Google

נציגות ועד הבית ,נחום שמעון ,נחום עמליה - מרציאנו דוד

פסקי דין על נציגות ועד הבית | פסקי דין על נחום שמעון | פסקי דין על נחום עמליה | פסקי דין על מרציאנו דוד

55029/01 א     18/12/2001




א 55029/01 נציגות ועד הבית ,נחום שמעון ,נחום עמליה נ' מרציאנו דוד




1
בתי המשפט
א 055029/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18/12/2001
תאריך:
כב' השופטת דודקביץ אסתר
בפני
:

1 . נציגות ועד הבית

2 . נחום שמעון

3 . נחום עמליה

4 . נפרין אברהם
5 . נפרין רחל
6 . אייזן נח
7 . אייזן דליה
8 . אבנר אמילי
9 . אבנר דני
10 . פרבר איליה
11 . פרבר לינה
12 . פאר ליזי שרה
13 . פאר שמואל ישראל
14 . בקוביץ דני
15 . בקוביץ יפית
16 . יסקוב יפה
17 . יסקוב שלומה
בעניין:
המבקשים
(הנתבעים)
צ. רפפורט

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
מרציאנו דוד
המשיב
(התובע)
א. כהן

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה

1. לפני בקשה למחיקת תביעתו של התובע, הוא המשיב בבקשה דנן, כנגד הנתבעים מס' 2-17, הם המבקשים 2-17 בבקשה דנן, וזאת מחמת היעדר עילת תביעה נגדם.
2. התובע נפגע כתוצאה מהתנפצותה של זכוכית דלת הכניסה לבית המשותף (להלן: "התאונה"), בבניין מגורים ברחוב חניתה 5 בראשון לציון (להלן: "הבניין").
3. כתוצאה מהתאונה וכפי שעולה מכתב התביעה, נגרמו לתובע חתכים מרובים בגפיים העליונים ובקדמת החזה.
4. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים מס' 2-17, הם הבעלים ו/או המחזיקים של הדירות שבבניין ו/או האחראים להן, וכן כנגד הנתבעת מס' 1 - נציגות הבית המשותף של הבניין, ובתביעתו ביקש לחייב את הנתבעים כולם לפצותו בגין נזקי הגוף, אשר נגרמו לו, כאמור לעיל, בגין התאונה.

היעדר עילה
5. כאמור, מבקשים הנתבעים למחוק את התביעה כנגד נתבעים מס' 2-17 על הסף, בשל היעדר עילה.
6. בבקשתם טוענים הנתבעים, כי "... כתב התביעה על פניו אינו מגלה כל עילה נגד דיירי הבית, בנפרד מנציגות הבית המשותף, והדיירים עצמם כדיירים אף אינם מבוטחים".
למותר לציין כבר בשלב זה, כי קיומו של ביטוח במקרה דנן איננו מעלה ואיננו מוריד לעניין קיומה של עילת תביעה.
7. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת, כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב התביעה נגד הנתבעים, כולם אם מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;"

8. בכדי להכריע בשאלת האחריות בנזיקין של יחידי בעלי הדירות בבית המשותף כלפי הזולת, יש לעמוד תחילה על מהות מוסד נציגות הבית המשותף.
9. סעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע כי -

"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא-ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות".

10. כב' השופט א' ברק ניתח את מוסד נציגות הבית המשותף בענין ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב ר' עקיבא 77 לוד נ' קדמת לוד בע"מ, פ"ד לו(2) 21, 27, וכך הוא קובע:-

"... מכאן, שנציגות זו היא אישיות משפטית. אישיות זו פועלת באמצעות האורגן שלה ... הכוחות שחוק המקרקעין העניק לנציגות מוגבלים הם, ועל-כן אישיותה המשפטית וכשרותה המשפטית של הנציגות מוגבלת היא".

