פסקי דין על הסנה חב' לביטוח בע"מ | פסקי דין על בוחבוט ניסים | פסקי דין על בוחבוט שרלי | פסקי דין על מגדל חב' לביטוח |

102217/98 א     03/01/2002




א 102217/98 הסנה חב' לביטוח בע"מ נ' בוחבוט ניסים ,בוחבוט שרלי ,מגדל חב' לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט
א 102217/98
בית משפט השלום תל אביב-יפו
03/01/02
תאריך:
כב' השופטת פליגלמן פנינה

בפני
:

הסנה חב' לביטוח בע"מ

בעניין:
תובע
נ ג ד
1. בוחבוט ניסים

2. בוחבוט שרלי

3. מגדל חב' לביטוח בע"מ


נתבעים
פסק דין
יסודה של התביעה שבפני
בתאונת דרכים שארעה ביום 9.8.92 .
הנתבע (1) נהג במועד התאונה במשאית בבעלות הנתבע (2) אליה מחובר בדרך של קבע מערבל בטון במהלך הנסיעה מקרית שמונה לכיון מטולה סטתה המשאית , מסיבה לא ברורה מנתיב נסיעתה לשולי הדרך , התדרדרה והתהפכה כתוצאה מהתאונה ניזוק המערבל .
במועד התאונה ובכל הזמנים הרלבנטים היה המערבל, השייך לסולל בונה ו/או תעשיות אבן יסוד בע"מ , מבוטח באמצעות התובעת, אשר פיצתה את מבוטחיה מכח חבותה על פי הפוליסה ומכאן תביעת התחלוף שבפני
.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע (1) כגורם הנזק, כנגד הנתבע (2) כמעבידו וכנגד הנתבעת (3) מגדל חב' לביטוח בע"מ
, אשר במועד הרלוונטי ביטחה את המשאית כנגד נזקי רכוש לצד ג' .

הצדדים הגיעו בינהם במהלך הדברים להסכם דיוני לפיכך יוותרו על העדת עדים , ותצהירי עדות ראשית שהוגשו יחשבו כחלק מן הראיות וכי סיכומיהם יתמקדו בשאלה המשפטית - קרי - חיובה של הנתבעת (3) מבטחת המשאית מכח חבותה על פי הפוליסה שהוצאה למשאית, ולה בלבד, לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לצד ג' בגין רשלנותו של המבוטח .

למעשה השאלה שבמחלוקת הינה מה מעמדו של המערבל שניזוק במסגרת קונסטלציה זו .
אין חולקין כי הבטוח שהוצא אצל הנתבעת (3) היה למשאית בלבד וכפי שאומר המבוטח עצמו בסעיף 10 לתצהירו הוא ידע כי המערבל מבוטח בבטוח נפרד באמצעות אבן וסיד, סמך על כך ולפיכך לא ביטוח את המערבל בידיעת סוכן הבטוח וכפי שאומר המבוטח בלשונו :
"כשערכתי את הבטוח עבור הרכב הסוכן שלי ידע שהמשאית מיועדת להובלת מערבל וגם אמרתי לו שהמערבל אינו רכוש שלי אלא של אבן וסיד ולכן בידיעה מפורשת שלו לא ערכתי ביטוח למערבל עצמו כיון שכאמור הוא אינו רכוש שלי וידעתי שאבן וסיד מבטחים את המערבל כמו שהם מבטחים את כלל המערבלים שלהם ".

לפיכך הוצאה למבוטח פוליסה לכיסוי סיכוני צד ג' כמבוקש על ידו כאשר בסעיף 5 לפרק 1 של הפוליסה (כהגדרת הסיכונים המכוסים ) בסעיף החריגים נקבע :

"החב' לא תהיה אחראית לתשלום כלשהו בגין :

א. חבות בשל נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם " (ההדגשה שלי - פ.פ.).

לפיכך ולאור החריג שבפוליסה דחתה הנתבעת (3) את תביעת התובעת ואת חבותה.

