשותיו, עסוק בהכחשת רגשותיו כמנגנון הגנה. לנאשם אין הרשעות קודמות. נוטל אחריות מלאה למעשיו. לא היה קשר חברי עם שותפו לעבירה אך הכירו מהשכונה.

הנאשם נתבקש, כך לטענתו, על ידי הנאשם 1, לנהוג עבורו באופנוע מבלי שידע את מטרת הנסיעה. הנאשם 1 לא שיתף אותו במטרת הנסיעה וסבר שנוסע באופנוע לשם ניסיון כלי הרכב. כאשר הגיעו סמוך לגדר הגבול הבין כי מדובר בניסיון להבריח סמים, גם בשל הכרותו עם הנאשם 1.

הנאשם הביע צער וחרטה וטען כי הוא מכה על חטא בשל כך שלא עזב כאשר הבין את מטרת הנסיעה. לא היה לו הסבר להתנהלותו ומדוע בחר להיגרר לביצוע העבירה אחר הנאשם 1, כנראה מתוך החלטה רגעית שגויה. גם הבריחה מהשוטרים נעשתה ללא כל מחשבה אלא מתוך חשש ומצוקה.

קצין המבחן ציין, כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, עבד ותפקד כראוי. העבירה שביצע איננה משקפת התנהלותו בדבר כלל. הגררותו לעבירה היתה ללא מחשבה, אלא מתוך החלטה רגעית ללא כל התחשבות בהשלכותיה.

על אף שלנאשם זו הסתבכותו הראשונה, ואיננו בעל דפוסים עבריינים בדרך כלל, שרוי במצוקה נפשית בשל ההליכים המשפטיים ובעיקר אל מול העבירות שביצע, אותן חווה כאכזבה והשפלה. יחד עם זאת, התקשה קצין המבחן לבצע הערכה של מניעיו להתנהגות החמורה. הנאשם התקשה לבחון את חלקו ואחריותו למעשים והטיל את מירב האחריות על נאשם 1, שלדבריו הוליך אותו שולל. התנהלותו בעבר מעידה על יכולתו וכוחותיו להפעיל שיקול דעת מותאם למצבי החיים השונים. קצין המבחן נמנע מהמלצה בעיקר בשל חומרת העבירה וקשייו להתייחס למניעים.

טיעוני הצדדים לעונש:
[א]

ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו בתעבורה. הדגישה בטיעוניה כי על אף שבאשר לעבירת הסמים יוחסה לנאשם עבירת סיוע בלבד, הרי שלא בכדי קבע המחוקק בצידה של עבירת הסיוע מחצית העונש המקסימלי הקבוע בחוק. המסייע אינו חפץ בביצוע העבירה העיקרית כמו המבצע העיקרי. אולם, ברור כי בלעדי המסייע לא יכול היה המבצע העיקרי להשלים את פועלו. בעניננו, המסייע היה פעיל בביצוע העבירה והינו חלק בלתי נפרד הימנה.
עוד הדגישה, כי על פי אשר נאמר בכתב האישום יצא הנאשם לשם הסיוע עם הנאשם 1, לא לשום מטרה אחרת ובעובדות אלה הודה.
באשר לחלקו השני של כתב האישום, אשר מייחס לנאשם עבירות חמורות המצדיקות ענישה משמעותית כפי שנקבעה בפסיקה האחרונה שהגישה לעיון בית המשפט. הנאשם הודה ב- 6 עבירות נוספות שבגינן מטילים כיום בתי המשפט עונשי מאסר של 4 שנים. לנאשם זה הרשעות תעבורה רבות ובהצטרפן לעבירות החמורות שביצע באירוע זה אנו למדים, כי הנאשם שב ומזלזל בחוק בכל הקשור לחוקי התעבורה, אלא שהפעם החמיר את התנהגותו, ולעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח בהן הוא כבר רגיל הצטרפו העבירות החמורות של הבריחה והמרדף.
נאשם זה שאין לו כל הרשעות קודמות צריך היה לעצור מרגע שראה את השוטרים, מה עוד שכאשר הבחין, כי רודפים אחריו הוא ברח וסיכן את האחרים. גם התסקיר אינו מוצא מקום להמלצה טיפולית ואינו מוכן ללוות את הנאשם.
לפיכך, ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל משמעותי, שיהיה בו כדי לשקף את חומרתן של עבירות הסמים החמורות וכן לשקף את חומרתן של העבירות האחרות ובעיקר סיכון חיי אדם בנתבי תחבורה.


