פסקי דין על טימופיי קוגוטוב

1570/08 פ     26/01/2009




פ 1570/08 מדינת ישראל נ' טימופיי קוגוטוב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום בכפר סבא
פ
001570/08



בפני
כב' השופטת ק. רג'יניאנו

תאריך:
28/01/2009


המאשימה:
מדינת ישראל

ע"י
ב"כ עו"ד לן יעקב



- נ ג ד -

הנאשם:
טימופיי קוגוטוב
(ת.ז. 321755688)
ע"י ב"כ עו"ד זיידמן


הכרעת דין


אני מודיעה בראשית הדברים כי החלטתי לזכות את הנאשם.

1.
הנאשם עומד לדין בעבירה של איומים.

נטען בכתב האישום כי בתאריך 04.05.08 בסמוך לשעה 15:00, בקדומים, הגיע הנאשם לבית משפחת גופר, דפק בדלת הבית, דרש בצעקות לראות את מר גופר ואיים בצעקות כלפי רחל גופר "תצא החוצה, יא פחדן, אם הוא לא יצא, אני לא יודע מה אני אעשה לכם כשלא תהיו בבית" וזאת בכוונה להפחידה.
נטען כי בהמשך, איים הנאשם בפני
חנה גופר "אני אשרוף לכם את הבית אני רוסי, אני לא מפחד, אני אגמור עם בעלך אם הוא לא יבוא מיד".
חנה גופר הודיעה שהיא מזמינה משטרה. הנאשם עזב את המקום וחזר עם מצלמת וידאו וצילם את הבית.
עוד נטען, כי בהמשך בתחנת המשטרה באריאל איים הנאשם על חנה גופר שהוא יגמור את החשבון עם הנייה מוזס, עובדת המועצה המקומית קדומים.

2.
בתשובה לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ובמיוחס לו.

3.
ראיות התביעה מבוססות בעיקרן על עדותה של העדה חנה גופר (להלן: "המתלוננת").

העדה עבדה בתקופה הרלוונטית במועצה המקומית קדומים וקיימת היכרות קודמת בינה לבין הנאשם.

היא העידה כי ביום הרלוונטי שהתה עם בעלה בקומה השנייה של ביתם. לפתע שמעה צעקות וביתה רחל עלתה למעלה וסיפרה לה שמישהוא דופק בדלת "כמו משוגע". היא זינקה מהמיטה ורצה למטה ושמעה דפיקות נוראיות בדלת. הוא אמר לה שהוא רוצה לדבר עם בעלה. היא ענתה לו שהוא ישן ושאלה מה יש לו לדבר איתו. הוא השיב "אני אראה לו, מה הוא עשה לי אני אעשה לו יותר". בהמשך, אמר "אני אשרוף לכם את הבית". היא סגרה את הדלת ואמרה שתתקשר למשטרה. הוא אמר לה שהוא לא פוחד מהמשטרה שהוא רוסי, יש לו חברים והם ישרפו להם את הבית. הוא נעלם לאיזה זמן ופתאום חזר כשהוא אוחז מצלמה ומצלם את הבית והחצר. בינתיים הגיעה ניידת משטרתית והנאשם נלקח בניידת
לתחנת המשטרה בקדומים. המתלוננת היא הגיעה לשם בכוחות עצמה.

בעת שהמתינה בתחנת המשטרה, שוחחה עם שוטר שישב לידה.
והנאשם? לדבריה "הוא רץ הלוך ושוב, הלוך ושוב כאילו בובה שהפעילו אותה ולא מסוגלת לעצור, הוא מתרוצץ יחף ואומר אני לא מפחד מכם... נראה על סמים... רץ ימינה ושמאלה, הוא אמר עם הנייה אני אגמור בסוף".


בחקירה נגדית הוסיפה שהוא הרים את החולצה והראה לה קעקוע ואמר שהוא לא מפחד מהמשטרה, שישב כבר 10 שנים והוא לא פוחד מבית הסוהר.

