פסקי דין על יוסף רוט | פסקי דין על חיים רוט | פסקי דין על נדב סלע | פסקי דין על טרויים יותם | פסקי דין על אברהם יוסף סלע |

74606/00 א     30/01/2002




א 74606/00 יוסף רוט ,חיים רוט נ' נדב סלע ,טרויים יותם ,אברהם יוסף סלע




1
בתי המשפט
א 074606/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30/01/2002
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

1. יוסף רוט

2. חיים רוט

בעניין:
תובע
נ ג ד
1. נדב סלע

2. טרויים יותם

3. אברהם יוסף סלע

4. טרויים דוד

נתבע
ב"כ התובע: עו"ד
ב"כ הנתבע: עו"ד
נוכחים:

החלטה
ר ק ע כ ל ל י
בפני
בקשה לביטול פסקי דין. פסקי הדין, שביטולם נתבקש ניתנו בהעדר התייצבות
המבקשים, או בא כוחם לדיונים בבית המשפט ולאחר שהמבקשים העבירו את בא כוח
התובעים (משיבים 1- 2), ואת בא כוח שולחי ההודעה לצד ג' (משיבים 2 - 4), מסכת של
ייסורים דיוניים.
המבקשים הם הנתבעים 2 ו- 4 בתביעה העיקרית.
כתב התביעה הוגש ביום 25.7.00.
התובעים המתינו, ולא זכו לקבל כתב הגנה מטעם המבקשים.
הוגש לתיק מסמך ללא חותמת 'נתקבל' מטעם "הנתבע 2" יואב טרוים. בא כוחו הוגדר שם כ"עורך דין יהודה נוריאל". די היה במסמך זה כדי לבלום את דרכם של התובעים, המשיבים 1, 2 כאן אשר הגישו ביום 25.10.00 בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה.
בקשתם היתה מכוונת כנגד נתבעים 2 עד 4, והם נדחו בהחלטתי מיום 26.10.00.
בקשה נוספת, למתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד נתבעים אלו 2 ו- 4, שהוגשה ביום 13.11.00, נדחתה על ידי בהחלטה מיום 15.11.00 במלים: "מצוי בתיק כתב הגנה של נתבע 2, המתגורר באותה כתובת של נתבע 4. בנסיבות אלו - אין מקום למתן

פסק דין
בהעדר כנגד נתבע 2, ואני מחליטה להשהות מתן

פסק דין
בהעדר, בעניינו של הנתבע 4 עד לבירור שאלת זהותו של מגיש ההגנה...".
כלומר, צמחה לנתבעים 2, 4 תועלת מאותו כתב הגנה שהגיש עורך דין נוריאל.
ביום 20.3.01 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה. בהעדר זימון עוה"ד נוריאל וטטנבאום, נקבע מועד נוסף. באותו מעמד נחתמה פסיקתא לגבי נתבע 4 בלבד (טרוים דוד), ששמו לא נזכר בכותרת כתב ההגנה.
ביום 10.5.01 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת. נכחו בה באי כוח התובעים עורך דין סלומון, ב"כ הנתבעים 1, 3 עוה"ד טננבאום ונדב סלע
הנתבע 1. שוב, חזר ב"כ התובעים על בקשתו לקבלת

פסק דין
כנגד נתבע 2, ונדחה מחמת המסמך נטול החותמת אשר הוגש על ידי עורך דין נוריאל.
ישיבת קדם משפט נוספת נקבעה ליום 24.10.01.
ביום 24.10.01 שבו והתייצבו עוה"ד סלומון ב"כ התובעים, ועוה"ד טננבאום ב"כ נתבעים 1, 3. שוב, לא היה זכר לנתבע 2 ואף לא לנתבע 4.
לאחר ששמעתי, כי כל ניסיונות האיתור עלו בתוהו, לא נותרה דרך אחרת אלא ליתן פסקי דין בהעדר. פסקי הדין ניתנו הן כנגד נתבע 2, שלא התייצב לסדרה של דיונים בתביעה והן בהודעה לצד ג'.
הפלא ופלא, חודשים אם לא שנים של שתיקה, באו לקצם עם מתן פסק הדין. אז נזעקו נתבעים 2, 4 והגישו את הבקשה הנוכחית לביטול פסקי הדין.
הבקשה לביטול פסקי הדין - עיקר הבקשה מפורט דווקא בה ולא בתצהירים התומכים. התצהירים עצמם הם תצהירי אימות לקוניים, שאין בהם תוכן ממשי. בבקשה נטען, כי מועד קבלת האזהרה הוא המועד הראשון, בו נודע למבקשים על פסקי הדין שקיימים נגדם.
המבקשים, אב ובנו, טענו בבקשה ולא בתצהיר מפורט כי מינו את עו"ד יהודה נוריאל לייצגם, אך זה כשל ולא הגיש את הנחוץ. ראה סעיף 4 לבקשה. כך, לא הגיש כתב הגנה גם בשם נתבע 4, ולא כתב תשובה בהודעה לצדדי ג'.
המבקשים מנערים חוצנם מכל אחריות לשרשרת מחדלי הגנתם, ומגוללים את האשם על עורך דין יהודה נוריאל בלבד.
בנושא סיכויי ההגנה, אין המבקשים מפרטים מאומה אלא מציינים בצורה לאקונית בסעיף 5 לבקשה, כי יש להם טענות מהותיות כנגד עצם החיוב וכנגד גובהו.
בסעיף 10 לבקשה הם טוענים עוד, כי לענין סיכויי ההצלחה בתביעה "הרי שאפילו צריכים היו לשלם בעבור כל תקופת השכירות בדירה, לגביה התחייב המבקש לא היו מגיעים לסכום הנתבע, לרבות ובפרט בשים לב לעובדה, כי יש לייחס למשיבים 3 ו- 4 מחצית מגובה הסכום הנתבע."
עוסקים אנו בבקשה לביטול

