פסקי דין על חיים אליהו | פסקי דין על פטריסיה אליהו | פסקי דין על יואב קידר

10111/01 בשא     03/03/2002




בשא 10111/01 חיים אליהו, פטריסיה אליהו נ' יואב קידר









בבית המשפט העליון


בש"א 10111/01


בפני
: כבוד הרשם עודד שחם


המערערים: 1. חיים אליהו

2. פטריסיה אליהו

נגד


המשיב
: יואב קידר

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור


בשם המערערים: עו"ד דב ארבל


בשם המשיב: עו"ד מיכאל קידר



החלטה

בפני
י בקשה למתן ארכה לצורך הגשת ערעור.

אין מחלוקת, כי המועד האחרון להגשתו של הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא היה ביום 13.12.01. הערעור לא הוגש באותו יום, עקב תקלת מחשב אצל בא כוח המבקשים יום קודם לכן. תקלה כזו עשויה לעלות כדי טעם מיוחד למתן ארכה. ברם, אין בה כדי להסביר את אי הגשתה של בקשת ארכה, באותו מועד, לשם הגשתו של הערעור. הסיבה לאי הגשתה של בקשה כזו נעוצה בגורם אחר, הוא טעותו של בא כוח המבקשים לעניין המועד האחרון להגשת ערעור. מתברר, כי בא כוח המבקשים סבר בטעות כי בחודש נובמבר 31 ימים, ובמצב זה סבר כי המועד האחרון להגשת הערעור הוא יום 16.12.01, ולא יום 13.12.01. בנסיבות העניין, עולה כי טעות זו היא שגרמה לאי נקיטתו של כל הליך בבית המשפט במועד, לרבות הגשת בקשה לארכה מתאימה. לגבי טעות מסוג זה נפסק זה מכבר כי היא עשוייה להוות טעם מיוחד למתן ארכה, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו ב"ש 31/58
הבר נ' קולנוע שעריה, פתח תקווה

פ"ד יב 897; ראו גם זוסמן,

סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין)(ירושלים, 1995), בעמוד 893). נוכח הגמשה מסויימת שחלה בגישת בית המשפט לעניין זה, אף חלים דברים אלה ביתר שאת כיום.

אילו היה זה האיחור היחיד של המבקשים ניתן היה לסיים את הדיון כאן. דא עקא, הבקשה שבפני
י הוגשה רק ביום 20.12.01. מהו ההסבר שניתן לעניין זה? מתברר, כי ביום 16.12.01 נאלץ בא כוח המבקשים לאשפז באורח בלתי צפוי את אביו. אין ספק, כי גם בכך יש טעם מיוחד המצדיק איחור. ברם, גם במצב זה, לא הובהר מדוע הוגשה בקשת הארכה אך ביום 20.12.01, ולא באחד הימים שקדמו לאותו יום. גם אם נכון כי לבא כוח המבקשים היו קבועים שני דיונים ביום 17.12.01, ניתן היה לצפות, כי לכל המאוחר ביום המחרת תוגש בקשת הארכה. כך לא נעשה במקרה זה. במצב זה, ובהעדר הסבר כלשהו לחלק זה של האיחור, עולה כי אף שטעמים מיוחדים נשלטים תרמו לאיחורם של המבקשים, אין בפעולתם כדי להסביר את חלקו האחרון של האיחור. אוסיף, כי אף שטעמים מיוחדים תרמו לאיחור עד ליום 17.12.01, רבץ על המבקשים נטל מוגבר, באותו מועד, לפעול בדחיפות בפני
יה לבית המשפט למתן ארכה. הדבר נובע לא רק מן החובה לפעול על פי המועדים הקבועים בחוק, אלא גם מן הצורך לכבד את ציפיתו של בעל הדין שכנגד לכך שבחלוף המועד לנקיטת הליך, לא יוטרד עוד באותו הליך.
לעניין זה יש לזכור, כי אף איחור של יום אחד איחור הוא, ומצריך טעמים מיוחדים לשם הארכת המועד (ראו ע"א 769/79
מועלם נ' מטא
פ"ד לה(1) 375). בנסיבות העניין, התמשכות הטיפול בבקשה למתן ארכה יצרה ציפיה כזו, אשר כנגדה אין טעם מיוחד למתן ארכה.

עוד אוסיף, כי לא ניתן טעם טוב מדוע, בנסיבות שתוארו, לא הועבר העניין לטיפולו של עו"ד ארבל, אשר טיפל בעניין בערכאה קמא, ולו לשם הכנת בקשה למתן ארכה. גם אם תיק בית המשפט שלערעור הופקד בידי עו"ד סגל, לא היה בכך כדי למנוע פעולה דחופה, בעלת אופי זמני, אשר תכליתה היא לאפשר לעורך דין הבקי בתיק לנקוט בפעולות הנדרשות למתן ארכה. העדר הסבר כלשהו לעניין זה פועל אף הוא כנגד היעתרות לבקשה שבפני
י.




הבקשה למתן ארכה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בהליך זה בסך של 1,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.


ניתנה היום, י"ט אדר, תשס"ב (3/03/2002).




עודד שחם

רשם




_________________
העתק מתאים למקור

01101110.
k04

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט:
www.court.gov.il







בשא בית המשפט העליון 10111/01 חיים אליהו, פטריסיה אליהו נ' יואב קידר (פורסם ב-ֽ 03/03/2002)