פסקי דין על אורלי קינן | פסקי דין על משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים

87/06 וע     20/05/2007




וע 87/06 אורלי קינן נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים




בעניין:

1



בתי המשפט


ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959
בתל אביב – יפו
וע 000087/06


בפני
:
כב' השופטת עינת רביד
- יו"ר
ד"ר חנינא קכל - חבר
עו"ד שמואל בריצמן – חבר






המערערת
אורלי קינן

בעניין:

קינן

ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד

המשיב
משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים



משרקי
ע"י ב"כ עו"ד



החלטה

השאלה העומדת בפני
נו היא האם הקביעה כי המערערת הינה "בלתי כשירה ארעית לשירות" (פרופיל 24), אשר נקבע למערערת ביום 14.11.99 עלה כדי שחרורה משירות, כאמור בסעיף 18(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים") ועל כן היא זכאית לקבלת תגמולים רק החל ממועד הגשת תביעתה (14.1.01), שכן עברה שנה מ"מועד שחרורה", כטענת המשיב, או שרק הקביעה כי המערערת הינה בלתי כשירה לשירות (פרופיל 21), דהיינו הפטור משירות, הוא המועד הנחשב כ"שחרורה משירות", ואז לא חלפה שנה ממועד הגשת תביעתה, והיא זכאית לקבלת תגמולים ממועד השחרור (11.12.00).

רקע

1.
המערערת התגייסה לצה"ל ביום 31.08.1999. זמן קצר לאחר גיוסה לקתה בהתקף אסטמה קשה בגינו אושפזה המערערת בבית החולים, הפרופיל שלה הורד ל- 24 ולפיכך היתה "בלתי כשירה ארעית לשירות" החל מיום 14.11.99 ועד ליום 11.12.00, שאז זומנה לועדה הרפואית, אשר קבעה כי יש לקבוע לה פרופיל 21, שמשמעותו "בלתי כשיר לשירות" וכתוצאה מכך ניתן לה פטור מן השירות.
2.
ביום 14.01.01 הגישה המערערת תביעה למשיב להכיר בה כנכה. בהחלטת המשיב הוכרה המערערת כנכה והפגימה של אסטמה הוכרה בקשר סיבתי של החמרה בשיעור שני שליש בשל תנאי השירות. הועדה הרפואית העליונה בדקה את המערערת לאחר שהגישה ערעור, ובהחלטה מיום 08.01.06, עליה נסב ערעור זה, נכתב, כי עבור התקופה שמנובמבר 1999 ועד 31.10.02 נקבעה למערערת דרגת נכות של 26% מתוך דרגת נכות כוללת של 40%. וכי החל מיום 01.11.02 נקבעה למערערת דרגת נכות לצמיתות של 13% מתוך דרגת נכות כוללת של 20%.
עוד נקבע כי מאחר ותביעתה הוגשה לאחר שחלפה תקופה של למעלה משנה מהשחרור תחולת הנכות תהיה מיום הגשת התביעה, קרי 14.01.01, וזאת בהתאם לסעיף 18(א) לחוק.
טענות הצדדים
3.
לטענת המערערת, כל עוד היא הייתה במעמד של פטור ארעי ולא פטור מלא, היא עדיין הייתה במסגרת השירות. המערערת הפנתה את הועדה לסעיף 17(א) לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב) תשמ"ו-1986 (להלן: "חוק שירות הביטחון"), העוסק בהתנדבות לשירות לצורך קבלת טיפול רפואי, ממנו היא למדה כי מעמדה של המערערת בתקופת הפטור הארעי היה מעמד של שרות ללא תשלום, וכי מלבד קבלת טיפול רפואי מחוץ לשירות, נחשבה כחיילת לכל דבר ועניין.
עוד טוענת המערערת כי יש לפרש את המונח "שחרור" המופיע בחוק הנכים במובן של סיום סופי מן השירות ועל כן פטור ארעי אינו סיום סופי.
4.
עוד טוענת המערערת כי הפסידה שנת לימודים באוניברסיטה בשל היותה בפטור ארעי, ואף מכך ניתן להבין כי המשיב רואה בחייל בפטור ארעי כחייל בשירות ולא כמי ששוחרר ממנו. בתצהירה ציינה המערערת, כי רק לאחר קביעתו של הצבא כי ניתן לה פטור מלא בפרופיל 21 שוחררה, לאחר שהזדכתה על כל הציוד. המערערת צירפה לסיכומים מטעמה תצהיר מיום 18.08.06 וכן אישור, אשר הונפק על ידי הצבא ונשא את הכותרת "אישור על שירות סדיר" (להלן: "אישור השירות") וכן טופס מאוניברסיטת תל אביב מיום 14.06.06 בו נרשם כי המערערת לא התקבלה ללימודי רפואת שיניים בשנת תשס"א, עקב אי המצאת אישור מצה"ל.
5.
מנגד טוען המשיב כי המועד בו נקבע למערערת פרופיל 24 ביום 14.11.99 הוא מועד השחרור, וכי החל ממועד זה הייתה רשאית לעבוד, לצאת לחו"ל, וכן קיבלה שירותים רפואיים תמורת תשלום. לטענת המשיב אין להחיל את סעיף 17א לחוק שירות הביטחון העוסק בהתנדבות לשירות, וכי בהתאם לסעיף 6 לחוק שירות הביטחון ניתן לזמן יוצא צבא לבדיקת כושר בין אם גויס ובין אם לאו, וכי בתקופה בה הוא פטור מן השירות, הפטור שלו הוא מלא והנו יכול לעבוד, לצאת לחו"ל וכו', וכי לא יעלה על הדעת כי בתקופה בה נמצא אדם כלא כשיר לשירות, תחשב לו כאילו שירת. עוד טען המשיב כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה אי קבלתה לאוניברסיטה נעשתה בשל אי המצאת אישור שחרור מצה"ל, שכן לטענתו עת נרשמה ללימודים בשנת תשס"א
היה בידיה כבר הפטור הקבוע.

