פסקי דין על נעמי בלס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3049/02 בל     08/07/2003




בל 3049/02 נעמי בלס נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 003049/02
בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
08/07/2003

כב' השופט טננבוים שמואל

בפני
:

נעמי בלס

בעניין:
התובע
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
פסק דין

1. זוהי תביעה לדמי לידה מכח הוראות סימן ג' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2. לגירסתה של התובעת, היא עבדה בסופר מרקט של דודה יעקב מהבש החל מיום 1.4.01. במסגרת תפקידה, היתה אחראית על הכנסת קודים למחשב ושינויי מחירים, בדיקת חשבוניות ותעודות משלוח של ספקים, עריכת חשבונות של קימעונאים קטנים ופיקוח על הקופאיות. עבודתה התבצעה במשך שבע - שמונה שעות ביום בין 9 בבוקר ל- 16:00 אחר הצהריים חמש פעמים בשבוע.

שכרה בסך 3,000 ₪ לחודש שולם במזומן. הונפקו לתובעת תלושי שכר וכן טופס 106.

התובעת יצאה לחופשת לידה ביום 6.1.02 בגין בעיות רפואיות וילדה ביום 22.1.02. ביום 1.5.02, חזרה לעבודתה בסופר מרקט.

מר יעקב מהבש מעבידה של התובעת העיד בפני
י. לפי עדותו התובעת עבדה בין שש לשמונה שעות ביום ועסקה בניירת ובפיקוח על הקופאיות. כן עסקה בשינויי מחירים בצורה של הכנסת בר קודים למחשב. באשר לתקופה שהתובעת היתה בחופשת לידה מציין מר מהבש, כי באותה תקופה לא הכניסו בר קודים ואכן היתה לו בעיה בענין זה. לענין החשבוניות, הוא נעזר בתובעת והיה לוקח לה את פנקסי החשבוניות לביתה על מנת שתבדוק אותם.

על עבודתה של התובעת בסופר מרקט, העידה גם גב' מרסל חדד בת משפחה העובדת במקום.

השאלה העומדת להכרעה בתיק זה הינה, קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין דודה מר יעקב מהבש.

3. משמדובר בצדדים שהם קרובי משפחה, אף שקירבה זו אין בה כדי למנוע היווצרות יחסי עובד ומעביד, הרי שיש לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו תוך בדיקת סימני ההיכר; מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי וכדומה. יש לבדוק האם מדובר ב"עזרה משפחתית" גרידא או במערכת יחסים של עובד ומעביד. יש לבדוק האם מדובר בעבודה באופן סדיר ואם מדובר בעבודה שאילולא נעשתה על ידי אותו קרוב, היתה נעשית על ידי עובד אחר. לא כל עבודה שנעשית על ידי בן המשפחה, יוצרת יחסי עובד ומעביד. נטל ההוכחה כי היחסים חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, מוטל על הטוען לקיומם של יחסי עובד ומעביד (דב"ע לג/108-0 המוסד נ.שרה כץ פד"ע ה' 31.דב"ע מז/6-0 סרוסי נ. המוסד פד"ע י"ח 434. דב"ע מח/141-0 גלנדאור נ. המוסד פד"ע כ' 98. דב"ע נא/6-0 שוורץ נ. המוסד פד"ע כ"ג 202. דב"ע נג/87-0 פייגלשטוק נ. המוסד פד"ע כו' 283).

עוד נקבע (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ. המוסד פד"ע לו' 603), כי הפרמטרים שנקבעו לענין שאלת יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברת יחיד לבין חברה שבבעלותו, יפים אף לענין הנושא שבפני
נו (עב"ל 20182/97 המוסד נ. גרוסקופף פד"ע לד' 97).

4. מעדויות התובעת ועדיה עולה, כי אכן עבדה התובעת אצל מעבידה יעקב מהבש ועסקה בנושאים אותם ציינו התובעת ועדיה עיקרי העובדות שצויינו על ידם, לא נסתרו. שוכנעתי, כי מדובר בעבודה הנחוצה לסוג זה של עסק ומדובר בעבודה סדירה שאילמלא נעשתה על ידי התובעת, היתה אמורה להיעשות על ידי עובד אחר. אינני מקבל את טענת הנתבע, כי אופי העבודה אמור היה להיות בהיקף קטן הרבה יותר. התוצאה היא, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מר יעקב מהבש ועל כן, זכאית התובעת לדמי לידה.
5. מוסיף הנתבע וטוען, כי מכח סעיף 56 לחוק, יש לשלול את זכותה של התובעת לדמי לידה הואיל ותוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה, עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה.

מעדות התובעת וכן מעדותו של מר מהבש עולה, כי מידי פעם, בעת חופשת הלידה, היה מר מהבש מביא לתובעת לביתה ספרי חשבוניות ותעודות משלוח והתובעת היתה בודקת את החומר. מדובר בחומר שהועבר לתובעת אחת לעשרה ימים עד שבועיים והעבודה היתה לוקחת לתובעת שעה או שעתיים.

בנסיבות הענין, מדובר בעיסוק שולי של התובעת בעת היותה בחופשת לידה ולא בעבודה משמעותית. התובעת ביצעה עבודה זו בביתה ולא הגיעה למקום העבודה עצמו. בהתחשב במטרת סעיף זה ובמכלול הנתונים שבפני
י, סבור אני, כי אין מקום לשלול מהתובעת את דמי הלידה ואף לא חלק מהם.

6. התביעה מתקבלת. אני מצהיר שהתובעת זכאית לדמי לידה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' בסיון, תשס"ג (8 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.

ש.טננבוים, שופט

אתי/









בל בית דין אזורי לעבודה 3049/02 נעמי בלס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/07/2003)