פסקי דין על בנק אוצר-החייל סניף תל השומר | פסקי דין על לוטוק אילנה | פסקי דין על שמעוני מאיר | פסקי דין על אלעזר אריה לאון ואח' |

58819/05 א     26/04/2006




א 58819/05 בנק אוצר-החייל סניף תל השומר נ' לוטוק אילנה, שמעוני מאיר, אלעזר אריה לאון ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
058819/05


בפני
:
כב' השופטת ערקובי רחל
תאריך:
26/04/2006




בעניין:
בנק אוצר-החייל סניף תל השומר




ע"י ב"כ
עו"ד בודה שרגא

התובע


נ
ג
ד


1 . לוטוק אילנה
- פס"ד
2 . שמעוני מאיר
3 . אלעזר אריה לאון
4 . לוטוק עקיבא זלמן – פס"ד



ע"י ב"כ

צברי ב"כ נתבעים 2-3
הנתבע


החלטה – ביחס לנתבעים 2-3


בפני
י בקשה לרשות להתגונן.

הנתבעים כולם הגישו בקשה למתן רשות להתגונן בבש"א 185644/05. ביום הדיון הודיע ב"כ הנתבעים דאז כי הוא עותר למחיקת הבר"ל שהוגשה מטעם נתבעים 1 ו-4, ובהתאם ניתן פס"ד.

ביום הדיון הונחה על שולחני בקשה לתיקון הבקשה למתן רשות להתגונן, שהוכתרה בכותרת בקשה לקבלת מסמכים, בש"א 160027/06.

ב"כ התובע ויתרה על חקירת המצהירים והצדדים סיכמו בעל פה טענותיהם בפני
י.

הבקשה לתיקון הבקשה למתן רשות להתגונן:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים 2 ו-3 הינם ערבים לחובות הנתבעת מס' 1.

כאמור לעיל, ב"כ הנתבעים עתר כי ביהמ"ש יתיר לנתבעים לתקן את הבר"ל המקורי שהוגש מטעמם, בנימוק כי הנתבעת מס' 1 שכרה שירותיו של עו"ד שלא שמר על האינטרסים שלהם, כי לא חתמו על התצהיר בנוכחות עורך הדין, לא היו
במשרדו, ועוד כהנה וכהנה טענות כלפי בא כוחם הקודם.

ב"כ התובע התנגד לבקשה לתיקון הבר"ל, וטען כי התביעה מבוססת על הסכם להסדרת חוב שנחתם על ידי הנתבעים כולם, בו ויתרו הנתבעים על כל טענה שיש להם כלפי התובע.

אכן טענות קשות בפי הנתבעים בקשר עם בא כוחם. לאור העובדה כי ב"כ התובע ויתרה על חקירת המצהירים, לא נחקרו הנתבעים ביחס לטענותיהם כלפי בא כוחם הקודם, בכל מקרה דומני כי עיון בתצהיר ילמד כי מרבית טענותיהם מופנות כלפי הנתבעת מס' 1, שהינה אחותו של הנתבע מס' 2 וגיסתו של הנתבע מס' 3. הנתבעת מס' 1 סיפרה להם, כך לטענתם, כי שכרה שירותיו של עו"ד שייצג אותם בהליכים.

הנתבעים 2 ו-3, טוענים כלפי בת משפחתם כי הסתירה מהם מידע, כאשר תוך כדי כך, מטילים פסול בבא כוחם הקודם ובהתנהלותו המקצועית.

הואיל והנתבעים לא נחקרו ביחס לטענותיהם אלו, אינני צריכה לקבוע ממצא לגבי אמינות טענותיהם לצורך הבקשה לתיקון בקשתם למתן רשות להתגונן, לפיכך, אני מתירה את תיקון הבקשה למתן רשות להתגונן,
אך
מובהר כי אין בכך כל קביעה בקשר עם מערכת היחסים בינם לבין בא כוחם הקודם; עניין זה מקומו בערכאה אחרת.


הבקשה למתן רשות להתגונן:

טענות הנתבעים 2-3:

הנתבעים טוענים כי הינם ערבים יחידים ובשל כך זכאים להגנות המפורטות בחוק הערבות.
הנתבעים טוענים כי התובע לא גילה להם את הפרטים הבאים:

א.
סכום הערבות.
ב.
שיעור הריבית השנתי.
ג.
תקופת החיוב, סכומי הפירעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפירעון.
ד.
את אופן השתנות הריבית בין היתר בהתחשב בריבית דריבית.
ה.
היות הקרן או הריבית צמודים והבסיס להצמדה.
ו.
שיעור הריבית בשל איחור בפירעון.
ז.
את העובדה כי הנתבעים ערבים יחידים.
ח.
כמה ערבים יש וחלקם היחסי בחוב.

עוד נטען כי התובע לא הודיע להם
כי החייבת העיקרית אינה עומדת בהסדר החוב.

בנוסף עתרו הנתבעים לקבל מסמכים על מנת לבדוק את יתרת החוב הנטענת.

לפיכך, עותרים הנתבעים להורות על מתן רשות להתגונן.

