פסקי דין על ד"ר גורדון דן | פסקי דין על טל אורנה | פסקי דין על גורדון יורם ואח' | פסקי דין על בריזה -עולם של מטיילים / אילן לכיש | פסקי דין על אופיר טורס |

20616/06 א     18/04/2007




א 20616/06 ד"ר גורדון דן, טל אורנה, גורדון יורם ואח' נ' בריזה -עולם של מטיילים / אילן לכיש, אופיר טורס בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
020616/06


בפני
:
שופטת אושרי פרוסט-פרנקל
תאריך:
19/04/2007





בעניין:
1 . ד"ר גורדון דן

2 . טל אורנה
3 . גורדון יורם
4 . גורדון דניאלה





התובעים


נ
ג
ד


1 . בריזה -עולם של מטיילים / אילן לכיש

2 . אופיר טורס בע"מ





הנתבעות



פסק דין

רקע ועובדות

בחודש ספטמבר 2005 הזמינו התובעים מנתבעת 1, באמצעות נתבעת 2 טיול משפחתי למרוקו שיועד לתאריכים 9 עד 21 לאוקטובר 2005, ושלמו את מלוא עלות הטיול בסך 31,468 ₪ ביום 27.9.05.
התובעים 1 ו-3, דן גורדון ויורם גורדון הינם אחים ותובעות 2 ו-4 אורנה טל ודניאלה גורדון הן בנות זוגם.
ביום 29.9.05, אושפז , באופן פתאומי תובע 1 בבית חולים לצורך הסרת תוספתן מודלק ועקב סיבוכים כתוצאה מהניתוח, שהה שם כ - 8 ימים לאחריהם שוחרר למנוחה מוחלטת ל- 3 שבועות.
ביום 30.9.05, תובע 3 שלח לנתבעת 1, אשר ביצעה את ההזמנה והטיול הודעת פקס לגבי בטול הטיול.
בקשות התובעים להחזר עלויות ששולמו, לא נענו ומכאן התביעה שבפני
.

התובעים הגיעו לפשרה עם נתבעת 1 וההוכחות שבפני
י התנהלו רק לגבי נתבעת 2 (אופיר טורס בע"מ
), להלן:("הנתבעת").

טענות התובעים


התובעים לא יצאו לטיול וביטלו השתתפותם נוכח מצבו הרפואי של תובע 1. לטענתם, לא הודע להם בעת הזמנת הטיול דבר מה לגבי דמי הביטול, אלא רק לאחר שביטלו את הטיול כדין.

נציגת התובעים, תובעת 2, השתתפה בכנס לכל המטיילים אשר אורגן ביום 26.9.05, על ידי נתבעת 1 וקיבלה דף למטייל (נספח ד' לכתב התביעה) הכולל הנחיות למטייל ולא כלל את תוצאות בטול ההשתתפות.
לטענת נתבעת 1, חבילת הטיול נרכשה באמצעות הנתבעת, ולטענתה, היא שימשה כסוכן וכמקשר וכל הכספים שקיבלה הועברו ישירות לנתבעת 1.

למיטב ידיעת התובעים, במועד ביטול הטיול, טרם הועבר כל סכום שהוא למארגני הטיול בחו"ל. (סעיף 10 ג' לכתב התביעה). הנתבעים הטעו אותם בעניין מהותי בעסקה והפרו את חובת הגילוי, אשר הייתה מוטלת עליהם לגלות את כל פרטי חבילת התיור, בנוגע לשירותים הניתנים במסגרתה, כולל עיון
בפרטי המידע, לעניין החזרת כספים במקרה של בטול, שחובה על סוכן לגלות לרוכש.
בנוסף, היה על הנתבעים לגלות לתובעים את המועדים והתנאים לביטול רכישת חבילת התיור והקנסות.

לטענת התובעים הנתבעים הפרו את ההסכם ביניהם ועליהם להשיב להם את הכספים ששולמו.

