Google

דוד קירשנבוים - בנימין עוגן, עוגן חברה לבניין ופיתוח בע"מ

פסקי דין על דוד קירשנבוים | פסקי דין על בנימין עוגן | פסקי דין על עוגן חברה לבניין ופיתוח |

164397/07 בשא     08/07/2007




בשא 164397/07 דוד קירשנבוים נ' בנימין עוגן, עוגן חברה לבניין ופיתוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 164397/07

ת.א. 22879/07
בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
08/07/2007




בעניין:
דוד קירשנבוים
, עו"ד





המבקש

נ
ג
ד


1. בנימין עוגן

2. עוגן חברה לבניין ופיתוח בע"מ




המשיבים


החלטה

1.
המבקש הגיש בקשה לחיוב המשיבים בערובה להבטחת הוצאותיו וזאת על פי תקנה 519 לתקסד"א.

2.
המשיבים – התובעים הגישו תביעה נגד המבקש.
במבוא לכתב התביעה נכתב:
"פרשת תביעה זו מביאה אל פיתחו של בית המשפט הנכבד, מקרה חריג, בו דרש עו"ד שכר טרחה גבוהה מאוד מן המקובל,וקיבל לידיו את מלוא התשלום, לרבות עבור הליכים עתידיים, עד לביהמ"ש העליון, בו בשעה שהנתבע היה שרוי במצוקה נפשית ותוך הצגת מצג שווא כאילו מדובר במחצית שכר הטרחה המינימאלי המומלץ ע"י לשכת עוה"ד.
לאחר זמן, ועוד טרם נסתיים קדם המשפט, בערכאה הראשונה, ביטל הלקוח את הסכם הייצוג, אך עוה"ד מסרב נחרצות להשיב לו את הסכומים שקיבל ממנו, בקיזוז שכר טרחה ראוי, בטענה כי הדבר אסור עפ"י כללי לשכת עוה"ד ובטענות שווא אחרות".



המשיבים, מבקשים בכתב התביעה
החזר של 377,000 ₪. (סע' 61 לכתב התביעה). וסכום התביעה הועמד על סך של 391,955 ₪. (סע' 68 לכתב התביעה).

3.
המבקש – הנתבע
מכחיש כמובן את הטענות המשיבים.
לטענתו, הוא היה זכאי לשכר הטרחה ואין כל מקום להורות על השבה.
זאת ועוד, המשיב
1 לא שילם למבקש דבר כך שלא יכולה להיות לו עילת תביעה נגד המבקש וכן טען, כי המשיבים נמנעו מלציין את כתובת מגוריהם כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן יש מקום לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה.

4.
המבקש טען, כי מכתב התביעה עולה, שנגד המשיבים – התובעים מתבררת בימים אלה תביעת נזיקין בסך של כ- 7,000,000 ₪ בבית המשפט המחוזי ויכול ויוגש נגדם כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות.
המשיבים נמנעו מלצרף כל תיעוד הקשור בעסקם ובהכנסותיהם ובמצבם הכלכלי ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה.

5.
המשיבים טענו, כי יש לדחות את הבקשה כיוון שהיא לא נתמכת בתצהיר, כמתחייב על פי התקנות.
לגופו של עניין טענו, כי אין מקום להיעתר לבקשה, ועל פי הפסיקה, המבקש לא היה זכאי לשכר הטרחה ועליו להשיב לו את הסכומים.

6.
המשיבים טענו, כי רמיזותיו של המבקש בדבר מצבם הכלכלי הקשה לכאורה הן חסרות כל שחר ובסיס עובדתי.
תדפיס רשם החברות (נספח ד' לתגובה) מעלה, כי יש למשיבה שני שעבודים בלבד על נכסיה ואף הן זניחים לאור סכומם ומהותם.
המבקש עצמו הודה, כי המשיבים שילמו שכר טרחה במהלך 18 החודשים ללא כל דופי.



7.
המבקש טען בתשובתו, כי הוא לא צירף תצהיר לבקשה, כיוון שבקשתו נסמכת על כתב התביעה המצורף אליו וכן ציין, כי "נדרשת חקירת המצהיר שתצהירו צורף לתגובת המשיבים" (סעיף 5 לתשובה).
כמו כן ציין, כי גם בתגובה לא פורטה כתובתם של המשיבים וכי אין עילת תביעה למשיב 1.

8.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להימחק, ואין מקום להורות בנסיבות הקיימות על הפקדת הערובה.
א)
ביהמ"ש בערכאה הראשונה מורה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע רק במקרים חריגים.
ראה לעניין זה: ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמוד 55.
שם נאמר בין היתר:
"כל הליך משפטי כרוך בהוצאות הן מצד מגיש ההליך והן מצד מי אשר ההליך הוגש נגדו. למרות זאת, אין בתקנות סדרי הדין השונות הוראה כללית, לפיה כל הנוקט הליך שיפוטי מחויב בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות הנתבע. אפשר לראות, כי הוראות אלה בדבר החובה להפקיד עירבון נשמרו אך באשר מדובר בהליכי ערעור: ערעור, בקשת רשות ערעור ודיון נוסף. הגשת הליך לבית משפט בערכאה ראשונה אינה כרוכה, בהפקדת עירבון".
וכן רע"א 2442/98 עו"ד רוזן נ' עו"ד מיוחס וארנונה ניהול נכסים ויעוץ (1965) בע"מ, פ"ד נג (3) 142.

ב)
כפי שכבר נקבע בשורה של פסקי דין, עוניו של תובע לא צריך להוביל לכך שרק בשל כך תסגרנה בפני
ו דלתות בית המשפט.
יפים לענין זה, דברי כב' השופט לוין בע"א
544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד (1) 647:


"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה מחמת עוניו בלבד, טעם לדבר הוא שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנה גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות אם תובענתו תידחה".

ראה לעניין זה גם, ד"ר י. זוסמן,
סדר הדין האזרחי,
מהדורה שביעית עמ' 899.

ג)
במקרה דנן, קיימת מחלוקת עובדתית ומשפטית בין הצדדים באשר לזכאותו של המבקש לשכר הטרחה אשר קיבל, ולפרשנותו של הסכם שכר הטרחה, שמכוחו שולם שכר הטרחה.
גם אם טענות המבקש, הן טענות טובות, שיש להן סיכוי להתקבל בסופו של יום, אין לטעון שטענות המשיבים הן טענות קלושות.
לא מצאתי כי במקרה דנן, התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות חיוב בערובה ולא הוכח לכאורה מהבקשה, כי מצבם הכלכלי של המשיבים מחייב בשלב זה להורות על הפקדת ערובה לחיוב הוצאות.

ד)
יחד עם זאת, אין להתעלם מכך, שעל פי תקנה 9 (2) לתקסד"א, חייבים המשיבים לציין את מקום מגוריהם.
אי ציון מקום מגורים, עשוי לשמש עילה לחיוב בהפקדת ערובה.

9.
לפיכך, הבקשה דנן תימחק.

היה והמשיבים לא יציינו את מקום מגוריהם בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, (ימי הפגרה יבואו במניין הימים), יהיה רשאי המבקש להגיש בקשה נוספת לחיוב בהפקדת ערובה בהתבסס על כך שהמשיבים לא ציינו את מקום מגוריהם.



10.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.


אביגיל כהן
, שופטת













בשא בית משפט שלום 164397/07 דוד קירשנבוים נ' בנימין עוגן, עוגן חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים