פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על גדז אורי | פסקי דין על אליהו - חברה לבטוח |

36092/05 א     30/07/2006




א 36092/05 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גדז אורי, אליהו בע"מ - חברה לבטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
036092/05


בפני
:
בפני
כב' השופטת: מיכל ברק נבו
תאריך:
30/07/2006




בעניין:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ





תובעת

נ
ג
ד


1 . גדז אורי

2 . אליהו בע"מ - חברה לבטוח בע"מ




נתבעים

ב"כ התובעת
: עוה"ד גייזלר-אלבר
ב"כ הנתבעים
: עוה"ד א. גולדרט


החלטה
הרקע


התובעת בתביעה דנן, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
(להלן - הכשרה), ומבוטחה - מר אלימלך רפאל, נתבעו בת"א 30675/05 על ידי אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן - אליהו). אליהו, ביחד עם מבוטחה - מר אורי גדז, הם הנתבעים בתביעה שבפני
. שתי התביעות ענינן אחד: תאונת דרכים שארעה בין כלי רכב בו נהג מר אלימלך לכלי רכב שבו נהג מר גדז, ביום 8.8.04, בצומת הרחובות לישנסקי וסחרוב, בראשון לציון. בתביעה בת"א 30675/05 נתבעו נזקי רכב גדז, ובתביעה שבפני
נתבעים נזקי אלימלך.

בת"א 30675/05 ניתן

פסק דין
ביום 16.5.06 על ידי כבוד השופטת פליגלמן. התביעה נדחתה לאחר שמיעת עדים, תוך שהשופטת קבעה שהיא מעדיפה את גרסת מבוטחה של הכשרה, כי כלי הרכב בו נהג גדז נכנס לצומת בניגוד לרמזור אדום בכיוון נסיעתו. על

פסק דין
זה הגישה אליהו ערעור ביום 29.6.06.

הבקשה


הבקשה שבפני
היא בקשתה של הכשרה לקבוע, כי פסק הדין בת"א 30675/05 יצר מעשה בית דין וליתן

פסק דין
לטובתה, בהתבסס על קביעות כבוד השופטת פליגלמן. אליהו מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מאחר שהוגש ערעור על פסק הדין, אין מדובר ב

פסק דין
חלוט ולא נוצר מעשה בית דין. הטענה נטענת בעלמא ולא הובאה לה כל אסמכתא משפטית. כל צד תומך טענותיו בנימוקים פרקטיים וטוען, כי מאחר שמדובר בשני הצדדים בחברת ביטוח, לצד האחר לא יגרם כל נזק אם אפעל לפי טענותיו הוא. מבין השיטין נשמעה טענה על השלכות תוצאות הערעור על פסק הדין שאתן, אם אתבסס על פסק הדין בת"א 30675/05 והערעור יתקבל.

לצערי, אף לא אחד מהצדדים תמך טענותיו באסמכתא משפטית כלשהיא. לא הובאה כל אסמכתא לגבי השאלה אם

פסק דין
שהוגש עליו ערעור יצר מעשה בית דין. בנוסף, הכשרה, שהיא היחידה שהתייחסה לאפשרות התליית ההליך שבפני
עד לסיום הליכי הערעור (אם כי קראה לכך "עיכוב ביצוע משפטי", מונח שאינו מוכר לי, אך אני מניחה שהכוונה היתה להתליית ההליכים), טענה בעלמא, כי הדבר אפשרי רק בהסכמה, והיא אינה נותנת הסכמתה, אך לא תמכה דבריה בכל אסמכתא משפטית. אליהו לא התייחסה כלל לאפשרות זו ומבקשתה עולה שהיא מבקשת להמשיך בהליך שבפני
.

הכרעה


פסק הדין שניתן בת"א 30675/05 יצר מעשה בית דין והגשת ערעור עליו אין בה כדי לשנות זאת, כל עוד לא הוכרע הערעור. והרי צד שזכה (אילו היה בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק פיצוי לתובע) רשאי היה גם לפעול להוצאתו אל הפועל של פסק הדין, ואלא אם ניתן עיכוב ביצוע, הרי שפסק הדין גם יבוצע.

כך נכתב בספרה של ד"ר נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (1991), עמודים 246-247:
"הכלל הוא, כי העובדה שבעל דין שכנגדו ניתן פסק הדין נקט בהליכי ערעור על פסק הדין אינה משפיעה על כוחו המחייב של פסק הדין, נשוא הערעור, כמעשה בית דין לכל דבר וענין. משעמד פסק הדין במבחן הסופיות לצורך כלל ההשתק, יהווה מחסום דיוני, בין כהשתק עילה ובין כהשתק פלוגתא, בהתדיינות נוספת בין אותם צדדים, אפילו תלויים ועומדים הליכי ערעור על פסק הדין. כלל זה חל אפילו הורה בית המשפט, לבקשתו של בעל הדין המערער, על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן ההכרעה בערעור".