טענת הנתבעת


הנתבעת עוסקת בהזמנת שירותים לנופשים מספקי שירות ואינה ספק שירות בעצמה. לכן, אין לה שליטה על מתן השירות על ידי הספק והיא מתפקדת כסוכן נסיעות, המתווך בין צרכן לספק שירות. הנתבעת שימשה כמתווך בין התובעים לנתבעת 1 והתובעים רכשו באמצעותה, כרטיסי טיסה ושירותי קרקע מנתבעת 1, כאשר כל תפקידה הוא מכירה ושווק המוצרים שהועברו אליה מספק השירות. לכן, לא מוטלת עליה כל אחריות ולכן יש לדחות את התביעה.

התובעים לא התקשרו עימה לרכישת חבילת התיור, אלא רכשו כרטיסי טיסה ושירותי קרקע, באמצעותה ותיווכה, מנתבעת 1.
התובעים שלמו לה את מחיר הטיול כפי שנקבע על ידי נתבעת 1 ומלוא תמורת הטיול בניכוי עמלת הסוכן הועברה לנתבעת 1.

הנתבעת ידעה אודות ביטול הנסיעה אשר נמסרה לנתבעת 1 ולגרסתה אילן מנתבעת 1, הודיע לתובע 3 מהן ההשלכות לבטול הטיול ולכן ניסה לשכנעו שהזוג הבריא, יצא לטיול.

לטענתם, אילן מבריזה אישר לה שדמי הביטול היו אמורים להיות מופחתים מאלה שנגבו בפועל לאור העובדה שהודעת הביטול הייתה מיום 30.9.05.


דיון


הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבעת גבתה כדין את סכום דמי הביטול מהתובעים.

התובעים מאשרים כי קיבלו מחברת בטוח הראל פיצוי בסך של 7,856 ₪ ולכן התביעה הועמדה על הסך של 23,612 ₪, בנוסף, קיבלו מנתבעת 1 סך של 12,750 ₪, כך שסכום התביעה עומד על 10,262 ₪.

בחקירתו הנגדית השיב תובע 1, כי הגברת חרזי אשר ביצעה את ההזמנה מטעם הנתבעת, מוכרת לו כ - 8 שנים, כסוכנת הנסיעות ובאמצעותה רכש כרטיסים לנסיעות רבות. (עמוד 4 שורה 7 לפרוטוקול).
לגרסתו, עקב פרסום בעיתון, פנה לנתבעת 1 ו/או ללכיש טורס
והופנה לסוכן נסיעות ולכן פנה לנתבעת 2 לאחר שבדק את הפרסום בעיתון. (עמוד 4 שורה 17-18 לפרוטוקול).

לגרסתו, מסמך "טיול חגים 13 ימים למרוקו", אשר צורף לכתב ההגנה של הנתבעת, לא נמסר לבת זוגו אשר השתתפה בפגישה, אלא נמסר לה מסמך אחר, אשר כלל את פירוט הטיול ובו לא פורטו דמי הביטול ומעולם הוא לא ראה את דף דמי הביטול המצורף לכתב ההגנה של הנתבעת. יתרה מכך, מעולם לא דובר איתו אצל נתבעת 2 בעניין דמי הביטול. (עמוד 5 שורה 26-27 עמוד 6 שורה 20-21לפרוטוקול).

לגרסתו, על הנתבעת להשיב לו את מלא דמי הטיול, עקב כך שאושפז באופן פתאומי ונותח, הטיפול הרפואי הסתבך והיה עליו לנוח בביתו. לגרסתו, זו לא נסיעתו הראשונה, והייתה לתובעים כוונה להשתתף בטיול. לכן, משנבצר ממנו ומהתובעים האחרים להשתתף בטיול, יש להחזיר לו את מלא הסכום ששולם. (עמוד 7 שורה 16-20, 22-26 לפרוטוקול).

יורם גורדון העיד בחקירתו, כי כאיש תיירות ידוע לו שהנתבעת היא זו שהוציאה את ההזמנה ולכן היא אחראית לתשלום. מה עוד, שהכסף שולם לה. לטענתו, כאשר ההזמנה או הוואוצ'ר הם של הנתבעת 2 היא האחראית.
(עמוד 8 שורה 18-21 לפרוטוקול).

