פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ | פסקי דין על פרחי שאול | פסקי דין על רביבו שירי | פסקי דין על פרחי רפאל |

59536/00 א     23/12/2001




א 59536/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פרחי שאול ,רביבו שירי ,פרחי רפאל




1
בתי המשפט
א 059536/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23/12/2001
תאריך:
כב' השופטת יהודית שבח

בפני
:

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בעניין:
התובע
נ ג ד
1 . פרחי שאול

2 . רביבו שירי

3 . פרחי רפאל
הנתבעים
החלטה

בפני
תביעה על סך 460,706 ₪ שהוגשה בסד"מ.
הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להגן מתוקנת הבאה לידי ביטוי בבש"א 131638/00 והנתמכת בתצהירו של נתבע 1.

1. שלושת הנתבעים הינם קרובי משפחה.
החשבון נשוא התובענה נפתח על שמו של הנתבע 1.
הנתבעים 2 ו - 3 חתמו על כתב ערבות לפיו הם ערבים לקיום חיוביו של הנתבע 1 כלפי התובע עד לסך של 80,000 ₪.
הנתבעים 2 ו - 3 מבקשים למחוק התביעה כנגדם על הסף לאור היות סכום התביעה בלתי קצוב.
לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי דין התביעה להדחות מחמת הטענה הבאה:
הנתבע 1 טוען כי במועדים הרלוונטים פנה אליו אדם בשם רונן מנצור (להלן: "מנצור") אשר ביקש אותו לסייע לו עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע.
לדבריו, מסר לו שיקים חתומים על ידו "על החלק" כאשר מנגד התחייב מנצור כלפיו להפקיד לחשבונו של (הנתבע 1 שיקים) בסכום זהה לשיקים שימשוך.
הנתבע 1 טוען כי במשך שנה שלמה נהג מנצור בהתאם למוסכם ביניהם קרי: משך מחשבונו של הנתבע 1 סכומים שונים ובמקביל הפקיד לחשבונו שיקים בסכום זהה.
לגרסתו, החל בחודש מאי משך מחשבונו שיקים בסך כולל של 597,225 ₪ אולם הפקיד תמורת שיקים בסכום זהה שהיו מזוייפים.
לטענת הנתבע 1 די בעיון חטוף בשיקים על מנת להווכח כי הם מזויפים וכי הבנק צריך היה לראות כי מדובר בשיקים מזויפים ולסרב לאפשר למנצור להפקידם.
הנתבע 1 טוען שלולא הופקדו השיקים בחשבונו, לא יכול היה מנצור לבצע משיכה מקבילה וממילא היתה נמנעת הכנסת החשבון ליתרת חובה כה גבוהה.

2. מעלים הנתבעים 2 ו- 3 טענה מקדמית ולפיה יש למחוק התביעה כנגדם על הסף לאור הוראות חוק הערבות.
יש לציין כי בכתב הסיכומים מטעם הנתבעים נזנחה הטענה ובא כוחם לא חזר עליה.
לגופו של ענין, לא פירטו הנתבעים טיבה של הטענה והסתפקו באמירה כללית לפיה דין התביעה להידחות כנגדם לאור הוראות חוק הערבות.
אוכל רק לנחש כי הנתבעים 2 ו- 3 מנסים לחסות בצילן של ההגנות המוקנות לערב מוגן.
במקרה דנן, מדובר בערבות על סך של 80,000 ש"ח - סכום החורג מהסכום הקבוע בחוק ומכאן שהנתבעים אינם יכולים להנות מההגנה הנטענת.

3. בכתב הסיכומים חוזרים הנתבעים על הטענה הקשורה לצורת ההליך, קרי: מחיקת כותרת.
בית המשפט כבר דן בסוגיה זו ונתן החלטה.
אין מקום לעורר את הסוגיה מחדש במסגרת הסיכומים.