11. מכאן שלנציגות הבית המשותף יש אישיות משפטית, אם כי מוגבלת, אך אין ספק במעמדה המשפטי של הנציגות כמורשה של כלל בעלי הדירות שבבית המשותף, וזאת בכל הנוגע לרכוש המשותף (פרופ' י. ויסמן דיני קניין (בעלות ושיתוף), נבו הוצאה לאור בע"מ, 1997, עמ' 467), ובוודאי שאין בקיומה של אותה שליחות כדי לעקר את בעלי הדירות עצמם מזכויותיהם וחובותיהם בכל הקשור לקנינם (והשווה:- ע"א (ת"א) 293/75 נציגות הבית המשותף ברחוב אחד העם 5, אשדוד נ' איינהורן, פ"מ תשל"ז(2) 369, 376).
12. במקרה שלפנינו הנתבעים מס' 2-17 הינם הבעלים ו/או המחזיקים של הדירות בבניין, ודי בכך כדי להפוך אותם לנתבעים "טבעיים" בתביעה דנן.
כן מקובלים עלי דבריו של ב"כ התובע, כי אין בכשרות המשפטית ובהוראות דיני השליחות כדי להגביל או למנוע מהתובע להגיש תובענה כנגד המחזיקים במקרקעין והבעלים המשותפים, אשר עליהם חלה החובה מכח הדין, קרי - פקודת הנזיקין (נוסח חדש) וחוק המקרקעין בגין מצב המקרקעין. בעניין זה, ראה דבריו של פרופ' י. ויסמן דיני קניין (בעלות ושיתוף), בעמ' 493:-

"בתביעות בנזיקין, נגד בעלי הדירות, על ידי מי שנפגע מאחזקה לקויה של הרכוש המשותף, אחראים בעלי הדירות כלפי הניזוק, יחד ולחוד".

וזאת כאמור בסעיף 11 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (והשווה גם לדבריו, קודם לכן, בעמ' 492, שם אומר המחבר, כי העובדה שלנציגות סמכות לפעול בשם כל בעלי הדירות כנגד מסיגי גבול אינה שוללת את יכולתו של כל בעל דירה בנפרד לעשות כן).
13. מעבר לנדרש אציין, כי לאור שאלת מעמדה של נציגות הבית המשותף להיתבע, כפי שהיא עלתה לא אחת בפסיקה, הרי שאין מקום למחיקת התביעה על הסף גם לאור תקנה 22(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעת כי:-

"היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין".

וראה דבריה של כב' השופטת ר' שטרנברג-אליעז בע"א 227/95 מרים רוזנגרטן נ' נציגות הבית המשותף, פ"מ תשנה(3) 164, 176, וקביעותיו של כב' השופט בייסקי בענין ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב רבי עקיבא 77 לוד, הנ"ל (שם, בעמ' 26):-

"... כאשר על פני התביעה נתגלתה הזהות העניינית בין הנציגות התובעת לבין רוכשי הדירות, לא היה מן הראוי לסלק התביעה על הסף, אמצעי קיצוני, שבזהירות רבה יש להפעילו..."

14. נוכח האמור לעיל, דינה של הבקשה לדחיית התביעה על הסף או למחיקתה להידחות, וכך אני מורה.
15. בטרם אחתום את החלטתי אתייחס לסוגיה נוספת, ממנה התעלמו הצדדים. הגם שלא התבקש שינוי שמה של הנתבעת מס' 1, מן הראוי שהצדדים יעשו כן, שכן נציגות הדיירים בבית המשותף, שלה אישיות משפטית כאמור בחוק המקרקעין, נקראת "נציגות הבית המשותף" ולא "נציגות ועד הבית
", כפי שקראה התובע בכתב תביעתו.
ניתנה היום 18.12.01 בנוכחות:
_________________________________________
_________________________________________

דודקביץ אסתר, שופטת








א בית משפט שלום 55029/01 נציגות ועד הבית ,נחום שמעון ,נחום עמליה נ' מרציאנו דוד (פורסם ב-ֽ 18/12/2001)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים