פסקי דין על the united states of america | פסקי דין על אלנה ארונוב | פסקי דין על דימיטרי ארונוב |

73998/04 א     26/04/2006




א 73998/04 the united states of america נ' אלנה ארונוב, דימיטרי ארונוב




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
073998/04
בש"א 153290/06

בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
26/04/2006





the united states of america
בעניין:

הנתבעת / המבקשת
עו"ד כרמון
ע"י ב"כ


נגד



1.
אלנה ארונוב
2.
דימיטרי ארונוב


התובעים / המשיבים
עו"ד עובד כהן
ע"י ב"כ





החלטה
בפני
בקשה מטעם הנתבעת לדחיית התובענה על הסף מכח תקנה 100 (א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

1.
ביום 5.12.06 הגישו התובעים תביעתם כנגד הנתבעת.
התובעת והתובע, זוג נשוי, התגוררו בזמנים הרלוונטים לתובענה עם שתי בנותיהן בדירתם בדימונה.
2.
ביום 26.8.01 התקשרו התובעים עם מר אולינוב מיכאל, בעל חברה למתן שירותי גרין קארד, על מנת שזה יסייע לתובעת להשתתף כמועמדת ראשית בהגרלה לקבלת ויזה לשנת 2003.

עם זכייתה של התובעת בהגרלה, היה על התובעת להעביר בדואר למרכז קנטקי בארה"ב מסמכים ואישורים לצורך סריקה ובחינה.
ביום 27.5.02 השלימו התובעים מילוי הטפסים והעבירו את המסמכים, באמצעות הדואר לארה"ב. התובעים נדרשו לעבור בדיקות רפואיות עובר לפגישתם עם הקונסול.
בפגישתם עם הקונסול הובהר לתובעים, כי עליהם להתארגן לקראת המעבר לארה"ב וכי הם יכולים לפעול למכירת דירתם, שכן ממועד קבלת הויזה עליהם להגר ולממש את זכאותם בתוך חצי שנה, שאחרת תפקע הויזה.
התובעים מכרו את דירתם והתובע 2 אף התפטר מעבודתו.
ביום 27.7.03 התבשרו התובעים, באמצעות הקונסולית, כי לא יקבלו ויזה משום שהתובעת אינה עומדת בתנאי ההשכלה הנדרשים.
לטענת התובעים, הם ניזוקו כתוצאה ממעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת אשר הטעתה את התובעים ו/או יצרה מצג שווא רשלני כלפיהם ואשר גרמה לתובעים לשנות את מצבם לרעה, לשאת בעלויות היקרות של ההליך, לרבות מכירת הדירה, עזיבת מקום העבודה והתנתקות מסביבת חייהם.
עניינה של התובענה נזקים אשר נגרמו לתובעים בשל התנהגותה של הנתבעת כאמור לעיל לרבות החלטתה שלא להעניק לתובעת ויזה.

