פסקי דין על ניתוב תחנות תדלוק | פסקי דין על פז חברת נפט | פסקי דין על סטניסלב ויינר | פסקי דין על ניסים בנבנישתי | פסקי דין על עאדל אבורמילה ואח' |

1012/01 עע     05/11/2002




עע 1012/01 ניתוב תחנות תדלוק בע"מ, פז חברת נפט בע"מ נ' סטניסלב ויינר , ניסים בנבנישתי, עאדל אבורמילה ואח'




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




עע 001012/01



תבנית חדשה



1 . ניתוב
תחנות תדלוק בע"מ

2 . פז חברת נפט בע"מ


המערערים



1 . סטניסלב ויינר

2 . ניסים בנבנישתי
3 . עאדל אבורמילה
4 . שלמה ענתבי
5 . מיכאל ענתבי
6 . מ. ענתבי בע"מ







המשיבים




בפני
:
הנשיא סטיב אדלר
השופטת
נילי
ארד השופט שמואל צור


נציג עובדים שלום חבשוש, נציג מעבידים גדליה סטויצקי


בשם המערער -
עו"ד סאמי ארשיד

בשם המשיבים -
1 -3
עו'ד שלמה קוחלי

בשם משיב 4
- עו"ד יעל ניסן

בשם המשיבים 5-6 - עו"ד יוסף רז



פסק דין

השופט שמואל צור
:

1.
בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התבררה תביעה שהגישו המשיבים 1-3(להלן - העובדים) נגד המערערות והמשיבים 4-6 לתשלום זכויות שונות (פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה והפרשות למבטחים) בעקבות פיטוריהם מעבודתם בתחנת הדלק "פז" בקרית מנחם. בית הדין האזורי לעבודה (השופטת דיתה פרוז'ינין כדן יחיד - תיקים 3000620/97-300622/97) קיבל את התביעה ופסק לכל אחד מן העובדים סכומי כסף שונים עבור זכויותיהם וחייב בתשלומם את המערערות.
הערעור בפני
נו נסב על עצם חיובן של המערערות בתשלום זכויותיהם של העובדים ולא על גובה החיוב.

2.
שאלה מרכזית שעמדה לדיון בבית הדין האזורי - והשאלה היחידה העומדת בפני
נו - היא האם היו המערערות המעסיק של העובדים, האם הן פיטרו אותם ואם כן - מה היה מעמדן במעשה זה. בית הדין האזורי קבע
כי המערערות ניהלו, בתקופה הרלבנטית, תחנת הדלק, הן היו המעסיק של העובדים, הן אלה שפיטרו אותם ולכן החיוב בתשלום זכויותיהם מוטל עליהן. על כך, כאמור, נסב הערעור בפני
נו.

3.
כדי לעמוד אל-נכון על מעמדן של המערערות, יש לשרטט את הרקע העובדתי הנוגע לענייננו:

(1)
המשיב מס' 4 (להלן - שלמה ענתבי) הוא נכה צה"ל בשיעור 100% אשר, במסגרת שיקומו, קיבל מחברת "פז", בשנת 1982, זכות להפעיל את תחנת הדלק במעמד של "קמעונאי" מטעם החברה.

(2)
העובדים עבדו בתחנת הדלק משך שנים רבות ופוטרו כאמור בסעיף קטן (8) להלן.

(3)
בעקבות סכסוך שפרץ בין שלמה ענתבי לבין בנו, המשיב מס' 5 (להלן - מיכאל ענתבי) - סכסוך בו היו מעורבים גם ילדיו האחרים של שלמה ענתבי שאינם צדדים להליך כאן - הושג ביוני 1990 הסכם בין שלמה ענתבי לבין ילדיו, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
. לפי אותו הסכם, הועבר ניהול תחנת הדלק לידי ילדיו של שלמה ענתבי, לסירוגין, בעוד הוא עצמו התמנה כ"מנהל-על". בפועל, ניהל את התחנה הבן מיכאל ענתבי אשר הדיר את רגליו של שלמה ענתבי מן התחנה.

(4)
על רקע מציאות זו הגישה חברת פז בקשה לבית משפט השלום בירושלים לסילוק ידם של בניו של שלמה ענתבי מן התחנה ולהחזרת ניהול התחנה לידיו של שלמה ענתבי. בית
משפט השלום קיבל את התביעה, בעיקרה,הורה לילדיו של שלמה ענתבי לסלק את ידם מן התחנה, החזיר את החזקה בתחנה לחברת פז על מנת שהיא תעבירה לרשותו של שלמה ענתבי לשם הפעלתה לפי ההסכם הקמעונאי, במטרה לחדש את שיקומו כנכה (

פסק דין
מיום 11.1.96 של השופט דר' אליהו בן זימרה).

(5)
שניים מבניו של שלמה ענתבי (מיכאל ענתבי ושרה בכר לבית ענתבי) הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין של השופט בן זימרה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ב

פסק דין
מיום 4.11.96 (סגן הנשיא שלום ברנר,
השופטת שידלובסקי - אור והשופט חבש).