גברת טלי חרזי, אשר עבדה בתקופה הרלבנטית אצל הנתבעת, העידה בפני
כי היא לא אמרה דבר וחצי דבר לתובעים בעניין דמי הביטול, כיוון שכל העסקה הייתה סגורה ונתבעת 1 הייתה בקשר עם הלקוח.
היא ביצעה את ההזמנה עבור התובעים אצל נתבעת 1, אשר לא עובדת עם סוכנים כדבר שבשגרה והסכימה שנתבעת 2 תבצע את ההזמנה לפנים משורת הדין. היא אישרה כי לא נתנה לתובעים כל הנחיות בעניין הטיול והתובעים ביקשו להירשם לטיול ספציפי זה. (עמוד 9 שורה 17-22 לפרוטוקול). לטענתה, אין היא מכירה נוהל בענף התיירות שלקוח מבקש לבטל הזמנה ופונים ללקוח לקבלת הסכמתו. לגרסתה, הנתבעת קיבלה עמלה מנתבעת 1, וכבר ביום 3.10.05 ידעה מנתבעת 1 אודות ביטול הטיול. (עמוד 10 שורה 9-11 לפרוטוקול).

הגברת שיינר מרים הצהירה כי נושא דמי הביטול עלה בשיחת הביטול עם אילן מנתבעת 1, אך לא פורט, כאשר נתבעת 1 דרשה דמי ביטול מלאים. לגרסתה נהוג כי במקרים כגון אלה, מזכים את הלקוח בעבור כרטיסים שלא נוצלו, אך היא לא זכתה לשיתוף פעולה מנתבעת 1. (סעיף 5 לתצהירה).


בחקירתה הנגדית השיבה, כי הגברת חרזי היא זו שביצעה את ההזמנה מטעם הנתבעת,
ואישרה שבהתאם לתקנות שירותי תיירות, חלה על הנתבעת חובה ליידע ולגלות ללקוח טרם ביצוע הזמנה, מידע על השירותים כולל החזר כספים במקרה של בטול ותנאי הביטול. (עמוד 12 שורה 15 לפרוטוקול).
עם זאת, טענה כי למרות הבנתה את תקנות אלה, במקרה זה, הנתבעת הייתה רק צינור להעברת כספים כאשר התובעים הגיעו עם המוצר מוגמר, הוא הטיול, כולל המסלול ותנאיו, ורק ההזמנה בוצעה דרכם. חברת בריזה מוכרת את עצמה ולא סוכני הנסיעות מוכרים אותה. (עמוד 12 שורה 17-19 לפרוטוקול).
הגב' שיינר אישרה כי התקבלה עמלה מנתבעת אחת ובאשר לשאלת ב"כ התובעים שהפנה אותה לסעיף 8 בנספח ז' לתצהיר התובעים: "ככל שהדבר נוגע לנו, נשקול בחיוב ויתור על עמלתנו הגלומה במחיר הטיול ולאחר חיוב של 25 דולר לנוסע כדמי טיפול נחזיר למרשיך את עמלתנו בגין הטיול המבוטל במידה ואינם מבוטחים בביטוח כולל ביטול נסיעה. זאת כמובן, מתוך רצון להפחית ככל האפשר מנזקי לקוחותינו הנאמנים", אם הייתה לכם עמדה, למה לא עשיתם כן.
ענתה, לאחר שב"כ זרק זאת לחלל האוויר במהלך הדיון "אנחנו לא חייבים". (עמוד 13 שורה 3-4 לפרוטוקול).

היא אישרה שהיא זו שכתבה את המכתב מיום 6.10.05 בחתימת אופיר טורס בכתב יד ולא הגברת חרזי, ולא ידוע לה אם נתבעת 1 תדרכה בעניין דמי הביטול. מכתב זה נשלח לבקשת בריזה, והיא ידעה אודות בטול הטיול רק ב - 6.10.05. הגב' שיינר לא ידעה להשיב מתי הועברה תמורת הטיול לנתבעת 1. (עמוד 13 שורה 9, 14-18, 27 לפרוטוקול).

