פסקי דין על גרוס יוסף דב | פסקי דין על ואייר אייר סי מובינג בע"מ

1001/07 תק     15/04/2007




תק 1001/07 גרוס יוסף דב נ' ואייר אייר סי מובינג בע"מ




בעניין:

1




בתי המשפט



תק 001001/07
בית משפט לתביעות קטנות בפתח-תקוה


15/04/2007
תאריך:
כב' השופט אהרן מקובר
בפני




בעניין:
גרוס יוסף דב






התובע


נגד


ואייר אייר סי מובינג בע"מ






הנתבעת
פסק דין

1.
זוהי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת – חברה העוסקת באריזה שילוח והובלה של חפצים מהארץ לחו"ל – בגין כך שהחפצים האישיים של התובע ומשפחתו, שהנתבעת היתה אחראית לשילוחם והובלתם, הגיעו לאנגליה באיחור של שבועיים מהמועד המוסכם. התביעה היא על סך 17,379 ₪.

2.
התובע התקשר עם הנתבעת בחודש יוני 2006 על מנת שהנתבעת תארוז את תכולת דירתו וחפציו האישיים (להלן: "המטען"), ותובילם בהובלה ימית מביתו שבפתח-תקוה ללונדון אנגליה. התובע הודיע לנתבעת כי החפצים צריכים להיות בדירתו בלונדון עד יום 20.8.06, שכן התובע ומשפחתו מעתיקים את מרכז חייהם מישראל לאנגליה ובמועד זה הם מגיעים ללונדון.
אריזת החפצים בבית התובע נעשתה על ידי הנתבעת ביום 18.7.06 והסתיימה ביום 23.7.06.

3.
התובע טוען כי על פי ההסכמה שהיתה בינו ובין הנתבעת, והבטחות הנתבעת למשך שילוח של 4-5 שבועות, המטען היה צריך להגיע לביתו בלונדון עד יום 20.8.06.

4.
התובע טוען כי בפועל הוא קיבל את תכולת דירתו וחפציו רק ביום 4.9.06, איחור של כשבועיים מהמועד המוסכם.

5.
התובע טוען כי ביום 20.8.06 הוא הגיע לביתו בלונדון אולם שם הוא קיבל מכתב מהסוכן המקומי של הנתבעת באנגליה – אלייד פיקפורדס, ממנו עלה כי המטען לא יגיע עד יום 20.8.06 אלא במועד מאוחר יותר. התובע יצר מיד קשר עם נציג הנתבעת בארץ, וזה אמר לו כי מדובר במכתב סטנדרטי והמטען יגיע במועד מוקדם יותר מהכתוב בו.

6.
התובע טוען כי הוא ערך טלפונים רבים לנתבעת בארץ ולסוכן המקומי באנגליה כדי לקדם את קבלת חפציו ואף השאיר הודעות שנותרו ללא מענה. לדבריו, ביום 28 או 29 באוגוסט 2006 התקשר אליו אדם בשם שוקי, שהזדהה כמנהל בנתבעת, ואמר לו שהתברר לנתבעת שלסוכן המקומי שלה באנגליה יש בעיות בכוח אדם
ובעיות אחרות ובגלל זה הם לא מצליחים להביא את המשלוח לתובע במועד. אותו שוקי ביקש מהתובע שייצור קשר עם מנהל הסוכן המקומי בשם מייק קוק על מנת לבקשו שיביאו לו את החפצים בהקדם. התובע התקשר למר קוק אשר אמר לו שהוא אינו יודע מה נאמר לתובע על ידי הנתבעת אולם הוא לא יוכל להביא לו את החפצים אלא רק ביום 4.9.06.
בסופו של דבר התובע אכן קיבל את חפציו בתאריך 4.9.06.

7.
התובע טוען כי נגרמו לו נזקים והוצאות רבות עבור ארוחות כשרות למשפחה, טואלטיקה, מזון לתינוקות, טיטולים, ביגוד בסיסי, שיחות טלפוניות בינלאומיות רבות ועוד. התובע מעריך את הוצאותיו בסכום של כ-100 ליש"ט ליום. סכום זה כפול 15 ימי עיכוב, מגיע לסך של 1,500 ליש"ט, השווים ל 12,379 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
כמו כן תובע התובע פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪.

