פסקי דין על מסאלחה עומר | פסקי דין על דרויש מוחמד | פסקי דין על אכתילאת עבד אלרחמאן ואח' | פסקי דין על מועצה מקומית דבוריה

2001/08 דמ     08/01/2009




דמ 2001/08 מסאלחה עומר, דרויש מוחמד, אכתילאת עבד אלרחמאן ואח' נ' מועצה מקומית דבוריה




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ד"מ 2001/08

עד

ד"מ 2016/08

בפני
:
כב' הרשמת סלווא שאמי
תאריך:
08/01/2009






1. מסאלחה עומר
2. דרויש מוחמד

3. אכתילאת עבד אלרחמאן
4. מסאלחה אבתסאם
5. אמונה וליד
6. שאיב עלי
7. שאיב סבאח
8. דרויש יוסף
9. אבו סוביה אבראהים
10. ארשיד עאישה
11. ג'ג'יני מרים
12. יוסף לוטפיה
13. מגארבה זהייה
14. עזאיזה אחמד
15. עזאיזה פתחיה
16. שדאפנה עומר

בעניין
:

התובעים
מר שלבי עבד אלעזיז - מזכיר איגוד מקצועי

ע"י נציגם




נ
ג
ד




מועצה מקומית דבוריה


הנתבעת
ריחאן נג'אר ואחרים
ע"י ב"כ עוה"ד




פסק דין

1.
לפניי תובענות המוגשות מטעם התובעים, שהינם עובדי הנתבעת, בהן עותרים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי הלנת שכר, זאת עקב הלנת שכרם בתקופה מחודש 1/05 ועד חודש 12/07 (כולל), זאת מן המועד בו היתה הנתבעת אמורה לשלם לתובעים את שכרם
בגין כל חודש וחודש במהלך התקופה האמורה ועד למועד התשלום בפועל, כמפורט ברשימה
אשר צורפה לכתבי התביעה.

2.
מטעם הנתבעת הוגש כתב הגנה, בו נטען, בין היתר, כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף מאחר ואין כתב התביעה, כפי שהוא מנוסח, מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעת, ובכל מקרה, התובענה, כפי שהוגשה, חסרה פרטים מהותיים, לרבות לעניין גובה השכר החייב בפיצוי הלנת שכר, הסכומים המגיעים לתובעים בגין הלנת שכרם . . . ועוד.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התביעה לפיצוי הלנת שכר, לפחות בנוגע לחלק מהתקופה נשוא התובענה, וליתר דיוק התקופה מחודש 1/05 ועד חודש 9/05, התיישנה.

לחילופין, נטען על ידי הנתבעת כי היה ובית הדין יפסוק כי התובעים זכאים לתשלום פיצוי הלנת שכר, כי אז בית הדין מתבקש להשתמש בסמכותו ולהורות על ביטול פיצוי הלנת השכר כליל, ולחילופי חילופין – להורות על הפחתתם, עד לאפס, מאחר והעיכוב בתשלום שכרם של התובעים יסודו בנסיבות שאינן בשליטת הנתבעת, לרבות אי-העברת התקציבים המגיעים לנתבעת מאת משרדי הממשלה השונים במועד; הפליית הנתבעת לרעה ביחס לרשויות המקומיות במגזרים אחרים; הטלת עיקולים על כספי הנתבעת בתקופה נשוא התובענה, דבר שהביא לעיכוב בתשלום שכרם של עובדיה והתובעים בכללם; מצבה הכלכלי הקשה והגרעון המתמשך בתקציבה של הנתבעת גרמו להלנת שכרם של העובדים מעת לעת; לאור מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת, המועצה פוזרה וראש המועצה סיים את תפקידו, למועצה מונתה ועדה קרואה על ידי משרד הפנים, וכן חשב מלווה בכדי להבריא את המועצה ולהצילה ממצוקתה הכלכלית; חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי הלנת שכר יעמיס על קופת הנתבעת, עלול להביא לקריסתה ולסיכול המהלכים אשר ננקטו להבראת הנתבעת.