בסעיף 16 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת מפורט, כי ביום 2 או 3 לאוקטובר 1005, הודיע אילן מחברה בריזה, לגברת חרזי, כי התקבל פקס מיורם גורדון בו הוא מבקש לבטל את הנסיעה עקב אשפוזו של דן גורדון. טלי הודיעה כי לא ידוע לה דבר על כך שכן מי מהתובעים לא פנה אליה בנוגע לביטול הנסיעה, אילן ציין בפני
ה כי העלה בפני
הם את ההשלכות וכי ניסה לשכנע את ה"זוג הבריא" לצאת לטיול. הגברת חרזי ניסתה ליצור עמו קשר לברר לשלומו ובשעות אחר הצהרים של ערב החג יצר עמה קשר ואז שמעה ממנו לראשונה כי הוא מאושפז וכי אין בכוונת התובעים לצאת לטיול. ומספר ימים לאחר מכן ביקש ממנה אילן מבריזה לשלוח הודעת ביטול פורמאלית וכך עשתה.
בחקירתה ציינה הגברת חרזי כי מאחר והייתה בשלבי סיום עבודתה בנתבעת, לא הייתה לה גישה למחשב ולכן לא היא שלחה את הודעת הביטול. לגרסתה, לא הגיוני ואף אין סיכוי שמר גורדון שוחח עמה טלפונית בשעות אחר הצהרים של ערב החג, מאחר והיא דתייה ואינה משוחחת בטלפון בחג. בנוסף לגרסתה, המפורט בסעיף 16 הנ"ל אינו נכון. (עמוד 10-11 שורה 27, 2, 9-11, 13-14 לפרוטוקול). הגברת שיינר אישרה אף היא בחקירתה, כי מה שכתוב בכתב ההגנה איננו נכון, היא זו שכתבה את המכתב וככל הנראה הטעות נובעת מכך שאינה חתומה על המסמך. (עמוד 13 שורה 12 לפרוטוקול).

מעדויות וראיות שהובאו בפני
עולה כי, הטיול הוזמן ושולם על ידי התובעים במלואו ביום 27.9.05 ויומיים לאחר מכן, ביום 29.9.05, אושפז תובע 1 לביצוע ניתוח. ביום 30.9.05. ביטלו התובעים את הטיול, נוכח העובדה כי רצו לצאת כולם יחדיו לטיול משפחתי.

הגברת חרזי טוענת כי דבר הביטול נודע לה כבר ביום 3.10.05 מאילן מבריזה, לטענת בריזה הם ביקשו אישור לביטול העסקה ונאמר להם לא לבטל ולהמתין ורק ביום 6.10.05 בוטלה העסקה. לטענת הגברת שיינר לא דיברו איתה והיא ידעה לראשונה על ביטול העסקה ביום 6.10.05.

לטענת התובעים שלא נסתרה, לא נאמר להם דבר וחצי דבר על דמי הביטול ותנאיו, כאשר הגברת חרזי, שעבדה בתקופה הרלבנטית אצל הנתבעת, אישרה בפני
כי היא זו שביצעה את ההזמנה עבור התובעים אצל נתבעת 1, והיא לא דיברה איתם כלל על דמי הביטול.

טענת הנתבעת לפיה הנחיות הטיול שצורפו לכתב הגנתה הכוללים תנאי בטול של הטיול, נמסרו לתובעים, ו/או לנציגתם אשר השתתפה בכנס, לא הוכחה. עולה, כי לא נאמר דבר לתובעים לעניין דמי הביטול, וחשוב להדגיש שבטול הטיול בפועל בוצע על ידם 3 ימים בלבד לאחר ששלמו את מלוא תמורתו.
הטיול אמור היה להתקיים ביום 9.10.05, דהיינו, כ - 10 ימים לאחר שביטלו התובעים את הטיול וכ - 13 יום לפני ששלמו את מלוא תמורתו.