[ב]

מטעם הנאשם העידו שני עדי אופי. תחילה העידה אימו של הנאשם אשר סיפרה על תלאות חיי הורי הנאשם ומצבם הבריאותי. כן הסבירה את אופיו הטוב והנוח של הנאשם אשר לא היה בו כדי להצביע על הסתבכות שכזו, למעט אהבתו הגדולה לאופנועים אשר בגללה התפתה. ביקשה את רחמי בית המשפט וציינה, כי המשפחה כולה תתמוך בנאשם במהלך המעצר וכשישתחרר תשיבו לדרך המלך.
עוד שמענו עדותו של חבר טוב של הנאשם מר עמיחי ירוחם, אשר יחד עם עוד שבעה מהחברים שהופיעו בבית המשפט כדי לחזק את ידו של הנאשם טען, כי הנאשם אדם חיובי וכי הסתבכותו לא היתה אופיינית להתנהגותו הרגילה וכל חבריו הופתעו עד מאוד מעצם ההסתבכות, מיד כאשר ישוחרר יתמכו בו כולם.
עוד הוגשו מטעם הנאשם מכתבו של ראש עיריית קריית שמונה מר ניסים מלכה, מסמך המאשר את קצבת הנכות של אבי הנאשם, ואישור בדבר מחלת האם. כמו כן הנאשם עצמו כתב מכתב בכתב ידו.

[ג]

הסניגור טען לעונש והרבה להדגיש את הנוהג שהתפתח בפסיקה לפסוק לנאשם בעבירת סיוע מחצית העונש שהוטל על הנאשם העיקרי. אלא שלטענתו, בשל חלקו המועט של נאשם זה באירוע עבירת הסמים יש לפסוק לנאשם הזה שהוא חסר כל עבר פלילי הרבה פחות ממחצית העונש שהוטל על נאשם 1.

על בית המשפט לזקוף לזכות נאשם זה את היותו חסר כל עבר פלילי בגיל 26, ללא דפוסי התנהגות עבריינים, דאג לשרת שרות מלא בצה"ל ולפרנס עצמו ואף תפס במשפחה מאז שחרורו. נסיבותיו המשפחתיות קשות, אימו ואביו חולים. יש לזקוף לזכותו את ההודאה המידית והחרטה הכנה. יש לראות כשלון זה כמעידה חד פעמית בלתי מתוכננת מראש. הגיש אף לענין זה אסופת פסיקה, אשר יש בה התייחסות גם לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שם הוטלו עונשים קצרים בהרבה מאלה שלהם טוענת התביעה. הנאשם עצמו לא ביצע עבירה שיש בה סיכון ממשי של השוטרים, או לא גרם לחבלה או פגיעה במישהוא ובעת שהניידת התייצבה מולו הוא חזר למסלולו. לכן בפועל לא נוצר סיכון של ממש.

באשר לנסיבות האירוע, טוען הסניגור כי מתוך העדים שנשמעו בבית המשפט, יש ללמוד שקיימת זיקה בין הנאשם 1 לאופנוע שהיה רשום על שמו, ומכאן שהנאשם סבר שהאופנוע שייך לשניהם יש ללמוד את המניע שבשלו יצא הנאשם לביצוע המעשה, ההלוואה שקיבל מהנאשם 1, כדי לרכוש את האופנוע היתה אמצעי הלחץ עליו, לפיכך התפתה לצאת לאותה הרפתקאה שבסופה מצא עצמו מבצע עבירות. רק במהלך הנסיעה גילה לאן ומדוע הסיע את הנאשם 1, על האופנוע.

מבקש עוד להדגיש, כי קצין המבחן לא העמיק את חקר פשרו של הנאשם משום שפגישה אחת עם הנאשם בכלא שארכה 20 דקות, לא הספיקה כדי לעמוד על טיבו וטיב נפשו של הנאשם.

הסניגור הגיש פסיקה מטעמו, אשר לטענתו מלמדת על רמת הענישה הנהוגה בעבירות התעבורה שנעברו על ידי הנאשם כמבצע ראשי וגם באשר לעבירות בהן היה מסייע.