3.
דחייה על הסף
הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה שהוגשה כנגדה על הסף.
לטענתה, לאור היותה מדינת חוץ ריבונית, חסינה היא מפני הליכים משפטיים המוגשים כנגדה בבתי המשפט בישראל, ככל שהם נוגדים את המשפט הבינלאומי המנהגי כפי שנקלט בישראל.
עוד טוענת הנתבעת, כי המעשים וההצהרות שהתובעים טוענים שנעשו ואשר מהם נגזרות עילות התביעה מתייחסים להפעלת פעולות שלטוניות שיכולות להיעשות רק במסגרת סמכויותיהם ושיקול דעתן הבלעדי של הרשויות והזרועות הרלוונטיות של ממשלת ארה"ב, כחלק מתפקידיהן השלטוניים. על כן, אין לבית משפט מחוץ לארה"ב סמכות לבררן, לדון בהן או ליתן החלטה לגביהן בהיות רשויות אלו חסינות על פי עקרונות המשפט הבינלאומי המנהגי כפי שנקלט בישראל.
בנוסף טוענת הנתבעת, כי הפעולות נשוא התביעה הינן פעולות ריבוניות ובלתי שפיטות המוגנות על ידי חסינות ריבונית, אי שפיטות ונימוס בינלאומי.
עוד נטען, כי התובענה עוסקת בתחום המצוי כולו במתחם אי שפיטות בהיותו נוגע במישרין למדיניות החוץ של הנתבעת ואין לבית משפט סמכות לשקול שיקולים הנוגעים למדיניות זואו ליתן סעד במידה ולדעתו נגרם נזק לתובעים כתוצאה מהפעלת מדיניות זו.
עוד טוענת הנתבעת, כי עקרון החסינות הוא הכלל ואילו על התובעים להראות כי תביעתם נכללת בין אחד החריגים המוכרים לעקרון החסינות. לטענתה, העילות והסעדים שהתובעים עותרים בתביעה מבוססים על הטענה כי הנתבעת חבה כלפיהם חובת זהירות ואשר עקב הפרתה כביכול נעשו כלפי התובעים עוולות בתחום הנזיקין. נהיר הוא כי על פניה התובענה שואפת להתערב בשיקול דעת ריבוני של מדינת חוץ כיצד עליה לנהוג. הואיל ולבית משפט זה אין סמכות לשפוט כיצד על הנתבעת לנהוג בהחלת חוקיה ותקנותיה הרי שבית משפט זה נעדר סמכות לדון במעשים ובמחדלים שהוו בסיס לתובענה הנזיקית וממילא נטול בית המשפט סמכות ליתן סעד בגין אותם מעשים או מחדלים נטענים.
עוד נטען, כי תובענת התובעים אינה מצויה בתחום החריגים לחסינות ריבונית שכן על מנת להיכנס בתחום חריג הנזיקין לעיקרון החסינות על התובע להראות שנגרם לו נזק גוף או לרכוש. משלא נגרם נזק לרכוש או לגוף לא מתקיים החריג.
בנוסף, טוענת הנתבעת, כי ביהמ"ש נעדר סמכות בשל היות הענקת ויזות נושא בלתי שפיט שכן ענייני כניסה והגירה לנתבעת הם נושאי מדיניות חוץ הנתונים לרשות המבצעת בלבד ופרט לחריגים אין לשום בית משפט זכות לערער על החלטות אלו.
כן מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי על פי עקרון ההדדיות של המשפט הבינלאומי המנהגי והנימוס הבינלאומי, אל לישראל לחרוג מכלל זה ולהתערב בהחלטות פנים אמריקאיות באשר למדיניות החוץ של הנתבעת.
התובעים מתנגדים לבקשה.
לטענתם, הפעולה נשוא התביעה אינה פעולת ריבון ו/או פעולה שלטונית רגילה כי אם פעילות בה הנתבעת שימשה כ"שחקן פרטי", בפעולה היזומה על ידה, מתוך אינטרס פרטי. המדובר בהגרלה אקראית החורגת ממבנה שיקול הדעת השלטוני הרגיל והנבחן בכללים טכניים גרידא.
עוד טוענים התובעים, כי עסקינן במבנה משפטי של הגרלה ו/או חוזה בעל תניות ברורות וידועות בין הנתבעת לתובעים, אשר בהתקיים הדרישות הפורמאליות זוכה המועמד בויזה. שיקול הדעת יסודו בקיומם של תנאים פורמאליים שאין בינם לבין שיקולי הגירה דבר.
בנוסף טוענים התובעים, כי קיום ההגרלה אשר נועד להעשיר את כוח העבודה ו/או לקלוט אוכלוסייה איכותית מבטא אינטרס צר, מעין מסחרי, שאינו בעל מאפיינים של פעולה שלטונית גרידא.