יצויין בפתח הדברים כי החריג האמור מופיע באותיות מובלטות ומודגשות בפוליסה כדרישת סעיף 3 לחוק חוזה הבטוח תשמ"א - 1981 .

לא זאת אף זאת לטעמי ולעניות דעתי נוסחו ברור ומפורש ואינו ניתן לפרשנות בשתי דרכים באופן שתאמר שיש, מקום שלוקה סעיף בפוליסה בחוסר בהירות, לפרשו לטובת המבוטח .
לפיכך ולמקרים כגון דא נמצא בתחום הבטוח פתרון לפיו יבוטח הרכוש המצוי בפיקוחו ובשמירתו של המבוטח במסגרת ביטוחי הרכוש ולא בבטוח חבות (ראה ספרו של יעקב קיהל בטוח חבויות בישראל בהוצאת המכללה לבטוח בע"מ 57 ) .

ואכן מצאנו לדוגמא כי מקום שמצויה סחורה בהעברה ברכב אין הסחורה מבוטחת באמצעות בטוח החבות לרכב אלא בבטוח נפרד של סחורות בהעברה וכיוב' .

טוען בפני
ב"כ הנתבעים (1) (2) , בסיכומיו כי המערבל לא היה בפיקוחו ובשמירתו של המבוטח או הנהג, מאחר והיה בבעלות אבן וסיד, אשר אף תחזקו אותו באופן שוטף ולפיכך יש לראותו כדין רכוש צד ג' שאינו בא במסגרת החריג שבסעיף 5 לפוליסה, דא עקא שגם לעניין זה אין דעתי כדעתו .

מדובר במערבל המחובר, אליבא דגירסת המבוטח בתצהירו - סעיף 6 לתצהיר - בדרך של קבע למשאית ובוודאי שבמהלך נסיעת המשאית מצוי הוא תחת פיקוחו ובשמירתו של נהג המשאית, שכן באותה עת השליטה היחידה במשאית ובמערבל המחובר אליה נתונה בידיו בלבד .

בנסיבות שכאלה, כפי שאף היו בעת ארוע התאונה עת התדרדרה המשאית בגין רשלנות נהגה, שאף הורשע בדין , ונגרם נזק למערבל, היה המערבל בהשגחתו , בשמירתו ובפקוחו של הנהג ובנסיבות שכאלה מצאתי לטעמי כי חל החריג בפוליסה המאיין את חבותה של הנתבעת (3 ) לתשלום בגין תוצאות התאונה והנזק למערבל .

כן לא תעמוד לו למבוטח הטענה המפורטת בסעיף 9 לתצהירו כי דינו כדין מוביל בלבד, שכן ממה נפשך, גם אם תמצא לאמר כי הוביל את המערבל כגרסתו, הרי שבעת ההובלה היה המערבל תחת פיקוחו ושמירתו ואין באקט ההובלה כדי לשחררו מפקוח ושמירה אלה והיה עליו לבטחו בנסיבות כדין סחורות בהעברה, מה שאינו מדוייק בענייננו משמעיד המבוטח כי המערבל היה מחובר דרך קבע למשאית ולא היה בבחינת רכוש הזר למבוטח וזר לרכוש המבוטח.

כאמור מצאתי כי נוסחו של סעיף החריגים בפוליסה ברור וחד משמעי לא ניתן לפרוש בשתי פנים וניתן ליישמו על נסיבות העניין מבלי להזקק לאקרובטיקה לשונית.

מנוסח הפוליסה ברור מהם חריגים המכוסים ומהם הסיכונים אותם קיבלה על עצמה חברת הבטוח לכסות ויש בנוסחו כדי ללמד על כוונת הצדדים בהתקשרות החוזית שבינהם (ראה עא' 124/89 הפניקס נ' כהן פד"י מי' (2) , 372) .

גם מתצהירו של הנתבע המבוטח ניתן ללמוד על כוונת הצדדים כעולה מסעיף 10 לתצהיר אשר פורט לעיל לפיו אמר במפורש לסוכן כי המערבל אינו רכושו ובידיעת הסוכן לא ערך ביטוח למערבל שכן לדבריו :

"ידעתי שאבן וסיד מבטחים את המערבל כמו שהם עושים לגבי כל המערבלים שלהם ".