8.
הנתבעת טוענת כי בהצעת המחיר שמסרה לתובע נכתב שעל התובע לשלם את מלוא סכום ההובלה בטרם יצא המטען לנמל ההפלגה. לטענת הנתבעת, האריזה הסתיימה בתאריך 23.7.06, ולאחר מכן לא שילם התובע עבור ההובלה למרות פניות חוזרות ונשנות של נציגי הנתבעת, אלא רק בתאריך 9.8.06.

9.
הנתבעת טוענת כי לאחר שהוסדר התשלום על ידי התובע, היא העבירה את המטען לאנגליה באוניה המפליגה ישירות לאנגליה תוך הפעלת הסוכן שלה באנגליה לשחרור המטען במהירות האפשרית.

10.
הנתבעת טוענת כי היא מעולם לא התחייבה למועד הגעת המטען, וכי היא הודיעה לתובע שההעברה אורכת 4 עד 5 שבועות כאשר ייתכנו עיכובים בשל בעיות בטחון או עומסים.

11.
התובעת טוענת כי העיכוב בהגעת המטען לתובע בלונדון נובע מכך שהתובע איחר בתשלום, וכי מיום התשלום הועבר המטען לידו בתקופה הקצרה מזו שנרשמה בהצעת המחיר.

12.
הנתבעת מכחישה את הנזקים שהתובע טען להם בתביעתו וטוענת כי התובע לא הוכיח רכישת מוצרים בפועל ולא את ההוצאות הנטענות על ידו.

דיון


13.
בין הצדדים לא נעשה הסכם בכתב. הצעת המחיר שמסרה הנתבעת לתובע לא נחתמה משום מה על ידי הצדדים. נציג הנתבעת, מר אלעד גור אריה, שהוא אשר טיפל מטעם הנתבעת בכל הנושא של התובע, אמר בבית המשפט כי בדרך כלל נהוג אצל הנתבעת שהצעות המחיר חתומות. מר גור אריה אמר כי הוא אינו יודע מדוע הצעת המחיר במקרה זה לא נחתמה (עמ' 4, שו' 5-7).

מאחר והצעת המחיר לא נחתמה, הרי שהיא אינה יוצאת מגדר הצעה בלבד. היות שכך, יש לקבוע מה סוכם בין הצדדים באותו מועד, כשהסיכום בעל פה הוא הקובע בענייננו.

14.
אני מקבל את עדותו של התובע שאמר כי הוא הודיע לנתבעת שהמועד שבו המטען צריך להגיע לביתו באנגליה הוא 20.8.06. גם נציג הנתבעת, מר אלעד גור אריה, אישר בעדותו שהתובע דרש שהמטען יגיע במועד. מר גור אריה אמר: "במהלך הפגישה הועלתה חשיבות לוח הזמנים על ידי הלקוח". (עמ' 2, שו' 11-12). ובהמשך: "הועלה נושא התאריך שהם צריכים את החפצים בבית בלונדון. הרכבנו לוח זמנים שאמור לענות על דרישתם". (שם, שו' 14-15).

15.
מר גור אריה טען שהוא נתן לתובע סקירה של זמני ההפלגה, ימי הפלגה וכל התהליך והדגיש בפני
ו שהכל הינו במצב אופטימלי ויכולים להיות דברים שאינם בשליטתם כמו עומסים או שביתות.


התובע טען מנגד, כי מר גור אריה לא אמר לו שמועד הגעת המטען עלול להתאחר ולא אמר לו שיתכנו עיכובים בשל שביתות או עומסים. לטענתו, הנתבעת גם לא טענה בכתב הגנתה שהיו בפועל עומסים או שביתות וכי בשל כך התאחרה הגעת החפצים.

16.
בהבדלי הגרסאות הנ"ל אני מעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של מר גור אריה. אני מקבל את דברי התובע, שאושרו למעשה גם על ידי מר גור אריה, שסוכם ביניהם שהמטען
יגיע לביתו של התובע באנגליה בתאריך 20.8.06. אני סבור כי הנתבעת מבקשת היום להסתמך בדיעבד על סעיפים סטנדרטיים הכתובים בהצעת המחיר שלה בקשר לעיכובים אפשריים, אולם הדברים לא נאמרו בשיחה שהיתה בין התובע ובין מר גור אריה.