[ד]

הנאשם הגיש מטעמו מכתב ארוך ומפורט ובו הביא באופן ראוי ומפורט את טיעוניו לעונש. כמו כן הביע חרטה עמוקה על כי נתפתה למהלך שהביאוהו לעבור עבירות שאינן חלק מדפוסי התנהגות הנורמטיבית. הביע צער עמוק והוא נכון לשלם לחברה את חובו לה, תוך שהוא הבין היטב את המשמעות הקשה על התנהגותו.



שיקולי ענישה:
תחילה נתייחס לשאלת המסייע לעבירות הסמים. כפי שכבר אמרתי בעת שנגזר דינו של נאשם 1, אשר לו סייע הנאשם בהסעתו למקום ביצוע העבירה וניסיונות ההימלטות, בעבירות סמים קשות שכאלה יש להרתיע ולהוקיע כל מי אשר נותן ידו למעגל זה של העושים במלאכת הפצת הסם. כל אחד בשרשרת העושים במלאכה בזויה זו הינו חוליה נוספת המאפשרת את ביצוע העבירה. סיוע לביצוע עסקה בסם מסייעת לעבירה הגורמת למפגע חברתי קשה בכך שמאפשרת למכורים חדשים להצטרף למעגל נורא זה של מכורים אשר הופכים לנטל על כתפי החברה המתוקנת. מכורים אלה אינם מתפקדים עוד כחברים מועילים בחברה וכל מעינייהם נתונים להשגת הסם בכל דרך הפוגעת ברכושם ובבטחונם של האזרחים.
על כן נקבע לא אחת בהלכות בית המשפט העליון, כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והתגמול על פני נסיבות אישיות של הנאשם העומד לדין, אף אם זו העבירה הראשונה המיוחסת לו.

יחד עם כל זאת, ברור כי מקום בו נוהגת ענישה אינדיבידואלית שומה על בית המשפט לשקול אל מול אינטרסים חשובים אלה, גם את נסיבותיו של הנאשם וכן את סיכויי שיקומו. כן על בית המשפט לבחון את חלקו של כל אחד בשרשרת עסקת הסם.

לפיכך בענייננו ברור, כי לנאשם לא היה חלק בעסקה עצמה וכי לא היה שותף לה מראש, אלא נתבקש על ידי חברו להסיעו והסכים לכך למרות שלא היה לו רישיון נהיגה ביחס לאופנוע, ולמרות שהיה פסול מלנהוג. גם אם לא ידע מתחילת הנסיעה, כי מדובר בעסקה בסם הרי שבמהלכה כבר ידע על כך, כך אף לדבריו, ברור שצריך היה לסגת ולהפסיק את הסיוע. אלא שהנאשם לא כך עשה והמשיך להסיע את הנאשם 1.
מכאן ברור, כי הנאשם נהג באופנוע תוך כדי ביצוע עבירה ובהמשך האירוע "הסתבך" בעבירות נוספות וחמורות יותר, כך תחילתו בחטא ובסופו בפשע. לא נמצא לנו הסבר להתנהגות זו של הנאשם.
יש ממש בטענות התובעת, כי ניתן היה לצפות מנאשם זה שאין לו כל עבר פלילי לעצור בעת שראה מחסום משטרתי ולציית להוראות השוטרים תחת בריחה וסיכון משתמשים
בדרך. גם אם הנאשם "נבהל" ופחד כאשר ראה את השוטרים הרי שהתנהגות שלאחר ההבחנה במחסום אומרת דרשני. העובדה שהנאשם לא עצר ולא ציית לשוטרים היא אשר גררה בעקבותיה הסתבכות קשה יותר ומסוכנת יותר.

לא אחת נאמר, כי בריחה משוטרים תוך נהיגה המסכנת את השוטרים ואת הציבור פוגעת בכללים אלמנטרים של חברה מתוקנת אשר זקוקה למערכת אכיפת החוק כדי לשמור על הסדר האלמנטרי בין אזרחיה. חשיפת השוטרים, העושים מלאכתם הקשה בימים ובלילות, לגחמות של כל מי אשר סבור שיצליח לברוח מעונש, תוך סיכון השוטרים, הינה תופעה ששומה עלינו למגר ולהרתיע מפניה.

ברור, כי דרך נהיגתו המסוכנת של הנאשם הינה המשך ישיר לעבירות התעבורה שביצע בעברו תוך נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בעברו התעבורתי רשומות מספר רב של עבירות ביניהן גם עבירות בטיחות.

