פסקי דין על מלכה בן דוד | פסקי דין על ישראל מצגר | פסקי דין על בלה חרבש - ערבות | פסקי דין על עמוס טננבוים | פסקי דין על פנחס חרבש ואח' |

159672/07 בשא     08/07/2007




בשא 159672/07 מלכה בן דוד, ישראל מצגר נ' בלה חרבש - ערבות, עמוס טננבוים, פנחס חרבש ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 159672/07

ת.א. 44218/06
בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
08/07/2007




בעניין:
1. מלכה בן דוד

2. ישראל מצגר




המבקשים

נ
ג
ד


1. בלה חרבש - ערבות

2. עמוס טננבוים
3. פנחס חרבש
4. דוד שחר
5. יורם שגב

עו"ד - מנהל עזבון המנוחה אנקה חרבש ז"ל



המשיבים



משיב פורמלי


החלטה

1.
בפני
בקשה של המבקשים – הנתבעים 2,3 לעכב ההליכים בתיק דנן עד לסיומו של הליך תלוי ועומד בין התובעת לבין הנתבעים באותם עניינים בתיק אחר ת.ע. 2536/02 פנחס חרבש ואח'
נ' בלה חרבש – ערבות, אשר מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

2.
תחילתה של התביעה שבפני
, היא בתביעה שהוגשה על ידי התובעת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובפתח כתב התביעה נכתב:



"עניינה של תובענה זו הינו, בעיקר, השבת כספים, בהיקף של מיליוני ₪, שנגזלו מהמנוח חיים חרבש ז"ל (להלן – "חיים") (שהתובעת הינה אחייניתו היחידה), ואשר, בסופו של יום, חלק מהם (סך של כ- 3,000,000 ₪), נמצא, "משום מה", דווקא בחשבונות הבנק של שניים, עמוס טננבוים
(להלן: "טננבוים") ועו"ד צבי טהורי (להלן: "עו"ד טהורי").

התביעה הוגשה בבימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ ביום 23/5/04, ובהתאם להחלטת כב' השופטת חני שירה מיום 19/5/06 הועבר התיק לבימ"ש השלום בתל אביב.
בתיק שבפני
הוגשו כתבי הגנה וכתב תשובה במהלך שנת 2007, והמבקשים הגישו למען הזהירות, את כתב הגנתם, יחד עם הבקשה דנן.

3.
המבקשים - הנתבעים 2, 3, מלכה בן דוד
וישראל מצגר
הם היורשים של אנקה חרבש ז"ל, אשר היתה בת זוגו של המנוח חיים חרבש ז"ל למעלה מ- 50 שנה (ראה סע' 7 לכתב התביעה).

4.
המבקשים, מבקשים מביהמ"ש להורות על עיכוב ההליכים בתיק דנן, עד לאחר סיומו של ההליך התלוי והעומד, בין התובעת לבין הנתבעים, באותם עניינים בתיק אחר – ת.ע. 2536/02 פנחס חרבש נ' בלה חרבש ערבות, אשר מתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ.
בתביעה זו, תובעים המבקשים, בתור יורשיה של המנוחה, ביחד עם עוד שלושה יורשים מצוואה מאוחרת יותר (פנחס חרבש, דוד שחר, עמוס טננבוים
), את עיזבונה של המנוחה ואת התובעת לקבלת סעד הצהרתי, כי כל נכסיהם של המנוחים היו משותפים.
לטענת הנתבעים, אם יקבל ביהמ"ש למשפחה את תביעת השיתוף הנ"ל, תהיה לכך השלכה מהותית ומכרעת על התביעה כאן.
בהינתן

פסק דין
באותה תביעת שיתוף, יחול מעשה בית דין לגבי עיקר טענותיה של התובעת כאן.



כמו כן מתבקש ביהמ"ש לחייב את התובעת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

5.
המשיבה – התובעת טוענת, כי דין הבקשה להימחק על הסף.
לטענתה, אופן ניסוח הבקשה נועד להטעות את ביהמ"ש. המבקשים נמנעו במכוון מלגלות לביהמ"ש, כי התביעה במסגרתה הוגשה הבקשה, הוגשה חודשים רבים לפני הגשת התביעה האחרת, המכונה כ"הליך אחר תלוי ועומד" (2536/02).
התביעה הקודמת הוגשה ביום 29/2/04 בבימ"ש למשפחה ומאוחר יותר הפכה לתיק בבימ"ש שלום, נשוא תביעה זו, התיק ש"תלוי ועומד" נפתח רק אחר כך והבקשה של המבקשים הוגשה גם לפני מתן פסק הדין ולפני הערעור בגינו.
הלכה פסוקה היא, כי בעל דין הבא לבימ"ש תוך הצגת מצג מטעה, מתוך כוונה להטעות את ביהמ"ש לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו.

