פסקי דין על אלון עבו |

2641/08 עפ     20/01/2009




עפ 2641/08 אלון עבו נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


עפ 002641/08


בפני
:
כבוד השופט עוני חבש
- ס. נשיא
תאריך:
20/01/2009




בעניין:
אלון עבו
ת.ז. 038614491



המערער/ת


נ
ג
ד



מדינת ישראל




המשיב/ה


פסק דין
הערעור
1.
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י. ריבלין) בתיק פל 873/07 מיום 13.7.08. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.
2.
בית המשפט קמא השית על המערער עונש של 1,000 ₪ קנס אשר ישולם ב- 5 תשלומים שווים, או 10 ימי מאסר תמורתם; 24 חודשי פסילה בפועל; וכן 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
כתב האישום
3.
ביום 7.9.07 סמוך לשעה 00:50 נהג המערער ברחוב שלומציון המלכה כשהוא שיכור, כאשר סירב להיבדק בבדיקת ינשוף.
הכרעת הדין
4.
הכרעת הדין מושתתת על העובדות הבאות, אשר התגלו בפני
בית המשפט: לפי עדות השוטר ע"ת מס' 2 נדף מהמערער ריח חזק של אלכוהול. המערער סירב להיבדק וצעק שאף אחד לא יבדוק אותו כי הוא שתה שתייה חריפה. התנהגותו של המערער לא הותירה ספק שהוא שיכור, הוא השתולל ודחף את השוטר עד שהאחרון נאלץ לאזוק אותו. משהתבקש המערער לנשוף סירב ל. בנוסף לכך העיד השוטר כי הוא היה בקשר עין מרגע שראה את הרכב כאשר המערער נוהג בו עד שנעצר. שוטר אחר העיד כי ראה את הרכב נוסע בצורה מעוררת חשד, קרי נסיעה בלתי יציבה. מהמערער ומהנוסע עמו נדף ריח חריף של אלכוהול. שוטר אחר העיד כי המערער סירב לעבור בדיקת שכרות אלא אם יהיה עמו עורך דין (ת/5). הפצרות השוטרים במערער לא הועילו. המערער הסכים להיבדק רק כעבור כשעה, אך אז נאמר לו כי מאוחר מדי והבדיקה לא תועיל. השוטרים גם הסבירו למערער את הנפקות המשפטית לסירובו להיבדק (ת/7) אך הוא סירב לחתום על המסמך. באשר לטופס בדיקת מאפיינים, הבדיקה העלתה כי המערער עמד במבחני הביצוע הנדרשים. על פי עדות השוטרים המערער זוהה בוודאות כמי שנהג ברכב.
5.
עוד מצינת הכרעת הדין, כי עיון בהודעת המערער במשטרה מעלה, כי הוא סירב לחתום על האזהרה לאחר שהוסבר לו כי הוא חשוד בנהיגה בשכרות מאחר וסירב להיבדק. בהודעתו לא השיב המערער לשאלה אם השוטר ניסה מספר פעמים לשכנעו לתת דגימת אוויר. בסוף הודעתו ציין המערער כי הוא סירב לעבור את הבדיקה ללא נוכחות עורך דין מאחר והשוטר שעצר אותו הכירו ממקרה קודם.
6.
בית המשפט קמא מצא את עדי התביעה אמינים וביכר את עדותם על גרסת המערער.
טענות המערער בערעור
7.
לעניין הערעור על ההרשעה, ציין בא כוח המערער כי לא היה מקום להרשעת מרשו. המערער לא נהג ברכב. בדיקת המאפיינים הייתה תקינה, ועדותו של המערער הנה עדות אמינה ועקבית.
8.
באשר לערעור על גזר הדין, ציין בא כוח המערער כי מדובר בעונש חמור, בכל הקשור לרכיב הפסילה בפועל ולגובה הקנס. פסילה ממשוכת תגרום נזק רב למערער ולבני משפחתו. הוא מתגורר עם הוריו הזקנים והוא שדואג לצרכיהם. אביו חולה והוא מטפל בו. מדובר בנהג וותיק וללא כל הרשעה. סירוב המערער נבע משיקולים מוטעים.
9.
המערער בעצמו ביקש רשות לדבר וקיבל. הוא חזר והדגיש כי סירובו להיבדק לא היה סירוב למען הסירוב. הוא עמד במצב מביך ומאוד מפחיד, כלשונו. אף אחד מהשוטרים לא הבהיר לו משמעות הסירוב. המערער ציין כי הוא נוהג מזה 15 שנה, וכל חודש הוא נוסע אלפי ק"מ, ללא כל עבירת תנועה או עבירה פלילית. הוא ביקש להדגיש כי אין בו פוטנציאל של מסוכנות