3.
במעמד הדיון אשר התקיים בפני
י ביום 29/12/08, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי בית הדין יפסוק בתובענה לפי הדין, על סמך כתבי בי-דין שהוגשו מטעם הצדדים ועל סמך סיכומים, כאשר נציג התובעים סיכם את טענות התובעים במעמד הדיון בעל-פה, ואילו בא-כח הנתבעת ביקש להגיש סיכומים בכתב תוך שבעה ימים מיום הדיון.

הצדדים הגישו במעמד הדיון רשימה מוסכמת, המפרטת את השכר הקובע של כל אחד מהתובעים בתקופה נשוא התביעה, לצורך חישוב פיצוי ההלנה בגין כל חודש וחודש בתקופה האמורה (להלן: "הרשימה המוסכמת").

בנוסף, הצדדים הודיעו והצהירו במעמד הדיון כי המועדים בהם שולם השכר בגין כל חודש בתקופה נשוא התביעה הם כמפורט ברשימה שצורפה לכתב התביעה (להלן: "רשימת המועדים").

4.
בית הדין בהחלטתו מיום 29/12/08 אישר הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של החלטה.

הסיכומים מטעם הנתבעת הוגשו ביום 4/1/09.

5.
לאחר עיון בכתבי בי-דין אשר הוגשו מטעם הצדדים, לרבות בסיכומים ובמסמכים אשר הוגשו מטעמם, ולאחר ששמעתי את הצדדים ו/או נציגיהם, נחה דעתי כי דין התביעה לתשלום פיצוי הלנת שכר להתקבל, באופן חלקי, כפי שיפורט להלן:


א.
הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר. פיצוי הלנה כאמור לא יחול על רכיבי השכר המהווים החזר הוצאות או זכויות סוציאליות (כגון: דמי הבראה, קצובת ביגוד, החזר הוצאות נסיעה, החזר הוצאות טלפון וכיוצ"ב).

ב.
פיצוי הלנה בשיעור האמור יחול על השכר בגבולות תקרת השכר הממוצע במשק הידוע ביום ביצוע התשלום בפועל. יתרת השכר המולן, שהיא מעבר לשכר הממוצע במשק, תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.

ג.
לעניין זה, השכר הקובע לצורך חישוב פיצוי הלנת השכר ו/או הפרשי הצמדה וריבית, כאמור לעיל, הוא השכר הנקוב ברשימה המוסכמת אשר הוגשה מטעם הצדדים במעמד הדיון מיום 29/12/08, המצורפת לפסק-דין זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ד.
פיצוי הלנה כאמור יחול מן המועד בו אמורה היתה הנתבעת לשלם את השכר של כל חודש, החל מחודש 10/05 ועד חודש 12/07 (כולל), ועד למועד תשלומו בפועל, כמפורט ברשימת המועדים המוסכמת שצורפה לכתב התביעה, ואשר העתק הימנה מצורף לפסק-דין זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ה.
על הסכומים המגיעים לתובעים בגין פיצוי הלנת שכר עבור התקופה מחודש 10/05 ועד 12/07, כאמור, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום השכר בפועל (עבור התקופה הנ"ל) ועד למועד בו תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים את פיצוי ההלנה בשיעור שנפסק כאמור לעיל.

ו.
למען הסר ספק, התביעה לפיצוי הלנת שכר בגין התקופה מחודש 1/05 ועד חודש 9/05 (כולל) נדחית, מפאת התיישנות. בגין תקופה זו, תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מן היום בו אמורה היתה לשלם את השכר עבור כל אחד מהחודשים הנ"ל ועד למועד תשלומו בפועל, כמפורט ברשימת המועדים המוסכמת, הרצ"ב. לסכומים שיתקבלו, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שולם השכר עבור אותם חודשים (לפי רשימת המועדים המוסכמת) ועד למועד תשלום הסכומים בפועל על-פי

פסק דין
זה.

ז.
הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 350 ₪. סכום זה ישולם לתובעים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן - יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.
בפסיקת שיעור פיצוי הלנת השכר נלקחו בחשבון השיקולים דלהלן:


א.
התובעים הינם עובדיה של הנתבעת וקרן השכר המגיע לו בגין החודשים נשוא התובענה דנן שולמה להם באיחור, במועדים המפורטים ברשימת המועדים המוסכמת שצורפה לכתב התביעה.