17.
הצדדים חלוקים ביניהם גם בענין המועד שנקבע לתשלום עבור ההובלה. לטענת התובע, הוא אמר למר גור אריה שהמעסיק שלו ישלם עבור המשלוח ומר גור אריה נתן לו בשל כך שהות לביצוע התשלום עד למועד שיאמר לו שעליו לשלם. לדבריו של התובע, מעולם לא אמרו לו שמועד המשלוח או מועד הגעת המטען תלויים במועד התשלום ולא היתרו בו על כך. התובע טוען כי כאשר מר גור אריה אמר לו שעליו לשלם את התשלום, הוא שילם אותו. התובע גם מפנה לכך שהאריזה של המטען בוצעה והסתיימה על ידי הנתבעת ב- 23.7.06 למרות שבמועד זה הוא עדיין לא שילם לנתבעת.

18.
מר גור אריה טען כי לא זכור לו שהוא הסכים עם התובע להשהות את התשלום עד שיודיע לו שהוא צריך לשלם. לטענתו, האריזה אכן נעשתה לפני שהתובע שילם, אולם התובע צריך היה לשלם מיד לאחר מכן והוא לא עשה זאת למרות שיחות טלפוניות שהיו עם התובע ורק ביום 9.8.06 התקבל התשלום מהתובע באמצעות ההעברה בנקאית.

19.
גם במחלוקת בענין מועד התשלום אני מקבל את גרסת התובע. אני מאמין אמנם למר גור אריה שהוא שוחח עם התובע וביקש ממנו לשלם עבור המטען, אולם אני מקבל את דברי התובע שלא נאמר לו כי רק ממועד התשלום יתחיל להמנות מועד הגעת המטען ללונדון. חיזוק לכך הוא שהמטען נשלח על ידי הנתבעת לאנגליה בתאריך 6.8.06 (עמ' 3, שו' 9), כשבמועד זה התובע עדיין לא שילם עבור המשלוח והנתבעת לא עמדה על כך שהתשלום ישולם בטרם יפליג.

מר גור אריה נשאל מדוע יצא המטען בטרם התשלום אם יציאתו הותנתה בתשלום וניסה להסביר זאת "בגלל טעות תפעולית כנראה שלנו" (עמ' 5, שו' 6). הסבר זה אינו מקובל עלי. העובדה שהמשלוח של המטען יצא לפני שהתובע שילם לנתבעת תומכת בגרסת התובע שהנתבעת לא התנתה בפני
ו את המשלוח בתשלום ולא אמרה לו שמועד הגעת המטען לאנגליה תלוי במועד התשלום על ידו.

20.
אני גם מאמין לתובע שבשיחות הטלפון עימו, לאחר שהמשלוח לא הגיע ביום 20.8.06, ביקשה הנתבעת לגלגל את האשם לאיחור על הסוכן המקומי שלה באנגליה – אלייד פיקפורדס. ואולם בעיותיו של הסוכן המקומי באנגליה של הנתבעת אינן מעניינו של התובע.
יש לדחות את כל טענותיה של הנתבעת בקשר לכך. הנתבעת היא האחראית היחידה לכך שהמטען יגיע במועד המוסכם ליעדו. הנתבעת אינה יכולה להעביר את אחריותה זו על הסוכנים המקומיים שלה, שהתובע לא התקשר עימם והם אינם מחוייבים כלפיו.

21.
גם טענת הנתבעת שמועד הגעת המטען תלוי בשביתות או בעומסים אינה יכולה להתקבל. הנתבעת לא הראתה כי היו בפועל שביתות או עומסים שגרמו לעיכוב בהגעת המטען, וגם לא טענה כי היו כאלה בכתב הגנתה.

22.
מכל האמור לעיל עולה המסקנה - כי הנתבעת ידעה היטב, מלכתחילה, שהתובע דורש שהמטען יגיע לביתו שבלונדון בתאריך 20.8.06, הוא המועד שהתובע ובני משפחתו היו אמורים להגיע, וגם הגיעו לאנגליה. הנתבעת הסכימה לכך שמועד הגעת המטען יהיה עד 20.8.06. מר גור אריה מטעם הנתבעת אישר את הדברים בעדותו.


העובדה שהתובע ומשפחתו הגיעו לאנגליה ביום 20.8.06 תומכת בכך שהחפצים והמטען היו צריכים להגיע אף הם ללונדון במועד זה, וכי כך הוסכם.


על אף ההסכמה הנ"ל בדבר מועד הגעת המטען, הגיע המטען לביתו של התובע בלונדון רק בתאריך 4.9.06, כשבועיים לאחר המועד שהוסכם.

