פסקי דין על עזרא מכאמל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

38/08 עאח     22/01/2009




עאח 38/08 עזרא מכאמל נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:



בית הדין הארצי לעבודה


עאח000038/08




עזרא מכאמל

המערער




המוסד לביטוח לאומי

המשיב



בפני
: השופט עמירם רבינוביץ
, השופטת נילי ארד
, השופט שמואל צור

נציג עובדים מר יצחק שילון,
נציג מעבידים מר יורם בליזובסקי

בשם המערער : בעצמו
בשם המשיב
: עו"ד ליאת אופיר




פסק דין

השופט שמואל צור

1.

לפנינו ערעור על החלטתה של רשמת בית דין זה, השופטת לאה גליקסמן מיום
28.11.08 (בש"א 444/08), בה נדחתה בקשת המערער להאריך לו את המועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי בירושלים.

רקע עובדתי
2.
המערער פנה מספר פעמים למשיב, המוסד לביטוח לאומי
(להלן - המוסד) בבקשה לקבל קצבת זקנה. המוסד דחה את פניותיו של המערער מן הטעם שאינו תושב ישראל ומקום מגוריו הקבוע בקנדה. במסגרת תביעה שהגיש המערער לבית הדין האזורי בשנת 2000 הסכים המוסד להכיר במערער כתושב חוזר ולשלם לו קצבת זקנה החל משנת 2000.

3.

בחודש ינואר 2005 הפסיק המוסד לשלם למערער קצבת זקנה על בסיס החלטתו כי המערער שוהה בחוץ לארץ פרקי זמן ארוכים ולפיכך אינו תושב ישראל.

4.

בחודש נובמבר 2005 חודש תשלום קצבת זקנה למערער על יסוד הנוהל לפיו מי שהחל לקבל קצבת תושב ושהה בישראל 30 שנה זכאי לקצבת זקנה גם אם הוא מתגורר בחו"ל.

פסק הדין של בית הדין האזורי
5.

המערער הגיש שתי תביעות לבית הדין האזורי בירושלים בהן ביקש להורות למוסד לשלם לו קצבת זקנה למפרע ממועד הגיעו לגיל 65 וכן להשיב לו סכומים שנוכו על ביטוח בריאות.

בית הדין האזורי (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' יעל רייכמן ומר יצחק פיינברג; בל 12512/05 ו- בל 10312/06), דחה את תביעותיו של המערער. על פי חומר הראיות וטענות הצדדים שהובאו לפניו, קבע בית הדין כי לא הוכח כי המערער היה תושב ישראל בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך ההחלטה להפסיק לשלם לו קצבת זקנה נעשתה כדין. עוד קבע בית הדין כי ניכויים על ביטוח בריאות נעשו על מנת להשלים תקופת אכשרה ועל כן נעשו כדין. המערער חוייב בתשלום הוצאות המוסד בסך של 7,500 ש"ח לאחר שנקבע כי הוא הטריד את המוסד בחוסר נקיון כפיים (להלן: פסק הדין).

6.
פסק הדין
ניתן ביום 9.7.06 והומצא למערער ביום 17.7.06. כעבור כשנתיים, ביום 10.7.08, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין.

7.
בהחלטה מיום 28.11.08 דחתה רשמת בית דין זה את הבקשה, לאמור: "אומנם, היות בעל דין לא מיוצג עשוי להוות שיקול לקולא במסגרת הכרעה בבקשה להארכת מועד, אולם בנסיבות המקרה, בהן הבקשה הוגשה באיחור של שנתיים, לא מצאתי כי טעם זה יכול להצדיק הארכת מועד להגשת ערעור". על כך הוסיפה הרשמת כי על המערער "היה לדאוג לברר את זכויותיו בתוך פרק זמן סביר לאחר מתן פסק הדין ולפיכך העובדה שזכות הערעור לא צוינה בפסק הדין אינה טעם מיוחד להארכת מועד". הרשמת ציינה כי המערער לא הגיש מיד את הבקשה להארכת מועד כאשר גילה בחודש מאי 2008 כי יש לו זכות ערעור, אלא לא כחודשיים לאחר מכן. המערער לא הוכיח כי עקב מחלות שלו ושל אשתו נבצר ממנו להגיש ערעור במועד. בקשר לכך ציינה הרשמת כי המערער לא פירט מהן המחלות מהן סובלים הוא ואשתו ובאיזה אופן השפיעו על יכולתו לטפל בהגשת ערעור ואף לא צירף מסמכים רפואיים כלשהם. הרשמת דחתה גם את הטענה כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מעיכוב בהסדרת הייצוג המשפטי. בקשר לכך נקבע כי המערער "פנה ללשכה לסיוע משפטי רק לאחר שהגיע לביקור בישראל בחודש מאי 2008, כשנה ושמונה חודשים לאחר קבלת פסק הדין" (להלן: החלטת הרשמת).

הערעור
8.

