פסקי דין על ניר רווה ואח'

162490/06 בשא     06/06/2006




בשא 162490/06 מדינת ישראל נ' ניר רווה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 162490/06

ת.א. 58253/04
בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
06/06/2006




בעניין:
מדינת ישראל





המבקשת

נ
ג
ד


ניר רווה ואח'





המשיבים


החלטה

1.
בפני
בקשה לקבוע מועד נוסף לשמיעת ראיות, אליה יזומן לחקירה נוספת העד מטעם התובעים – מר בועז מקלר.

2.
בתיק זה הסתיימה שמיעת ההוכחות ביום 7/5/2006. נקבע מועד להגשת סיכומים וכן נקבע מועד למתן

פסק דין
.

3.
ביום 11/5/2006 הוגשה הבקשה ולפיה ביקש ב"כ המבקשת לצרף כראיה לתיק שני מכתבים:
מכתב הנושא תאריך 7/5/2006 הממוען לממלא ראש הממשלה (כתוארו אז) מר אהוד אולמרט ממושב העובדים תפרח וכן מכתב הנושא תאריך 20/4/2006 ממר מקלר הממוען למזכיר מושב תפרח – מר אריה שטיינמץ.

ב"כ המבקשת ציין, כי המכתב מיום 7/5/2006 מבוסס לכאורה על נוסח המכתב של מר מקלר מיום 20/4/2006 וכן
צורף תצהיר של מר מיכאל גל מטעם המבקשת אשר הצהיר כי המכתבים הוצגו לו רק ביום 9/5/2005 על ידי מר ראובן גרינברג שייצג בזמנו את מושב תפרח בהגשת הבקשה לתמיכה בגין פיצוי מים בשנת 2001 ועל כן לא יכלה המבקשת להגיש מסמכים אלו בטרם הסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק.


יובהר, כי משוב תפרח אינו תובע בתיק דנן.

4.
המבקשת רוצה לצרף מסמכים אלו כראיה בתיק, על מנת להוכיח לטענתה, כי טענת מר מקלר בעדותו בבית המשפט ולפיה סך של 21,000,000 ₪ חזר לתקציב התמיכה לחקלאים לשנת 2001, איננה נכונה.

5.
ב"כ המשיבים התנגד לבקשה וציין , כי אין מדובר בבקשה להביא ראיות מפריכות בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אלא בבקשה להתיר לנתבעת להגיש ראיה נוספת באיחור, והמקרה דנן אינו חלק מהמקרים הנדירים שבהם נעתר בית משפט להרשות הבאת ראיות כאלה.

6.
עוד טען ב"כ המשיבים, כי על מנת להגיש ראיה נוספת באיחור, חייב המבקש לשכנע את בית המשפט, כי יש צורך בממש באותה ראיה וכי היא תתרום תרומה מאוד משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת (ע"א 188/89 פיאד עזאיזה נ' מ.מ דבוריה
פ"ד מ"ז (1)661, 666).
ב"כ המשיבים ציין, כי אין
מדובר בראיה טכנית במהותה אלא במכתבים שהגשתם והעדת מר מקלר לגביהם תחייב פתיחת המשפט מחדש והבאת ראיות נוספות.

עוד טען, כי "מדובר במסמכים אשר הרלוונטיות שלהם לענין הנדון למצער מוטלת בספק" (סעיף 7.3 לתגובה).
מה עוד, שמושב תפרח אינו בין התובעים בתיק והמכתבים מתייחסים למושב תפרח.

7.
ב"כ המשיבים הוסיף וציין, כי סכום התביעה הכולל הוא כ- 1.5 מיליון שקלים והתובעים לא טענו מעולם שכל סכום יתרת התקציב בסך 20,000,000 ₪ צריכה להנתן להם.
כמו כן ציינו, כי מר מקלר בעדותו לא העיד כי הסך של 21,000,000 ₪ חזר לתקציב
אלא שב והעיד כי יש התחייבות של שר האוצר דאז – מר נתניהו, להחזיר את הכסף לתקציב הפיצוי בגין פיצוץ 2001. (סעיף 8 לתגובה).

כמו כן נטען, כי המסמכים הושגו תוך פגיעה בפרטיות של לקוח של משרד מקלר שאינו חלק מהתיק הזה והצגת המסמכים כראיה עלולה לגרום להפרת חובת הסודיות לה התחייב משרד מקלר.

8.
ב"כ המבקשת השיב לטענת ב"כ המשיבים וציין, כי לבית המשפט יש סמכות לאפשר הגשת ראיות נוספות ואף ערכאת ערעור יכולה לאפשר הגשת ראיות נוספות. (ראה הפניותיו בסעיף 1 לתשובתו מיום 25/5/2006).
כמו כן ציין ובצדק, כי לא יכל להגיש מסמכים אלו קודם לכן, שכן העתק המסמכים התקבל אצלו רק ביום 9/5/2006 ואחד מהמכתבים נשלח רק ביום 7/5/2006 – היום בו הסתיימה שמיעת הראיות בתיק, כך שברור שלא ניתן היה להציג ראיות אלו קודם לכן.