ר' גם ע"א 100/87 סלאמה ואח' נ' בשיר ואח', פ"ד מו(2) 409, בפסקה 6, מפי כבוד השופט גולדברג:
"גם העובדה, שעל פסק הדין הראשון הוגש ערעור, שהיה תלוי ועומד בזמן שניתן פסק הדין השני, איננה מונעת, כשלעצמה, את ההסתמכות על פסק הדין הראשון כמעשה בית-דין".

וכן ראה ע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת החשמל, פ"ד לט(1) 225 ,237.

לענין הטענה שנשמעה במרומז, כי דיון בפני
והכרעה שלי, על בסיס פסק הדין בת"א 30675/05, יכול שתביא למצב של הכרעות סותרות, אם תהפוך ערכאת הערעור את פסק הדין בת"א 30675/05, אני מפנה לדברים שנאמרו בנושא דומה במידת מה, בת"א (ת"א) 1409/02 מוחמד מחמוד סאלח דאוד נ' מ"י (ניתן ביום 10.5.06, מפי כבוד השופט ברוך). גם שם דובר בהליכים שהתנהלו בפני
שתי ערכאות (עליון ומחוזי) בסוגיה אחת, אך באותו ענין, אחד הצדדים בהליך בפני
בית המשפט המחוזי לא היה צד להליך בפני
בית המשפט העליון. ואולם - הדברים המתייחסים לאפשרות של הכרעות סותרות יפים גם לעניננו:

"הטעם לעתירה להארכת המועד להגשת התשובה לתגובה, נעוץ בהליך המתנהל לפני בית המשפט העליון, שבו תקפו גופים כאלה ואחרים, את חוקיות החוק, שמכוחו התבקש הסילוק על הסף.
התובעים שלפני, אינם חלק מאותו הליך, אינם צד לו, תגובתם לא נתבקשה, וממילא לא נשמעה, אין כל מניעה שבית המשפט העליון, ידון בעתירה, ובמקביל, ידון ההליך כאן, ואם יסתבר שההכרעה, שתצא בסופו של הליך, מעם בית משפט זה, לא תתאם את ההלכה שיתווה בית המשפט העליון בהחלטתו, לכשזאת תינתן, חזקה על ערכאת הערעור, שתתקן את אותה החלטה.
אין כלל האוסר את הדיון, בבית משפט נמוך יותר, שעה שבית המשפט העליון, יושב על המדוכה בעניין מקביל או דומה.
יש היגיון כמובן בהמתנה להכרעת בית המשפט העליון, שכפי שציין ובצדק עו"ד גל, החלטתו בעניינים חוקתיים, יש לה השלכה גורפת, אך יש גם לראות את נסיבות המקרה הקונקרטי, שעה שמדובר בתובענה שהוגשה בשנת 2002, אין לדעת מתי תינתן החלטת בית המשפט העליון, והדיון בסוגיה, בוודאי יארך זמן, בשים לב לחשיבותה ולשאלות הקשות, העולות למקרא החוק, והתוצאה עלולה להיות, עינוי דין מתמשך, שאני אינני סבור, שיש להותירו.
כאמור, אם אשגה - אתוקן, ובכך אין כל בעיה.
זהו אופיו של ההליך השיפוטי, כך הוא מתנהל, ומבחינתי, כאמור, אין כל מניעה לסיים את ההליכים."

למרות זאת, ובניגוד לאמור לעיל, במקרה שבפני
יעילות הדיון מחייבת, לטעמי, המתנה להכרעה בערעור, על מנת למנוע הטרדה של בית המשפט בהליך כפול והכבדה מיותרת על הצדדים. במקרה זה התחשבתי גם בכך, שמדובר בתביעה על סך של כ-31,000 ₪, ושהצדדים שלהם ענין כלכלי בשתי התביעות הם חברות ביטוח, שלא תבננה ולא תהרסנה מההמתנה האמורה (בניגוד, למשל, לנסיבות שפורטו ברע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(5) 305, 310 מפי כבוד השופטת דורנר).