23.
טענותיה של הנתבעת בדבר התניית מועד הגעת המטען במועד התשלום נדחתה על ידי . הצעת המחיר שבה כתוב כי יש לשלם את התשלום בגין ההובלה בטרם יציאת המטען לנמל ההפלגה, לא נחתמה והדברים לא הועמדו כתנאי בפני
התובע.

יצויין כי גם אם הייתי מקבל טענתה של הנתבעת שהתנאים המופיעים בהצעת המחיר מחייבים, הרי כל אשר כתוב בהצעת המחיר הוא - "זמן הגעה: 4 עד 5 שבועות". לא נכתב מתי מתחילה להמנות התקופה של 4-5 שבועות. גם מבחינה זו הנתבעת לא יכולה להסתמך אפוא על הצעת המחיר.

הנתבעת חייבת על כן לפצות את התובע בגין האיחור בהגעת המטען לביתו בלונדון.

24.
התובע אמד את נזקו בסכום של 100 ליש"ט ליום. התובע הכפיל את הסכום הנ"ל ב-15 ימי עיכוב והגיע לסכום של 1,500 ליש"ט, השווים ל-12,379 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.


התובע לא המציא לבית המשפט כל קבלות או מסמכים בקשר עם ההוצאות שהיו לו. התובע טען כי הוא לא שמר על קבלות משום שבכל יום הובטח לו שלמחרת יגיע המטען.
חלק גדול של ההוצאות היה צריך התובע להוציא ממילא בגין משפחתו וילדיו הקטנים, כמו ארוחות, מזון לתנוקות, טיטולים, וכד'.
אין ספק שבהעדר החפצים האישיים של התובע, היה עליו להוציא הוצאות מעבר לסכומים שהיה מוציא אילו חפציו היו מגיעים במועד.

בפסיקה נקבע כי: "מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באי האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את התביעה לפיצויים. די באפשרות להעריך את שיעור הנזק מתוך העדויות, כדי שאפשר יהיה להעמיד פיצויים לפי הערכה זו" (ע"א 531/71 לכוביצר נ' רודה, פ"ד כ"ו (2) 113, 119 ו). כן נקבע: "מכיוון שלא ניתן היה במקרה דנא להוכיח במדויק את שיעור הנזק, רשאי היה בית המשפט המחוזי לעשות אמדן של הנזק" (ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים בע"מ נ' פזגז חב' בע"מ, פ"ד ל (3) 281, 288).

בהעדר קבלות על ההוצאות מצד אחד, תוך קבלת הסברו של התובע להעדר קבלות כאלה והקביעה, מצד שני, שהתובע היה נאלץ להוציא סכומים שמעבר לסכומים שהיה מוציא אילו קיבל את המטען בזמן, אני אומד את הוצאותיו של התובע ב-60% מהסכום הנתבע על ידו, היינו בסכום של 7,427 ₪.

25.
התובע תובע גם סכום של 5,000 ₪ בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לו עקב כך שהוא ומשפחתו היו כשבועיים בארץ זרה ללא חפצים אישיים שנזקקו להם להתנהלות היום יומית ותוך התדיינות שוטפת ומורטת עצבים מדי יום ביומו עם נציגי הנתבעת בארץ ועם סוכנה המקומי לקבלת המטען. אני סבור כי אכן נגרמה לתובע עגמת נפש רבה בגין האיחור של 15 יום בקבלת המטען שהכיל את תכולת דירתו וחפציו האישיים שלו ושל בני משפחתו. כל אחד במקומו של התובע היה מרגיש צער ועגמת נפש רבים מאוד באותו מצב, והדברים מובנים וברורים.


אני פוסק על כן כי הנתבעת תשלם לתובע בגין עגמת הנפש שנגרמה לו סך של 3,500 ₪.

26.
סוף דבר; הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל של 10,927 ₪, ובנוסף החזר אגרת תביעה. לסכומים הנ"ל יצטרפו ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה – 20.2.07, ועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין בדואר רשום.


ניתן היום, כ"ז בניסן, תשס"ז (15 באפריל 2007), בהעדר הצדדים.




א. מקובר, שופט
דליה







תק בית משפט לתביעות קטנות 1001/07 גרוס יוסף דב נ' ואייר אייר סי מובינג בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/04/2007)