פסקי דין על עיריית תל אביב | פסקי דין על בועז גוטפלד

21390/06 א     21/09/2006




א 21390/06 עיריית תל אביב נ' בועז גוטפלד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
021390/06

בש"א 163223/06
בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
21/09/2006





עיריית תל אביב
בעניין:


מבקשת/נתבעת
גב' ואקד
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



בועז גוטפלד





משיב/ תובע






נ
ג
ד





רפי ברזילי




משיב פורמאלי





החלטה


לפניי בקשה לדחיית תובענה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
1.
ביום 19.2.98 , התובע מכר את רכבו מסוג הונדה מס' 1106017 (להלן:"הרכב") לנתבע 1. לטענת התובע, הנתבע 1 התחייב להעביר את הרכב על שמו עם פרעון שיק התמורה.
בנוסף, התובע צרף הסכם בין הצדדים ממנו עולה כי דו"חות ו/או נזקים שיגרמו ע"י הנוהג ברכב החל מיום 19.2.99 שעה 16:30, יהיו באחריותו הבלעדית של הנתבע 1.
לאחר מכירת הרכב, בוצעו באמצעותו עבירות שונות. לטענת התובע, דוחות משטרה בוטלו לאחר שהסביר את השתלשלות העניינים, אך הנתבעת 2 ממאנת לבטל ו/או לעכב את דרישת תשלום הקנסות וממשיכה בהליכי הגבייה. זאת, חרף מכירת הרכב וחרף אי קבלות הודעות על הדו"חות.

ביום 29.3.03, התובע הגיש תובענה זו בה הוא עותר לסעד הצהרתי לפיו, הרכב הינו בבעלות הנתבע 1 החל מיום 19.2.98, לתובע אין כל בעלות ו/או חזקה בו ולפיכך אינו חייב לנתבעת 2 בגין חובות הקשורים לרכב החל מהתאריך הנ"ל. כמו כן, התובע עותר לקבלת צו המורה לנתבעת 2 לעכב ו/או לבטל את הליכי הגבייה הננקטים ע"י הנתבעת 2 ולמחוק את הדרישות לתשלום עבור חניה ועבירות תנועה של הרכב כלפי התובע.

מכאן התביעה שבפני
י.
2.
לטענת הנתבעת, הסמכות לדון בעבירות לפי פקודת העיריות מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים, בהתאם לסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מבקש להכריז על בטלותם של הדו"חות, היינו הסעד המתבקש במסגרת התביעה דנן הוא אזרחי חרף העובדה כי המדובר בהליך פלילי.
כן מתבססת הנתבעת על ע"א 8080/99 נפתלי וקס ואח' נ' עיריית תל אביב
ואח' (טרם פורסם) (להלן: "פס"ד וקס"), בו נפסק כי הדרך לתקוף את חוקיותם של קנסות ודו"חות החניה, היא בדרך של הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לעניינים מקומיים.

עד למועד זה טרם התקבלה תגובת התובע לבקשה.
דיון
טענת חוסר סמכות עניינית
3.
סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע כהאי לישנא:
"55. הסמכות
(א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
(ב) .....
(ג) ....."
4.
בענייננו, עותר התובע לסעד הצהרתי לפיו מתבקש בית המשפט להצהיר כי התובע אינו הבעלים ברכב וכי הרכב הינו בבעלות הנתבע 1 החל מיום 19.2.98, לתובע אין כל בעלות ו/או חזקה ברכב ולפיכך התובע אינו חייב לנתבעת 2 בגין חובות הקשורים לרכב הנ"ל מהתאריך הנ"ל. כמו כן עותר התובע למתן צו המורה לנתבעת 2 לעכב ו/או לבטל את הליכי הגבייה הננקטים על ידי הנתבעת 2 לרבות מחיקת דרישות התשלום עבור חניה ועבירות תנועה של הרכב כלפי התובע.
5.
השאלה במקרה דנן היא היכן צריכה לידון תביעת התובע הנוגעת להצהרה כי אין הוא הבעלים של הרכב החל מיום 19.2.98 וכי אין הוא חייב בגין דרישות התשלום עבור חניה ועבירות תנועה של הרכב.
שאלת הסמכות העניינית נידונה בפס"ד וקס ובסעיף 5 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"5. ......בפועל, בקשתם של המערערים מבית המשפט אינה אלא לקבוע כי הקנסות בהם חוייבו אינם חוקיים. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בהתנהלותם של המערערים עצמם. המערערים ביקשו מבית המשפט קמא, בבקשה אותה לא קיבל בית המשפט (בהחלטה עליה הם משיגים), לתקן את הסעדים הנתבעים בכתב התביעה שהגישו. לפי התיקון המבוקש, אמור היה להיתבע סעד הצהרתי- לפיו ההליך בו הוטל על המערערים הקנס המדובר בטל והגדרת העבירות הרלוונטיות כעבירות קנס נעשתה ללא סמכות.
דברים אלה מחזקים את המסקנה כי תביעתם של המערערים עולה לכדי תקיפה ישירה של פעולות הרשות המנהלית. לאור הוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, שנוסחו הוא לעיל, בקשת המערערים היא למעשה בקשה לביטול הרשעתם. אכן, אין להשיג על זכותם של המערערים לבקש את ביטולה של הרשעה, שלשיטתם נתקבלה בניגוד לחוק, אך לא נתברר לי ההגיון העומד מאחורי הגשת בקשה שכזו לבית המשפט האזרחי, שהרי אין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של הליך פלילי."(ההדגשה שלי – נ.ג.)
6.
מעיון בכתב התביעה עולה כי הסעד העיקרי הנתבע בתובענה שבפני
י הינו סעד הצהרתי לפיו התובע אינו הבעלים ברכב נשוא התביעה. סעד זה אשר אינו עולה לכדי תקיפה ישירה של פעולות הרשות המנהלית מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ולפיכך דין התביעה לסעד הצהרתי כאמור לעיל להתברר בבית משפט זה.
7.
באשר לעתירת התובע כי בית משפט יורה לנתבעת 2 למחוק את דרישות התשלום עבור החניה ועבירות תנועה של הרכב כלפי התובע וכי זה יורה על ביטול של הליכי הגביה של ההוצאה לפועל, הרי שלכאורה לבית משפט לעניינים מקומיים סמכות לדון בסעדים אלה.
8.
יחד עם זאת, נקבע גם בסעיף 76 לחוק, כי בית המשפט מוסמך להכריע בגררה, לצורך אותו עניין, "אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט או של בית דין אחר".
9.
פיצול הדיון כאן, נראה בעיני מלאכותי, ומעיק על כל הצדדים דכאן, ועל כן מאחר והסעד שעניינו הצהרה על הבעלות ברכב, נדרש והכרחי לצורך הכרעה בסעד שעניינו ביטול הדו"חות, ראוי כי הדיון בכל ההליך ינוהל כאן.
10.
אי לזאת, אני דוחה את הבקשה.
11.

הואיל והתובע/משיב, לא הטריח את עצמו במתן תגובה – אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ו (21 בספטמבר 2006), בהעדר הצדדים.
________________


נועה גרוסמן
, שופטת







א בית משפט שלום 21390/06 עיריית תל אביב נ' בועז גוטפלד (פורסם ב-ֽ 21/09/2006)