9.
ב"כ המבקשת ציין, כי בעדותו של מר מקלר עלתה לראשונה הטענה בדבר עודף תקציבי של 21,000,000 ₪ וב"כ המשיבה מזכיר זאת בתגובתו וחוזר על כך, שיש התחייבות של שר האוצר דאז, להחזיר את הכסף לתקציב הפיצוי בגין קיצוץ 2001.
מדובר בעניין מהותי שיש לו השפעה על התיק


ולפיכך יש להעתר לבקשה.


ב"כ המבקשת אף ציין כי בנסיבות הענין וכאשר יש לאזן בין הזכות של הציבור להשיג מידע למטרה זו או אחרת ובין זכותו של אדם לפרטיות, גוברת זכות הציבור או בהתחשב בכך שבתביעה דנן דורשים התובעים סכומים משמעותיים מהקופה הציבורית, יש להעתר לבקשה.

10.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מקובל עלי כי במקרה דנן אין מקום להעתר לבקשה לצירוף המכתבים כראיה בתיק וזאת ממספר נימוקים:
א)
המכתבים הובאו לידיעת העד מטעם המבקשת – מר גל ולידיעת ב"כ המבקשת רק לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בתיק ואחד המכתבים אף נכתב רק ביום שבו נשמעו ההוכחות, כך שמקובלת עלי בענין זה – טענת ב"כ המבקשת ולפיה לא ניתן היה להגיש מסמכים אלו בטרם הסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק.


ב)
מר מקלר טען לראשונה בחקירתו הנגדית, כי כיום נותרו 21,000,000 ₪ בתקציב בגין הפיצויים שמתייחסים לשנת 2001 (עמוד 18 לפרוטוקול) וביקש לתמוך את טענתו, במכתב של שר האוצר דאז – מר בנימין נתניהו לחברת הכנסת אורית נוקד – מכתב שהוגש וסומן כ-ת/1 רק במועד הדיון.
המכתבים שמבוקש להגישם כראיה מטעם המבקשת מתייחסים לעניין זה ועל כן לא ניתן לומר שהם לא רלוונטיים לטענתה שהעלה מר מקלר לראשונה בחקירתו הנגדית.

יחד עם זאת, ניתן לקבוע כבר עתה, על סמך הראיות שכן התקבלו לתיק, כי מר מקלר לא הוכיח כלל שקיים בקופה הציבורית עודף של 21,000,000 ₪ המוקדש לפיצוי חקלאים לשנת 2001.
מר נתניהו לא טען במכתבו (ת/1) שסך של כ- 20,000,000 ₪ שוכבים בקופה הציבורית וממתינים, אלא ציין במכתב, כי כ- 20,000,000 ₪ שולמו ביתר לחקלאים שביקשו וקיבלו מקדמות על חשבון תמיכות שלא היו זכאים להם. מס הכנסה ביקש מהחקלאים להחזיר את התשלום העודף וציין, כי לאחר שיוחזרו התשלומים, ניתן יהיה לתקצב את הסכום מחדש על מנת לחלקו בין הזכאים. זאת ותו לא! לא נאמר במכתב כי עד כה בוצע תקצוב מחדש ומה הוא סכום אותו תקצוב.
גם מתגובתו של ב"כ התובעים ניתן להבין מפורשות שהוא לא טוען כי סך של 21,000,000 ₪ חזר לתקציב המדינה, אלא גרסתם של התובעים, אליבא דבא כוחם היא, כי יש התחייבות של שר האוצר דאז, שכסף שהושב על ידי חקלאים שקיבלו פיצוי ולא היו זכאים לכך, יוחזר לתקציב הפיצוי בגין פיצוי לשנת 2001.

מר גל העיד, כי מתוך אותם כ- 21,000,000 ₪ רק
כ-2,000,000 ₪ הוחזרו בפועל "ועוד כמה מיליון אנחנו קיזזנו מזכאות של השנים הבאות" (עמ' 35 שורה 27 לפרוטוקול).



כלומר – אין מדובר בכסף ששוכב בפועל וממתין לכך שייעשה בו שימוש כלשהו.
כך שב"כ המבקשת אינו צריך לנקוט בצעד החריג של הגשת ראיות לאחר סיום שמיעת ההוכחות על מנת לסתור את "... עדותו של מר מקלר, לפיה הסך של 21 מליון ₪ חזר לתקציב התמיכה לחקלאים לשנת 2001" (סעיף 5 לבקשה).

11.
בנסיבות אלו, אין צורך בהגשת ראיות נוספות, על מנת שניתן יהיה להגיע לחקר האמת ועל כן – הבקשה נדחית.

12.
הוצאות הבקשה ייפסקו כחלק מהוצאות המשפט שייפסקו בפסה"ד.

13.
מומלץ שנית לצדדים לסיים התיק מחוץ לכותלי בית משפט. צעד, אשר יועיל לשני הצדדים בנסיבות הענין.

14.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י' בסיון, תשס"ו (6 ביוני 2006) בהעדר הצדדים



אביגיל כהן
, שופטת












בשא בית משפט שלום 162490/06 מדינת ישראל נ' ניר רווה ואח' (פורסם ב-ֽ 06/06/2006)