אציין עוד, כי בתביעה שבפני
אינני יכולה ליתן

פסק דין
על סמך ההכרעות בת"א 30675/05 בלבד, ואצטרך אף אני, למרות קיומו של השתק פלוגתא בשאלה מי מהנהגים נכנס לצומת ברמזור אדום, להחשף לפחות לחלק מהראיות בשנית. זאת, מאחר שכידוע - כאשר מדובר בתאונה בצומת, יתכן שיש גם תרומה ברשלנות לקרות התאונה לנהג שנכנס לצומת ברמזור ירוק. ענין זה לא זכה להתייחסות בית המשפט בת"א 30675/05 (שכן מרגע שנקבע שעיקר האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע (שם), דין התביעה היה להדחות, ללא קשר לרשלנות תורמת של הנתבע (שם)). אך בתביעה שבפני
, כאשר מבוטח התובעת כאן הוא זה שנכנס לצומת ברמזור ירוק, עלי לדון בשאלה זו, ועל מנת לקבוע אם היתה רשלנות תורמת כלשהי, ואם כן - באיזה שיעור, יהיה עלי לשמוע ראיות, לפחות באופן חלקי.

בנסיבות המתוארות לעיל, אף שטענת "הליך תלוי ועומד" (
lis alibi pendens
) לא הועלתה על ידי הנתבעת (אליהו), שהיא זו המבקשת למעשה, שלא אראה בפסק הדין בת"א 30675/05 משום סוף פסוק, ושאמתין לתוצאות הערעור ("ב"כ המשיבים הצהירה לפרוטוקול כי תפעל בהתאם לתוצאות הערעור בכל החלטה שתהיה"), הרי שלאור תכלית הכלל של
lis alibi pendens
, בית המשפט רשאי להעלותו מיזמתו, למען יעול הדיון ומניעת בזבוז זמן ומשאבים:
"מטרתן של תקנות סדר הדין היא להבטיח ניהול משפט בצורה יעילה ולמנוע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים, אולם כל זאת תוך שמירה על זכותם של כל הצדדים למשפט להביא את ראיותיהם ואת טיעוניהם לפני בית המשפט בצורה מלאה ונאותה.
במתן החלטותיו הדיוניות רשאי ואף חייב בית המשפט לנקוט אמצעים, כדי למנוע התדיינות שהינה אקדמית וחסרת תועלת מעשית. לעתים קרובות מתברר, שתביעה מסוימת הינה מיותרת וחסרת משמעות רק עם סיומו של הליך אחר, אשר היה עדיין תלוי ועומד לפני ערכאה של בתי המשפט כאשר הוגשה התביעה נושא הדיון. כאשר אפשרות כזאת צפויה מראש, יצדק בית המשפט, בדרך כלל, אם יסרב לדון בתביעה השנייה בטרם ניתן פסק-דין סופי בהליך האחר."

(ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1) 541, 545 - ציטוט מתוך מאגר נבו).

וכן:
"סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477)."

רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, ניתן ביום 14.5.06 מפי כבוד השופט גרוניס (ציטוט מתוך מאגר נבו).

הכלל של ענין תלוי ועומד (
lis alibi pendens
) יחול כאשר קיימת זהות במהותם של הנושאים שבמרכז שני ההליכים:
"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה-בית-דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק-דיני ב-ע"א 424/73,מלון סטפניה נ' מאיר מקליס ואח', בע' 540-541), ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בענינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית."

ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 480, מפי כבוד השופט עציוני (הציטוט מתוך מאגר נבו).

במקרה שבפני
, מדובר באותה מסכת עובדתית, באותה תאונת דרכים ובאותם צדדים (למעט העובדה, שבכל אחת מהתביעות הוסף הנהג ברכב כנתבע, בנוסף למבטחת, שהיא התובעת בהליך האחר). העדים הם אותם עדים וההכרעות הנדרשות הן אותן הכרעות, למעט בשאלת הנזק, שבכל תביעה צריך שיוכח בנפרד.

לאור כל האמור, אני מגיעה למסקנה, כי יש להעמיד את התביעה שבפני
, וזאת - עד שיוכרע ערעור המשיבה בבית המשפט המחוזי.

לפיכך, התובעת תודיע לבית המשפט דבר סיומו של הליך הערעור, מיד כשיסתיים, וככל שהדבר אפשרי, בהתאם להצהרות שכללו ב"כ שני הצדדים בתגובותיהם לבקשה (המבקשת - סעיף 5 לתשובה לתגובה והמשיבים - סעיף 5 לתגובה), ישתדלו הצדדים לייתר הדיון בתיק זה על ידי סיום המחלוקת כאן בהתאם לקביעות בערעור.

תז"פ 19.10.06
, ועד אותו מועד יודיעו הצדדים מהו המועד שנקבע לדיון בערעור, על מנת שניתן יהיה לקבוע תזכורת פנימית בתיק זה למועד אפקטיבי.

אינני עושה צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום ה' באב, תשס"ו (30 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.



____________________
מיכל
ברק-נבו,
שופטת






א בית משפט שלום 36092/05 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גדז אורי, אליהו בע"מ - חברה לבטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/07/2006)