6.
המבקשים בתשובה לתגובה טענו, כי התגובה של המשיבה אינה עניינית. התגובה היא ניסיון להתחמק מהתמודדות עם הטענה המוצדקת של המבקשים.
המשיבה נמנעה מלציין, כי תביעת ההשבה דנן, נזנחה על ידה בפועל לתקופות ארוכות מידי פעם.
מדובר בתיק שהועבר בהסכמת הצדדים לבימ"ש זה.

המציאות היא, כי תביעת ההשבה עדיין נמצאת בשלב קדם משפט ואילו תביעת השיתוף מצויה בשלב מתקדם של אחרי הצהרת עדות ראשית מטעם כל הצדדים וכבר נקבעו מועדים להוכחות.
הנסיבות דלעיל, הן אלה אשר לאורן יש לבחון את טענותיה של המשיבה.
אין בעובדה שהתביעה דנן הוגשה קודם לתביעת השיתוף בהפרש של שישה חודשים, כדי לגרוע מהעובדה, כי בשני ההליכים ישנן עילות מהותיות זהות העומדות לבירור, ו"ההליך האחר" (תביעת השיתוף) מצוי בשלב מתקדם בהרבה מזה שכאן.



המבקשים הרימו את הנטל להראות, כי בהליך האחר התלוי ועומד, תביעת השיתוף, ישנן עילות מהותיות זהות להליך דנן ועל כן יש לעכב את התביעה שבכותרת.

7.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל.
א)
המבחן הנדרש על מנת לעכב הליכים פורש בפסיקה באופן רחב, כך שלא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין כלל הנושאים הנדונים בהליכים השונים ודי בכך ששאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים הללו.

בע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 447, 480
נאמר:
"לפי ההלכה, כמו ב'מעשה בית דין' כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות ברם הזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית".

ובהמשך:
"לעניין זהות העילות אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית".
(שם, בעמ' 480).

ב)
בה במידה, גם אין הכרח שהצדדים להליכים השונים יהיו זהים, ומשעומדת לדיון אותה סוגיה מהותית, מן הראוי הוא שהדיון בהליך הנוסף יעוכב. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כב' השופטת שטרסברג – כהן בענין קפלן (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' אלכסנדר קפלן, דינים עליון, כרך סא, 25, ס' 3 לפסה"ד).


"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיוצ"ב... לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות האינטרס זהה".

ג)
במקרה דנן, תביעת ההשבה מעוררת שתי שאלות עיקריות:
(1)
האם נגזלו כספים מכספי המנוח שלא כדין, ע"י המנוחה והנתבעים בעודו בחיים.

(2)
האם רשאית היתה המנוחה לעשות בכספי המנוחה כבשלה, מאחר והמשטר הרכושי ביניהם היה חזקת השיתוף.

כדי לענות על השאלה הראשונה, יש קודם לברר את התשובה לשאלה השניה.
אם יוחלט שחל שיתוף בין בני הזוג, אזי יקבע שהמנוחה יכולה היתה לבצע את כל אותן פעולות כספיות שביצעה בכספי המנוחה בחייו, ויהיה צורך לבדוק אם הופעל עליה רמייה, הטעיה, עושק וכיוצ"ב.

אם יוחלט שלא חל שיתוף בכספי בני הזוג, אזי יהיה מקום לקבוע שהמנוחה לא היתה רשאית לבצע פעולות בנכסים הרשומים ע"ש בעלה בעודו בחיים ולקבוע את שיעור כספי ההשבה.

ד)
בנסיבות אלו, מן הראוי שהצדדים לא יצטרכו לנהל שני הליכים נפרדים בבתי משפט שונים.


עובדה היא, כי התיק שבפני
מצוי בשלב מקדמי ביותר.
ישיבת ק"מ ראשונה בתיק קבועה רק לחודש נובמבר 2007.
לעומת זאת, ת.ע. 2536/02 בבימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ מצוי בשלב מתקדם, ונקבעו בו מועדים לשמיעת הוכחות.
לפיכך, יעוכבו ההליכים בת.א. 44218/06 עד לסיומו של ההליך התלוי ועומד בת.ע. 2536/02.

8.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

ב)
התובעת – המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.



אביגיל כהן
, שופטת












בשא בית משפט שלום 159672/07 מלכה בן דוד, ישראל מצגר נ' בלה חרבש - ערבות, עמוס טננבוים, פנחס חרבש ואח' (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)