(6)
בין לבין, הגישה חברת פז בקשה לבית המשפט המחוזי למנות את ניתוב תחנות הדלק בע"מ (היא המערערת מס' 1 בפני
נו; להלן - חברת ניתוב) ככונס נכסים לתחנה. הבקשה הוגשה על רקע המשך ניהול התחנה על ידי מיכאל ענתבי בניגוד לפסק דינו של השופט בן זימרה ועל רקע תלונות שקיבלה חברת פז על כך שהתחנה משווקת דלקים מהולים שאינם עומדים בדרישות התקן. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה וביום 3.9.96 מינה את חברת ניתוב ככונס נכסים תוך שהוא מעניק לה סמכויות רחבות (נספח ג' לתצהירו של שלמה ענתבי בבית הדין האזורי).

(7)
בצו המינוי הסמיך בית המשפט המחוזי את חברת ניתוב לעשות את הפעולות שפורטו בבקשה שהגישה חברת "פז" ולענייננו נוגע האמור בסעיף 2 לבקשה - אשר, כאמור, קיבל תוקף של צו הסמכה לחברות ניתוב מטעם בית המשפט המחוזי - לאמור:
"לנהל את ענייני התחנה וחשבונותיה, לגבות את ההכנסות, לשלם את ההוצאות, ולהעסיק ו/או להמשיך להעסיק עובדים לצורך הניהול התקין של התחנה".

(8)
בית הדין האזורי קבע כי ביום 31.12.96 מסר מנהל תחנת הדלק לעובדים מכתבים בהם נאמר:

"
הננו להודיעכם כי היום מסתיימת כהונתנו ככונס נכסים זמניים של תחנת התדלוק קרית מנחם ובהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.11.96 עלינו למסור את התחנה לפז חברת נפט בע"מ
. לכן היום אנו מפנים את שטח התחנה ואתם מתבקשים לעשות כן".

בהמשך, ביום 6.1.97, קיבלו כל אחד מן העובדים מכתבים מחברת פז בהם נאמר:

"הריני להודיעכם, למען הסדר הטוב, כי משנמסרה התחנה לידינו אנו מפעילים אותה עם צוות עובדים משלנו ואין ברצוננו להעסיק אתכם בתחנה".

(9)
בפועל, המשיכה חברת ניתוב להפעיל את התחנה גם לאחר שחדלה להיות כונס נכסים, אלא שעשתה כן מטעמה של חברת "פז" אשר קיבלה את החזקה בתחנה מכח פסק דינו של השופט בן-זימרה שאושר בבית המשפט המחוזי.

(10)
ביום 26.7.97 אישר בית המשפט המחוזי לחברת ניתוב להעביר את כל יתרת הכספים המופקדים מריווחי תחנת הדלק לשלמה ענתבי, פסק לה שכר טרחה והורה להחזיר לה את הערבויות שהפקידה בתפקידה ככונס. בכך, למעשה, שחרר בית המשפט המחוזי את חברת ניתוב מתפקידה וניהול התחנה ניתן מאז בידיו של שלמה ענתבי.

4.
בית הדין קבע כי המכתבים שקיבלו העובדים (סעיף 3 (8) לעיל) מהווים מכתבי פיטורים. סבורים אנו שצדק בית הדין האזורי. לא יכול להיות ספק שהמכתבים שנמסרו לעובדים - ובמיוחד המכתב של חברת "פז" מיום 6.1.97 - הם מכתבי פיטורים לכל דבר. ואמנם, בעקבות מכתבים אלה הפסיקו העובדים את עבודתם, אף שהתחנה המשיכה לתפקד. אכן, לפי כתב המינוי שניתן לחברת ניתוב, היא לא היתה מוסמכת לפטר עובדים (סעיף 3
(6) לעיל) אלא, כפי שעולה מהשתלשלות העניינים, פעלה ניתוב שלא בהתאם לסמכותה ושלא בהתאם להוראות שקיבלה מבית המשפט ובכך חלה עליה אחריות. מגבלה זו של סמכות לא חלה על חברת "פז", אשר - לפי פסק הדין של השופט בן-זימרה - קיבלה לידיה את החזקה בתחנה על מנת להחזירה לידיו של שלמה ענתבי במעמדו המקורי כ"קמעונאי". בתקופת הביניים היתה אפוא לחברת פז מלוא הסמכות לפטר עובדים, כפי שאמנם עשתה, ואין היא יכולה להשתחרר מאחריותה זו.

5.
בית הדין האזורי קבע כי העובדים הועסקו כל העת באותו מקום עבודה ולכן חלה לגביהם רציפות זכויות במקרה של חילופי מעבידים (סעיף 9 לפסק הדין). לאור זאת ובהתחשב בכך שחברת ניתוב וחברת פז פיטרו את העובדים, חייב בית הדין חברות אלה בתשלום זכויותיהם. גם בכך צדק בית הדין. חברת ניתוב, בתפקידה ככונס נכסים, קיבלה סמכות מלאה להעסיק עובדים ולהמשיך להעסיק עובדים (סעיף 3 (7) לעיל). היא היתה אפוא המעסיק. העובדה שבמעמדה ככונס נכסים פעלה חברת ניתוב כנאמן עבור חברת "פז" או עבור שלמה ענתבי, אינה שוללת ממנה את מעמדה זה ואם נקטה בצעד של פיטורים, האחריות לכך חלה עליה.

