פסקי דין על כהן יוסף | פסקי דין על בן זכריה אברהם

5368/05 עב     29/01/2009




עב 5368/05 כהן יוסף נ' בן זכריה אברהם




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
עב 005368/05

בפני
:
כבוד השופטת יהלום הדס
נ.צ.ע. מר זלוצובר


01/02/2009



בעניין
:
כהן יוסף



ע"י ב"כ עו"ד
נהון

התובע

נ
ג
ד



בן זכריה אברהם




ע"י ב"כ עו"ד
יחיאל
הנתבע

פסק דין
1.
התביעה בתיק זה הוגשה ביום 25.5.05.

2.
כתב הגנה הוגש ביום 30.6.05.

3.
ישיבת קד"מ נקבעה ליום 6.5.06. הנתבע לא התייצב.

4.
דיון נוסף התקיים ביום 28.12.06.

משהנתבע לא התייצב, ניתן

פסק דין
על יסוד כתב התביעה.

5.
לאחר מתן פסק הדין הודע לבית הדין שהנתבע מאושפז בבית לוינשטיין לאחר אירוע מוחי. לפיכך קבעתי שפסק הדין מבוטל וכי על התובע לזמן מי מבני משפחתו של הנתבע.

6.
דיון נוסף התקיים ביום 19.2.07. התברר שבתו של הנתבע מונתה כאפוטרופא.

צו מינוי צורף לתיק ביום 10.5.07.

7.
האפוטרופא הגישה תגובה בכתב ביום 28.5.07.

8.
דיון נוסף נקבע ליום 1.1.08. זימון לדיון שנשלח לאפוטרופא, לכתובת שמסרה, אך חזר בציון "לא ידוע".

9.
לאחר התראות רבות, הגישה האפוטרופא כתב הגנה, ביום 5.3.08.

10.
בדיון שהתקיים ביום 15.5.08 האפוטרופא לא התייצבה.
בהחלטתי ממועד זה הוריתי על שחרור הכספים המופקדים במבטחים, חלק התגמולים, לתובע.

11.
בדיון נוסף שהתקיים ביום 29.5.08, התייצבה האפוטרופא וכן התייצב מר שניר, שהוא חבר המשפחה ועו"ד במקצועו.

12.
תצהיר התובע הוגש ביום 4.9.08.

13.
ישיבת הוכחות התקיימה ביום 17.9.08. בדיון העיד התובע וכן רו"ח רואימי, רואה החשבון של הנתבע.

14.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

15.
אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א.
הנתבע ניהל מסגריה.
ב.
הנתבע העסיק את התובע מחודש אפריל 1993.
ג.
התובע נפגע בעבודה ביום 9.11.03.
ד.
התובע שהה בחופשת מחלה בגין התאונה עד 11.2.04. אישורי המחלה צורפו – נספח ב' לתצהירו.
ה.
התובע קיבל אישור מרופא תעסוקתי, מיום 26.1.04 בו נכתב שהתובע מסוגל לעבוד רק בעבודה שאינה דורשת הרמת משאות כבדים, כיפופים, הליכה ועמידה ממושכים.
ו.
התובע חזר לעבודה בחודש פברואר 2004 ועבד עד 19.7.04.
ז.
ממועד זה ואילך לא עבד.

במסמכים הרפואיים יש תיעוד מתאריך זה, של פניה לרופא עקב כאבים והגבלה בהנעת יד ימין.

16.
אלה הסוגיות שבמחלוקת:
א.
האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים?
ב.
זכאות התובע לפדיון חופש, דמי הבראה.
ג.
זכאות לשכר עבודה ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

17.
נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

18.
זכאות לפיצויי פיטורים

בכתב התביעה נטען שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים לאור העובדה שהנתבע לא מצא לו עבודה התואמת את מצבו הרפואי.

19.
מחומר הראיות עולה שבעקבות התאונה בגב, שהה התובע מספר חודשים בבית, בחופשת מחלה, ולאחר מכן חזר לעבודה.

התובע עבד מחודש פברואר 2004 ועד יולי 2004.

מעדותו עולה שתנאי עבודתו הותאמו למגבלה ממנה סבל.

התובע העיד:
"נכון שאחרי הפגישה עם רופא תעסותי המשכתי לעבוד אבל במגבלות.
לא נכון שהנתבע מצא לי תפקיד אחר. זה היה אותו תפקיד. הוא אמר לי שהוא לא מתייחס לאישור ושאני יעבוד במה שאני יכול.
היו לו עובדים
רוסיים שעבדו, אני הייתי אחראי, אני ניהלתי את המסגריה.
אחרי כמה זמן העובדים הפסיקו לעבוד, מכל מיני סיבות שהוא לא שילם להם.
נשאר אחד שיצא להתקנות ואני נשארתי במסגריה והוא אמר לי לעשות דברים והיו דברים כבדים שלא יכולתי להרים אותם והוא אמר לי לפנות לשכן שיעזור לי. מצאתי
פתרונות אבל זה לא היה נעים. הוא פחח והוא צריך לעבוד, עבדתי בעבודה פיזית."

20.
התובע טוען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים עד ליום 20.2.05.

לא ברור מדוע נקב בתאריך זה, שהרי כבר מחודש יולי 2004 לא עבד.

