פסקי דין על אוסקר נורמן | פסקי דין על רחל נידם

2982/06 תק     21/01/2007




תק 2982/06 אוסקר נורמן נ' רחל נידם




בעניין:

1




בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 002982/06


בפני
:
שופט: מוסק כרמי


21/01/2007



בעניין:
אוסקר נורמן





התובע

נ ג ד


רחל נידם





הנתבעת


פסק דין

1.
לפני תביעה לתשלום דמי תיווך עבור הסכם שכירות של דירה. התובע הוא מתווך מקרקעין, והנתבעת היא מי ששכרה דירה לתקופה של שנה, לטענת התובע הדירה הושכרה לנתבעת לאחר שהוא זה שתיווך בין המשכירה לנתבעת.

2.
אין מחלוקת כי הנתבעת חתמה ביום 19/5/06 על טופס "הזמנת שירותי תיווך במקרקעין" לעסקת שכירות. בתאור הנכס, מופיעה הדירה שהושכרה לנתבעת. הנתבעת התחייבה לשלם לתובע דמי תיווך בשעור דמי שכירות של חודש שכירות אם תשכור את הדירה לתקופה של שנה, (בתוספת מע"מ כחוק). על פי טופס ההזמנה הוצגו לנתבעת על ידי התובע שתי דירות, אחת מהן הושכרה לנתבעת.

3.
הנתבעת, אינה חולקת כי חתמה על הטופס האמור, וכי הדירה הוצגה לה באמצעות התובע. לטענתה, התובע לא היה ה"גורם היעיל" לביצוע הסכם השכירות משום שהתנאים שמסר לה התובע להשכרת הדירה, מפי המשכירה לא התאימו לה, ועל כן הודיעה כי אינה מעוניינת לשכור את הדירה. יום לאחר מכן התקשרה לתובע והודיעה לו כי היא מסכימה לגובה דמי השכירות של 1,150 דולר לחודש, אולם אינה מוכנה לשלם 6 חודשי שכירות מראש אלא 3 חודשים בלבד. היא הבינה מהתובע שהמשכירה אינה מוכנה לכך. מאוחר יותר באותו היום פנתה לעו"ד, באמצעות אביה, ועורך הדין, שכנע את המשכירה להסכים לתשלום של 3 חודשי שכירות מראש תמורת העלאת דמי השכירות ל-1,200 דולר לחודש. הדבר הסתייע לאחר שעורך הדין שיכנע את המשכירה שהנתבעת היא "רצינית", ניתן לסמוך עליה, ועל כן הסכימה המשכירה לתנאי התשלום האמורים. לדעת הנתבעת, עורך הדין הוא ה"גורם היעיל" לביצוע העסקה ולא התובע. הנתבעת העידה כי שילמה סכום כסף לעורך הדין. יחד עם זאת, ברור כי עורך הדין שערך את הסכם השכירות היה זכאי לשכר טרחה עבור כך, ועל כן יש להניח כי שולם לו שכר טרחה עבור עריכת ההסכם ולא כדמי תיווך. הנתבעת לא הציגה קבלה מעורך הדין, כדי לתמוך בטענתה כי שילמה לעורך הדין גם דמי תיווך, מה עוד שהדבר אסור מבחינתנו של עורך הדין על פי חוק ועל פי כללי לשכת עוה"ד.

4.
המסקנה היא, כי הנתבעת חתמה על טופסי ההזמנה, זאת בהתאם לאמור בסעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו-1996. (להלן: החוק).

5.
על פי החוק "תיווך מקרקעין" מוגדר "הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר לשם התקשרותם בעסקה בזכות במקרקעין".

6.
העולה מהעובדות שהוצגו לפני כי התובע הוא זה שהפגיש בין המשכירה לנתבעת. הוא הציג לנתבעת את הדירה, אין לפני ראיה כי הנתבעת הגיעה למשכירה בדרך אחרת או כי הייתה יכולה לעשות כן.

7.
סעיף 14(א)(3) לחוק קובע כי מתווך יהיה זכאי לדמי התיווך אם היה "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם המחייב.