עוד מוסיפים התובעים, כי התהליך נשוא התביעה התרחש בארץ, מצג השווא והמחדלים הרשלניים המיוחסים לנתבעת אירעו בארץ ולפיכך הפניית הנתבעת לדין הנוהג בארה"ב אינו רלוונטי.
בנוסף, תביעת התובעים אינה למתן ויזה, כי אם תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי התובעים עקב הפרת חוזה ולפיכך לא נדרש כל אקט שלטוני.
עוד טוענים התובעים, כי התביעה דנן עונה לחריג הנזיקין לעקרון חסינות הריבון הזר וברי כי בעילת התביעה קיים נזק לרכוש של התובעים.
הואיל וחסינות המדינה הזרה אינה חלה על "פעילות מסחרית" ופעולתה של הנתבעת בהגרלת ויזות לישראלים ו/או זרים הינה פעילות מסחרית מובהקת הרי
שאין חסינות במקרה דנן.
עוד מוסיפים התובעים וטוענים, כי באיזון בין הצדדים, כשעומד אינטרס הפרט כי לא יפגע מפעילות נזיקית ומצגי שווא של פעילותו היזומה של הריבון, מחייב כי אין ליצור סייג לבירור חבותו של הריבון הזר ובחינת התנהגותו.
לטענת התובעים, המבחן המכריע לבחינת פעולה של הנתבעת, האם נהנית היא מחסינות או לאו הוא מבחן הטיב והמהות של פעולות הנתבעת ולא מבחן המטרה של הפעולה. במקרה דנן טיב הפעולה הינו מתחום הפעילות הפרטית, הפועלת בתחום הנורמות החוזיות הפרטיות ועל כן אין בינה לבין פעילות שלטונית דבר. מתחם הפעילות המשפטית של הנתבעת עד להענקת ויזה אינה פעילות שלטונית, אלא אקט היוצר ציפייה והסתמכות מתחום הדין הפרטי ועל כן אינו חוסה תחת חסינות הריבון הזר.
עוד נטען, כי המדובר בהתנהלות מסחרית ו/או בעלת אינטרס מסחרי ביוזמת הנתבעת ומאי נפקא מינה אם יש בתוכנית כדי להגשים תוכנית לאומית. האופי הפרטי בו נעשית הענקת הויזות ושיטת ההגרלות היא הדומיננטית והמכריעה ולפיכך יש לצמצם את החסינות ולהכיר בסמכות של בית המשפט לדון בתביעה דנן.
דיון
4.
החסינות הבינלאומית היא מסוגים שונים: בגדריה יש להבחין, בין השאר, בין חסינות המדינה הזרה לבין חסינות דיפלומטית. שתי החסינויות יונקות את מקורן המשותף מחסינותו האישית של הריבון (רע"א 7092/94

her majesty the queen in right of canada

נ' שלדון ג' אדלסון
, תק-על, 97(2) 292) (להלן: "פס"ד אדלסון").
5.
חסינות המדינה הזרה, כבענייננו, עניינה החסינות המוענקת למדינה זרה מפני הליכים משפטיים אזרחיים.
דיני חסינותה של המדינה הזרה, שמקורם במשפט הבינלאומי המנהגי, הינם חלק מהדין הישראלי (בג"ץ 785/87, 845, 27/88 עפו ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית; רפיע ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה ואח'; הינדי נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון [2], בעמ' 35).
גישה זו מצאה את ביטויה בספרו של ד"ר יורם דינשטיין, המשפט הבינלאומי והמדינה, בעמ' 146, שם נקבע כי:
"ההלכה היא, שכללי המשפט הבינלאומי (המנהגי) נקלטים אוטומטית לתוך המשפט הישראלי ומהווים חלק ממנו, אך במקרה של התנגשות חזיתית בינם לבין חוק החרות, יד החוק החרות על העליונה."

6.
מהו היקפה של חסינות המדינה הזרה?
בפסק דינו המנחה של הנשיא ברק בפס"ד אדלסון נבחנה קיומה והיקפה של חסינות המדינה הזרה בישראל, ונקבע, בין היתר, כי למדינה הזרה או לריבון הזר יש "חסינות מוגבלת" מפני תובענות בבתי המשפט בישראל, היינו חסינות יחסית ומצומצמת. חסינות הריבון הזר חלה על פעולות "שלטוניות", קרי פעולות שעושה השלטון תוך הפעלת סמכותו הריבונית, ואינה חלה לגבי פעולות "פרטיות" של המדינה, קרי פעולות שעיקרן בתחום הפרטי, כגון במשפט המסחרי.