דיון והכרעה
6.

הסעיף הרלוונטי לעניינו הוא סעיף 18(א) לחוק קובע כדלקמן:
"תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו - אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר".

בסעיף 1 מוגדר "חייל משוחרר" – "אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות."
7.
ראשית נציין, כי לאור טענת המערערת לפיה שוחררה רק בשנת 2000, בעת מתן הפטור, עקב פרופיל 21 , הרי שאנו דוחים את בקשתה לקבוע מחד כי תקבל תגמולים החל משנת 1999, ומאידך לקבוע כי מועד שחרורה היה במועד מתן הפטור בשנת 2000, שכן קביעה כי המערערת תקבל תגמולים על תקופה בה עדיין שירתה בצבא נוגדת את סעיף 18(א) לחוק הקובע כי תגמולים ישולמו לנכה מיום שחרורו. על כן, השאלה העומדת לבחינה היא האם שוחררה המערערת בשנת 1999, או כפי שטוענת המערערת כי מועד שחרורה היה ביום 11.12.00, ואז היא זכאית לקבל תגמולים החל ממועד זה, שכן עת הוגשה תביעתה לקצין התגמולים ביום 14.01.01, טרם חלפה שנה מיום שחרורה.
8.
אין בחוק הנכים כמו גם בחוק שירות ביטחון הגדרה למונח "שחרור" משירות והאם הוא כולל גם מצב של "בלתי כשיר ארעית לשירות". אף כי אין הגדרה בחוק למונח שחרור, הרי שבפועל חייל בשירות סדיר משתחרר מצה"ל בהתקיים אחד מהמקרים הבאים: בהשלימו את תקופת השירות אשר נקבעה בחוק, הקבועה לגבי נשים בסעיף 16 לחוק שירות ביטחון (אלא אם הוחלט לקצר את שירותו, לעניין זה ראו סעיף 36 לחוק שירות ביטחון) או כאשר הוחלט כי הוא בלתי כשיר לשירות (פרופיל 21).
9.
לאור האמור, הרי שהשאלה אותה עלינו לבחון היא האם המונח "חייל משוחרר" כולל גם חייל אשר נקבע כי הוא "בלתי כשיר ארעית לשירות". לאחר עיון בטענות הצדדים ובחוקים הרלוונטיים הגענו למסקנה כי דין הערר להתקבל כך ששחרור משירות לצורך סעיף 18(א) יהיה רק בעת שנקבע כי היא "בלתי כשירה לשירות", דהיינו קבלת פטור משירות.
10.
במקרה הנדון, אין אנו יכולים לקבל את טענת המשיב לפיה השחרור של המערערת משירות נעשה כבר בעת שנקבע כי היא "בלתי כשירה ארעית לשירות", שכן לו אכן שוחררה המערערת משירות כבר אז, מדוע נדרש הצבא לזמנה שוב ולקבוע כי היא "בלתי כשירה לשירות", או כעולה מאישור השירות, אשר הומצא לועדה על ידי המערערת, כי היא פטורה משירות החל מיום 11.12.00 לאחר שקודם לכן הייתה במה שהוגדר כ"פטור ארעי". עצם העובדה כי הצבא הוציא למערערת פטור נוסף מעבר לפטור הארעי אותו קיבלה, מצביע על כך כי אף בעיניו אין בפטור הארעי כדי לפטור את המערערת משירות והוא נדרש להוציא פטור קבוע ורק לאחריו תחשב המערערת כמשוחררת משירות.
11.