8.
סעיף 14(ב) לחוק קובע כי "מתווך במקרקעין שביצע בתקופת
הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) - חזקה שהוא הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות". סעיף 9(ד) לחוק קובע
התקנת תקנות, וקביעת פעולות השיווק האמורות בסעיף 9(ב) לחוק שמתווך חייב לבצען כולן או חלקן בתקופת הבלעדיות. סעיף 9(ב) קובע כי מתווך במקרקעין רשאי להסכים עם לקוח בדבר מתן עסקה מסויימת לטיפולו הבלעדי, היא הבלעדיות, ובלבד שמתן הבלעדיות ותקופת הבלעדיות יאושרו על ידי הלקוח במסמך נפרד ובמהלך תקופת הבלעדיות יבצע המתווך פעולות שמטרתן תיווך במקרקעין שהן פעולות השיווק.

9.
יודגש, כי שילוב הוראות סעיף 9 וסעיף 14 לחוק מלמד כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך גם אם לא מדובר "בבלעדיות" ומלבד שמילא אחר התנאים הקבועים בסעיף 9(א), היינו החתמת הלקוח על הזמנה בכתב, והתנאים האמורים בסעיף 14(א) לחוק, היינו רישיונו של המתווך, מילוי הוראות סעיף 9 לחוק, והיות המתווך ה"גורם היעיל".

10.
טופס ההזמנה עליו חתמה הנתבעת אינו עונה להגדרה של "בלעדיות" שכן אין בו הגדרה של תקופת הבלעדיות למשל, והוא אינו "טופס נפרד" כדרישת סעיף 9(ב) לחוק, על כן מדובר בטופס הזמנה על פי סעיף 9(א) לחוק.

11.
יחד עם זאת, כדי לבחון אם היה התובע ה"גורם היעיל" ניתן להעזר בתקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק) התשס"ה-2004, שאמנם תוקנו מכח האמור בסעיף 9(ד) לחוק, היינו לעניין חובות המוטלות על המתווך אם ניתנה לו בלעדיות, אך ניתן להסיק מהן, גם למצב בו לא ניתנה בלעדיות, שהרי ברור כי אז החובות המוטלות של המתווך פחותות יותר שכן הוא אינו פועל תחת הסכם בלעדיות המטיל מגבלות של הלקוח, כי אז ניתן לצפות מהמתווך שיפעל ביתר מרץ למען הלקוח.

12.
עיון בתקנות מלמד כי החובות הן פשוטות ביותר וכרוכות בפעולות פרסום והצגת הנכס. כמו כן ניתנת האפשרות למתווך וללקוח להסכים על פעולות אחרות, שונות או נוספות.

13.
מעדותו של התובע, עלה כי היה באמצעותו מו"מ בין המשכירה לנתבעת באשר לגובה דמי השכירות. (הפער היה בין 1,300 דולר לחודש ל- 1,100 דולר לחודש). הוא גם השיג לנתבעת חניה מקורה בקרבת הדירה בסכום של 50 דולר לחודש, על פי דרשיתה. המו"מ נוהל באותו יום, והתובע קיבל הנחיות מהנתבעת באשר לסכום אותו היא מציעה. לדבריו הנתבעת התקשרה אליו באותו יום וביקשה כי יסכים לדחות את התשלום המגיע לו משך חודש ימים, כדי לאפשר לה לשלם את דמי השכירות.

14.
הנתבעת לא חלקה על כך, ולא טענה כי לא התקשרה לתובע.

15.
יתר על כן, התובע הפנה אל הנתבעת שני מכתבי דרישה, האחת ממנו אישית והשני באמצעות עורך דין. הנתבעת לא השיבה למכתבים אלה, ולא טענה כי התובע לא היה "הגורם היעיל".

15.
התוצאה היא כי יש לקבל את גרסת התובע שהנתבעת חתמה על טופס הזמנה, הוא היה "הגורם היעיל" לביצוע העסקה. מכאן שהיה על הנתבעת לשלם לתובע דמי תיווך בשווי של חודש דמי שכירות.

16.
לאור האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,300 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14/6/06 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות המשפט בסך של 1,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

17.
המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום ב' בשבט, תשס"ז (21 בינואר 2007) בהעדר הצדדים



כרמי מוסק, שופט

סגן נשיא








תק בית משפט לתביעות קטנות 2982/06 אוסקר נורמן נ' רחל נידם (פורסם ב-ֽ 21/01/2007)