ב.
התובעים הגישו תביעותיהם המתייחסות למספר חודשים ואף שנים, במרוכז, אך ורק ביום 29/10/08.

ג.
נלקחו בחשבון מכלול טענות התובעים, לרבות הטענה כי תשלום השכר המגיע להם הולן וממשיך להיות מולן חדשות לבקרים; הטענה כי פניותיהם של התובעים לנתבעת, כמו גם פניותיהם של וועד העובדים ו/או הסתדרות העובדים, לשלם את השכר במועד, לא הועילו; ההשלכה הכרוכה בהלנת שכרם של התובעים על מצבם הכלכלי של התובעים, לרבות הנזקים אשר נגרמו להם ו/או למי מהם בגין כך, הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי.

ד.
מאידך, נלקחו בחשבון טענות הנתבעת, כפי שפורטו בכתב ההגנה ובסיכומים אשר הוגשו מטעמה. בעיקר, שקלתי טענת הנתבעת לפיה השכר בגין החודשים נשוא התובענה דנן שולם במלואו (קרן); הטענה כי הנתבעת שרויה במצב כלכלי קשה מזה שנים, דבר שהביא לכך שלא עמדה בתשלום המשכורות לעובדיה במועד ו/או בחובותיה לציבור נושיה וספקיה, לרבות לשלטונות המס ולמוסד לביטוח לאומי; כן שקלתי את הטענה כי מצבה הכלכלי הקשה ביותר של הנתבעת, והגירעון המתמשך בתקציבה, הביא לפיזור המועצה על ידי משרד הפנים, הפסקת עבודתו של ראש המועצה, מינוי ועדה קרואה וחשב מלווה, ואישור תוכנית הבראה קפדנית בניסיון להביא את המצב על תיקונו. הטענה שהאיחור בתשלום השכר יסודו בנסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן, וכן הטענה לפיה השתת פיצויי הלנת שכר על הנתבעת אך תוסיף למעמסה הכלכלית בה שרויה הנתבעת ולא תקדם כל אינטרס הרתעתי.

ה.
סמכותו של בית הדין להורות על הפחתת או ביטול פיצויי הלנת שכר על-פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 המורה בזו הלשון:
"בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו." (ההדגשה שלי - ס.ש.).

ו.
על שיקול דעתו של בית הדין בפסיקת פיצויי הלנה או הפחתתם נאמר בע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נגד ג'וליה מימון (לא פורסם) (להלן: "הלכת מכון בית יעקב"), כי עצם העובדה שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר מוזכרים נימוקים שונים להפחתתם של פיצויי הלנה היא הנותנת שלבית הדין שיקול דעת להפחתתם. בפסק הדין בעניין מכון בית יעקב אנו מוצאים סקירה של ההלכה הפסוקה ולפיה נפסק, בעבר, כי מצב כלכלי קשה אינו נימוק להפחתת פיצוי הלנה, זאת מן הטעם שעל המעביד לתת עדיפות לתשלום שכרו של העובד ולהבטיח את מצבו הכספי של העובד לאחר פיטוריו. יחד עם זאת, נפסק, כי לבית הדין נתון שיקול דעת ועליו להפעילו, ובעשותו כאמור על בית הדין לבחון את תום לבו של העובד, תום לבו של המעביד ואת הנסיבות האובייקטיביות אשר הביאו להלנת שכרו של העובד, תוך התייחסות לפעולות אשר ננקטו על ידי המעביד על מנת להביא לתשלום שכרו של העובד, במועד. כמו כן, ייתן בית הדין דעתו לתכלית העומדת ביסוד הסנקציה של פיצוי הלנת שכר, תוך איזון בינה לבין הפגיעה במעביד, באם יושתו עליו פיצויי הלנה, תוך התייחסות למידת הפגיעה. בית הדין ייתן דעתו, כמובן, לפגיעה בעובד והנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו.