פסק דין
מתוקף שיקול דעת בית המשפט. הרי, אין מחלוקת, כי כתבי תביעה נמסרו למבקשים מבעוד מועד. הגנתם נסמכת על מינויו של עורך דין יהודה נוריאל, לפעול בשמם. זאת, עשו רק לאחר שקיבלו מסירת כתבי בית דין.
כמו כן, בטרם פתח ב"כ התובעים במסכת בקשותיו לקבלת

פסק דין
בהעדר, הציג אישורי מסירה כדין.

התצהירים התומכים
בטרם נפנה לנתח את ההלכות הנוגעות לביטול פסקי דין, אשר ניתנו בהעדר הגנה, יש לבחון את משמעות התצהירים התומכים בה; הרי, הבקשה נבחנת לאורם. 60221
הבקשה עצמה מכילה בעיקר טענות כנגד עורך הדין נוריאל, ואין בה התייחסות לסיכוי הגנה, למעט על קצה המזלג. זאת בסעיפים 5 ו- 10 לבקשה כמפורט לעיל.
נספחי הבקשה הם מסמכים מתוך תיק בית המשפט עצמו. תצהירי המבקשים, התומכים בה מכילים שלושה סעיפים בלבד, כדלקמן:
"1. אני הנתבע 2 או הנתבע 4 לפי הענין.
2. כל העובדות הנזכרות בבקשה - הן אמת.
3. זה שמי, זו חתימתו ותוכן תצהירי דלעיל, אמת ונכון."
תצהיר אימות לאקוני מעין זה אינו תצהיר ראוי. כפי שנאמר בספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995 שם בעמ' 717 סעיף 556:
"המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן העובדות שהוא מבקש להוכיחן. אין לערוך תצהיר על דרך איזכור והפנייה למסמך אחר, כגון: "כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות". תצהיר כזה הוא פסול, ולא יתקבל."
לאור זאת, תצהירם של המבקשים סתמי ובעייתי. לכאורה, די בכך כדי להביא לדחיית בקשתם, שאינה נתמכת בתצהיר. למעלה מן הצורך, ולפנים משורת הדין אתיחס לטענות שעלו בבקשה גופה. ההתיחסות מסויגת בשים לב לכך, שהמבקשים לא צירפו תצהיר ראוי, ולא חשפו את עצמם לחקירה.
נבחן עתה, האם גם על פי הבקשה עמדו המבקשים בדרישות לביטול

פסק דין
.
בדוננו בביטול

פסק דין
מתוקף שיקול דעת בית המשפט, יש לבחון שני אלמנטים:
א) א) סיבת המחדל.
ב) ב) סיכויי הצלחה בהגנה.

סיבת המחדל
כאמור, המבקשים תולים את הקולר בהתנהגותו של עוה"ד נוריאל. המבקשים טוענים בבקשה, כי יצאו ידי חובתם בכך שפנו אליו וציפו כי יפעל בשמם ועבורם.
המבקשים אינם מסבירים היכן היו כל התקופה הארוכה מאז פנו, לטענתם לעו"ד נוריאל ומדוע לא חקרו ובדקו אצלו מה הן פעולותיו בעניינם.
כפי שנאמר בספרו של ד"ר זוסמן, שם בעמודים 739 - 740:
"כאן יש מקום לשיקול דעת בית המשפט, ולדיון בשאלה אם אמנם ידע הנתבע שהמשפט מתקיים, מדוע לא הופיע...".
בהמשך, מצוטטים מקראים בהם רשלנותו של עורך הדין חייבה את לקוחו:
"בית המשפט העליון הסכים לדעת השופט, שבדרך זו של טיפול לא יצא עורך הדין ידי חובתו, ומחדלו ייזקף לחשבון לקוחו בבחינת שלוחו של אדם כמותו."
במקרה דנן, הרשלנות הנטענת של עוה"ד נוריאל משליכה על המבקשים, נתבעים 2 - 4 בעצמם. אני סבורה כמו כן, שיש לראותם כרשלנים בפני
עצמם ולא רק מחמת התנהגותו של עוה"ד נוריאל.
רשלנותם של הנתבעים נובעת מכך, שבחרו להתעלם מכתב תביעה אותו קיבלו, לטמון ראשם בחול ולנתק מגע עם ההליך השיפוטי.
בעל דין סביר לא צריך להסתפק בפני
ה אל עורך הדין, במיוחד כאשר זה לא הפקיד ייפוי כוח בתיק. עליו לחקור ולדרוש את תוצאות ההליך, בין אם בתוך תיק בית המשפט, ובין אם בפני
ה אל עורך הדין שנשכר על ידו.
המבקשים דכאן, לא פירטו בתצהיר ואפילו לא בבקשתם אלו פניות ביצעו אל עורך דין נוריאל, כדי להיוודע כיצד הוא מטפל בעניינם. חזקה, כי אילו היו המבקשים מבצעים פניות כאמור ולא מתרשלים בטיפול, לא היינו מגיעים למצב הנוכחי.
בראשית החלטה זו, תיארתי את השתלשלות העניינים בתיק על מכלול הבקשות למתן

