פסקי דין על עזבון שמואל זילברשטיין ז"ל | פסקי דין על קלרה זילברשטיין | פסקי דין על דוד הנדל

154119/06 בשא     23/04/2006




בשא 154119/06 עזבון שמואל זילברשטיין ז"ל, קלרה זילברשטיין נ' דוד הנדל




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא154119/06

ת.א. 15424/06
בפני
:
רשם: עפרון אראלה
תאריך:

23/04/2006





בעניין:

1. עזבון שמואל זילברשטיין ז"ל
2. קלרה זילברשטיין






מבקשים


נ
ג
ד



דוד הנדל






משיב
החלטה

1.
זוהי בקשה לתיקון כתב תביעה, על ידי צירוף חברת ישראפלורס בע"מ, כתובעת מס' 3, (להלן – החברה).
ולהוסיף את הפסדי הכנסות החברה בסך של
3,946,940 ₪ וכן בגין הוצאות נוספות, ביניהם הפרשי שכר דירה .

2.
לטענת המבקשים, לא צורפה החברה מלכתחילה משום שהם סברו כך בשל הזהות המוחלטת בינה לבין המבקשים שהם בעלי מניותיה.
אולם בעקבות דחיית בקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון על

פסק דין
של בית משפט זה (להלן –

פסק דין
בר"ע) מ- 11/1/06 לפיו נדחתה בקשתם לפטור מאגרה – נקבע כי
אין המבקשים יכולים לתבוע את הנזקים של החברה, לפיכך מבקשים הם לצרפה כתובעת.

3.
לטענת המשיב – דינה של הבקשה להידחות – מאחר והיא נדונה כבר .
המבקשים הגישו בעבר תביעה כנגד המשיב,
ת.א. 926/93 וכן בקשה
לפטור מאגרה שנדחתה. מאחר והאגרה לא שולמה נמחקה התביעה בתאריך 26/12/93. בתאריך 15/9/98 הגישו המבקשים תביעה שניה וכן בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת החברה בצירוף לבקשה לפטור מאגרה. שתי הבקשות נדחו.

4.
לעניין ההחלטה בבית משפט קמא הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה – נקבע כי המבקשת לא פירטה בתצהיר את העובדות המקימות את עילת התביעה כנגד המשיב, על ידי הפניה לחוות דעת מומחה שתבסס את הקשר הסיבתי בין הפסדי הכנסות החברה לבין המעבר למיקומה החדש - עקב איבוד הזכות לדיירות מוגנת. במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי על החלטה זו – הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ובמסגרתה הודיע ב"כ המבקשים בדיון שהתקיים ביום 1/6/03 בפני
כב' השופטת גרסטל – כי לא מבוקש עוד לתקן את כתב התביעה ולצרף את החברה לפיכך נותרה רק הבקשה לפטור מאגרה שנדחתה.

5.
יש לציין, כי ב

פסק דין
בר"ע,
הביע ביהמ"ש את דעתו כי
אי צירוף החברה כתובעת נובע בשל החשש כי גם אם תזכה החברה בפיצוי, לא תהנה ממנו המבקשת – אלא הנושים הרבים של החברה, וזו הסיבה שלא צורפה החברה כתובעת, מלכתחילה.


דיון
6.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מאפשרת להעתר לבקשה לתקן כתב תביעה.
בית משפט, בדרך כלל, נעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות שבמחלוקת.
חריגים לכלל זה הם, האם השתהה המבקש שיהוי רב, ראה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה פ"ד נב (3) , 427 או חוסר תום לב, או מקרה שבו התיקון ישלול מהצד שכנגד שהייתה קמה לו, אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש, כדוגמת טענת
התיישנות – ראה ע"א 748/89 שפירא נ' חייט פ"ד מח (2), 365.

7.
במקרה דנן, אין מקום להיעתר לבקשה בשל כל אחד מהנימוקים הבאים:
כפי שעולה, הבהירו המבקשים את עמדתם, בדיון בפני
כב' השופטת גרסטל, כי אינם מתכוונים לצרף את החברה כתובעת נוספת – הצהרה זו
באה לידי ביטוי בשתי החלטות בערכאות שונות – אחת בבית משפט מחוזי
(ע"י כב' השופטת י. שיצר) והשניה בבית משפט עליון במסגרת

פסק דין
בר"ע.

8.
זאת ובנוסף לשיהוי הרב בהגשת בקשתם, ההליכים החלו כבר בשנת 1998 – מועד הגשת התביעה הראשונה, עם העברת התביעה לבית משפט שלום.

9.
הבקשה חסרה יסוד לנתונים המובאים בדבר הנזקים שנגרמו לחברה. לא די בהצהרה בעלמא על נזקים שנגרמו.

10.
ובעיקר – בקשה קודמת של המבקשים לתיקון כתב תביעה – נדחתה.
ראה בש"א 63519/99 והחלטת כב' הרשמת ע. סלומון-צ'רניאק מתאריך 22/10/01,
החלטה זו לא בוטלה ולא שונתה.
המבקשים, במסגרת ערעור על החלטה זו – הסכימו לחזור בהם מהערעור, אולם כאמור – ההחלטה על דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה, הינה חלוטה.

11.
גם טענת המבקשים – כי לנוכח

פסק דין
בר"ע, אין המבקשים יכולים לתבוע את נזקי החברה אינה יכולה להועיל להם – משום שהם כבר פנו בעבר, בבקשה לתקן את כתב התביעה עוד לפני מתן פסק הדין הנ"ל וכאמור נדחתה בקשתם – והחלטה זו שרירה וקיימת.
לפיכך, אין המבקשים רשאים לחזור ולבקש לתקן את כתב התביעה.

12.
סוף דבר
הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
המבקשים ישאו בהוצאות שכ"ט המשיב בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח
ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ו (23 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.



א.עפרון, רשמת










בשא בית משפט שלום 154119/06 עזבון שמואל זילברשטיין ז"ל, קלרה זילברשטיין נ' דוד הנדל (פורסם ב-ֽ 23/04/2006)