ומדוע איים על הניה? הנייה היא מנהלת מחלקת הקליטה במועצה ולדברי המתלוננת קיים בניהם סכסוך. הנאשם ביקש לרכוש את האשכובית בה הוא גר, הוא סורב והיה דין ודברים קשה עם איומים על עובדי המועצה והניה.

ומדוע איים הנאשם על בעלה? המתלוננת סיפרה כי בעלה הוא גנן ואינסטלטור במקצועו. לאחר שפרש מעבודתו במועצה, הוא עובד באופן פרטי ועשה עבודת אינסטלציה בגג המבנה של הנאשם.

ביום הרלוונטי ניתקו לנאשם את המים (כי הוא לא משלם מיסי מועצה) והוא חשב שבעלה היה שותף לכך.


בחקירה נגדית העידה, כי אחרי שירדה מהקומה השנייה ביתה רחל ירדה למטבח "שומעים מהמטבח אבל לא רואים". לגבי האיום על בעלה חושבת שאמר "אני אגמור עם בעלך או אני אעשה לו אותו דבר, או אני אעשה לו יותר גרוע". העידה שדפק על הדלת כמו גסטפו, צעק שהוא רצה לדבר איתו ושיבוא מהר.


העדה רחל גופר היא ביתה של המתלוננת.

היא העידה כי ביום האירוע, הייתה בבית ושמעה דפיקות בדלת ומישהוא צעק "מנחם מנחם". היא פתחה את הדלת ובחוץ עמד הנאשם כשהוא נסער עם דלי ביד ובתוכו אבנים. הוא אמר "תקראי לאבא שלך". ענתה שאבא ישן ושאלה מה הוא רוצה והוא השיב "אבא שלך הרס לי את הבית". בתגובה סגרה את הדלת. הוא המשיך לצעוק והיא העירה את אימה. היא סיפרה כי המתלוננת ירדה ושאלה אותו מי הוא והוא השיב "אני רוסי" והיא אמרה "אני קוראת למשטרה" והוא השיב שאיננו מפחד מהמשטרה. היא סיפרה כי בשלב זה חזרה לעיסוקיה. אימה התקשרה למשטרה והיא שמעה אותה אומרת בטלפון "הוא רץ מסביב לבית ומצלם במצלמת וידאו". היא הסתכלה מהחלון וראתה אותו רץ ומצלם.


בחקירה נגדית הוסיפה, שהוא אמר "תצא פחדן, אם אתה לא בא אתה לא יודע מה אני אעשה לכם". לדבריה, איננה זוכרת את האירוע ומעידה על סמך הרשום בעדות. העידה, כי אחרי שסגרה את הדלת, עלתה למעלה. היא מאשרת ששמעה את חילופי הדברים.

יאמר כבר כאן,כי די בכך כדי לקבוע שהמתלוננת הוציאה את הדברים מכלל פרופורציה והדבר מדבר בעד עצמו.


עד התביעה רס"מ אלכסנדר קונדה (להלן: "אלכסנדר") משרת כשוטר בנקודת קדומים. העיד כי ביום הרלוונטי התקבלה הודעה מהמתלוננת על אירוע של איומים (בהתחלה אמר תקיפה ואח"כ תיקן לאיומים). הוא יצא ליישוב, ביחד עם שוטר נוסף חיזראן. בחיפוש בישוב אחרי הכתובת פגשו בנאשם שסיפר להם שניתקו לו את המים והוא ניגש לבן אדם לברר למה ניתקו לו את המים. הוא החזיק מצלמה ואמר שרוצה לתעד את המקרה. הוא הוביל אותם לביתה של המתלוננת. היא סיפרה שהוא איים עליה. בעקבות כך עיכב את הנאשם ולקח אותו לתחנת המשטרה.


עד התביעה רס"מ חזראן, היה בתפקיד עם אלכסנדר. בעיקרי הדברים עדותו תואמת את עדותו של אלכסנדר.