21.
מחומר הראיות עולה שהתובע לא הוכיח שהתפטר עקב מצב רפואי.
האישור מרופא תעסוקתי הוא מחודש אוקטובר 2004.
לאחר מכן עבד במשך כחמישה חודשים במהלך 2005, עד שעזב. באותה עת סבל מכאבים בידו ואף עבר ניתוח, אך לא הוכח קשר בין עובדה זו לבין עזיבת העבודה.


התובע מאשר שכאשר חזר לעבודה לאחר חופשת המחלה, עבד בעבודה שתואמת את מגבלותיו.
ככל שלטענתו לא נמצאה לו עבודה שתואמת את מוגבלותו, לא ברור מדוע נשאר בעבודה מחודש פברואר 2004 ועד יולי 2004. מדובר בפרק זמן ארוך ובלתי מבוטל.

22.
רו"ח רואימי, שמטפל בעניינו של הנתבע, העיד שהתובע הגיע למשרדו מספר פעמים ביחד עם הנתבע על מנת לברר האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים.

מכאן תימוכין לכך שסוגיית המשך העבודה והזכאות לפיצויי פיטורים, היו שנויים במחלוקת בין התובע לנתבע במשך תקופה ארוכה.

23.
העובדה שהאישור הרפואי הוא מינואר 2004 והתובע עבד עד יולי 2004, ללא מחאה, מנתקת את הקשר בין התפטרותו לבין האישור הרפואי.

24.
התביעה לפיצויי פיטורים, נדחית.

25.
דמי הבראה

התובע אישר
שבתלוש יולי 2004 שולם סך 754 ₪ בגין דמי הבראה.

התובע לא הסביר מדוע הוא תובע סכום זה על אף ששולם בחודש יולי 2004.

מטעם זה התביעה ברכיב זה נדחית.

26.
פדיון חופש


הנטל להוכיח שהתובע קיבל את ימי החופש, מוטל על כתפי המעביד.

המעביד לא הרים את הנטל.

רו"ח רואימי טען שהתובע קיבל את כל המגיע לו, אך לא פירט לעניין דמי חופש.

בסיכומי הנתבע אין התייחסות לרכיב זה.

27.
התובע טוען ששכרו עמד על 5,000 ₪ נטו, בעוד שבתלוש צויין 4,200 ₪ בלבד.

עדותו לא נסתרה.

מטעם זה, יחושב הסכום על פי השכר כפי שטוען התובע.

28.
התביעה ברכיב זה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע פדיון חופש בגין 7,830 ₪.

29.
הפסד השתכרות ועוגמת נפש

בכתב התביעה נוסח רכיב תביעה זה, כנתבע בגין הפסד השתכרות לאחר הפיטורים.

נתבע שכר עבודה מיום 19.7.04
ועד להגשת התביעה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

התובע חזר על כך בתצהירו.

30.
התובע לא הוכיח זכאותו לתשלום שכר עבודה עבור התקופה הנטענת. בתקופה זו לא עבד. למעשה לא חזר לעבודה לאחר יולי 2004.

ככל שטוען לזכאות לדמי מחלה לתקופה זו, הרי שלא טען זאת בכתב התביעה.
ממילא, חזקה שקיבל דמי מחלה עבור התקופה שלאחר הפגיעה בשנת 2003, ולכן ספק אם נותרו עוד דמי מחלה לזכותו.
זאת ועוד, לא הובהר מדוע טוען התובע שהוא זכאי לשכר עבודה
עד להגשת התביעה דוקא.

31.
התביעה להפסד שכר נדחית.

32.
באשר לתביעה לפיצוי בשל חוסר תום לב, כפי שעולה מחומר הראיות – התובע התפטר.

לטענתו, התפטר עקב מצב רפואי, אך נושא זה לא הוכח כמזכה בפיצוי פיטורים.

מכל מקום, לא הוכח שהנתבע פעל כלפיו בחוסר תום לב.

התביעה ברכיב זה נדחית אף היא.

33.
הפרשי תשלום למבטחים

התביעה ברכיב זה אינה מכומתת.

לא ברור מה נתבע ובגין מה.

יחד עם זאת, התובע זכאי לשחרור הכספים המופקדים לזכותו במבטחים, תגמולים בלבד, חלק העובד וחלק המעביד.

34.
סוף דבר


התביעה נדחית ברובה, למעט פדיון חופש ושחרור כספי תגמולים.
הנתבע ישלם לתובע פדיון חופש בסך 7,830 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
כן ימסור לתובע מכתב שחרור של הכספים המופקדים במבטחים תגמולים בלבד.

35.
הנ"ל לביצוע תוך 20 יום מהיום.

36.
נוכח ההליכים הרבים בתיק מחד ונוכח העובדה שמרבית רכיבי התביעה נדחו, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ט (29 בינואר 2009) בהעדר הצדדים


_____________________

_____________________


נ.צ.ע. – מר זלוצובר

יהלום הדס
, שופטת



005368/05עב 720 ציפורה דוידי + תשובה חן.







עב בית דין אזורי לעבודה 5368/05 כהן יוסף נ' בן זכריה אברהם (פורסם ב-ֽ 29/01/2009)