לפיכך משמדברי המבוטח עצמו עולה כי הוא מודה כי בקש שלא לבטח את המערבל ומנוסח הפוליסה עולה כוונת הצדדים התואמת את האמור בחוזה (ראה עא' 4628/93 מד"י נ' אפרופים שרות ויזום (1991) בע"מ פד"י מט' (2) עמ' 265 ) .

אין בידי בנסיבות העניין לקבל איפוא את הקונסטלציה אותה מנסה לבנות ב"כ הנתבעים (1) (2) לפיה יש לראות במערבל רכוש של צד ג' לו נגרם נזק עקב השמוש במשאית, כשהוא מנתק באופן מלאכותי את המערבל מן המשאית ומעמידו כרכוש צד ג' הזר למבוטח וזר לרכוש המבוטח, מנותק מכל קשר עם המבוטח או הנהג , בעת ביצוע הנהיגה וזאת על מנת להוציאו מתחילת הסייג המפורט בפוליסה .
לא מצאתי בנסיבות העניין לזקוף חוסר תום לב לפתחה של חב' הבטוח או לקבל את הטענה כי הפוליסה שהוצאה אינה תואמת את כוונת הצדדים בעת כריתת חוזה הבטוח. הכוונה בדיעבד שמנסה ב"כ הנתבעים בסיכומיו לייחס למרשיו אין בה כדי לשנות את הכוונה העולה לטעמי מתצהיר המבוטח מחד ותצהירה של הגב' דדוש מירב מטעם הנתבעת (3) מאידך לפיה ביקש המבוטח בידיעה ברורה ומטעמיו הוא שלא לבטח את המערבל וכך הוצאה הפוליסה בפועל, יתר על כן מתצהירה של הגב' דדוש עולה ( סעיף 7 לתצהיר ) כי מבוטח החפץ בביטוח רחב ומקיף יותר הכולל רכוש שיש לו זיקה אליו יכול לרכשו אולם הכיסוי הבטוחי שבו יקר יותר ומדרך הטבע שכך הם פני הדברים מאחר והסיכון הביטוחי אותו נוטלת עליו המבטחת רחב אף הוא .

התוצאה הינה כי לאור כל האמור לעיל מצאתי לדחות את התביעה כנגד נתבעת (3) .

אשר לנתבעים (1) (2) , לאור הרשעתו בבית המשפט לתעבורה של הנתבע (1) על פי הודאתו ברשלנותו לארוע התאונה , מצאתי לחייבם במלוא נזקי התובעת .

גובה הנזק :

כתוצאה מהתאונה ניזוק המערבל נזקיו הוערכו על ידי שמאי מוסמך ולאור חבותה על פי הפוליסה ולאחר ניכוי השתתפות עצמית פיצתה התובעת את מבוטחיה בסך של 75,232 ₪ מהם יש לנכות את שרידי המערבל בסך של 3,500 ₪ וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך של 2,372 ₪ סה"כ הגיעו הוצאותיה לסך של 70,942 ₪ .

סיכום

התוצאה הינה שאני מחייבת את הנתבעים (1) (2) שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד לשלם לתובעת סך של 70,942 ₪ , כשסכום זה נושא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 1.9.92 ועד התשלום המלא בפועל בצרוף 10% שכר טרחת עו"ד ומע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל וכן סך של 2,298 ₪ בגין אגרת בית משפט צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 18.10.98 ועד התשלום המלא בפועל .

התביעה כנגד הנתבעת (3) נדחית התובעת תשלם לנתבעת (3) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ בצרוף מע"מ .

ניתן והודע היום 3.1.2002 במעמד הצדדים .
______________
פנינה פליגלמן , שופטת








א בית משפט שלום 102217/98 הסנה חב' לביטוח בע"מ נ' בוחבוט ניסים ,בוחבוט שרלי ,מגדל חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/01/2002)