טענות בא כוח המשיבה
10.
בא כוח המשיבה ביקש לדחות את הערעור בהיותו ערעור על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. בא כוח המשיבה חזר והדגיש את קביעות בית המשפט העובדתיות הנסמכות על עדויות עדי התביעה. באשר לממצאי המאפיינים שהיו בגדר הנורמאלי, ציין בא כוח המשיבה, כי העדר ממצאים לא נחשב לממצא פוזיטיבי, ועל כן הנו חסר משמעות ראייתית, ואין בכך כדי לגבור על סירוב המערער לעבור את הבדיקה. באשר לנסיבות המקלות – העדר עבר תעבורתי ונסיבות אישיות - הרי הדברים נלקחו בחשבון עת גזר בית משפט קמא את דינו של המערער בכך שהסתפק בעונש פסילת מינימום.
דיון
11.
עיון בהכרעת הדין ובטענות הצדדים מוביל למסקנה כי דין הערעור להידחות על שני חלקיו. הרשעת המערער בעבירה האמורה התבססה על סירובו של המערער לעבור בדיקת ינשוף, כפי שהתבקש על ידי השוטרים. הסנגור והמערער מלינים על כך שבית המשפט הרשיע את המערער על בסיס סירוב שאיננו "סירוב קלאסי". בסך הכל ביקש המערער להיבדק בנוכחות עורך דין. עוד הוסיף בא כוח המערער כי בדיקת המאפיינים הייתה ללא דופי, וכי עדות המערער הייתה עקבית ואמינה.
12.
כללית אציין, כי מדובר בערעור עובדתי המבקש לתקוף קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב, כדבר שבשגרה בממצאים ובקביעות מעין אלה כל אימת שלא התגלה כי נפלה טעות שבעובדה או שמדובר בממצאים בלתי הגיוניים בעליל או חסרי בסיס עובדתי. בית משפט קמא קבע את עמדתו לאחר ששמע וראה את עדי הצדדים והתרשם מעדותם באופן ישיר.
13.
לעניין הטענה שלא מדובר ב"סירוב קלאסי", לא ירדתי לעומק טענתו של בא כוח המערער. סירוב הוא כפשוטו, הימנעות מלבצע מה שהוא נדרש לבצע על ידי איש המרות. התנאי שהתנה המערער – נוכחות עורך דין מטעמו – הנו תנאי בלתי קביל. החוק איננו מתנה תנאי שכזה. בנוסף לכך, ברור לכל כי בנסיבות בהן נעצר המערער (בשעות הקטנות של הלילה), המתנה לעורך דין תביא בהכרח לכך שכל הבדיקה תיהפך לבלתי רלוונטית ותאיין אותה. מן המפורסמות הוא שרמת האלכוהול בגוף האדם יורדת עם חלוף הזמן.
14.
לאור האמור, דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.
15.
באשר לערעור על גזר הדין, החוק קובע כי דינו של מי שהורשע בנהיגה בשכרות, בין היתר, פסילת מינימום של שנתיים, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות ירידה מהרמה המינימאלית האמורה. במספר פסקי דין נקבע כי העדר עבר תעבורתי איננו מהווה נסיבה שיש בה כדי להביא לירידה מרמת המינימום. באשר לטענה הנוגעת להריו של המערער, היה על המערער לקחת שיקול זה בחשבון ולהימנע מנהיגה עת היה שיכור. לאור האמור, לא מצאתי נימוק המצדיק התערבות בגזר הדין.
16.
המערער יפקיד את רישיונו ביום 1.2.09. הקנס ישולם בתנאים אשר קבע בית המשפט קמא, כאשר התשלום הראשון יחול ביום 1.2.09 ובכל ראשון לחודש.

ניתן היום כ"ד בטבת, תשס"ט (20 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות
תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


עוני חבש
, שופט


ס. נשיא



002641/08עפ 053 עוני חבש







עפ בית משפט מחוזי 2641/08 אלון עבו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/01/2009)