פסק דין
בהעדר, והישיבות המקדמיות שהיו בו - הכל על מנת לבאר ולהבהיר כמה הזדמנויות ניתנו למבקשים, לרפא את מחדליהם ולהצטרף בשלב הנכון לדיונים בתיק.
המבקשים לא עקבו אחר התיק ולא ניצלו את ההזדמנויות שהוענקו להם בשפע. במקרה הטוב, ניתן להגדיר את שתיקתם המתמשכת של המבקשים כרשלנות רבתי, וזלזול בהליכי משפט.
התובעים נאלצו לספוג זאת, ובירור עניינים נדחה מפעם לפעם. עד שבסופו של דבר, לא היה מנוס ממתן

פסק דין
בהעדר.
אציין, כי הופעתם המהירה והמיידית של המבקשים לאחר שניתן

פסק דין
נגדם, בעייתית ואומרת דרשני; תקופה כה ארוכה שתקו ונעלמו מן העין, אך כאשר ניתן

פסק דין
הם מזדרזים להשמיע קולם?
מתעורר החשש, כי המבקשים הניחו כמעט ביודעין, להליכי המשפט להיגרר בעצלתיים, תוך שהם מנצלים את כתב ההגנה של עורך הדין נוריאל ואת הזימונים שנשלחו אליו, כדי להתחמק מן הדין. אך, כאשר הענין "נהיה רציני" וכבר ניתן

פסק דין
נגדם, ניעורו יש מאין והם מופיעים כשבפיהם טענות על עוה"ד נוריאל, ולא חלילה על עצמם.
מחדלם הממושך של המבקשים לוודא את תוצאות ההליך כאן, אינו מקובל עלי.
אני קובעת, כי המבקשים נהגו רשלנות רבתי בהליכי משפט, כאשר לא בררו עת כה ארוכה - למעלה משנה וחצי - את התפתחות ההליכים בתיק. די בכך כדי להביא לדחיית בקשתם לביטול פסק הדין.

סיכויי הצלחה בהגנה
בהליך של בקשה לביטול

פסק דין
מתוקף שיקול דעת בית המשפט, עיקר העיקרים הם סיכויי הצלחה. פעמים, מתירים לצדדים לכפר על רשלנות סתם (אם כי לא על רשלנות רבתי), בדרך כל תשלום הוצאות. כל זאת, בתנאי שהגנתם על פניה מגלה סיכוי.
סיכויי ההגנה ולא סיבת המחדל דווקא, הם לב ליבה של בקשה לביטול

פסק דין
.
ראה: ע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן, פד"י יז עמ' 349. ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פד"י לז(3) עמ' 431, רע"א 476/87 קוקיא נ' עירית ירושלים, פד"י מב(1) עמ' 166.
אך, במקרה דנן, המבקשים לא התיחסו כלל לסיכויי ההגנה. התצהירים התומכים בבקשה הם, כאמור, לאקוניים וסתמיים. גם הבקשה עצמה אינה מפרטת את סיכויי ההגנה. ההתייחסות שם כללית ובלתי מספקת.
נמצא, כי אפילו היינו רוצים ללכת לקראת המבקשים ולהעדיף את סיכויי הגנתם על פני רשלנותם, לא היינו יכולים לעשות כן מחמת העדר פירוט ראוי של סיכויי הגנה. על כן, אפילו מטעם זה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין.

ס י כ ו ם
מן המקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה.
המבקשים ישלמו לכל אחד מבאי כוח המשיבים בנפרד, את הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 1000 ₪ בצירוף מע"מ. סך הכל 2,000 ש"ח לכל המשיבים בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תמציא עותק לב"כ הצדדים.
ניתן היום 30.1.2001 בלשכתי בהעדר הצדדים.

_______________
נועה גרוסמן
, שופטת








א בית משפט שלום 74606/00 יוסף רוט ,חיים רוט נ' נדב סלע ,טרויים יותם ,אברהם יוסף סלע (פורסם ב-ֽ 30/01/2002)