יחד עם כל השיקולים החשובים והעיקריים שמינינו מעלה נזכור, כי לפנינו נאשם שהורשע בעבירת סיוע לעסקת סם על פי הודאתו, מן התסקיר החיובי שהוגש בעניינו ברור כי העדר המלצת שרות המבחן באה רק על רקע חומרת העבירה.

נמנה לפיכך את הנקודות שיש להביא במנין השיקולים לזכותו של הנאשם:

א.

הנאשם הודה מיד לאחר שתוקן כתב האישום.

ב.

הנאשם כבן 26 שנים ללא כל עבר פלילי, למעט עבירות תעבורה.

ג.

הנאשם הביע חרטה עמוקה וכנה וביקש לאפשר לו לשוב להיות חבר מועיל בחברה.

ד.

לנאשם משפחה תומכת וחברים רבים אשר מבקשים לתמוך בו מיד עם סיום ריצוי מאסרו.

ה.

עד להסתבכותו זו היה הנאשם אדם נורמטיבי לחלוטין אשר עבד לפרנסתו, שרת שרות מלא בצה"ל, סיים לימודי תיכון וביקש להמשיך בלימודיו.

ו.

חלקו של הנאשם בביצוע עבירת הסמים הוגדר כמסייע אלא שמקריאת כתב האישום עולה שכל חלקו היה בהסעת נאשם 1, אל מקום איסוף הסם.

ז.

הנאשם בחור צעיר בתחילת דרכו בחיים, טרם נשא אישה, על אף שביקש לשאת את חברתו עימה ניהל קשר רומנטי במשך שנים ארוכות, אלא שזו נפרדה ממנו עקב הסתבכותו.






לפיכך, ולאחר שקילת כל המובא לעיל תוך עריכת איזון ראוי בין חלקו בעבירות הסמים לבין העבירות האחרות, אני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

א.

36 חודשי מאסר מהם תנוכה תקופת המעצר.

ב.

24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים אשר יחול על כל עבירות על פי פקודת הסמים, למעט שימוש עצמי בסם.

ג.

10 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים אשר יחול על העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק, וכן על נהיגה ללא רישיון.

ד.

לא מצאתי לנכון להטיל על הנאשם קנס בשל תקופת המאסר.


ו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה הנאשם ובא כוחו.


מוניץ נחמה
, שופטת






ב"כ הנאשם:
מציג אישור רפואי מימים אלה על מחלתה של האם שאמורה להתחיל טיפולים, קיימת בעייתיות בענין זה, מבקש לעכב את ריצוי המאסר ל- 48 שעות על מנת לאפשר חופשה לפני יציאה לכלא, לחילופין מבקש להמליץ בפני
שב"ס מאחר והוא מרצה כבר שליש מתקופת המאסר.

ב"כ המאשימה:
מתנגדים לעיכוב ביצוע העונש של החופשה למשך 48 שעות. לגבי הבקשה השניה אין לנו עמדה.

ה ח ל ט ה


אין כל אפשרות בשלב זה להעתר לבקשה לחופשה בטרם ריצוי המאסר בשל העובדה שהנאשם מרצה מאסר כבר מאז חודש ינואר 2008, וזאת בהתאם לגזר דיני מהיום.

יחד עם זאת, נסתבר לי גם על פי תעודות רפואיות שהוגשו לעיוני במהלך הטיעון לעונש, כי אימו של הנאשם חולה במחלה קשה והיא נזקקת לסיוע בטיפולים וכי חלה החמרה במצבה. לפיכך, אני ממליצה בפני
שב"ס לטפל בבקשת חופשה שתוגש אם תוגש, באופן מידי ומזורז.

כמו כן לבקשת הנאשם אני סבורה שיש לבחון אפשרות שילובו בכלא חרמון, לצורך המשך לימודיו ושילובו בכל טיפול אפשרי אשר יסייע לו להמשך חייו.

ניתנה היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) במעמד הנוכחים.


מוניץ נחמה
, שופטת

000009/08פ
054 מרב כהן







פ בית משפט מחוזי 9/08 מדינת ישראל נ' יריב בן שמעון פרץ, אהרן בן אריה אסור (פורסם ב-ֽ 30/12/2008)