חובת הגילוי של הנתבעת קמה גם מכוח דיני החוזים, שכן בין הנתבעת לתובעים נכרת חוזה בעל-פה, שחלק בלתי נפרד ממנו הם דמי הביטול בהם מחויבים התובעים אם החוזה יופר. בהתאם לכך, הייתה הנתבעת חייבת לגלות לתובעים, מכוח עיקרון תום הלב במשא ומתן, כל מידע מהותי שעשוי להשפיע על רצונם להתקשר עימה בחוזה. גם שתיקתה של סוכנת הנסיעות, אשר לא גילתה את המידע, מהווה הפרת עיקרון תום הלב.
על הנתבעת חלה חובת הגילוי לתובעים לגבי כל תנאי העסקה, ביטולה, החזר התשלומים וכו'.
עיקרון תום הלב במשא ומתן המוטל עליה, מחייבה למסור ולגלות לתובעים כל מידע מהותי שעשוי להשפיע על רצונם להתקשר עמה בחוזה. שתיקתה בנוגע לדמי הביטול מהווה הפרת עיקרון תום הלב, שכן: "הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב יכולה ללבוש צורתו של מחדל או של אי-גילוי עובדות, כאשר על-פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם, המנהל משא ומתן, יגלה אותן לצד השני. הגילוי המתחייב מסעיף
12
אינו דווקא גילוי כתוצאה משאלותיו של הצד השני. אלא יש נסיבות, בהן מתחייבת מסירת פרטים יזומה של מידע, שהוא חיוני למי שנמצא במשא ומתן לקראת כריתת חוזה
". (הנשיא שמגר, ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז (4), 673, 679).

באשר לטענה כי היה על התובע 2 ורעייתו לצאת לטיול, אציין כי מדובר בכורח של הצדדים להישאר ולא לצאת אף הם לטיול כדי שיוכל לסעוד את אחיו.

סעיף 2 לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג – 2003 קובעות את פרטי המידע שעל חברת הנסיעות לספק לצרכן:
(2) מחיר:
(א)
המחיר הכולל כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן, לרבות תשלומים שיש לשלם בחוץ לארץ;

(ב)
(ב) אם הרכישה של חבילת התיור נעשית בתשלומים – שיעור הריבית ודרך חישובה, ותנאי הצמדת התשלומים;
(ג)
(ג) החזרת הכספים במקרה של ביטול חבילת התיור ששולמו לסוכנות הנסיעות, דרך התשלום ותנאי הצמדתו;

(ד)
(ד) מועדים ותנאים אפשריים לביטול חבילת התיור בידי הלקוח ואם עליו לשלם בשל ביטול כאמור- שיעור התשלום;

תקנות 2 ו- 3 לתקנות הנ"ל מחייבות סוכנות נסיעות לתת לרוכש חבילת תיור מידע בכתב ולגלות, בין היתר, "מועדים ותנאים אפשריים לביטול רכישת חבילת התיור בידי הלקוח ואם עליו לשלם בשל ביטול כאמור- שיעור התשלום".

"תפקידה של סוכנות הנסיעות אינו שונה מזה של מתווך, וככזאת, בהשאלה מסעיף 8(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996, היא חייבת לנהוג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת ולמסור ללקוחותיה כל מידע שיש בידה בעניין מהותי הנוגע לעיסקה". (בר"ע (י-ם) 3278/01 בר-טוביה נ' רג'ואן נסיעות בע"מ, פ"מ תשס"א(1) 625, 628).

האם מחלה, ניתוח פתאומי של צד לחוזה מהווה סיכול כמשמעו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א, 1970:

"18.

(א)
הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".

"... בנסיבות מסוימות... מחלה יכולה שתהווה אירוע מסכל, שכן ברי, שאדם אינו יכול תמיד לצפות את המועד שבו יחלה וחולה אינו יכול לבצע חיוב אישי על פי חוזה, "כחיוב" לצאת לחופשה
". כב' השופט רחמים כהן, ת.א. (ת"א) 23122/05 שלמה קסלר נ' רוז נסיעות בעמ' 11, אתר נבו.

כאן המקום לציין כי הטיול תוכנן כטיול משפחתי, המשותף לאחים ובנות זוגן ולכן סירב "הזוג הבריא" לצאת לבדו לטיול. מה עוד, שמדובר, באח, אשר עבר ניתוח אשר "הסתבך".
בע"א 6328/98 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד (5) 506,517 הביע השופט אנגלרד דעתו על השינוי הנדרש בגישת בית המשפט העליון ביחס לדוקטרינת הסיכול ועל השפעת עיקרון תום הלב בביצוע חוזה: "קיימת קרבה רעיונית גדולה בין עקרון הסיכול בנסיבות של שינוי מהותי בתשתית החוזית לבין הדרישה לתום לב בביצוע החוזה. מתקשר העומד על ביצוע דווקני של החוזה על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות, מתקשר כזה אינו נוהל בתום לב...".