העיד כי לא שמע את הנאשם אומר משהוא בתחנת המשטרה.

המצלמה נתפסה מהנאשם בתחנת המשטרה. מוסכם כי במצלמה לא היו צילומים של הבית.

4.
גרסת הנאשם


בחקירתו במשטרה (ת/2) סיפר, כי נחמן האינסטלטור כבר הגיע לביתו מספר פעמים, עושה נזקים וגונב דברים.

ביום האירוע האינסטלטור עשה לו נזקים בבית והוא הלך לביתו לדבר איתו. ביתו פתחה את הדלת והוא אמר שיחכה לו. פתאום שמע צרחות של אשתו שהיא רוצה להזמין משטרה. הוא נשאר במקום עד שהמשטרה הגיעה. סיפר שבבית פגש רק את הבת רחל. לא ראה את המתלוננת. הכחיש שאיים עליה. טוען שביקש רק לראות את האינסטלטור ולדבר איתו. אישר כי הגיע עם מצלמה אבל לא צילם את הבית.

הכחיש שאיים בפני
המתלוננת על הניה מוזס.
בעדותו בבית המשפט סיפר, כי הסכסוך עם המועצה התחיל עוד בחייה של אימו. כבר אז סגרו את המים בגין חוב של 15 שקלים ומאז הם מגיעים מידי פעם וסוגרים את המים בחצר.

ביום האירוע, הגיעו אנשים וסגרו לו את המים כשהיה במקלחת. הוא ראה דרך החלון שלוקחים צינור. הוא שם שורט וחולצה ובלי נעליים תפס מיד את מצלמת הוידאו כי רצה לצלם מי שלקח לו את השעון, התחיל לרוץ אחריו ולא מצא אותו. הוא שאל איפה גר האינטסלטור של הישוב (שעשה אצלו תיקון בעבר) ואנשים הראו לו. הבת פתחה לו את הדלת ואחר כך הופיעה המתלוננת והוא לא ידע מה הקשר שלה לאינטסלטור. אחר כך הבין שהיא מהמועצה. סיפר כי המתלוננת מתנכלת לו מזה שנים ומתנגדת שירכוש את הבית בו התגוררה אימו. כשראה אותה הבין שהוא לא יכול לדבר איתה וביקש לדבר עם האינסטלטור שביצע את העבודה אצלו בבית והיא השיבה לו שהוא לא יעשה אצלו דבר. הוא הסביר לה ששילם לו כסף עבור העבודה והיא אמרה שהיא מזמינה משטרה. הוא אמר לה שיתלונן על זה שסגרו לו את המים ובדרכו להגיש תלונה פגש את הניידת, הם אמרו לו שהם כבר קיבלו תלונה מהמתלוננת.

הכחיש שאיים בתחנת המשטרה בפני
המתלוננת על הניה מוזס ותומך טענתו בכך שישבו שם מספר שוטרים ואף לא אחד מהם טען זאת.

בהמשך סיפר, שמדובר ב- 2 אינסטלטורים, זה מהמועצה שסגר אצלו את המים והאינסטלטור השני, של הישוב, בעלה של המתלוננת שעשה אצלו עבודה פרטית בבית, שהגיע אליו כדי שיפתור לו את הבעיה וישים לו צינור למים.

5.
דיון

הנאשם עלה ארצה מרוסיה לפני כ- 8 שנים. אימו התגוררה בישוב והוא הגיע בעקבותיה והתגורר עימה בשכירות באשכובית.

אחרי פטירת אימו הוא ביקש ביחד עם בת זוגו, לרכוש את האשכובית וסורב על ידי המועצה. הוא נשאר ולדברי המתלוננת איננו משלם מיסי מועצה וחשבונות חשמל ומים. בעקבות כך ניתקו אצלו את החשמל והמים מספר פעמים.

