פסקי דין על חוסאם סולימאן | פסקי דין על יוסף סאלם |

4291-01/09 מת     16/01/2009




מת 4291-01/09 מדינת ישראל נ' חוסאם סולימאן, יוסף סאלם






{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בית המשפט המחוזי בחיפה

מ"ת 4291-01-09

מדינת ישראל
נ
'
סולימאן (עציר
(
מ"ת 4308-01-09

מדינת ישראל
נ
'
סאלם (עציר
(



16 ינואר 2009





בפני

כב' השופט
רון שפירא

המבקשת
מדינת ישראל



נגד

המשיבים

1.


חוסאם סולימאן

, ת"ז
200903912
(עציר)



(המשיב
ב

(
4291-01-09-
2. יוסף סאלם
, ת"ז 302943154 (עציר)

(המשיב

ב-9
(4308-01-0


החלטה




בפני
י שתי בקשות למעצר עד תום ההליכים בעניינם של שני משיבים, אשר הוגשו נגדם כתבי אישום המייחסים להם עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(1)+(3); התקהלות אסורה, עבירה על פי סעיף 151 והתפרעות, עבירה לפי סעיף 152, הכל לפי חוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום היו שני המשיבים מעורבים בהתקהלות המונית שעניינה מחאה על פעילות צה"ל בעזה. מדובר בארוע מיום 27.12.08, בסמוך לכפר דיר חנא. על פי הנטען, היו השניים מעורבים בחסימת הכביש בדרך של הנחת צמיגים בוערים ואבנים על הכביש וכן יידוי אבנים אל עבר נהגים.

כתבי האישום של שני המשיבים הופרדו מהטעם שאחד המשיבים מפליל את השני במיוחס לו.
למעשה, הודה המשיב יוסף סאלם
בחקירתו השניה במיוחס לו ואף ביצע הובלה והצבעה. הוא אף הוביל את השוטרים לפנצ'ריה ממנה נלקחו הצמיגים. המשיב יוסף סאלם
אף קשר את המשיב חוסאם לביצוע המעשים. העדויות שנגבו מהמשיבים נתמכות, בין היתר, גם בעדויות שוטרים ובעדויות נוספות שבתיק החקירה.




ב"כ המשיבים העלו טענות שונות כנגד תשתית הראיות. למעשה, מדובר בטענות שעניינן, בעיקר, באמינות הגרסאות וכן טענות אשר יש בהן כדי להתייחס אל אופן גביית העדויות, במובן זה
שנטען שמדובר בעדויות שנגבו תחת לחץ. עוד נטען כנגד אמינות גרסתו של יוסף סאלם
,אשר כאמור קשר את חוסאם לביצוע העבירות ובנוסף, הועלו טענות כנגד המסוכנות המיוחסת כלפי שני המשיבים.

ככל שהדבר נוגע לראיות, סבור אני כי די בראיות שלפניי כדי לבסס, לכאורה, עילה למעצרו של כל משיב. כאמור, המשיב סאלם הודה וקשר את המשיב חוסאם בביצוע העבירות. חוסאם עצמו קשר עצמו למקום, אם כי טען שלא היה מעורב בהשלכת האבנים. יצויין כי סאלם סירב להתעמת עם חוסאם ובענין זה לא נותר אלא להתעלם מנתון זה. עם זאת, סבור אני כי יש בעדויותיו, לפחות לצורך שלב המעצר, כדי לקשור את חוסאם לביצוע העבירות.

על כך יש להוסיף כי הארוע עצמו תועד במובן זה שאין מחלוקת לעצם קיומו של הארוע.

מכאן שדי בכך כדי לבסס את הסיכוי להוכיח את עובדות כתב האישום. טענות בדבר גביית הודעות תחת לחץ והשפעת הלחץ על אמיתות ההודאה, מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי. כמו כן טענות שעניינן אמינות גרסאות ייבחנו במסגרת שמיעת התיק העיקרי.