טענות התובע:

התובע טוען כי הנתבעים היו ערבים כלפי החייבת העיקרית, הנתבעת מס' 1 בגין הלוואות שקיבלה בחשבונה. כי הנתבעת מס' 1 לא עמדה בתשלום ההלוואות, ולפיכך, נחתם הסכם להסדרת החוב, עליו חתמו הנתבעים שהיו מיוצגים באותה עת, כמופיע על גבי ההסכם.

התובע טוען כי אין בפי הנתבעים כל טענה ראויה שכן היו מודעים להפרת ההסדר על ידי הנתבעת מס' 1, וחייבים לשלם את מלוא סכום התביעה.

דיון:

כאמור לעיל הנתבעים לא נחקרו על תצהירם, לפיכך, בשלב זה ביהמ"ש מקבל את האמור בתצהיר ועליו לבחון האם טענות הנתבעים מבססות הגנה לכאורה ולו בדוחק.

עיון בכתב התביעה מעלה כי לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים:

הסכם לפתיחת חשבון.
הסכם להסדרת החוב.
דף חשבון המפרט את יתרת החוב.
פירוט ריביות הנהוגות אצל התובע.

עוד עולה מכתב התביעה, כי הנתבעים נדרשו לשלם ריבית חריגה, ונתבעו ביחס למלוא סכום התביעה.

כלומר, בשלב זה בפני
ביהמ"ש אין את הסכמי ההלוואה המקוריים שביחס אליהם ניתנה ערבותם של הנתבעים, אין כל מסמך נוסף כדוגמת מכתב התראה, אם נשלח, או טופס הודעה לערב, אם קיים.

סעיף 22 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 קובע את חובת הגילוי:

"(א) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:
(1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן -הקרן);
(2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;
(3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;
(4) היתה הריבית משתנה - שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;
(5) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;
(6) תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);
(7) שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.
(ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:
(1) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;
(2) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;
(3) היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;
(4) שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).
(ג) גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(3) ,(1) ו(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.
(ד) גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור."


לכאורה, בשלב זה אין בפני
ביהמ"ש נתונים נוספים מלבד ההסכם להסדרת חוב, ובו חסרים פרטים הנוגעים לחובת הגילוי כפי שנקבעה בחוק, לעיל.

סעיף 23 לחוק קובע את תוצאות הפרת חובת הגילוי. תוצאות ההפרה בין היתר עשויות להוביל להפטרת הערב מערבותו.

לפיכך, בטענה כי התובע לא גילה לנתבעים את הפרטים כמופיע לעיל, וכנדרש על ידי החוק ניתנת לנתבעים רשות להתגונן.

טענתם הנוספת של הנתבעים הינה כי התובע לא גילה להם שהנתבעת מס' 1 אינה עומדת בהסדר.

ביחס לכך, קובע סעיף 26 לחוק כי במידה וכך, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו.

הנתבעים כלל לא פרטו איזה נזק נגרם להם, כל שטענו הינו כי לו היו יודעים היו לוחצים על הנתבעת לשלם את ההלוואה על פי ההסדר. בענייננו, מומש רכב שניתן להבטחת חיוביה של הנתבעת מס' 1, ראה תצהירה בבש"א 185644/05, ולכן בהעדר כל פירוט של נזק הרי הטענה הכללית כי היו מצליחים לגרום לנתבעת לשלם את חיוביה אינה מצדיקה מתן רשות להתגונן בטענה זו.

בקשתם השלישית של הנתבעים הינה לקבלת מסמכים:

כפי שנפסק רע"א 3545/90 - בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון . תק-על 90(3), 111:

"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?
נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתיקהם במסגרת קדם משפט."

הנתבעים זכאים לקבלת מסמכים הדרושים להם לצורך הגנתם.

כלומר, על הנתבעים לפרט מהי הגנתם ובהתאם לכך, יקבלו את המסמכים הדרושים להם.

טענת הנתבעים בעניין זה הינה כללית, הם מבקשים לבדוק את החוב. הנתבעים אינם מפרטים מהי הטענה ביחס לכך, מעבר לאמור לעיל, ולטענות שנתקבלה לגביהן בקשתם למתן רשות להתגונן.

טענות סתמיות, לעולם אינן יכולות לשמש כתריס ומגן בפני
התביעה.

לפיכך, ביחס לטענה כי הנתבעים מבקשים מסמכים על מנת לבדוק האם יש בפיהם טענה נוספת, הרי הבקשה נדחית.

סיכום:

ניתנת לנתבעים רשות להתגונן, בטענות אי הגילוי כמפורט לעיל.

לא ערכתי הבחנה בין סוגי הטענות השונות לעניין אי הגילוי, שכן כאמור לעיל, בשלב הזה כאשר בפני
ביהמ"ש מונח רק ההסדר לתשלום החוב ולא כתבי הערבות המקוריים, הרי לא ברור איזה נתונים היו בפני
הערבים ואיזה לא.

לאור מתן רשות להתגונן, אני קובעת את הדיון בתיק לקדם משפט ליום 12.6.06 שעה 10:00.
מזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ו (26 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.


ערקובי רחל
, שופטת








א בית משפט שלום 58819/05 בנק אוצר-החייל סניף תל השומר נ' לוטוק אילנה, שמעוני מאיר, אלעזר אריה לאון ואח' (פורסם ב-ֽ 26/04/2006)