פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי | פסקי דין על פרחה יהודה

460/99 עבל     27/07/2003




עבל 460/99 המוסד לבטוח לאומי נ' פרחה יהודה





בית הדין הארצי לעבודה

עבל000460/99
המערער
המוסד לבטוח לאומי

המשיבה
פרחה יהודה
בפני
: סגנית הנשיא אלישבע ברק
, השופט שמואל צור
, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר שלמה גוברמן, נציג מעבידים מר דוד פרלשטיין

בשם המערער - עו"ד חיה שחר

בשם המשיבה - בעצמה
פסק דין

סגנית הנשיא אלישבע ברק
מושא ערעור זה הינו דחיית תביעת המוסד לביטוח לאומי, הוא המערער, להחזר הלוואה עומדת ששולמה לבעלה של המשיבה, המנוח, לפי הוראות הסכם הניידות.
המוסד לביטוח לאומי הגיש תעודת עובד ציבור המפרטת את אופן חישוב החוב הנתבע, בהתאם להוראות ההסכם. בדיון שנערך בבית הדין האזורי ביום 8.11.1999. , לא התייצב העובד שמסר את תעודת עובד הציבור. בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (בל 423/97, השופט הראשי סומך חיים, נציגי הציבור גברת סיאדה ומר מיבר) דחה את תביעתו של המערער בטענה :
"הואיל והתובע לא הביא עדים מטעמו אין מנוס אלא לדחות את התביעה".

אין לקבל זאת. אמנם בתי הדין לעבודה לא קשורים לדיני הראיות מכוח סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, ה'תשכ"ט -1969, אולם בית הדין מאמץ לתוכו את דיני הראיות. הימנעות בעל דין ממתן עדות כאשר יש בידיו לסייע להבהרת הדברים, עשויה לשמש חיזוק לדברי הצד שכנגד. אולם הימנעות בעל הדין לכשעצמה אין בה כדי לבסס מסקנה פוזיטיבית של ויתור על עילת התביעה (ע"א 455/88 לבנה חדד ואח' נגד א. דהן חברה לבניין בע"מ ואח', פ"ד כרך מה(5) בעמ' 658; ד"ר נתן קנת , עו"ד חיים קנת, "נטל ההוכחה וחזקות במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי", בורסי הוצאה לאור, התשס"ב - 2002, עמ' 234-233).
מעבר לכך, בענייננו מדובר בתעודת עובד ציבור. לעניין אי העדת עובד הציבור שמסר את תעודת עובד הציבור קובעת תקנה 178(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד - 1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, כי אין לשלוח הזמנה לעובד ציבור למתן עדות בעל פה, אם ניתן לקבל את עדותו באמצעות תעודה של עובד ציבור או תעודה ציבורית, כמשמעותן בפקודת הראיות. החריג לכלל זה הוא, שרק במקרה שאי אפשר ליתן את העדות כאמור, תתיר הערכאה השיפוטית משלוח הזמנה לעובד הציבור לבוא וליתן עדות בעל פה. (אורי גורן, סודיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, עמ' 257).
לאור תקנה זו, אי העדת עובד הציבור אינה מאיינת את הקבילות הראייתית של תעודת עובד הציבור, אלא יכולה להשפיע רק על המשקל בהתאם לנסיבות. טעה בית הדין האזורי בדחותו את התביעה מהנימוק שעובד הציבור לא בא להעיד. בית הדין האזורי יכול היה לפסוק הוצאות למערער ולהמשיך לדון בתביעה.
אין צידוק לדחיית התביעה. על בית הדין לדון בתביעה לגופו של עניין בעיקר בענייננו כשמדובר בכספי ציבור. בית הדין האזורי בפסק דינו דחה את התביעה מבלי לתת משקל לראיות שבפני
ו. היה עליו לבחון את חומר הראיות אף אם נניח שהיתה קיימת רק ראיה אחת בעניינו והיא תעודת עובד הציבור. הרציונאל שבסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 המנחה את בית הדין בעניין זה קובע כי:
פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד ה המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו..".

ולהלן אביא מדבריו של השופט קיסטר:
"המשיב לא הופיע כעד, ואף על פי שלפי סדר הבאת העדויות בבית משפט השלום, עדויות הנתבע הובאו תחילה והתובע ידע היטב על העדויות נגדו, לא הופיע כדי לסתור את גירסת הנתבע או להביא גרסה משלו. במשפט אזרחי מותר להסיק מסקנות מאי הופעת צד שכנגד, אשר בידו ידיעות העשויות לסייע לברור הדברים, ואם אין הוא מביא אותן לפני בית המשפט, יש בכך חיזוק לדברי היריב, ואם לפי סעיף 54 לפקודת הראיות חייב בית המשפט לנמק מדוע מאמין הוא לעד יחיד, שהוא בעל דין, הרי התנהגות כזאת יכולה לשמש נימוק מספיק לכך" (ע"א 216/73 חיים סולומונוב נגד עזרא אברהם, פ"ד כח(1), 194).

הערעור מתקבל, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בתמוז תשס"ג( 27 יולי 2003), בהעדר הצדדים.

השופטת ורדה וירט-ליבנה
השופט שמואל צור
סגנית הנשיא אלישבע ברק
נציג מעבידים מר דוד פרלשטיין

נציג עובדים מר שלמה גוברמן








עבל בית הדין הארצי לעבודה 460/99 המוסד לבטוח לאומי נ' פרחה יהודה (פורסם ב-ֽ 27/07/2003)