אין ספק שקיים מתח רב במערכת היחסים שבין הנאשם לבין אותם חברי מועצה שלא הצליחו "להיפטר" ממנו. המתלוננת היא אחת מהם והיא לא ניסתה להסתיר את העוינות שלה כלפי הנאשם. בכל הזדמנות במהלך עדותה, בבית המשפט עשתה כמיטב יכולתה לצייר את הנאשם בקווים שליליים.

עדותה רווית שנאה, ועל פי התרשמותי, היא תאמר הכל על מנת לראות את הנאשם מחוץ לישוב. כבר בראשית עדותה סיפרה שהופעותיו בשנים האחרונות במחלקת הקליטה היו מפחידות.

סיפרה "שרץ בקלילות" ומטווח אפס צילם את הבית ואת החצר "ומצלם ומצלם". הטענה התבררה כלא נכונה. בדיעבד, בבדיקת המצלמה התברר שלא צילם אף לא תמונה אחת.

בהמשך כאשר היא מתייחסת לאירוע בתחנת המשטרה סיפרה "שהוא רץ הלוך ושוב הלוך ושוב כאילו בובה שהפעילו אותה וחוזר ואומר אני לא מפחד מכם" "נראה ממש על סמים" ובהמשך סיפרה שאיים. לדברי המתלוננת, זה קרה בנוכחות שוטר שישב לידה. השוטר לא מאשר זאת.


בחקירה נגדית אמרה "אני מסתכלת עליו כעל מפגע בסביבה כי הוא נאסף מספר פעמים שיכור. אנחנו... אין אצלנו סמים, אין שכרות, אין אלימות, לא שוברים חלונות, לא שמים על החלונות של המכוניות פליירים... אין לנו דיירים פולשים, אנחנו לא שכונה בדרום מוסקבה".

ובהמשך "יש לנו קהילה של 40 משפחות רוסיות ואנחנו אוהבים אותם, אבל הם לא עבריינים".

בהמשך "בעלי עושה עבודות פרטיות בקדומים אבל לא לאנשים מסוממים ושיכורים".

בעדותה, הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית סיפרה על איומים מפורשים ובסוף חקירתה הנגדית אמרה "היו צעקות והיו איומים לא מפורשים".

עדותה היא עדות יחידה והחיזוקים עליהם הצביע ב"כ התביעה, באו מפיה. העדה רחל גופר לא שמעה את דברי האיום, למרות שהייתה במקום וגם לא זכרה את האירוע. לדברי המתלוננת היא אמורה הייתה לשמוע את הדברים. כך גם השוטר שישב לידה בתחנת המשטרה. יש בליבי חשד לקיומו של שיקול זר, במסירת התלונה וניצול האירוע להשגת מטרה אחרת. עדותה איננה נקייה מספק.

עם זאת יאמר כי אפילו אם הייתי נותנת אמון בלתי מסוייג בעדותה, לא הייתי מסתפקת בעדותה היחידה. אין לי ספק שהיו חילופי דברים בינה לבין הנאשם. הנאשם היה נסער, לאחר שהמים בביתו נותקו. על פי התרשמותי הוא ניסה לפתור את בעיית המים. לא נעלם ממני כי עדותו מבולבלת בחלקים ממנה ובעדותו בבית המשפט, הוסיף פרטים שלא נזכרו בהודעתו ת/1. אין בכך כדי לשנות עמדתי באשר לעדותה של המתלוננת. נטל הראייה מוטל על כתפיה של התביעה והתביעה לא הצליחה לעמוד בו, לפיכך אני מזכה שאת הנאשם.


ניתן היום א' בשבט, תשס"ט (26 בינואר 2009) במעמד ב"כ התביעה, ב"כ הנאשם ובהעדר הנאשם.

______________
ק.רג'יניאנו, שופטת







פ בית משפט שלום 1570/08 מדינת ישראל נ' טימופיי קוגוטוב (פורסם ב-ֽ 26/01/2009)