4. לטענת ההגנה לגופו של ענין:
טוענים הנתבעים, בקיצור, כי אינם חייבים לשלם את החוב שנוצר בגין יתרת החובה שנצטברה בחשבון, זאת לאור העובדה שהבנק איפשר למר מנצור להפקיד לזכות החשבון שיקים מזוייפים.
בחקירה הנגדית אישר המצהיר כי במשך תקופה של כשנה התנהלו היחסים בינו לבין מנצור על מי מנוחות.
בחקירה נגדית אישר המצהיר כי השיקים, שעל פי הטענה היו מזוייפים, הופקדו לזכות החשבון ולא נמשכו ממנו.
המצהיר אף אישר כי הפקדה לא נעשתה כלל בסניף הבנק בו התנהל החשבון נשוא התביעה, אלא בסניף אחר.
יתרה מזאת, המצהיר אישר כי הוא בעצמו סבר כי השיקים שהופקדו היו שיקים טובים כפי שכך היה בעבר.
וכדבריו:
"שנה שלמה החשבון לא חרג מהמסגרת אם כי היו חריגות מדי פעם,
זה לא נעשה בסניף שלי. ההפקדה היתה לזכות החשבון שלי אך לא בסניף שלי אלא בסניף אחר...
מנצור הוא שהפקיד את השיקים המזוייפים לזכות החשבון שלי ...
אני חשבתי שהשיקים הם שיקים טובים כמו שהיה בכל התקופה".

הנה כי כן, הנתבע מודה בפה מלא כי אף הוא האמין כי השיקים שהפקיד מנצור הינם שיקים טובים, כפי שכך היה בעבר כך שלא היתה לבנק כל סיבה לחשוד בטיבם של השיקים. אם הוא לא יודע, כיצד ידע הבנק?.
יתרה מזאת, מדובר בשיקים שהופקדו לזכות החשבון.
וכי יעלה על הדעת כי הבנק יאמר ללקוח הבא להפקיד שיקים לזכות החשבון כי הוא מסרב להפקידם שכן לא ברור לו טיבם?.
חובת הבנק אם בכלל, מתייחסת למקרה בו מתבקשת משיכה מחשבונו של הלקוח לו הוא חייב חובת נאמנות ולא כאשר מבקשים לזכות את חשבונו.
נכונים הם הדברים ביתר שאת, כאשר ההפקדה בוצעה בסניף בנק אחר, כך שהבנק שימש תפקיד של גובה בלבד.
במקרה כזה אין לבנק כל סמכות לסרב לבצע הפקדה כאשר לקוח מזהה עצמו כדין ומבקש לבצע הפקדה כלשהיא לטובת החשבון.

5. בא כוח הנתבעים, עו"ד סורוקר המלומד, מנסה לסייע לנתבעים כמיטב יכולתו ולצורך כך הוא סוקר בפני
בית המשפט את הפסיקה הרלוונטית לענין חובות הבנק כלפי לקוחותיו.
אין חולק על הפסיקה הנ"ל אלא שלא ניתן ליישמה במקרה הספיציפי הנידון בפני
.
כאשר מודה הנתבע כי נהג להפקיד בחשבונו סכומי עתק אשר התבטאו בסכומים הנעים מ- 20,000 ש"ח עד 120,000 ש"ח מדי יום, לא ברורה הטענה מדוע סבור הוא כי הבנק חייב להפוך להיות שומר שלו ולבדוק את טיבם של השיקים המופקדים בחשבון.
בהעדר תשתית עובדתית לטענת ההגנה בגינה מתבקשת רשות להגן - לא יעזרו הטיעונים המשפטיים, יהיו מלומדים ככל שיהיו.
טיעון משפטי אינו יכול להחליף את הבסיס העובדתי לטענת ההגנה - מקום שהוא אינו בנמצא.
באם לנתבעים טרוניה כלפי מנצור איתו עבדו במשך תקופה ארוכה בהיקף אשר הגיע למעלה מ- 100,000 ש"ח מדי יום - יתכבדו ויפנו אותה כלפיו.
הפניית האצבע המאשימה כלפי הבנק - בלתי ברורה.

6. התוצאה:
בקשת הרשות להגן נדחית.
התובע רשאי ליטול

פסק דין
על יסוד האמור בכתב התביעה.
הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח + מע"מ.
יש להגיש פסיקתא מתאימה תוך 10 ימים כאשר בפסיקתא תהא אבחנה בין הנתבעים השונים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ח' בטבת, תשס"ב (23 בדצמבר 2001) בהעדר הצדדים.
שבח יהודית, שופטת








א בית משפט שלום 59536/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פרחי שאול ,רביבו שירי ,פרחי רפאל (פורסם ב-ֽ 23/12/2001)