על החלטת הרשמת מוסב הערעור שבפני
נו. בסיכום טענותיו פירט המערער בהרחבה את טענותיו כנגד ממצאיו ומסקנותיו
של בית הדין האזורי וחזר על טענתו כי העובדות והאירועים בפסק הדין אינן נכונות. בתוך כך טען המערער כי יש לראות בו תושב ישראל לאור זיקתו ותרומתו הרבה לארץ ולכן יש לשלם לו קצבת זקנה החל ממועד בו הגיע לגיל 65 בשנת 1993. עוד טען המערער כי לא ידע על זכותו לערער על פסק הדין, שכן הדבר לא נרשם בפסק הדין. הוסיף המערער והלין על כך שבית הדין האזורי פסק שקיבל כספים שלא כדין, למרות שהמוסד שילם לו קצבה בזכות בלבד.

9.
המוסד תומך בהחלטת הרשמת מטעמיה. לטענת המוסד, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה באיחור של שנתיים ימים ממועד מתן פסק הדין. לטענתו, המערער לא הראה כל סיבה שלא הייתה בשליטתו אשר מנעה ממנו

להגיש את הודעת הערעור במועדה. לטענת המוסד, העובדה שבפסק הדין לא צוינה זכותו לערער אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הערעור. עוד נטען כי מתצהיר המערער עולה שבחודש מאי 2008 נודע לו על זכות הערעור וחרף העובדה שהיה ער לכך שחלף זאת הוא המתין כחודשיים נוספים עד להגשת הבקשה להארכת המועד. לגופו של עניין טוען המוסד כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. בקשר לכך נטען כי בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער לתשלום קצבת זקנה וזכותו להיות מבוטח בביטוח בריאות בשל העדר תושבות מזה שנים רבות. עוד נטען כי פסק דינו מבוסס על קביעות עובדתיות בהסתמך על העדויות והראיות אחרות שעמדו בפני
ו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן.

דיון והכרעה
10.
לאחר עיון בכלל החומר שבתיק ובטיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי דין הערעור להדחות. החלטת הרשמת בדין יסודה ולא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותנו בה. על כן ראויה החלטת הרשמת להתאשר מטעמיה לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. על האמור נוסיף את ההערות שלהלן.

עקרון סופיות הדיון
11.
בפרשת סומרוקוב עמד בית דין זה על חשיבותו של עקרון סופיות הדיון לאמור: "סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר" ובהמשך "לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך" (עאח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל-משרד החינוך, ניתן ביום 21.12.06;
וראו גם עאח 35/07 ספיר סויסה מרדכי – יהודה בן דוד, ניתן ביום 18.9.07).
עוד נפסק כי "כנגד האינטרס של סופיות הדיון חל על המערער נטל ההוכחה לכך שהתקיים "טעם מיוחד" שלא היה בשליטתו ושבגינו נבצר ממנו להגיש את הערעור או לבקש הארכת מועד להגשת ערעור" (עע 1226/01 ו- עאח 1014/01 אטלס - י.ש קייטרינג ואירועים בע"מ - אעביד אחמד, ניתן 19.9.02; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד
נה(2) 904).

דברים אלה יפים גם בענייננו. מדובר בחלוף פרק זמן של שנתיים ימים ממועד פסק הדין של בית הדין האזורי. במקרה כזה נדרש המערער להראות קיומו של "טעם מיוחד" יוצא דופן בנסיבותיו, שיהא בו כדי להצדיק היענות למבוקשו (פרשת סומרוקוב
(
. המערער לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו, וצדקה הרשמת בכך שדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור.

סיכויי הערעור
12.
הלכה פסוקה היא כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור" כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם
להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי
; עאח 44/06
משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, ניתן ביום 30.10.06). עוד נפסק כי "הנימוק העיקרי שצריך להנחות את בית הדין כאשר הוא שוקל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, הוא סיכויי הערעור" (דב"ע נז/
98
-9 שלום כהן - מדינת ישראל - משרד התקשורת, מיום 12.2.97).


בעניינו, פסיקת בית הדין האזורי כי המערער הינו תושב ישראל החל מחודש אפריל 2000 נסמכה כל כולה על הודעתו בפני
המוסד כי שב לישראל כתושב חוזר. עוד נקבע כי עיון בתדפיס כניסות ויציאות של המערער מגבולות הארץ מעלה כי מאז הכרתו כתושב חוזר, שהה המערער בחו"ל תקופה ארוכה וכי הודעתו לא תאמה את המציאות. בנסיבות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי צדק המוסד בהחלטתו להפסיק תשלום גמלתו של המערער בחודש ינואר 2005. טענותיו של המערער כנגד פסיקת בית הדין האזורי מבוססת על מהימנות ראיות וקביעת עובדות ובכגון אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, בהעדר טעם משפטי המצדיק זאת (עאח 1011/02 ג'בארין וליד שריידי - עותאמה נארימאן רימאן, ניתן 15.9.03; וראו גם עע 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי, ניתן ביום 2.8.07).

משלא התגבש טעם מיוחד להארכת מועד, ומשנמצא על פני הדברים, כי סיכויי הערעור נמוכים, בדין נדחתה בקשתו להארכת המועד.

13.
סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.


ניתן ביום כ"ו טבת, תשס"ט (22 ינואר, 2009), בהעדר הצדדים.

_________________
______________
_______________
השופט עמירם רבינוביץ

השופטת נילי ארד

השופט שמואל צור


___________________
________________________
נציג עובדים מר יצחק שילון
נציג מעבידים מר יורם בליזובסקי











עאח בית הדין הארצי לעבודה 38/08 עזרא מכאמל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/01/2009)