כמו כן, ער אני לעובדה כי בטעוני התובע התייחס התובע בפועל להשלכת אבן שפגעה ברכב. מובן כי אבן זו לא נזרקה על ידי שני המשיבים ביחד ואולם, עצם העובדה שאבן אחת פגעה וזוהתה, אין בה כדי לשלול את הטענה כי שני המשיבים היו מעורבים בזריקת האבנים במסגרת אותו ארוע. בכל מקרה, כל הטענות הנ"ל שהועלו בפני
י מקומן במסגרת הבירור בתיק העיקרי. לצורך בקשת מעצר, די בעדויות אשר הוצגו לעיוני כדי לקשור את שני המשיבים לעבירות המיוחסות להם ברמה הנדרשת לצורך בקשת מעצר, ואני קובע כי יש, לכאורה, סיכוי סביר להוכחת עובדות כתב האישום על פי תשתית הראיות שבתיק.

אין חולק כי עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה היא עבירה שיש בה מסוכנות. השלכת אבן אל עבר כלי רכב עלולה לגרום אף לתוצאות קטלניות וזאת עקב פגיעה בנהגים או פגיעה ברכב המפריעה ליכולת השליטה של הנוהג ברכב.

מעבר לכך, המסוכנות במקרה זה אף מוגברת מאחר וגם אם לא כוונה השלכת האבנים אל רכב מסויים, הרי שהיא כוונה גם כלפי
שוטרים והכלל הוא כי מי שמיידה אבנים בשוטר הבא להשליט סדר במקום התפרעות, מעיד על עצמו כי הוא מסוכן לכלל החברה.
ראה: בש"פ 7171/00, מדינת ישראל
נ' חאמד, פ"ד נד(4) 729, 732 (2000).

על זאת יש להוסיף כי המסוכנות הפעם היא מוגברת וזאת מאחר ומדובר בהתפרעות על רקע אידיאולוגי במציאות של מתח בטחוני.

עם זאת, סבור אני כי גם במצב דברים זה אין ביהמ"ש פטור מבחינת אפשרויות לשחרור לחלופת מעצר. ער אני לדברים שנפסקו על ידי ביהמ"ש העליון בבש"פ 295/09 בעניין מדינת ישראל
נ' פלוני, החלטה מיום 12.1.09 (פורסם באתר בתי המשפט) וכן החלטה נוספת דומה שניתנה ביום 12.1.09 בבש"פ 297/09 אשר לא פורסם. החלטות אלו מנחות את ביהמ"ש בהתייחסותו בבקשה זו שבפני
י. יצויין כי באותן החלטות ציין ביהמ"ש העליון, כאשר הוא מתייחס לענין המסוכנות, ששינוי העתים יכול ויוביל גם לשינוי ההתייחסות לענין המעצר. נתון זה נלקח גם פה בחשבון במסגרת מכלול שיקוליי.

כאשר אני מביא בחשבון את העובדה שמדובר בצעירים ללא עבר פלילי, ותוך שאני מביא בחשבון את פסיקת ביהמ"ש העליון כמפורט לעיל, וכן את החובה החלה תמיד לבחון חלופת מעצר, סבור אני כי יש מקום במקרה זה להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים, וזאת בטרם תינתן החלטה סופית.

בהתאם, אני מורה כי יוגש תסקיר בעניינו של כל משיב, אשר יאמוד את מסוכנותו וכן יבחן אפשרות להורות על שחרורו לחלופת מעצר אשר תהיה מרוחקת לפחות 30 ק"מ מכפר מגוריו ותהיה מגובה בפיקוח של מפקחים ראויים ובגיבוי איזוק אלקטרוני.

כל סנגור מתבקש להעביר לשירות המבחן, בהקדם האפשרי, את פרטי החלופה המוצעת.

תסקיר שירות המבחן יוגש לביהמ"ש עד ליום 8.2.09.

אני קובע להשלמת טעון, לאחר קבלת תסקיר המבחן, ליום 9.2.09 בשעה 11.30.



המזכירות תעביר עותק החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים וכן לשירות המבחן ותדאג לזימונם של המשיבים לדיון הבא.

ניתנה היום,
כ' טבת תשס"ט, 16 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.









מת בית משפט מחוזי 4291-01/09 מדינת ישראל נ' חוסאם סולימאן, יוסף סאלם (פורסם ב-ֽ 16/01/2009)