ז.
מעיון בכתב ההגנה ובסיכומים אשר הוגשו מטעם הנתבעת על נספחיהם, אנו למדים כי הנתבעת שרויה בגירעון כספי מזה זמן. הנתבעת מפנה אצבע מאשימה, בין היתר, כלפי משרדי הממשלה והקיצוץ המתמשך בתקציבים ובמענקים המיועדים לנתבעת. הנתבעת הדגישה כי על הכספים אשר הגיעו לה ממקורות שונים, ובעיקר ממשרדי הממשלה ואוצר השלטון המקומי, הוטלו חדשות לבקרים עיקולים לטובת נושים מנושים שונים, לרבות ספקים, קבלנים, עובדים ואף לטובת רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. הנתבעת הוסיפה וציינה כי הופלתה לרעה, במשך שנים, כדוגמת רשויות מקומיות אחרות מהמגזר הערבי, לעומת רשויות מקומיות במגזרים האחרים, והתקציבים שאושרו לגביה היו פחותים מאלה אשר אושרו לרשויות אחרות, ובכל מקרה, תקציביה עוכבו על ידי משרדי הממשלה ו/או גורמים אחרים, ללמדנו שלא היתה לנתבעת כל שליטה על הנסיבות אשר הביאו לאיחור בתשלום שכרם של עובדיה. המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה הנתבעת הביא לשיתוק פעילותה כליל, וזו פסקה מלספק את השירותים הבסיסיים לתושביה. כתוצאה, מונו לנתבעת מאת משרד הפנים חשבים מלווים, ובחודש 4/07 אף פוזרה המועצה על ידי משרד הפנים והופסקה כהונתו של ראש המועצה. לנתבעת מונתה ועדה ממונה למילוי תפקידי ראש המועצה וחברי המועצה. בחודש 2/08 מונתה ועדה קרואה קבועה לנתבעת וכן מונה ראש מועצה מטעם משרד הפנים. על שם הנתבעת מתנהל תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, כשחובה של הנתבעת במסגרת אותו תיק עומד על סך של כ- 18 מיליון שקלים חדשים, כאשר תיק האיחוד פוזר משלא עמדה הנתבעת בתשלום הסכומים השוטפים בהם חויבה על ידי ראש ההוצאה לפועל ומטעם הנתבעת הוגשה בקשה לפתיחת תיק איחוד מחדש, והבקשה נתקבלה.

ח.
סבורני כי הנסיבות המפורטות בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת מהוות "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", המצדיקות הפחתת פיצויי הלנת השכר, אך לא ביטולם (ע"ע 1242/04 עיריית לוד נגד אבלין דהן ואחרים). לפיכך, ולאחר ששקלתי את הפגיעה והנזק אשר נגרמו לתובעים אל מול הנסיבות אשר הביאו להלנת השכר המגיע לתובעים, על ידי הנתבעת, ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר המולן נטו, לאחר ניכוי הסכומים אשר ניכויים מותר על פי דין (לרבות עבור מס הכנסה וביטוח לאומי). כאמור הפיצוי לא יחול על רכיבים המהווים החזר הוצאות או זכויות סוציאליות, הכל כמפורט בסעיף 5 לעיל.

7.
הסכומים המגיעים לתובעים בגין פיצוי הלנת שכר ו/או בגין הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לסעיף 5 לעיל, יחושבו ע"י הנתבעת תוך 14 ימים מיום קבלת פסק הדין. התחשיב יישלח ישירות אל הציג התובעים, תוך מתן אפשרות לבדקו.


אם לא תהיה התנגדות מטעם התובעים תוך 14 ימים מיום קבלת התחשיב, כי אז תשלם הנתבעת לתובעים, תוך 14 ימים מאותו מועד את הסכומים כאמור, כשהם משוערכים ליום התשלום.

היה ותתעורר מחלוקת בין הצדדים לגבי התחשיב, יהיו הצדדים רשאים לשוב ולפנות לבית הדין, בעניין זה בלבד, אך זאת לא יאוחר מתום 60 יום מיום קבלת פסק הדין. במקרה אחרון זה, ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחויבו בתשלום שכרו.

ניתן היום י"ב בטבת, תשס"ט (8 בינואר 2009) בהעדר הצדדים
.

סלווא שאמי
, רשמת







דמ בית דין אזורי לעבודה 2001/08 מסאלחה עומר, דרויש מוחמד, אכתילאת עבד אלרחמאן ואח' נ' מועצה מקומית דבוריה (פורסם ב-ֽ 08/01/2009)