פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף התנועה ת"א | פסקי דין על ישראל עובדיה

11129/04 תד     06/10/2005




תד 11129/04 מדינת ישראל, ענף התנועה ת"א נ' ישראל עובדיה




בעניין:

7



בתי המשפט


בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב יפו
תד 011129/04


בפני
כבוד השופטת א. שדמי

תאריך:
06/10/2005






בעניין
:
מדינת ישראל
, ענף התנועה ת"א
המאשימה


נ
ג
ד



ישראל עובדיה

הנאשם


הכרעת - דין


1.
הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים עקב נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת תמרור עצור שהיה מוצב בכיוונו, עבירות בנגוד לתקנה 64(ד) לתקנות התעבורה וסעיפים 62(2) ו38-(2) לפקודת התעבורה.

2.
נסיבות התאונה היו כדלקמן: בתאריך 21.8.03 בשעה 01;00 נהג הנאשם מכונית פוקסווגן ברחוב דב הוז בתל-אביב. בהגיעו לצומת עם רחוב גורדון, נטען כי הוא לא ציית לתמרור העצור אשר היה מוצב בכוון נסיעתו, לא הבחין במכונית מזדה אשר נסעה בדרך החוצה לו – ברחוב גורדון, נכנס לצומת מבלי לתת לה זכות קדימה ושני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבלה נהגת המזדה ושני כלי הרכב ניזוקו.

3.
למרות שהנאשם כפר באחריותו לתאונה, באמצעות בא כוחו, הרי שבהודעתו במשטרה (ת/2) הוא הודה בכך שלא הבחין בתמרור העצור. כך גם אמר הנאשם לשוטר שהגיע למקום התאונה (עת/1). רק בעדותו בבימ"ש, כשנתיים לאחר התאונה, טען הנאשם לראשונה שהוא התקשה לראות את התמרורים בכוון נסיעתו בשל תאורה בלתי מספקת. בוחן המשטרה שהגיע למקום התאונה צלם תצלומים של המקום (ת/5) וכתב דו"ח בוחן (ת/3). בדו"ח כתב הבוחן שבכוון נסיעת הנאשם היו שני תמרורי עצור משני צידי הרחוב, התמרור מצד שמאל היה מוסתר על ידי כלי רכב חונים ואילו התמרור בצד ימין נראה באופן ברור לעין ממרחק של 20 מ' לפחות, כפי שנראה באופן ברור בצילומים שצלם. לכן אני מעדיפה את גירסתו הראשונה של הנאשם שהוא לא שם לב לתמרור העצור, לא משום שלא ניתן היה לראות אותו אלא משום שהוא לם שם לב לדרך.

4.
נהגת המזדה המעורבת בתאונה לא הגיעה למתן עדות. מהתעודה הרפואית שהוגשה על שמה
(ת/6) עולה שהיא היתה בהריון בעת קרות התאונה ופונתה עקב כך לבי"ח לשם מעקב. רופא בבי"ח כתב בתעודה הרפואית שהיא "הופנתה לאחר שהיתה מעורבת בתאונת דרכים – נהגה ברכב שנפגע מלפנים".

5.
לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפני
מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני
מעל לכל ספק סביר.

6.
הנאשם לא הכחיש את מעורבתו בתאונה. הנאשם גם לא הכחיש שהיו בכוון נסיעתו תמרורי עצור והוא לא הבחין בהם. הוכח בפני
באמצעות עדותו של שוטר הסיור שהגיע למקום התאונה (עת/1) שהנאשם היה מעורב בתאונה עם מכונית המזדה, אשר הנהגת שלה היתה במקום בעת שהגיע. הנאשם הודה גם בפני
שוטר הסיור שהוא לא הבחין בתמרור העצור. קיומם של תמרורי העצור בכיוון נסיעת הנאשם והנזקים בכלי הרכב המעורבים בתאונה זו, הוכחו גם בדו"ח הבוחן שטפל בתאונה זו. טענת הנאשם, שלא ניתן היה להבחין בתמרורי העצור בכוון נסיעתו, נסתרה בחוו"ד של הבוחן ובתצלומים שצילם.

7.
הנאשם התרשל בנהיגתו, לא שם לב לדרך ולמרות שהיה לו שדה ראיה של 50 מ' לשמאל מקו הצומת (ע"פ דו"ח הבוחן), הוא לא הבחין ברכב המעורב מתקרב אל הצומת וכאמור גם לא הבחין בתמרור העצור שבכוונו. עולה מכך, שהנאשם פשוט לא שם לב לדרך ולכך שהוא מתקרב לצומת, לכן הוא נכנס אל הצומת מבלי לתת זכות קדימה למכונית המזדה וגרם להתנגשות ביניהם, אשר כתוצאה ממנה נחבלה נהגת המזדה שהיתה בהריון אותו זמן וכלי הרכב ניזוקו.

8.
אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום: נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת תמרור עצור שהיה מוצב בכיוונו, עבירות בנגוד לתקנה 64(ד) לתקנות התעבורה וסעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה.

ניתנה היום בפומבי, 6 באוקטובר 2005, במעמד הצדדים.


שדמי אורנה - שופטת

קלדנית: דפנה ענוה






תד בית משפט לתעבורה 11129/04 מדינת ישראל, ענף התנועה ת"א נ' ישראל עובדיה (פורסם ב-ֽ 06/10/2005)