עוד נקבע בפס"ד אדלסון כי בקביעת קו הגבול בין שתי הקטגוריות יש לערוך איזון ראוי בין שתי מערכות שיקולים נוגדים. המערכת האחת עניינה זכות הפרט, עקרון השוויון בפני
החוק ועקרון שלטון החוק ואילו השיקול האחר עניינו אינטרס המדינה הזרה להגשים את מטרותיה הפוליטיות ללא ביקורת שיפוטית הנעשית במדינה הזרה. עוד נקבע כי המבחן המכריע, גם אם לא הבלעדי, הוא מבחן הטיב והמהות של פעולת המדינה ולא מבחן המטרה של הפעולה.

7.
במקרה דנן, התביעה נסבה סביב טענות התובעים לנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהחלטת הנתבעת שלא לאשר להם קבלת אשרת הגירה לארצות הברית.
לטענת התובעים נגרמו להם נזקים בשל החלטה שלטונית של הנתבעת ולפיכך הם עותרים לתשלום פיצויים בגין נזקיהם.

8.
לטעמי, התובענה דנן עוסקת בתחום המצוי כולו במתחם החסינות ואי השפיטות בהיותו נוגע במישרין למדיניות החוץ של הנתבעת ואין לבית משפט זה כל סמכות לשקול שיקולים הנוגעים למדיניות זו או ליתן סעד במידה ונגרם נזק לתובעים כתוצאה מהפעלת מדיניות זו. אין זה המקום כי בית משפט זה ישפוט את פעולותיה של הנתבעת ככל שאלה נוגעים להחלת חוקיה ותקנותיה באשר להגירת זרים למדינתה, שכן לנתבעת שיקול בלעדי בקביעה מי ובאלו תנאים רשאי להגר אליה.
9.
זאת ועוד, תובענת התובעים אינה מצויה בתחום החריגים לחסינות הריבונית. הלכה היא כי על מנת להיכנס בתחום חריג הנזיקין לעקרון החסינות על התובעים להראות שנגרם להם נזק לגוף או לרכוש. במקרה דנן עותרים התובעים לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו להם, בין היתר בגין עלויות הטיפול בקבלת הויזות, תשלום עמלת פירעון מוקדם של הלוואה, הפסדי הכנסה ועוגמת נפש. הנזקים המפורטים לעיל אינם מהווים נזק לגוף ו/או לרכוש ולפיכך תובענת התובעים אינה מצויה בתחום
החריגים לחסינות הריבונית.

10.
הואיל וענייני הכניסה וההגירה הם נושאי מדיניות חוץ הנתונים לשיקול הנתבעת בלבד, כמדינה ריבונית המסדירה את חוקיה, בית משפט זה נעדר סמכות להתערב במדיניות שלטונית מובהקת הנוגעת לשיקולי קבלת זרים למדינתה.

11.
בעניין זה נקבע בפס"ד אדלסון (פסקה 30) כדלקמן:
"תפקידה של המדינה ודרכי פעולתה הולכות ומשתנות. עלינו להבטיח גמישות מספקת, אשר תאפשר התאמת המשפט לצורכי החיים המשתנים. עלינו לגבש הבחנה שתתחשב בערכי היסוד החשובים לנו – ובהם זכויות האדם, השוויון בפני
החוק ושלטון החוק – אך נאפשר גם למדינה הזרה להגשים את מטרותיה השלטוניות, בלא שאלו יעמדו לבחינה שיפוטית בבית-משפט המצוי במדינה זרה."
12.
אשר על כן ולאור האמור לעיל דינה של התובענה להידחות לאור חסינותה הריבונית של הנתבעת.
13.
מן המקובץ לעיל, אני מורה כי התובענה תידחה על הסף. אני מחייבת את התובעים בתשלום הוצאות הנתבעת בגין ההליך הנוכחי בסך של 6,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתנה היום, כ"ח בניסן תשס"ו (26.4.06) בהעדר הצדדים.


המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.




נועה גרוסמן
, שופטת










א בית משפט שלום 73998/04 the united states of america נ' אלנה ארונוב, דימיטרי ארונוב (פורסם ב-ֽ 26/04/2006)