פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על בלאל חסן אבראהים שרוף

5389/08 עמ     25/12/2008




עמ 5389/08 התביעה הצבאית נ' בלאל חסן אבראהים שרוף




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים
ע"מ 5389/08

באזור
יהודה
והשומרון

בפני
השופט: סא"ל יורם חניאל

העוררת:
התביעה הצבאית
(באמצעות ב"כ סגן מיכאל אורקין
)

נגד


המשיב:
בלאל חסן אבראהים שרוף
, ת"ז 913244398 (באמצעות ב"כ עו"ד תווחיד שעבאן
)


ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני
כב' השופט סא"ל רון דלומי)

בתיק מס' 4921/08 מיום 21.12.08

(הערר נדחה)


תאריך הישיבה: 25 בדצמבר 2008, כ"ח בכסלו התשס"ט.

החלטה

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות שעניינן חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ביצוע שרות עבור התאחדות זו, אימונים צבאים וניסיון לייצר חפץ מבעיר. על כן, ומשהתבקש ביהמ"ש לעצור את המשיב עד תום ההליכים, נבחנה התשתית הראייתית בעניינו כמו גם עילות המעצר וביהמ"ש הורה כי נכון לשחררו בכפוף להפקדת ערבות כספית גבוהה, המצאת ערבות צד ג' וחובת התייצבות בתחנת המשטרה.
בטיעוניה לפני, ביקשה התביעה לתקוף את מסקנותיו של ביהמ"ש, ככל שאלו נגעו לעילות המעצר. לדעתה של התביעה הצבאית
, מסוכן המשיב ויש חשש לא מבוטל כי המשיב לא יתייצב לדיונים בעניינו ועל כן היה מקום להורות על מעצרו.
שקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן ועיינתי בחומר החקירה שהתגבש בעניינו של המשיב. ניתנת האמת להיאמר כי מעיון בתשתית הראייתית ובחומר החקירה שהובא בפני
י, אכן עולה פעילות המשיב כפעילות אסורה, יחד עם זאת, ספק רב אם יש במעשיו של המשיב עבירה וספק רב אם יש במעשים המיוחסים לו כדי להקים עילה של מסוכנות.
טענתה העיקרית של התביעה הצבאית
נוגעת לעבירת החברות. כעולה מכתב האישום, הצטרף המשיב לדאר אל קוראן, שם השתלם בלימודי דת. הלימודים עצמם התקיימו מתחת למסגד אל עומרי בכפרו, נובא. מאחר, ואין כל אינדיקציה להפסקת לימודים אלו, מייחסת התביעה למשיב חברות עד ליום מעצרו. הלכת קוואסמה (עד"י איו"ש 56/00) קובעת, כי מי שהיה חבר בהתאחדות בלתי מותרת, ממשיך בחברותו זו עד יום מעצרו אלא אם כן יוכיח אחרת.
בענייננו מדובר אפוא בפעילות שהחלה לפני למעלה מ-4 שנים. השתכנעתי אמנם, כי אכן מדובר בלימודי קוראן, ברם, לא מצאתי בכתובים שלפניי, כי המשיב אכן ידע שהוא לומד במסגרת אסורה והוא מצרף עצמו בעקיפין כחבר בארגון החמאס. בנסיבות אלו דומני, כי הקונסטרוקציה שמבקשת התביעה להעמיד בפני
נו, אין לה בסיס איתן שכן לא ניתן להוכיח מכאן את עובדת היות המשיב חבר בארגון אסור כאשר עדיין טרם הוכחנו כי היה מלכתחילה חבר בארגון אסור. אמנם, אביו של המשיב היה מנהל מקום הלימוד ואמנם, אותם אלו שהביאו את המשיב ללימודים היו בעלי אוריינטציה חמאסית, ברם, לגלגל את ידיעתם של אלו בדבר זיקת החמאס למקום הלימוד על המשיב שבפני
נו יש מרחק רב.
ככל שעוסקים אנו בהלכת קוואסמה, ראוי לציין כי גם ביהמ"ש אמר באותה עת, כי: "מקרי הביניים הם הקשים ביותר להכרעה." אין כל ספק כי המקרה דנן נכנס לגדר מקרי הביניים הללו ועל כן, אף ראוי להזכיר קביעה נוספת של ביהמ"ש באותה עת:
"למען מנוע ספק ראוי להבהיר כי חלוקת המקרים לקבוצות מוגדרות היא שרירותית במידה רבה, וכך אף התקופות הנקובות בכל קבוצה וקבוצה, ואלה לא נועדו אלא לקבוע עקרונות מנחים. כאמור בכל מקרה יהיה על השופט היושב בדין לבחון את המקרה שבפני
ו בהתאם לנסיבותיו, אולם עקרונות אלה אשר יעמדו נגד עיניו יסייעו בידו לגבש עמדתו במקרה הנדון."
משקבע ביהמ"ש, ביחס לזאהי שרוף, מגייסו לכאורה של המשיב, כי ניתן לשחררו בשל חרטתו, דומה כי ראוי היה לבחון את עניינו של המשיב דנן באותם כלים. על כן, משבא ביהמ"ש לשחרר את זאהי שרוף, ראוי היה כי בשל עניינם המשותף, תישקל עמדה זהה ביחס לכל המעורבים בסוגיה.
הגם כי ניתן היה להבין, כי התביעה לא הייתה דורשת את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לו לא היה מעורב בעבירת החברות, עדיין חשוב לציין כי בשל תליית דגל, או אף תליית פוסטר או אפילו בשל ייצור זיקוקים מראשי גפרורים, אין מקום למעצר עד תום ההליכים, משעבר זמן כה ניכר מעת הפעילות בהם.
אשר על כן, ולנוכח כל המקובץ, השתכנעתי כי האיזון כמו גם חלופת המעצר בה הסתפק ביהמ"ש דלמטה, יפים הם לעניינו של המשיב ועל כן, הנני סבור כי אין מקום להתערבותי.

ניתנה היום, 25 בדצמבר 2008, כ"ח בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
_________________
שופט
רמ"שית: לש






עמ בית המשפט הצבאי 5389/08 התביעה הצבאית נ' בלאל חסן אבראהים שרוף (פורסם ב-ֽ 25/12/2008)