אין חולק כי חברת אופיר טורס קיבלה עמלת תיווך בגין העסקה ובעקבות התשלום של משפחת גורדון על הטיול.

בענייננו, יש לבדוק האם הנתבעת גבתה כדין את הדמי הביטול והאם עליה להשיבם לתובעים בנסיבות בהן החוזה בוטל בעקבות כורח, "כוח עליון" ולא בכוונה לסכל את כוונת הצדדים להתקשרות ביניהם.
בסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן נאמר כי
14.

(א)
בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם —
(1)
במכר — מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הממכר;
(2)
בשירות, אם טרם הוחל בנתינתו — תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם.

(ב)
משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א)(1), יחזיר הרוכל לצרכן את מה שקיבל לפי ההסכם


סעיף 8 בנספח ז' לתצהיר התובעים:
"ככל שהדבר נוגע לנו, נשקול בחיוב ויתור על עמלתנו הגלומה במחיר הטיול ולאחר חיוב של 25$ לנוסע כדמי טיפול נחזיר למרשיך את עמלתנו בגין הטיול המבוטל במידה ואינם מבוטחים בביטוח כולל נסיעה. זאת כמובן מתוך רצון להפחית ככל האפשר מנזקי לקוחותינו הנאמנים". (הדגשה שלי).
בחקירתה לאחר שבא כוחה זרק לחלל האוויר את הדברים חזרה על דבריו הגברת שיינר והשיבה שהינם יכולים להחזיר את הסכום ששולם אך, אינם חייבים.

לאור המפורט בפסק דיני ולאור זאת כי הנתבעת לא הוכיחה כי אכן הודע לתובעים על דמי הביטול, אני מקבלת את גרסת הנתבעים לעניין זה.

כמפורט בחוק הגנת הצרכן, לו היו התובעים מבטלים את העסקה 14 יום קודם היו זכאים למלוא ההחזר. משפחת גורדון שילמה על הטיול במלואו 12 יום לפני מועד הטיול ביום 27.9.05 ויומיים לאחר מכן ביום 29.9.05 אושפז מר דן גורדון. כבר ביום המחרת הודיע אחיו של התובע 1 באמצעות פקס על ביטול הטיול.

לעניין נספח שצורף לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 שכותרתו: "טיול חגים: 13 ימים למרוקו", משקלו כראיה שנוי במחלוקת בין הצדדים, לאור טענת התובעים כי הוא מעולם לא נמסר לתובעת 2 אשר נכחה במפגש המטיילים. מפורט במסמך זה בסעיף דמי הביטול כי "המבטל עד 45 יום לפני היציאה ישלם 120$ דמי ביטול, המבטל בין 44 ימים ועד 30 ימים לפני היציאה ישלם 230$ דמי ביטול. המבטל פחות מ- 29 יום ועד 8 ימי עבודה לפני יציאת הטיול ישלם 520$ דמי ביטול. 3 ימים לפני יציאת הטיול- אין החזר תשלום. אנו נעשה כל מאמץ שלא לגבות כל דמי ביטול אשר לא יידרשו מצד נותני השירותים".
בעניינו, המועדים בסעיף זה אינם רלוונטיים כיוון שההזמנה והתשלום בוצעו לאחר שעברו 45 יום ממועד הטיול. התשלום בפועל, בוצע כאמור 13 יום לפני הטיול ויום לפני ביטולו, מחמת מחלתו של תובע 1. לכן, יש לאמץ במקרה זה את סעיף הביטול הקובע 120$ לכל נוסע.
אני מקבלת את התביעה בחלקה. הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, 10,262 ₪ בקיזוז 480$ כערכם בשקלים ביום 30.9.05. התשלום ישא ריבית והצמדה כדין החל מיום 30.9.05 ועד לתשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאותיהם ובנוסף שכר טרחה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן היום ל' בניסן, תשס"ז (18 באפריל 2007) בהעדר.


פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
קלדנית אביבה דן מאיר






א בית משפט שלום 20616/06 ד"ר גורדון דן, טל אורנה, גורדון יורם ואח' נ' בריזה -עולם של מטיילים / אילן לכיש, אופיר טורס בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/04/2007)