יתרה מהאמור, קבלת פרשנותו של המשיב לפיה "פטור ארעי" משמעו שחרור משירות, אינה יכולה לעמוד, באשר לו הייתה ועדה רפואית קובעת, כי יש להעלות את הפרופיל הרפואי של המערערת, כך שהיא נמצאה כשירה לשירות והיא הייתה חוזרת על מנת לסיימו, אזי וודאי שהמשיב לא היה טוען כי המערערת שוחררה במועד קביעתה כ"בלתי כשירה ארעית לשרות", וכי ההחלטה בדבר חזרתה לשירות פירושה "גיוסה מחדש". קבלת טענת המשיב לפיה הפטור הארעי הוא בגדר שחרור משירות תביא ליצירת מונח חדש שמשמעו "שחרור זמני", מונח אשר אינו מופיע בחוק הנכים ואף לא בחוק שירות הביטחון.
12.
עוד נציין כי המערערת טענה בתצהירה כי לא ידעה כי שוחררה משירות בעת הקביעה כי היא "בלתי כשירה ארעית לשרות" וכי הזדכתה על הציוד רק לאחר שקיבלה את הפטור הקבוע. המשיב לא הכחיש את טענת המערערת ביחס להזדכותה על הציוד רק לאחר הפטור הקבוע. אף מכך עולה כי כל עוד לא קיבלה המערערת את הפטור הקבוע לא בוצע לה הליך שחרור מסודר, ואף צה"ל ראה במערערת כמי שעדיין לא שוחררה מהצבא.
13.
אף עיון באישור השירות אשר הונפק למערערת על ידי הצבא לא מבהיר באופן חד משמעי כי ביום 13.11.99 שוחררה המערערת מהשירות באופן סופי, כאשר נרשם שם כי עד למועד 11.12.00 קיבלה פטור ארעי ורק החל מיום 12.12.00 נרשם כי היא פטורה משירות.
14.
המסמך מהאוניברסיטה אינו רלוונטי, משום שלימודים באוניברסיטה אינם קובעים סטטוס של אדם כבעל פטור משירות.
15.
באשר לטענות המשיב לפיהן קבלת הערעור דנן תביא למצב אבסורדי לפיו התקופה בין הפטור הארעי לפטור הקבוע תחשב כחלק מהשירות, הרי שחששו של המשיב אינו במקומו. זאת בעיקר לאור קביעה מפורשת של חוק שירות הביטחון בסעיף 6 (ג). כמו כן לאור העובדה כי במקרה הנדון עסקינן
בחיילת בשירות סדיר, להבדיל ממועמד לשירות ביטחון ואיש מילואים, אליהם התייחס המשיב בסיכומיו. כן לאור העובדה כי החלטת הועדה ניתנה אך ורק לשאלה האם קביעה של "בלתי כשיר ארעית לשירות" היא בגדר "שחרור" לצורך סעיף 18(א) לחוק בלבד, ואין בה כדי לקבוע תוקפה של הקביעה של "בלתי כשיר ארעית לשירות" בנושאים אחרים הקשורים לשירות.
לסיכום
16.
דין הערעור להתקבל. המשיב ישלם למערערת תגמולים החל מיום הקביעה כי היא בלתי כשירה לשירות, דהיינו יום השחרור, קרי החל מיום 12.12.00.
17.
המשיב ישלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
18.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מקבלת ההחלטה.
19.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ג' בסיון, תשס"ז ( 20 במאי, 2007), בהיעדר הצדדים.

ד"ר חנינא קכל
חבר

עינת רביד
, שופטת
יו"ר הועדה

עו"ד שמואל בריצמן
חבר








וע ועדת הערעורים לפי חוק הנכים 87/06 אורלי קינן נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים (פורסם ב-ֽ 20/05/2007)