6.
בשלב מסויים (ככל הנראה בראשית 1997) ראתה עצמה חברת ניתוב כמי שסיימה את תפקידה ככונס נכסים והעבירה את הזכויות לחברת "פז". שלב זה לא הוצג בפני
נו בהיבט הפורמלי אך לא היה חולק על כך. מאותו שלב, היתה "פז" המעסיק של העובדים ואמנם היא מיהרה לפטר אותם. בכך נטלה על עצמה חברת "פז" אחריות לתשלום זכויותיהם של המשיבים כפי שקבע, בצדק, בית הדין האזורי.

7.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהיבט הנאמנות במעמדן של חברת ניתוב וחברת "פז". חברת ניתוב פעלה ככונס נכסים מכח מינוי של בית משפט, לבקשתה ולטובתה של חברת "פז". מעבר לכך, חברת "פז", - מכח פסק דינו של השופט בן זימרה - קיבלה את ניהול התחנה לידיה על מנת להעבירה לניהולו של שלמה ענתבי. בכך קנתה לעצמה חברת "פז" - וחברת ניתוב מכוחה - מעמד של נאמן כלפי שלמה ענתבי. ואמנם, חברת "פז" וחברת ניתוב מילאו את תפקיד הנאמנות בנאמנות, והעבירו את ניהול התחנה לידי שלמה ענתבי (סעיף 3 (10) לעיל). יותר מכך, עם העברת התחנה לידי שלמה ענתבי וכמיצוות בית המשפט המחוזי, העבירו המערערות לידיו גם את יתרת הכספים שבחשבון המיוחד של ניהול התחנה. איננו יודעים באיזה סכום מדובר אך נאמנים עלינו דברי ב"כ המערערות שמדובר בסכום ניכר העולה בבירור על סכום החוב לעובדים (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון בפני
נו). נוצר אפוא מצב שבית הדין הטיל חיוב המערערות שפיטרו את העובדים ואשר חובת התשלום חלה עליה, אך למעשה על העסק שהיה בניהולן. זכויות העובדים אמורות היו להשתלם לא מכיסן של המערערות אלא מקופת העסק. דא-עקא, הקופה לא נותרה בידי המערערות אלא הועברה, כמתחייב, לידיו של שלמה ענתבי. למעשה ענתבי קיבל כספים לא לו ובנסיבות אלה יש מקום לצרף אותו כחייב נוסף, ביחד ולחוד עם המערערות, לתשלום כספי הזכויות שנפסקו לעובדים.

8.
בית הדין האזורי פסק כי, בנסיבות העניין, יש לראות את חברת "פז" ואת חברת ניתוב כגוף אחד (סעיף 11 לפסק הדין). גם בכך צדק בית הדין. חברת ניתוב פעלה ככונס נכסים לבקשת חברת "פז" ועבורה. עם סיום תפקידה העבירה חברת ניתוב את התחנה לחברת "פז", אלא שהעברה זו היתה "על הנייר" בלבד, שכן חברת ניתוב המשיכה לנהל את התחנה גם לאחר מכן, עד מועד מסירתה לשלמה ענתבי. גם הבקשה להעביר את הכספים לשלמה ענתבי הוגשה על ידי חברת ניתוב. אין גם חולק כי חברת ניתוב היא חברת בת מלאה של חברת "פז" שמתפקידה לנהל תחנות דלק מטעמה. במצב דברים זה כל הבחנה בין חברת ניתוב לבין חברת "פז" תהא מלאכותית, לא נכונה ולא צודקת.

9.
לסיכום, הערעור נדחה בכפוף לכך שהחיוב הכספי שנקבע בפסק הדין של בית הדין האזורי בעניין זכויותיהם הכספיות של העובדים בעקבות פיטוריהם, יחול גם על שלמה ענתבי, ביחד ולחוד עם המערערות.



המערערות ושלמה ענתבי ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים 1-3 (יחדיו) בסכום כולל של 10,000 ₪. לא מצאנו מקום לזכות את המשיבים 5-6 בהוצאות.



ניתן היום, ל' חשון תשס"ג (05 נובמבר 2002), בהעדר הצדדים.






הנשיא סטיב אדלר

השופטת נילי ארד

השופט שמואל צור



נציג עובדים שלום חבשוש

נציג מעבידים גדליה סטויצקי









עע בית הדין הארצי לעבודה 1012/01 ניתוב תחנות תדלוק בע"מ, פז חברת נפט בע"מ נ' סטניסלב ויינר , ניסים בנבנישתי, עאדל אבורמילה ואח' (פורסם ב-ֽ 05/11/2002)